בכוללים הליטאיים מתכוננים לגאולה

בכוללים ליטאיים שוקדים על לימוד סדר ‘קדשים’ על פי הוראה של החפץ חיים כהכנה לגאולה וכהנים ולוויים מכל המגזרים לומדים ומתרגלים הלכה למעשה את עבודת המקדש * הרב יהודה קרוייזר רב הישוב מצפה יריחו העומד בראש ‘המרכז ללימודי המקדש’ מספר לבית משיח על ההתעוררות בעם, על ההכנות המעשיות לבניין בית המקדש ועל חלומו להקים מרכז הדרכה שבמרכזו יעמוד מזבח בגודל כמעט טבעי, שימשיך לשמש מקום תרגול לכהנים גם כשמשיח יבוא * זאת תורת העולה • זלמן צרפתי

השיר העליז והחביב הזה, הלקוח מתוך המנוני הקעמפ של גן ישראל בצפת, מתאר את הרגעים הראשונים לאחר ההתגלות. כאשר כולם רצים מבולבלים ברחובות ומחפשים חב”דניקים (כמובן) לשאול מה לעשות. וילד אחד קטן (חב”דניק כמובן) עומד כמו מפקד ומחלק הוראות לכהנים וללווים.

אבל מסתבר שכנראה לא רק לחב”דניקים יהיו תשובות לאותם מבולבלים שירוצו ברחובות, וברגע ההתגלות ייתכן שגם אברכים מ’מיר’ ו’עטרת שלמה’, ותלמידים מישיבות הסדר יהיו בין אלו שידריכו את הכהנים והלוויים.

בכוללים הליטאיים מתכוננים לגאולה

זה התחיל מהתעוררות יחידים, משוגעים לדבר, והפך בשנים האחרונות לתופעה חוצה גבולות ומגזרים ביהדות הדתית. אפשר לפגוש בהם בכוללים, בישיבות, בישיבות תיכוניות ואפילו תלמידים  בבתי ספר, כולם מתעניינים ועוסקים בהלכות בית המקדש אליבא דהלכתא. הלכות כמו הקרבת הקורבנות, הבאת המנחות, ועבודת בית המקדש יוצאות בשנים האחרונות מהנפתלין התורני, אלפי לומדים מנערים מעליהן את האבק, מתפלפלים ועוסקים בהן דבר יום ביומו, מתוך אמונה וציפייה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

ואם אמרנו שהתופעה חוצה מגזרים, הרי שההפתעה הגדולה באה דווקא מן הכיוון הליטאי. מספר ארגונים עוסקים בהנחלת לימוד הלכות אלו בכוללים ובישיבות. לאחרונה פורסם כי אלפי אברכים מרשת הכוללים של ישיבות מיר, וכאלפיים וחמש מאות אברכים מרשת הכוללים “עטרת שלמה” של הרב שלום בער סורוצקין החלו בלימוד ללמוד קדשים.

אחד הארגונים הללו עונה לשם ‘אמר אביי’ והוא מארגן שיעורים והמחשות הלכה למעשה של עבודות המקדש כמו מליקה, קרבן מנחה, מנחת נסכים, מנחת מרחשת, מנחת חביתי כהן גדול, מנחת מחבת, מנחת חינוך ועוד, בפני אברכים וקבוצות של כהנים המבקשים ללמוד הלכה למעשה את תפקידם בבית המקדש.

ארגון נוסף המתעסק בהנחלת לימודי עבודת בית המקדש בכוללים וישיבות, הוא ארגון ‘תורת הקורבנות’. בשיחה עם בית משיח מספר הרב בן ציון שיף מרבני הארגון על ההתעוררות המורגשת בקרב אברכי הכוללים ללימוד הלכות המקדש. “מידי שבוע, אנחנו מעבירים חומר לימוד מסודר בנושא הקרבת הקורבנות הלכה למעשה לכוללים. יש לזה ביקוש עצום”, אומר הרב שיף, “מידי חודש אנחנו מוציאים גם עלון מהודר לקהל הרחב בשם ‘תורת הקורבנות’ המלבן סוגיות בנושא בצורה מרתקת ונעימה המעוררת את הציבור ללמוד את ההלכות הללו.

הרב יונתן שטנצל מראשי ארגון ‘אמר אביי’, חלק לאחרונה רשמים דומים בראיון לעיתונות החרדית. “אנו רואים התעוררות אדירה שמעולם לא הייתה”, אמר הרב שטנצל, “אם בעבר רק בישיבת בריסק למדו סדר קדשים, אנחנו רואים היום התעוררות אדירה של אלפי אברכים שהחלו ללמוד קדשים, ואולי זה מראה שאנו נמצאים ממש ממש על סף ביאת המשיח, וחשוב שכמה שיותר כהנים ידעו את עבודת המקדש”.

