לפני 60 שנה שהה החסיד הרב רפאל נחמן כהן ע”ה בביקור מיוחד בחצרות קדשנו, שם זכה לה

לפני 60 שנה שהה החסיד הרב רפאל נחמן כהן ע”ה בביקור מיוחד בחצרות קדשנו, שם זכה להסתופף במשך ‘ירח האיתנים’ תשי”ז במחיצתו של הרבי מה”מ >> בסדרת ‘אגרות אויר’ ששיגר באותם ימים למשפחתו שבארץ הקודש, הוא מתאר את מאורעות חודש תשרי בפרוטרוט ובצורה לבבית >> חלק שני ואחרון

מאת הרב רפאל נחמן כהן ע”ה

אירועי חול המועד סוכות

ב״ה,

חול המועד סוכות, יום ג׳ [כ״ף תשרי, תשי״ז]

מיינע טאייערע! [= יקיריי].

אינני כותב את התואר באריכות, בכדי לכתוב יותר חדשות. הפעם לא קיימתי את הבטחתי ולא כתבתי מיום א׳ עד היום.

ביום א׳ בשעה שתיים, התקיים כינוס עולמי מצעירי אגודת חב”ד ממרוקו, מצרפת, מאוסטרליה, מקנדה, מדרום אפריקה, ומהרבה עיירות באמריקה, ושכחתי עלינו… גם מארץ ישראל. היה מאד מעניין, אבל את הפרטים אכתוב או אספר בבואי, אי״ה.

הכינוס התקיים באולם בו התחתנו יואל ולאה. בשעה זו התקיימה תהלוכת ילדים (בערך ח׳ מאות ילדים כ״י), והתחילו ללכת בחצר אדמו”ר שליט”א, וסיפרו שהיה מאד יפה1. אבל כמו שכתבו על בית המקדש - מי שרואה דבר זה לא יכול לראות דבר הב’ שהיה באותו זמן.

באמצע הכינוס באה ברכה מאדמו”ר שליט”א, שתוכנה, שהיה רוצה להיות בעצמו גם כן בכינוס, אבל הוא משתתף [בכך ש] כשיגמרו את הכינוס, שלא יכריזו על סיומו, אלא זה רק ״הפסקה״, וההמשך תהיה בלילה בעת ההתוועדות. (היו גם כן צילומים ותקליטים כנהוג, וכולם נאמו ובעיקר האורחים אבל את זה נספר בפעם אחרת).

[בבטאון חב”ד המסקר את אירועי תשרי תשי”ז, מסופר בהרחבה יותר: ביום א׳ ד׳ דחג הסוכות נתאספו כל הילדים של בתי הספר של רשת חב״ד בסוכה שבחצר בית רבינו עם מוריהם ומדריכיהם לעשות שמחת בית השואבה ואחרי זה יצאו לחצר בשורה וכ״ק אד״ש יצא להגזוזטרא והביט על כל אחד ואחד שעברו ואחר כך יצאו במחול עם מוריהם ומדריכיהם ואחריהם כל אנ״ש והתמימים וכ״ק אד״ש עמד כל הזמן וגם טפח בידיו הק׳. אחרי הריקוד שהי׳ בחצר יצאו כולם ללוות אותם אל האוטובוסים שחכו עליהם להוליכם לבתיהם ורקדו ג״כ כולם ברחוב והנה כ״ק אד״ש פתח הדלת שממול הרחוב והביט זמן רב .. אחר כך היתה תהלוכה מכל הילדים בחוצות העיר והשתתפו כח׳ מאות ילדים כ״י].

אחר כך התפללנו מנחה, והכנה להתוועדות. כשאומרים ‘הכנה להתוועדות’ הפירוש - פארחאפן א ארט [= לתפוס מקום] (בשבת קודש פרשת ניצבים וילך ‘ועד המסדר’ נתנו לי מקום חשוב, אז לא היו הרבה ׳מיוחסים׳, וגם אורחים היו מעט. וזה המקום שהנני ב״ה יושב בו כל הזמן. אבל לסמוך לחלוטין על נסים יש לי פחד… בשעה שתיים בערך כבר ישבתי על מקומי - הרביעי מהקצה של השולחן שעל יד פני קדשו של אד״ש, חוץ מזה היה גם רמקול וגם תקליט (התקליט זהו בשביל אד״ש לבד…).

