מניסיון

מניסיון, נושא גאולה ומשיח הוא מרתק ואנשים תמיד נמשכים אליו. מה לא מספיק בלימוד תניא, פרשת השבוע, גמרא או כמה הלכות? אפשר להיות מאמינים גדולים אבל בלי ללמוד - האמונה תישאר ברמת ה‘מקיף’ • וגם: מדוע כדי ‘לחיות’ ו’לראות’ את הגאולה, חייבים לדעת וללמוד מי הוא המלך המשיח? • לקראת חג השבועות, ‘בית משיח’ בשיחה עם הרה”ח ר’ מאיר ווילשאנסקי, שמדבר על החיות המיוחדת במסירת שיעורי גאולה ומשיח • מעמוקה לאיגרא רמא

מראיין: שניאור חביב

המראה של מניין המושבניקים היושבים סביב האברך הצעיר ודנים בלהט בפירוש לשון הרמב”ם ‘ויכוף כל ישראל’, לא יהיה זר למי שהספיק להכיר את הרב מאיר ווילשאנסקי ופעילותו במושב עמוקה.

מזה מספר שנים שהרב מאיר ווילשאנסקי, ר”מ ומשפיע בשיבת חסידי חב”ד ליובאוויטש בצפת, מקיים פעילות יהודית ענפה במושב הקטן עמוקה, המוכר בעיקר בזכות סמיכותו לקבר התנא המפורסם רבי יונתן בן עוזיאל. גולת הכותרת של הפעילות היא ללא ספק השיעור הקבוע שהפך לשם דבר במושב.

“השיעור הוא בתניא ופרשת השבוע” מסביר הרב ווילשאנסקי, “אבל הרעיון הוא שזה תמיד יתחבר לגאולה. לעיתים אנחנו לומדים שיחה של הרבי הקושרת בין הפרשה לגאולה, ולעיתים אנחנו פשוט פותחים בלימוד עניין בגאולה מתוך הרמב”ם או מתוך ספרים אחרים”.

מלבד השיעור בעמוקה, מפורסם הרב ווילשאנסקי בשיעוריו המאלפים בענייני גאולה ומשיח המועברים בקביעות לציבורים שונים באנ”ש ומחוצה לו. לקראת חג מתן תורה, ביקשנו לשוחח עם הרב ווילשאנסקי על לימוד ענייני גאולה ומשיח, על הפצה בקרב קהלים שונים ומגוונים ועל ההשפעה של הלימוד על המקורבים.

הרב ווילשאנסקי, היום כל שיעור בחסידות עטוף בצלופן מרשרש של קורסים לתורת הנפש על פי הקבלה וכדומה, איך נוחתים על אנשים עם עניני גאולה ומשיח?

ראשית, מי שמשווק את השיעורים שלו בצורה מעניינת, יכול לשווק כך גם ענייני גאולה ומשיח. שנית והוא העיקר, מניסיון, נושא גאולה ומשיח הוא נושא מרתק שאנשים תמיד נמשכים אליו.

איך אתה מסביר את זה?

פשוט. אתה רואה במוחש שזה נושא שמושך את כולם, לעיתים אפילו יותר מפרשת השבוע. ראשית מפני שכולם מדברים על זה כל הזמן. ולא רק בחב”ד. אין חוג או מגזר שבו לא מאמינים ומדברים על הגאולה כעניין קרוב ביותר. אבל הרבה אנשים לא באמת יודעים מה זה הגאולה ומה היא טומנת בחובה. הנושא הזה מאוד מסקרן את האנשים. ומושך אותם לשיעורים.

מעבר לכך. אנחנו חיים בתקופה המתאפיינת באי יציבות חזקה. אם זה בכלכלה, במנהיגות הישראלית או אפילו במאורעות בעולם. במצב הזה אנשים מחפשים לשמוע קול ברור ויציב. כשלומדים על המשיח ועל תקופת הגאולה, אנשים מוצאים בזה את אותה יציבות וזה סוחף אותם.

למה חשוב בכלל ללמוד את הנושאים האלו, מה לא מספיק בתניא, פרשת השבוע ואם אפשר אז קצת גמרא או כמה הלכות?