שידעו מה לעשות

הרב יהודה קרוייזר הוא רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ‘הרעיון היהודי’ בירושלים. הרב קרוייזר עוסק כבר שנים רבות בתחום המקדש והוא עומד בראש ‘המרכז ללימודי המקדש’. “הרעיון העומד מאחורי המרכז ללימודי המקדש, הוא שכהנים, ולא רק כהנים, גם לוויים וישראלים, יוכלו להכין את עצמם בצורה מעשית ללימודי המקדש — שכשיגיע היום ותתחיל העבודה, ידעו מה לעשות ומה לא לעשות”. אומר הרב קרוייזר.

החלום הגדול של הרב קרוייזר הוא הקמת מרכז הדרכה ענק לכהנים שבמרכזו יעמוד משכן בגודל כמעט מדוייק. על פי החזון, אגב, עיקר פעולתו של מרכז ההדרכה אמור להיות דווקא אחרי בניין בית המקדש בגאולה העתידה.

“ברוך ה’, אחרי הרבה שנים, קיבלנו שטח גדול במצפה יריחו, להקמת מרכז ההדרכה והמזבח. יש לנו גם את כל תכניות הבניה והאישורים הדרושים מהמועצה, מהרשויות ומכל הגורמים המוסמכים, לבנות מזבח בגודל כמעט טבעי, ואנחנו בשלב שאנחנו רק מחכים ליזם שישקיע כדי להתחיל בבניה”, אומר הרב קרויזר.

הרב קרויזר רואה בהקמת מקום בו יוכלו הכהנים להתאמן ענין חשוב ביותר. “זה לא פשוט להיות כהן, זו עבודה מורכבת המצריכה ודורשת הכנה ואימון רב”, הוא אומר “זה לא דבר שאפשר להשאיר אותו רק ברמה העיונית, חייבים ללמוד גם את הפרקטיקה ויש המון פרקטיקה. זריקת הדם, הזאת הדם, כל זה חייב תרגול, אומר הרב קרויזר, “הרעיון הוא שגם כשמשיח יבוא, ותחל עבודת בית המקדש, המקום הזה ימשיך לפעול ולשמש מרכז הדרכה לכהנים. כאן הכהנים יתאמנו על עבודת הקורבנות והבאת המנחות ואחר כך יעלו לירושלים לעבודה בפועל”.

דרוש תורם למזבח

אבן הפינה למזבח כבר הונחה בטקס מרשים בישוב מצפה יריחו, עיתונאים מכל העולם באו לסקר את ‘שחזור המזבח היהודי העתיק’. “עד היום מגיעים מידי פעם תיירים למצפה יריחו ומחפשים את המזבח”, אומר הרב קרוייזר, “אבל כרגע אנחנו מחכים לתורם שישקיע בעניין, אולי דרך העיתון שלכם תבוא הישועה”, הוא אומר בחיוך.

לצד החזון, המרכז ללימודי המקדש מקיים פעילות ענפה להגברת הלימוד העיוני והמעשי במקצועות המקדש ולהטמעת המודעות לגאולה הקרובה ובנין בית המקדש. בין השאר בשיעורים, הרצאות וסדנאות אימון לכהנים. ישנם גם סדנאות המופנות לקהל הרחב. “הכנו סדנא בנושא של הבאת מנחות, את הסדנא בנינו במקור לכהנים, אבל זה כבר מזמן התפשט, ואנחנו עוברים עם זה בבתי ספר, ישיבות, כוללים ועוד.

“מעבר לשיעורים ולסדנאות, יש לנו חומר לימודי רב מאוד המרוכז בשני אתרים ברשת”, אומר הרב קרוייזר, “יש שם המון חומר עיוני, שיעורים מצולמים, דפי סיכום, ומאמרים תורניים לקריאה ועיון. שני האתרים מושכים אלפי גולשים שמתעניינים ולומדים את הנושא בצורה מעמיקה. אנחנו רואים את זה לפי נתוני הגלישה, כמות האנשים המתעניינים היא מדהימה.

האתר הראשון הוא האתר של המרכז ללימודי המקדש, אתר המציע חומר עיוני יותר לקהל הלומדים. האתר השני נקרא ‘שי לשי’ זהו אתר חווייתי יותר שכולל בתוכו אתר מרהיב לילדים המעביר את לימודי המקדש לילדים.