אחרי שעה שמונה בערך בא כ״ק אד״ש, והיו שמונה שיחות (בבטאון חב”ד נכתב: וכ״ק אד״ש דבר בענין הד׳ מינים שכל מין מרמז על מין מיוחד מבני ישראל וכמארז״ל וביאר זאת בארוכה. ובענין צעירי אגודת חב״ד דבר אח״כ שמעתה צ״ל סדר חדש בענין העבודה של צעירי אגו״ח על דרך מלחמת תנופה ולא מלחמת הגנה. היינו להחדיר בכל החוגים לקרבם לתורה ומצות ולעורר אצלם הנקודה היהודית שבלי ספק ישנה בכאו”א). מסרתי את הבקבוק יי״ש של ברוך אליהו שניאורסאהן (זה היה 95% וגם כ״ק שתה מזה, וגם חילק לאחדים).

אחר כך קבלתי פתקא מיואל (שעומד במקום מיוחד) וגם משלום [איידלמן] שהיה רחוק ממני שאבקש ברכה עבור [קרובת משפחתו שחלתה] וטיפסתי על השולחן בסמיכות לכ״ק אד״ש, עם כוס יין בידי ובקשתי ברכה עבורה, וענה ״א רפואה קרובה״. חיים משה אלפרוביץ ישב מאחוריי (היינו גב לגב), וביקש אותי שאבקש ברכה עבורו, ומסרתי פתקה לבנו שלום דובער שהוא יעשה זה. אבל עד כה וכה, וחיים משה מפציר בי, הרבי האט באמערקט [= הבחין] וככה עשה עם הידיים בסימן שאלה, ואמרתי שהוא מבקש ברכה ואמר לי ״נו, איר זייט דאך א כהן. בענטשט עם!״ [= נו, אתה הרי כהן, ברך אותו!], ואמרתי ״הלא כתוב אחר כך ׳ואני אברכם״׳, ואמר ״איך האב מיט עם אליין א פראמאיע סאביצעביע, מאסקווע, לענינגראד״ [= ״יש לי איתו קשר ישיר״]. (פי׳ שכבר דבר אתו ביחוד), ואמר לי עוד ״גיסט אן א כוס מלא, ווי עס שטייט ביי די כהנים, אז א כלי שרת דארף זיין א מלא״ [= מזוג כוס מלאה, כמו שכתוב לגבי הכהנים, שכלי שרת צריך להיות מלא], ומזגתי ואמרתי בקול רם ״רפואה שלימה לחיים משה״, והרבי אמר ‘אמן’.

שמערל גוראריה אמר לחיים עבור אלו שהם בארץ ישראל ועומדים בתשוקה להיות כאן ואינם יכולים, ואמר כ״ק אד״ש ״פריער דארף מען זאגן לחיים פאר די ארץ ישראל׳דיקע וואס זיינען דא און זיינען נאך ניט גיקומען… [= קודם צריכים לומר לחיים עבור בני ארץ ישראל הנמצאים כאן ועדיין לא הגיעו]. הוא נשאר על מקומו, ואד״ש מילא את דבריו והמשיך ״דער צמח צדק האט גיזאגט, איך בין א קירזשנער איך ניי היטלען, און נאכדעם אז איינער מעסט אן און טרעפט צו צוא זיין מאס, איז א סימן אז דאס איז פאר עם״ [= הצמח צדק אמר אני הנני ׳כובען’. הנני תופר כובעים, ולאחר מכן כשאדם מודד ומוצא שזה במידתו, סימן שהיה זה עבורו].

שוב פעם ביקש מהארצישראל׳דיקע לשיר, א ארץ ישראל׳דיקען ניגון, ומה שלא שרנו אמר, ״דאס איז ניט קיין ארץ ישראל׳דיקען ניגון״ [= זהו אינו ניגון של ארץ ישראל], ואמר שצריכים לזרוע בכפר ניגונים… ועד שיצמחו הניגונים, ננגן בינתיים את הניגון ״ניע זוריצע חלאפצי״, ואחר כך אמר על שיר זה ביאור ארוך. מהשיחות אינני כותב כלום, היה נפלא מאד, ואי״ה אביא זאת.