בכלל, הרבי מדבר על נושא לימוד ענייני גאולה ומשיח בשלש הזדמנויות שונות. פעם בפרשת תזריע מצורע תנש”א, פעם אחת בפרשת בלק תנש”א ופעם אחת בשיחה של פרשת ויצא - י”ט כסלו תשנ”ב. אם נתבונן בשיחות נגלה שבכל אחת מההזדמנויות מדבר הרבי על אופן אחר בלימוד.

בפרשת תזריע–מצורע הרבי מדבר על כך שבשביל לזכות בביאת המשיח אזי הדרך הישרה והקלה והמהירה מבין כל דרכי התורה, היא לימוד עניני גאולה ומשיח. כלומר, עניין סגולי כדי לזרז את הגאולה.

לעומת זאת בפרשת בלק, הרבי לא מזכיר את הלימוד כסגולה לזירוז הגאולה, אלא כדי לחיות עכשיו את המצב של הגאולה. כלומר, אנחנו כבר עכשיו רוצים לחיות את המצב של הגאולה. וכדי לפעול את זה צריך ללמוד הרבה. הלימוד מביא את החיות ואת האפשרות לחיות משיח.

אחר כך, בפרשת ויצא ה’תשנ”ב, הרבי מדבר כבר על דרגה הרבה יותר גבוהה. הרבי מדבר שם על זה שהגאולה כבר נמצאת בעולם. וצריך רק לפקוח את העיניים כדי לראות אותה. ואיך פוקחים את העיניים? זה נעשה על ידי לימוד פנימיות התורה, ובזה גופא בענייני גאולה ומשיח. לימוד בפנימיות התורה בענייני הגאולה, מביא אותך למצב של פקיחת העיניים.

זה מעניין שבשלושת האופנים הללו, הרבי נותן לנו גם כיוון של מה ללמוד. בתזריע–מצורע הרבי מדבר באופן כללי על לימוד ענייני גאולה ומשיח המופיעים בכל התורה כולה, ובמיוחד במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו.

בפרשת בלק, שם הרבי מדבר על לימוד כאמצעי לחיות משיח בהווה - מדגיש הרבי שההתבוננות בענייני גאולה ומשיח צריכה להיות לכל לראש “לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח . . ככל פרטי הדברים האמורים לעיל”. ובפשטות הכוונה היא ללימוד שיחותיו של הרבי מהשנה האחרונה, בהן מדבר הרבי אודות תקופתנו, שהיא הכניסה לימות המשיח.

לעומת זאת בפרשת ויצא ה’תשנ”ב, המשימה היא לפתוח את העיניים. לכן הרבי מדבר שם על לימוד פנימיות התורה, כולל הלימוד בענייני הגאולה. החלק בתורה שמראה לנו את הפנימיות של הדברים. זה כדי ללמד אותנו לאמץ נקודת מבט גאולתית למציאות שאמנם נראית כלפי חוץ כגלות, אבל בפנימיות, אנחנו חיים כבר בגאולה.

מעבר לעניינים הסגוליים שפירטת עכשיו. האם ללימוד ענייני גאולה ומשיח יש השפעה בהתקרבות הפשוטה של יהודי לעבודת ה’, לתורה ומצוות?

אני חושב שכל שליח שעובד עם מקורבים יכול לומר שיש הבדל גדול בין מקורב שלומד לבין אחד שלא. מקורב מתחיל להשתנות באמת רק כשהוא מתחיל ללמוד תורה. כל עוד הקשר נשאר ברמה של ‘מבצעים’ וקיום מצוות פה ושם, זה נשאר ברמת ה’מקיף’, לעומת זאת כשאדם לומד, הלימוד חודר לו בהבנה והשגה, זה משפיע על החשיבה שלו, על הרגשות שלו ולבסוף גם על המעשים שלו. אז זה שלו. זה בא ממנו מתוכו.

בדיוק אותו דבר בענייני גאולה ומשיח, אנחנו יכולים לדבר על משיח, להאמין שהוא צריך לבוא כל רגע, לצעוק סיסמאות וכמו שהרבי אומר ‘לא נגע ולא פגע’, זה לא שהוא לא מאמין, הוא מאמין גדול, והוא מוכן אפילו למסור את הנפש על האמונה הזו. אבל כמו שמוסבר בחסידות על אמונה ש”גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי”, שיהודי מוכן למסור את נפשו עבור האמונה, בעוד שביום–יום אותה אמונה, לא בטוח שהיא באה לידי ביטוי בכל מעשיו. ככה בדיוק באמונה במשיח. אנחנו מאמינים גדולים אבל בלי ללמוד, האמונה נשארת ברמת ה’מקיף’.