מאחורי אתר ‘שי לשי’, עומד סיפור טראגי וכואב. ביום גשום יצאו בטנדר צבאי ארבעה מבני הישוב. באחד העיקולים של בקעת הירדן, התנגש הרכב בעוצמה באוטובוס, וארבעת הנוסעים נספו בתאונה המחרידה. בין ההרוגים היו שניים מבניו של הרב קרויזר. ישי שהיה קצין בגדוד ‘נצח יהודה’ ושלמה שהיה ילד. משפחת קרויזר החליטה להקים לזכרם אתר להפצת יהדות וענייני בית המקדש בצורה חווייתית ומיוחדת.

“פרוייקט נוסף שאנחנו מובילים, הוא שיעורים וחומר עיוני הנשלח מידי חודש למאות רבנים. רבני ערים, ישובים וקהילות בנושא בית המקדש”.

מעבירים את זה הלאה

מילא כהנים ולווים, אבל גם רבנים צריכים להתאמן לקראת הגאולה?

“שליחת החומרים הללו לרבנים הוא בעיקר אקט חינוכי”, מסביר הרב קרוייזר, “אחת הבעיות שיש לנו בנושא הזה, הוא שהנושא לא מספיק מוחשי. כולם מאמינים שמשיח צריך לבוא ובית המקדש צריך להיבנות, אבל זה נראה משהו לא בר השגה, שבעזרת ה’ יגיע באחרית הימים. אנשים עדיין מתייחסים לזה כאל משהו רחוק ודמיוני, לא עולה על דעתם שזה משהו קרוב שבעוד רגע הוא יהיה נוגע הלכה למעשה בפועל.

“כיוון שזהו נושא תורני, הדרך להגיע לציבור הוא דרך הרבנים. אנחנו שולחים את זה למאות רבנים. רבני ערים ויישובים, רבני קהילות, ראשי ישיבות, מורים, מנהלים ומרצים. ברגע שהם מקבלים את החומר הזה, זה מחבר אותם לצד המעשי. זה עוזר להם להפנים את העניין שלא מדובר כאן ברעיונות מופשטים, אלא על דברים מעשיים שנוגעים הלכה למעשה. אני יודע אישית על רבים מהרבנים שמשתמשים בחומרים שלנו, הם משלבים את זה בשיעורים שלהם, בדרשות, בחלקים מהחומר או בכולו. כשהרבנים מתעוררים בעניין, הם מעבירים את זה הלאה ומדביקים את התלמידים שלהם, את מתפללי בית הכנסת, ככה זה מגיע לציבור הרחב.

אתה מדבר על מרכז הדרכה שיפעל גם אחרי בנין בית המקדש, האם מרכז כזה היה קיים בזמן בית המקדש בעבר? היה מקום כזה בו הכהנים יכלו לתרגל את עבודת המזבח?

זו שאלה מאוד מעניינת, האמת שתשובה ברורה אין לי על זה אבל הגמרא במסכת תענית מספרת שהיו הרי עשרים וארבע משמרות של כהנים. וכל משמרת שעולה, חציה יורדת ליריחו וחציה עולה להר הבית. אלו שהיו יוצאים ליריחו, זה היה יותר קשור לתחום הגשמי. אז ייתכן לומר, אני לא ראיתי את זה, זה יותר סברא, שביריחו אכן היה סוג של מרכז הדרכה שבו התאמנו הכהנים על עבודת הקורבנות, שם עשו מעין ריענון לקראת העלייה להר הבית. אחרת, מה הם עשו כל השבוע ביריחו?”

שהכהנים יוסמכו על ידי גוף מסודר

הרב קרוייזר לא שוקט על שמריו. הוא איש של חזון ומעש. הוא רוקם חלומות ומנסה להגשים אותם. אחד הפרויקטים שממש בשלבי תחילת ביצוע, הוא גיבוש הלומדים ברחבי העולם לקהילות לימוד מסודרות שיעסקו בנושא המקדש.