היו עוד דיבורים בין שיחות הקודש אבל אינני כותב הכל.

באמצע ההתוועדות החל לרדת גשם חזק (זה היה בסוכה) וכולם נעשו רטובים, אפילו הנשים (שהיו כולם מבחוץ, כי היה רמקול (ומובן שגם לאה שלנו בתוכם), אבל אף אחד לא זז ממקומו כל זמן שהרבי שליט״א ישב. הרבי לא הביט על שום דבר, והיה בשמחה גדולה, ושר ורקד על מקומו. בערך בשעה אחת הלך הרבי לביתו בלוויית שירת ״כי בשמחה תצאו״, וכולם עלו למעלה לבית המדרש, ושרו ורקדו קצת, ובאנו הביתה וישנו עד הבוקר.

ביום שני - היינו אתמול - עד שגמרו להתפלל ואכלו בסוכה כבר יצאו כל האורחים עם מלוויהם לעיירות שונות. בחלקי נפלה השליחות לצאת לעיר סקרנטון (מקום שיואל היה שם בשליחות מ’מרכז לעניני שליחות’ ואז כתב בשעתו) שם נמצא (רק שבועיים) מרדכי דובינסקי, ועוד א׳ משלנו וגם שו״ב משלנו. נסענו אני ושמואל בליז’ינסקי ושלום [איידלמן] ועוד בחור מישיבת מונטריאול, והנהג עם הקאר שלו (טקסי), גם כן משלנו בחור מישיבת תומכי תמימים.

מצאנו בסוכה של בית הכנסת כב׳ מנינים מחכים לנו. הנסיעה לשם הוא ארבע וחצי שעה. התוועדנו שם משמונה עד אחת–עשרה וחצי. נכנסו לבית דובינסקי לעשרה רגעים, ומשם נסענו. הגענו בחזרה בשעה ארבע לפנות בוקר.

בערך רבע שעה לפניי, הגיע יואל, גם הוא מנסיעה שנסע לישיבה מתנגד׳ישע, ריידין א ביסל אין לערנען, און דערנאך פארפירט מען א שמועס [= לדבר מעט בלימוד, ואחר כך להיכנס לשיחה], ומזדהים ומשכנעים ללמוד חסידות. וכך עשו הרבה פעמים ועלתה בידם.

הפעם, נעבאך, נפל בפח… כי בא לשם והנה שם עורכים שמחת בית השואבה לכבוד היארצייט של הגר״א וכל והר״מים וכו’ נמצאים. ללכת משם לא מתאים, וכך נשארו בלי לעשות כלום. ועל כן כתוב מחשבה טובה וכו’.

כל האורחים בלי יוצא מן הכלל, נסעו למקומות שונות, ולפי הנשמע כולם הצליחו.

היום אחרי שגמרתי להתפלל ונכנסתי לסוכה ב–770 (כי ביום טוב ובשבת קודש אכלנו אצל א׳, אבל ימות החול אוכלים שם). והנה שולחנות ערוכים - עושים סעודה לילדים שהיו בקיץ ב׳גן ישראל׳ (קייטנה) נשארתי שם. ההתוועדות ואופן הגישה לילדים, זהו קובע ברכה בפני עצמה לדבר בזה. אבל העיקר שאחר כך יצא אדמו”ר שליט”א על הבלקון [המדרגות המובילות לגן עדן התחתון, עליהן הייתה כעין מרפסת (שנסגרה עקב חיבור בנין 784 ל770)]. וכולם רקדו לפניו ורקדו ושרו, ואחר כך יצאו לרחוב, כל אנ״ש והתמימים סבבו את הילדים והילדים רקדו באמצע ואד״ש נכנס לחדרו ופתח את החלון ועמד והביט ומחא כפיים.

זה לקח מקום מאד גדול, והיה נהדר.