לעומת זאת, כשאדם לומד ענייני גאולה, כל האמונה הזו, חודרת לתוכו. זה הופך להיות חלק ממנו. פתאום הוא מזדהה עם הדברים. פתאום הוא מבין בעצמו ויכול להסביר את זה גם לסביבה שלו. זה נכנס בפנימיות. זה חודר לו לשכל, לרגש ומשם ישירות למעשה.

לימדתי פעם קבוצה מאנ”ש, בתום השיעור, היו שבאו אלי ואמרו לי “עכשיו אנחנו מבינים לראשונה את מה שאנחנו מכריזים, מלמדים וטוענים כבר שנים רבות. זה כאילו שעד עכשיו שמענו על זה ועכשיו לראשונה ראינו את זה. ראינו את זה מסודר, בנוי ומושתת היטב במקורות חז”ל.

יש עוד מעלה בלימוד. אין מה לעשות, הזמן עובר, היצר עושה את שלו, פעמים רבות באים אנשים ואומרים נו… כבר עשרים שנה אתם אומרים לנו שהוא בא היום… גם אדם מאמין מאוד יכול להתעייף בסופו של דבר. אבל כשאתה לומד ורואה שהכל מבוסס. הכל כתוב בספרים ובפירוט מדוייק. הידיעה הזו עוזרת להמשיך ולחזק את האמונה בבשורת הגאולה הקרובה.

לימוד ענייני גאולה ומשיח חייב לכלול גם את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח?

אחלק את תשובתי לשתיים.

כמו שאמרנו הרבי מביא שלשה דרגות עיקריות באמונה בביאת המשיח. לצפות, לחיות, לראות. כלומר לצפות לגאולה באופן כללי, שזה כולל את התביעה והבקשה. לחיות גאולה, ולראות גאולה.

בשביל להגיע לשלב הראשון, של ציפייה כללית לגאולה, מספיק ללמד עניינים כללים בגאולה, אבל כדי להגיע לרמה של ‘לחיות’ ועוד יותר, ‘לראות’, אתה חייב משהו מוחשי. אתה חייב לדעת וללמד מי הוא המלך המשיח.

נקודה נוספת היא שכאשר אנחנו לומדים עם אנשים ענייני משיח באופן מקיף ויסודי, פעמים רבות הם מגיעים מעצמם למסקנה מי הוא המשיח. וגם אם לא, אחרי שהם למדו קל מאוד להסביר את זה. כך שאנשים שמנסים לפרסם את זהותו של המשיח מבלי ללמד את החומר כראוי, עושים לעצמם עבודה קשה. משום שכאמור, אחרי שיהודי לומד את הדברים בהרחבה ובפירוט הוא מגיע מעצמו למסקנה המתבקשת אודות זהות המשיח.

אם אני רוצה לייסד שיעור בענייני גאולה ומשיח, מה היית ממליץ ללמוד?

זה מאוד תלוי מי הקהל ומה הרמה התורנית שלו. יש אנשים שחשוב להעביר להם נקודות של חיזוק ואמונה, אפשר מתוך השיחות של תשנ”א–נ”ב, ויש כאלו שאפשר לפתח איתם סוגיות יותר מורכבות מתוך הרמב”ם ודברי חז”ל. מה שחשוב הוא, בדרך כלל לתת כמה שיותר רקע ולבנות את הדברים מסודר. אנשים אוהבים לשמוע דברים מבוססים ובנויים אחד על השני בהיגיון ושכל.

זה שייך לכל אחד. כל אחד יכול ללמד עד היכן שידו מגעת ומשם והלאה הוא יכול לארגן שיעור, להזמין רב או מרצה. בכלל, לדעתי כולם, כולל תלמידי ישיבות חייבים לעסוק בזה. וללמוד את הנושאים הללו בעיון. גם מי שחושב שהוא בקי ויודע, תמיד יש מקום להעמיק ולהוסיף.