“לאתרים יש יתרון עצום בכך שהמידע הוא זמין ונוח וניתן להיכנס אליו בכל שעה מכל מקום בעולם, מה שגורם לאלפי ולפעמים עשרות אלפי אנשים, נשים וילדים לגלוש באתר וללמוד על עבודת המקדש כל אחד ברמתו. האתר גם נותן לנו כלים למדוד זאת ולקבל נתונים מדויקים על כמות הכניסות והחשיפה למידע. מאידך, החיסרון שבכך, הוא שחסר המימד של הקשר האנושי וההיכרות עם הלומדים באתר. התכנית שלנו כרגע היא שאנשים יוכלו להירשם וליצור קהילות של ממש שיעסקו בנושא. עסקנו כמה שנים טובות בהכנת החומר, עכשיו אנחנו צריכים רק להפיץ אותו ללימוד בציבור הרחב. הרעיון הוא שהגולשים יקבלו תכניות לימוד שיותאמו לרמה שלהם, הלומדים יוכלו גם להכיר אחד את השני וגם אותנו וכך לגבש קבוצות של כהנים שלומדים, עוסקים ומתאמנים לקראת הגאולה. יש כבר קבוצות כאלו במכון המקדש, ובעוד ארגונים. השאיפה היא שהם יוכלו להתמקצע ולהיבחן על ידי גוף מרכזי כמו הרבנות הראשית שתסמיך כהנים לעבודה בבית המקדש”.

לא מספיק להתפלל

מה מביא ראש ישיבה עסוק ורב יישוב העוסק בפסיקה הלכתית באיסור והיתר, הלכות שבת, עירובין וכו’, להקדיש כל כך הרבה זמן ומשאבים לנושא לימודי המקדש? 

“האמת, שתמיד קיננה בי אהבה גדולה לכל מה שקשור לבית המקדש. אבל מה שבאמת עשה לי את הסוויץ’ היה דברים של החפץ חיים שקראתי בהקדמה לספר ליקוטי הלכות. ידוע שהחפץ חיים עסק הרבה בקדשים. הוא כותב בהקדמה לספרו שחייבים לעסוק בנושא הזה, כיוון שעצם העיסוק מזרז את הגאולה. אם אנחנו מבקשים משהו, אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה, לדעת מה לעשות שם. החפץ חיים אומר שהביטוי לרצון האמתי שלנו לבניית המקדש, הוא שאנחנו לומדים את הנושא.

“כל הנושא של המקדש הוא נושא רחב מאוד, זה קרבנות, זה עבודה שלמה. זה לא משהו פשוט. ואם אנחנו רוצים להיות מוכנים באמת לתקופה הזו, אנחנו חייבים לדעת את כל ההלכות הללו. זה מה שעושה שאנחנו מוכנים.

“להתפלל בשמונה עשרה “ותחזינה עיננו”, זה טוב ויפה, אבל זה לא מספיק. בא ניקח דוגמא עכשווית. הנה, פסח מתקרב. תאר לך יהודי שלומד על פסח כל מיני עניינים עמוקים על מהות החמץ והמצה בנפש האדם, או אחד שלומד רעיונות מופשטים על ליל הסדר, והוא לא יודע מה זה חמץ ומה זה מצה ומרור, ומה זה בדיקת חמץ ואיך עורכים ליל הסדר. יהודי כזה לא מוכן לפסח. להיות מוכן, זה להיות מוכן אליבא דהלכתא, לדעת תכל’ס מה לעשות ואיך לעשות.

“זה בדיוק מה שהחפץ חיים אומר, יש אפילו מכתב בו הוא כותב לאברכים שצריך לסגור את הגמרות וללמוד קדשים. זה הדבר שנוגע הכי הרבה הלכה למעשה.

“ברוך ה’ בזמן האחרון יש התעוררות גדולה של לימוד הלכות קדשים הלכה למעשה בכל מיני מקומות. זה חודר לאט לאט לעולם התורה. מרגישים שמשהו כאן קורה. כשמתעסקים בשפת המעשה, מגלים שגם כאן יש הלכות, ומחלוקות, ודיונים והכרעות. ואז זה הופך להיות משהו מוחשי ומעשי.

הרבה אנשים חושבים שאנחנו נעמוד בידיים שלובות סביב הרב הבית ונצפה בבית המקדש יורד בלהבות אש בנוי ומוכן מן השמים, אבל אחד התיווכים הידועים של הרבי בנושא הוא שהחלקים המבוארים במסכת מדות יבנו בידי אדם, ורק הפרטים שאינם מפורשים ומבוארים — יתגלו משמים. בניית בית מקדש היא מצוות עשה, ואין כזה דבר שמצוות עשה, נלקחת מאתנו, מי שחושב שלא יהיה לנו חלק בבניית הבית, הוא משאיר לנו רק תרי”ב מצוות. לכן, חשוב שנהיה מוכנים לכך.