אחרי הבנים, באו כל הבנות מ’בית רבקה’, עם המורות והמדריכות והמורים והמדריכים, וגם כן ישבו בסוכת 770, וישבתי כשתי שעות לראות את הסדר הנפלא, ומכל הכתות דברו הילדות באידיש וגם בעברית (עברית בתי״ו רפויה, ולא כמו שאצלנו), לא הייתי עד הסוף. לאה ספרה לי אחר כך, שגם להם יצא הרבי שליט״א לגזוזטרא והמנהלים יצאו במחול לפניו על החצר והיה נהדר.

ביום ב׳ קבלתי האקספרס אודות ביאת [. .] הביתה, ומסרתי תיכף את המכתב כמו שהוא לכ״ק אד״ש ע״י הרב חודקוב. היום שאלתי ממנו אם מסר ואמר שמסר תיכף אתמול, ושאלתי אם ענה משהו? כיון שזהו ענין של בריאות. ואמר לי ״שזה הרי היה כשכתבו״. שאלתי ממנו אם זה מדברי אד״ש או משלו, ולא ענה. אי אפשר לדעת אצלו. איך שיהיה הנני בטוח שכבר הכל בסדר.

גמר חתימה טובה לכולכם,

שלכם,

רפאל נחמן כהן

הרבי הודיע על האושפיז: אדמו”ר הריי”צ

ב״ה

כל תוכן החדשות כבר כתב אבא, ואין לי מה להוסיף במיוחד, רק אוסיף איזה תיבות בדבר נסיעתי ל[..]. שלהיות שאתמול לא יכולנו לעשות כלום, הרי הבחור השני שנסע עמי, נסע לשם כעת עוד הפעם (על פי הוראת כ״ק אדמו״ר שליט״א) ומסתמא ‘משהו’ יהיה בע״ה.

כן אוסיף שהיום כשרקדו כולם (כשהיו הילדים) ברחוב וכבוד קדושת הסתכל כל הזמן בעד החלון, מסר חדקוב בשם כק״ש ״אז היינט איז דעם רבי׳נס אושפיזא״ [= היום הוא ה׳אושפיז׳ של הרבי [הריי״צ]]. (מסתמא התחלת החשבון הוא מאדמו״ר הזקן).

מלבד הנ״ל אין לי מה להוסיף על מה שכתב אבא.

חג שמח וגמ״ח טובה,

יואל [כהן]

 

 

‘לעקאח’ בפעם השניה

ב״ה

הושענא רבה קודם הדלקת נרות [כ״א תשרי, תשי״ז].

אתמול בלילה אמרנו תהלים, כפי המנהג. היום בשתיים בצהריים בערך, אחר התפילה באו כל נשי חב״ד, והרבי נותן להן את הד׳ מינים שלו לברך. ועוד הוא מחלק לעקאך לכל האורחים שלא קבלו בערב יום כיפור.

וגם אני מזכיר את חטאיי, מצד ה׳צוטומלטהייט״ [= הבלבול] שכחתי לבקש עבור אחי [הרב מיכאל יהודה אריה ליב כהן] וגיסי [הרב אברהם דוד ינובסקי], והיום ביקשתי עבורם. והזכיר לי עוד הפעם משלום [. .], ונתן לי לעקאך עבורם (אחי וגיסי) ואמר שיבשרו בשורות טובות.

כל הצעירי חב”ד הולכים עכשיו לבתי–כנסת שונים לערוך הקפות (לעת עתה, נדמה לי שהנני פטור, יכול להיות שתגיע פקודה מהרבי שגם אני אלך. בינתיים אני ב–770). אחר כך המנהג ששאר הקהל עורך קידוש כל אחד איפה שהוא רוצה, ולאחר מכן עורכים הקפות.

לא התקיימה היום כל התוועדות.

זהו כבר זמן הדלקת נרות, אפרוש בשלום הילדים.

שלכם,

רפאל נחמן כהן

הרבי אמר על ר’ יואל כהן: “יש לו אתי קשר ישיר”

ב״ה,

יום ב׳ בוקר, כ״ו תשרי [תשי״ז]

מיינע טאייערע [יקיריי]

אתמול לא כתבתי מחמת שלא יכולתי, כי לא ישנו ג׳ לילות וימים רצופים כמעט.

