מה יהיה תפקידו של אליהו הנביא, וכיצד יתכן שחכמים יחלקו במציאות - מתי יבוא? מי יס
מה יהיה תפקידו של אליהו הנביא, וכיצד יתכן שחכמים יחלקו במציאות - מתי יבוא? מי יסמוך את הסנהדרין, והאם ארץ ישראל תתרחב? • מאמר תשיעי בסדרה אודות ענייני הגאולה בשפה פשוטה וקלה.
מה יהיה תפקידו של אליהו הנביא, וכיצד יתכן שחכמים יחלקו במציאות - מתי יבוא? מי יסמוך את הסנהדרין, והאם ארץ ישראל תתרחב? • מאמר תשיעי בסדרה אודות ענייני הגאולה בשפה פשוטה וקלה.
במאמר הקודם שלנו, הסברנו והבאנו מקורות לכך שבימות המשיח תשרה נבואה על בני ישראל. כעת אנו צריכים להסביר:
אם כולם יהיו נביאים, מה תהיה ייחודיותו של אליהו הנביא? מהו תפקידו של מבשר הגאולה?
הנביא1 אומר: “הנני שולח מלאכי . . ופתאם יבא אל היכלו האדון (מלך המשיח2) אשר אתם מבקשים ומלאך הברית (אליהו קנא על ברית מילה . . אמר לו קנאת בשטים וכאן אתה מקנא על המילה, חייך שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו לעשות כסא הכבוד לאליהו שנקרא מלאך הברית2) . . אמר ה’ צבא-ות”. הנביא ממשיך3: “הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה’ הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם”.
אנחנו רואים הכנת את העולם למשיח. הגמרא4 אומרת על סמך מהפסוקים האלו, כי אליהו יבוא לפני מלך המשיח ויכין הפסוק האחרון, שאליהו יבוא ל’בית הדין הגדול’ “לפני בוא יום ה’” – “לפני ביאת המשיח יבוא אליהו לבשר5”.
הגעת אליהו לבית הדין ובשורת הגאולה, היא במקרה בו תתרחש הגאולה בסדר הטבעי והמתוכנן שלה. במקרה והגאולה תהיה באופן ניסי, יכול מלך המשיח לבוא גם ללא הקדמת הבשורה של אליהו6. הרבי מסביר זאת שמכיון שהגאולה יכולה לבוא בכל יום, הרי שאליהו מגיע לבית הדין הגדול בטבריה בכל יום ומבשר על ביאת הגאולה לכל אלו שמחכים לו בכל יום שיבוא.
הרמב”ם7 כותב:
“יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ליישר ישראל ולהכין ליבם, שנאמר הנה אנוכי שולח לכם את אליה וגו’.
ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו”
הלכה זו של הרמב”ם, מבוססת על דברי המשנה בסוף מסכת עדיות8:
“אמר רבי יהושע: מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב, אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן, ורחקה בן ציון בזרוע; ועוד אחרת היתה שם, וקרבה בן ציון בזרוע; כגון אלו, אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב.
“רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת.
“וחכמים אומרים לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר הנני שולח לכם את אליה הנביא” וגומר, “והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם”.”
על משנה זו ישנה שאלה מפורסמת: איך ייתכן שחכמים יחלקו על עובדה מציאותית – האם היא תתרחש וכיצד?
הרבי9 מסביר:
אין מחלוקת, מה אליהו יעשה או לא. המחלוקת היא מה אליהו יעשה כחלק מתפקידיו הפרטיים – מהם מצינו רבים בתנ”ך כגון נבואתו לאחאב או המעשה עם נביאי הבעל בהר הכרמל – ומה הוא יעשה כחלק מהמשימה המרכזית הקשורה עם משיח והגאולה (למשל, לבוא לברית זהו תפקיד פרטי של אליהו שאין לו קשר למשימה הכללית של בשורת הגאולה).
ידוע, כי אליהו הנביא מעולם לא מת מיתה גשמית, אלא עלה בסערה השמימה בגופו הגשמי. ישנם מפרשים רבים10 שמשתמשים בעובדה הזאת על מנת לתרץ שאלה עתיקת יומין:
כאשר משיח יבוא, או לדעת הרמב”ם11 עוד לפני שהוא יבוא, תחזור הסנהדרין. ההלכה קובעת כי על מנת לשבת בסנהדרין, צריכים לקבל סמיכה – הסמכה לרבנות ממי שהוסמך מאדם שהוסמך וכו’, עד למשה רבינו. במשך דורות רבים, אכן התקיימה הסמיכה ולא הופרעה. בזמן הגלות, הופסקה הסמיכה. מי יסמוך את חכמי הסנהדרין החדשים?
התשובה היא פשוטה: אליהו הנביא! הוא קיבל סמיכה כחלק רציף בשרשרת ממשה רבינו, הוא מעולם לא נפטר, והוא יהיה זה שיוכל לתת סמיכה לסנהדרין!
האם ארץ ישראל תתרחב?
ובכן, התשובה היא כן ולא. כן, כי נקבל יותר מהארץ שהיתה לנו בעבר. ולא, כי זו אינה ארץ חדשה. זוהי הארץ שהובטחה לנו מהרגע הראשון.
הסבר: התורה12 מספרת לנו שהשם כרת עם אברהם ברית מיוחדת: “לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני. ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים. ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.” ה’ מבטיח לאברהם כי זרעו יירש את ארץ ישראל, המהווה ארצם של עשר אומות. בפועל ידוע לנו כי בני ישראל ירשו את ארצם של שבע אומות בלבד. היכן הארצות המובטחות של עוד שלוש אומות?