ה
ופה הולה הולה, כל העם עושים פה קולע, הופה הולה הולה מה קרה?
הופה הולה הולה, כל העם עושים פה קולע, הופה הולה הולה גאולה!
אנשים מבולבלים רצים ברחובות / מחפשים חב”דניקים לשאול מה לעשות / ואני מוצא את עצמי מוקף ברבבות / קופץ כמו מפקד ומחלק פה הוראות.
היי חבר אתה כהן תרוץ מהר לשחוט / אתה לוי תרוץ לקחת את החצוצרות / היי אחי רוץ לאכול שלא יהיה נותר / ואני תופס ענן ועף, כבר מאוחר / צריך לדעת מה עושים ברגע הראשון / מה עונים למי עונים וגם באיזה טון / הרבי מתגלה, כך מופיע בעיתון / נשיר, נשמח, נרקוד, נקפוץ, אסור לנו לישון…
השיר העליז והחביב הזה, הלקוח מתוך המנוני הקעמפ של גן ישראל בצפת, מתאר את הרגעים הראשונים לאחר ההתגלות. כאשר כולם רצים מבולבלים ברחובות ומחפשים חב”דניקים (כמובן) לשאול מה לעשות. וילד אחד קטן (חב”דניק כמובן) עומד כמו מפקד ומחלק הוראות לכהנים וללווים.
אבל מסתבר שכנראה לא רק לחב”דניקים יהיו תשובות לאותם מבולבלים שירוצו ברחובות, וברגע ההתגלות ייתכן שגם אברכים מ’מיר’ ו’עטרת שלמה’, ותלמידים מישיבות הסדר יהיו בין אלו שידריכו את הכהנים והלוויים.