בערב אמרו שיהיה ‘יחידות’ ואדמו”ר שליט”א ישב ליחידות בשמונה וחצי בערב, ואני הלכתי משם רבע אחרי שמונה בבוקר ועדיין חיכו שלשה אנשים להיכנס ליחידות. אני נכנסתי בשלוש בלילה, הייתי ג׳ רבעי שעה ועד שרשמתי הכל ושוחחתי מעט, האיר יום, ועמדתי להתפלל ורק עכשיו באתי.

בשמחת תורה היו שיחות ודבורים אשר ראשי לא יכול עכשיו לכתוב מהכל.

ועכשיו הנני להודיע לכם מהיחידות הדברים האלו שנחוצים לכם תיכף:

לאחי הרי״ל אי״ה אספר לו בבואי, ב׳ הדברים שלו. גם לחסיא תחי’.

בתוך הדברים אמרתי לו שבינתיים מסרתי לו פ״נ עבור פרידא ושיינע, ופראדע ב״ה כבר הוטבה, ואמר ״וגם שיינע״.

אודות יוסף יצחק שי׳, צריך אני להיות היום אצל רופא א׳ שאמר לי כ״ק אד״ש, להיוודע מתרופה חדשה.

גם דברתי על דבורה ואראהל׳ה כן עבור שטערנא שרה, וזלאטע, ושניאור זלמן, ולויק׳ל וגם על יוסל גיטל ונחמה - וברך את כולם.

בדבר [ . . ] כך אמר: שתנוחי כמה שתוכלי, אפילו כשאת הולכת לעבודתך מכל מקום, כשאת באה בערב, וכן בערב שבת קודש, תחזיקי את הרגליים כמו שהרופאים אומרים, ולהדר בזה. אבל ניתוח - אפילו קטן - אינו מסכים כלל. ולא שום דבר אחר - רק מנוחה.

בנוגע לנסיעתי, אמר שבשבת קודש אהיה כאן ואסע לפאריז, ובשבת אהיה בבית, כי ביום חמישי אסע מפאריז.

•    •    •

עכשיו אספר קצת משמחת תורה:

הרבי אמר בהתוועדות שיש לקרב את האורחים מארץ ישראל, ואמר הרבי שכתוב על קירוב ש״קדמו בלחם ומים״, והתחיל לתת לכולם ‘משקה’ וחלה, ואמר שנתחיל מהכהן, בא כח כל הכהנים, ונתן לי ‘משקה’ (שם שותים כולם יין, וגם אד״ש) ולחמנייה. שאלתי האם לאכול את זה עכשיו, ואמר לי שאני יכול לקחת את זה לבני הבית, אבל עלי לאכול זאת.

ואחר כך אמר לי ״וואס זיינט איר אזוי בכיווץ״ [= מדוע הינך ׳מכווץ׳], ולא הבנתי, ואמר לי ״איך מיין ניט אין קיבוץ, נאך איין כיווץ״ [= איני מתכוון ׳קיבוץ׳ אלא ׳כיווץ׳]. ואמרתי שהיין נעמט ניט [= שהיין אינו ׳לוקח׳ אותי] ואמר ״נו, איז משקה״ [= אם כן, משקה], ונתן לי הרבה, וב״ה נהייתי בשמחה רבה, כמובן.

היו הרבה דיבורים, ומהם דיבורים נוראים בענין העדים (ראה תו״מ שם ע׳ 130). כמו שאספר.

על ספריא [כפר חב״ד] אמר, ״במרחב״, ורמז כך בידו כמו שמפזרים הרבה.

בכוס של ברכה שחילק במוצאי שבת קודש בראשית, בערך בשבע בבוקר של יום ראשון… אמר לי ״אויך פאר די בעה״ב׳טע״ [= גם עבור זוגתך], ואחר כך ביקשתי בעד כל הילדים, כל אחד לחוד, וכשהגעתי ליואל ולאה אמר ״ער איז מיט מיר פדאמאי אטנאשעניא״ [= יש לו אתי קשר ישיר] וברכם.

שלכם,

רפאל נחמן כהן

 

מעובד מתוך תשורה לשמחת נישואין
של משפחת גלזמן ברנשטיין