רש”י על אתר, מתרץ שאלה זו:
“עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה אדום ומואב ועמון והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד שנאמר13: אדום ומואב משלח ידם ובני עמון משמעתם”.
מי יגור בארצות אלו?
1) בגלל הקרבה ביניהם, יכללו ארצות אלו בנחלתם של שניים וחצי השבטים (ראובן, גד וחצי שבט המנשה) שזכו לנחלה בעבר הירדן המזרחי.
יש שאלה מאד תמוהה בסיפור הנ”ל. בני ראובן ובני גד באו למשה רבינו וביקשו כי נחלתם תהיה בעבר הירדן המזרחי. בתחילה, משה מתנגד. כשהוא לבסוף מסכים לתת להם את מבוקשם, הוא מוסיף עוד חצי משבט המנשה לשטח זה. מדוע?!
הרבי מלך המשיח14 מסביר: כל מה שקורה ליהודים, התחיל במשה רבינו. מכיון שבזמן הגאולה, שלושת הארצות הללו יכללו בארץ ישראל, משה רבינו רצה ליזום בעצמו את הגדרת ארצות אלו כחלק מהארץ המובטחת.
לצורך כך, הוא בחר בשבט שלו היתה הזיקה החזקה ביותר לארץ הקודש. מצאנו בחומש15 כי בנות צלפחד, משבט מנשה, תבעו את נחלת אביהם בארץ הקודש. הרגשה זו של זיקה חזקה לארץ הקודש, היתה ההרגשה של כל בני השבט.
2) שבט לוי יקבל את חלקו בשלושת הארצות הללו. מפורש בגמרא16: תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים.
רבים יכולים לתמוה על קביעה זו: וכי אין בכך סתירה להלכות התורה? הרמב”ם פוסק17: “כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען. וכן הן מוזהרין שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשין את הערים שנאמר18 לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל. חלק בביזה ונחלה בארץ וכן הוא אומר19 בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם בביזה. ובן לוי או כהן שנטל חלק בביזה לוקה. ואם נטל נחלה בארץ מעבירין אותה ממנו”.
התשובה הפשוטה, נמצאת בהלכה הבאה, בה אומר הרמב”ם כך: “יראה לי שאין הדברים אמורי’ אלא בארץ שנכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם. אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל הרי הכהנים והלוים באותן הארצות ובביזתן ככל ישראל”. ואם כך, ארצות הקיני הקניזי והקדמוני, נחשבות כארצות שנכבשו על ידי מלך ישראל ומותר ללויים לנחול בהם.
אולם זהו תירוץ קצת טכני. בהלכה שאחר כך20 כותב הרמב”ם: “ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה’ לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר21 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן. אלא הם חיל השם שנאמר22 ברך ה’ חילו. והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר23 אני חלקך ונחלתך.”
אם כך, איך ייתכן שבימות המשיח שבט לוי יקבל נחלה?
הרבי מלך המשיח24 מסביר: בזמן שלפני ביאת המשיח, בעלות על קרקע גשמית סותרת את ההתמסרות לעבודה הרוחנית, עבודת ה’. בימות המשיח כאשר “ומלאה הארץ דעה את ה’”, יראה שלא רק שהגשמיות אינה סותרת לרוחניות – הגשמיות והרוחניות הינם דבר אחד.
3) הסנהדרין יוסיפו שלוש ערי מקלט. התורה אומרת25 “ואם ירחיב ה’ אלוקיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך. כי תשמור את כל המצוה הזאת לעשותה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה’ אלוקיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה”. רש”י: “ואם ירחיב” – כאשר נשבע לתת לך ארץ קני וקנזי וקדמוני. “ויספת לך עוד שלש” – הרי ט’ ג’ שבעבר הירדן וג’ שבארץ כנען וג’ לעתיד לבוא. סך הכל יהיו תשעה ערים – שלוש בעבר הירדן המזרחי, שלוש בעבר הירדן המערבי ושלוש בנחלה החדשה – שטחי הקיני, הקניזי והקדמוני.
אולם רגע אחד – ישאל הקורא בודאי בתמיהה רבתי: ערי מקלט בימות המשיח? בימים שבהם “בלע המוות לנצח”?
על כך ועוד בעזרת ה’ בשבוע הבא.
1) מלאכי ג, א
2) רד”ק שם
3) שם פסוק כ”ג.
4) עירובין מג:
5) רש”י שם ד”ה לפני בא יום ה’
6) ראה פלתי יורה דעה סימן קי’, וראה שיחת ז’ תשרי תנש”א.
7) הלכות מלכים יב, ב.
8) ח, ז.
9) משיחת י’ שבט תשמ”ז – הדרן על הרמב”ם.
10) הרדב”ז ועוד
11) פירוש המשניות
12) לך לך כה, יח – כ.
13) ישעיה יא, יד.
14) לקוטי שיחות חלק כ”ח ע’ 216
15) במדבר כז,א ואילך
16) בבא בתרא קכב.
17) הלכות יובל יג, יא.
18) דברים יח, א.
19) במדבר יח, כ.
20) הלכה יב.
21) דברים לג, י.
22) שם לג, יא.
23) במדבר יח, כ.
24) לקוטי שיחות חלק ל”ח ע’ 103.
25) דברים יט, ח.