בכוללים הליטאיים מתכוננים לגאולה
זה התחיל מהתעוררות יחידים, משוגעים לדבר, והפך בשנים האחרונות לתופעה חוצה גבולות ומגזרים ביהדות הדתית. אפשר לפגוש בהם בכוללים, בישיבות, בישיבות תיכוניות ואפילו תלמידים  בבתי ספר, כולם מתעניינים ועוסקים בהלכות בית המקדש אליבא דהלכתא. הלכות כמו הקרבת הקורבנות, הבאת המנחות, ועבודת בית המקדש יוצאות בשנים האחרונות מהנפתלין התורני, אלפי לומדים מנערים מעליהן את האבק, מתפלפלים ועוסקים בהן דבר יום ביומו, מתוך אמונה וציפייה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.
ואם אמרנו שהתופעה חוצה מגזרים, הרי שההפתעה הגדולה באה דווקא מן הכיוון הליטאי. מספר ארגונים עוסקים בהנחלת לימוד הלכות אלו בכוללים ובישיבות. לאחרונה פורסם כי אלפי אברכים מרשת הכוללים של ישיבות מיר, וכאלפיים וחמש מאות אברכים מרשת הכוללים “עטרת שלמה” של הרב שלום בער סורוצקין החלו בלימוד ללמוד קדשים.
אחד הארגונים הללו עונה לשם ‘אמר אביי’ והוא מארגן שיעורים והמחשות הלכה למעשה של עבודות המקדש כמו מליקה, קרבן מנחה, מנחת נסכים, מנחת מרחשת, מנחת חביתי כהן גדול, מנחת מחבת, מנחת חינוך ועוד, בפני אברכים וקבוצות של כהנים המבקשים ללמוד הלכה למעשה את תפקידם בבית המקדש.
ארגון נוסף המתעסק בהנחלת לימודי עבודת בית המקדש בכוללים וישיבות, הוא ארגון ‘תורת הקורבנות’. בשיחה עם בית משיח מספר הרב בן ציון שיף מרבני הארגון על ההתעוררות המורגשת בקרב אברכי הכוללים ללימוד הלכות המקדש. “מידי שבוע, אנחנו מעבירים חומר לימוד מסודר בנושא הקרבת הקורבנות הלכה למעשה לכוללים. יש לזה ביקוש עצום”, אומר הרב שיף, “מידי חודש אנחנו מוציאים גם עלון מהודר לקהל הרחב בשם ‘תורת הקורבנות’ המלבן סוגיות בנושא בצורה מרתקת ונעימה המעוררת את הציבור ללמוד את ההלכות הללו.
הרב יונתן שטנצל מראשי ארגון ‘אמר אביי’, חלק לאחרונה רשמים דומים בראיון לעיתונות החרדית. “אנו רואים התעוררות אדירה שמעולם לא הייתה”, אמר הרב שטנצל, “אם בעבר רק בישיבת בריסק למדו סדר קדשים, אנחנו רואים היום התעוררות אדירה של אלפי אברכים שהחלו ללמוד קדשים, ואולי זה מראה שאנו נמצאים ממש ממש על סף ביאת המשיח, וחשוב שכמה שיותר כהנים ידעו את עבודת המקדש”.
שידעו מה לעשות
הרב יהודה קרוייזר הוא רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ‘הרעיון היהודי’ בירושלים. הרב קרוייזר עוסק כבר שנים רבות בתחום המקדש והוא עומד בראש ‘המרכז ללימודי המקדש’. “הרעיון העומד מאחורי המרכז ללימודי המקדש, הוא שכהנים, ולא רק כהנים, גם לוויים וישראלים, יוכלו להכין את עצמם בצורה מעשית ללימודי המקדש — שכשיגיע היום ותתחיל העבודה, ידעו מה לעשות ומה לא לעשות”. אומר הרב קרוייזר.
החלום הגדול של הרב קרוייזר הוא הקמת מרכז הדרכה ענק לכהנים שבמרכזו יעמוד משכן בגודל כמעט מדוייק. על פי החזון, אגב, עיקר פעולתו של מרכז ההדרכה אמור להיות דווקא אחרי בניין בית המקדש בגאולה העתידה.
“ברוך ה’, אחרי הרבה שנים, קיבלנו שטח גדול במצפה יריחו, להקמת מרכז ההדרכה והמזבח. יש לנו גם את כל תכניות הבניה והאישורים הדרושים מהמועצה, מהרשויות ומכל הגורמים המוסמכים, לבנות מזבח בגודל כמעט טבעי, ואנחנו בשלב שאנחנו רק מחכים ליזם שישקיע כדי להתחיל בבניה”, אומר הרב קרויזר.
הרב קרויזר רואה בהקמת מקום בו יוכלו הכהנים להתאמן ענין חשוב ביותר. “זה לא פשוט להיות כהן, זו עבודה מורכבת המצריכה ודורשת הכנה ואימון רב”, הוא אומר “זה לא דבר שאפשר להשאיר אותו רק ברמה העיונית, חייבים ללמוד גם את הפרקטיקה ויש המון פרקטיקה. זריקת הדם, הזאת הדם, כל זה חייב תרגול, אומר הרב קרויזר, “הרעיון הוא שגם כשמשיח יבוא, ותחל עבודת בית המקדש, המקום הזה ימשיך לפעול ולשמש מרכז הדרכה לכהנים. כאן הכהנים יתאמנו על עבודת הקורבנות והבאת המנחות ואחר כך יעלו לירושלים לעבודה בפועל”.
דרוש תורם למזבח
אבן הפינה למזבח כבר הונחה בטקס מרשים בישוב מצפה יריחו, עיתונאים מכל העולם באו לסקר את ‘שחזור המזבח היהודי העתיק’. “עד היום מגיעים מידי פעם תיירים למצפה יריחו ומחפשים את המזבח”, אומר הרב קרוייזר, “אבל כרגע אנחנו מחכים לתורם שישקיע בעניין, אולי דרך העיתון שלכם תבוא הישועה”, הוא אומר בחיוך.
לצד החזון, המרכז ללימודי המקדש מקיים פעילות ענפה להגברת הלימוד העיוני והמעשי במקצועות המקדש ולהטמעת המודעות לגאולה הקרובה ובנין בית המקדש. בין השאר בשיעורים, הרצאות וסדנאות אימון לכהנים. ישנם גם סדנאות המופנות לקהל הרחב. “הכנו סדנא בנושא של הבאת מנחות, את הסדנא בנינו במקור לכהנים, אבל זה כבר מזמן התפשט, ואנחנו עוברים עם זה בבתי ספר, ישיבות, כוללים ועוד.
“מעבר לשיעורים ולסדנאות, יש לנו חומר לימודי רב מאוד המרוכז בשני אתרים ברשת”, אומר הרב קרוייזר, “יש שם המון חומר עיוני, שיעורים מצולמים, דפי סיכום, ומאמרים תורניים לקריאה ועיון. שני האתרים מושכים אלפי גולשים שמתעניינים ולומדים את הנושא בצורה מעמיקה. אנחנו רואים את זה לפי נתוני הגלישה, כמות האנשים המתעניינים היא מדהימה.
האתר הראשון הוא האתר של המרכז ללימודי המקדש, אתר המציע חומר עיוני יותר לקהל הלומדים. האתר השני נקרא ‘שי לשי’ זהו אתר חווייתי יותר שכולל בתוכו אתר מרהיב לילדים המעביר את לימודי המקדש לילדים.
מאחורי אתר ‘שי לשי’, עומד סיפור טראגי וכואב. ביום גשום יצאו בטנדר צבאי ארבעה מבני הישוב. באחד העיקולים של בקעת הירדן, התנגש הרכב בעוצמה באוטובוס, וארבעת הנוסעים נספו בתאונה המחרידה. בין ההרוגים היו שניים מבניו של הרב קרויזר. ישי שהיה קצין בגדוד ‘נצח יהודה’ ושלמה שהיה ילד. משפחת קרויזר החליטה להקים לזכרם אתר להפצת יהדות וענייני בית המקדש בצורה חווייתית ומיוחדת.
“פרוייקט נוסף שאנחנו מובילים, הוא שיעורים וחומר עיוני הנשלח מידי חודש למאות רבנים. רבני ערים, ישובים וקהילות בנושא בית המקדש”.
מעבירים את זה הלאה
מילא כהנים ולווים, אבל גם רבנים צריכים להתאמן לקראת הגאולה?
“שליחת החומרים הללו לרבנים הוא בעיקר אקט חינוכי”, מסביר הרב קרוייזר, “אחת הבעיות שיש לנו בנושא הזה, הוא שהנושא לא מספיק מוחשי. כולם מאמינים שמשיח צריך לבוא ובית המקדש צריך להיבנות, אבל זה נראה משהו לא בר השגה, שבעזרת ה’ יגיע באחרית הימים. אנשים עדיין מתייחסים לזה כאל משהו רחוק ודמיוני, לא עולה על דעתם שזה משהו קרוב שבעוד רגע הוא יהיה נוגע הלכה למעשה בפועל.
“כיוון שזהו נושא תורני, הדרך להגיע לציבור הוא דרך הרבנים. אנחנו שולחים את זה למאות רבנים. רבני ערים ויישובים, רבני קהילות, ראשי ישיבות, מורים, מנהלים ומרצים. ברגע שהם מקבלים את החומר הזה, זה מחבר אותם לצד המעשי. זה עוזר להם להפנים את העניין שלא מדובר כאן ברעיונות מופשטים, אלא על דברים מעשיים שנוגעים הלכה למעשה. אני יודע אישית על רבים מהרבנים שמשתמשים בחומרים שלנו, הם משלבים את זה בשיעורים שלהם, בדרשות, בחלקים מהחומר או בכולו. כשהרבנים מתעוררים בעניין, הם מעבירים את זה הלאה ומדביקים את התלמידים שלהם, את מתפללי בית הכנסת, ככה זה מגיע לציבור הרחב.
אתה מדבר על מרכז הדרכה שיפעל גם אחרי בנין בית המקדש, האם מרכז כזה היה קיים בזמן בית המקדש בעבר? היה מקום כזה בו הכהנים יכלו לתרגל את עבודת המזבח?
זו שאלה מאוד מעניינת, האמת שתשובה ברורה אין לי על זה אבל הגמרא במסכת תענית מספרת שהיו הרי עשרים וארבע משמרות של כהנים. וכל משמרת שעולה, חציה יורדת ליריחו וחציה עולה להר הבית. אלו שהיו יוצאים ליריחו, זה היה יותר קשור לתחום הגשמי. אז ייתכן לומר, אני לא ראיתי את זה, זה יותר סברא, שביריחו אכן היה סוג של מרכז הדרכה שבו התאמנו הכהנים על עבודת הקורבנות, שם עשו מעין ריענון לקראת העלייה להר הבית. אחרת, מה הם עשו כל השבוע ביריחו?”
שהכהנים יוסמכו
על ידי גוף מסודר
הרב קרוייזר לא שוקט על שמריו. הוא איש של חזון ומעש. הוא רוקם חלומות ומנסה להגשים אותם. אחד הפרויקטים שממש בשלבי תחילת ביצוע, הוא גיבוש הלומדים ברחבי העולם לקהילות לימוד מסודרות שיעסקו בנושא המקדש.
“לאתרים יש יתרון עצום בכך שהמידע הוא זמין ונוח וניתן להיכנס אליו בכל שעה מכל מקום בעולם, מה שגורם לאלפי ולפעמים עשרות אלפי אנשים, נשים וילדים לגלוש באתר וללמוד על עבודת המקדש כל אחד ברמתו. האתר גם נותן לנו כלים למדוד זאת ולקבל נתונים מדויקים על כמות הכניסות והחשיפה למידע. מאידך, החיסרון שבכך, הוא שחסר המימד של הקשר האנושי וההיכרות עם הלומדים באתר. התכנית שלנו כרגע היא שאנשים יוכלו להירשם וליצור קהילות של ממש שיעסקו בנושא. עסקנו כמה שנים טובות בהכנת החומר, עכשיו אנחנו צריכים רק להפיץ אותו ללימוד בציבור הרחב. הרעיון הוא שהגולשים יקבלו תכניות לימוד שיותאמו לרמה שלהם, הלומדים יוכלו גם להכיר אחד את השני וגם אותנו וכך לגבש קבוצות של כהנים שלומדים, עוסקים ומתאמנים לקראת הגאולה. יש כבר קבוצות כאלו במכון המקדש, ובעוד ארגונים. השאיפה היא שהם יוכלו להתמקצע ולהיבחן על ידי גוף מרכזי כמו הרבנות הראשית שתסמיך כהנים לעבודה בבית המקדש”.
לא מספיק להתפלל
מה מביא ראש ישיבה עסוק ורב יישוב העוסק בפסיקה הלכתית באיסור והיתר, הלכות שבת, עירובין וכו’, להקדיש כל כך הרבה זמן ומשאבים לנושא לימודי המקדש?  
“האמת, שתמיד קיננה בי אהבה גדולה לכל מה שקשור לבית המקדש. אבל מה שבאמת עשה לי את הסוויץ’ היה דברים של החפץ חיים שקראתי בהקדמה לספר ליקוטי הלכות. ידוע שהחפץ חיים עסק הרבה בקדשים. הוא כותב בהקדמה לספרו שחייבים לעסוק בנושא הזה, כיוון שעצם העיסוק מזרז את הגאולה. אם אנחנו מבקשים משהו, אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה, לדעת מה לעשות שם. החפץ חיים אומר שהביטוי לרצון האמתי שלנו לבניית המקדש, הוא שאנחנו לומדים את הנושא.
“כל הנושא של המקדש הוא נושא רחב מאוד, זה קרבנות, זה עבודה שלמה. זה לא משהו פשוט. ואם אנחנו רוצים להיות מוכנים באמת לתקופה הזו, אנחנו חייבים לדעת את כל ההלכות הללו. זה מה שעושה שאנחנו מוכנים.
“להתפלל בשמונה עשרה “ותחזינה עיננו”, זה טוב ויפה, אבל זה לא מספיק. בא ניקח דוגמא עכשווית. הנה, פסח מתקרב. תאר לך יהודי שלומד על פסח כל מיני עניינים עמוקים על מהות החמץ והמצה בנפש האדם, או אחד שלומד רעיונות מופשטים על ליל הסדר, והוא לא יודע מה זה חמץ ומה זה מצה ומרור, ומה זה בדיקת חמץ ואיך עורכים ליל הסדר. יהודי כזה לא מוכן לפסח. להיות מוכן, זה להיות מוכן אליבא דהלכתא, לדעת תכל’ס מה לעשות ואיך לעשות.
“זה בדיוק מה שהחפץ חיים אומר, יש אפילו מכתב בו הוא כותב לאברכים שצריך לסגור את הגמרות וללמוד קדשים. זה הדבר שנוגע הכי הרבה הלכה למעשה.
“ברוך ה’ בזמן האחרון יש התעוררות גדולה של לימוד הלכות קדשים הלכה למעשה בכל מיני מקומות. זה חודר לאט לאט לעולם התורה. מרגישים שמשהו כאן קורה. כשמתעסקים בשפת המעשה, מגלים שגם כאן יש הלכות, ומחלוקות, ודיונים והכרעות. ואז זה הופך להיות משהו מוחשי ומעשי.
“הרבה אנשים חושבים שאנחנו נעמוד בידיים שלובות סביב הרב הבית ונצפה בבית המקדש יורד בלהבות אש בנוי ומוכן מן השמים, אבל אחד התיווכים הידועים של הרבי בנושא הוא שהחלקים המבוארים במסכת מדות יבנו בידי אדם, ורק הפרטים שאינם מפורשים ומבוארים — יתגלו משמים. בניית בית מקדש היא מצוות עשה, ואין כזה דבר שמצוות עשה, נלקחת מאתנו, מי שחושב שלא יהיה לנו חלק בבניית הבית, הוא משאיר לנו רק תרי”ב מצוות. לכן, חשוב שנהיה מוכנים לכך.