י”א ניסן, יום הולדתו של הרבי הוא יום בו מזלו גובר, וכאשר מזלו של “הנשיא הוא הכול
י”א ניסן, יום הולדתו של הרבי הוא יום בו מזלו גובר, וכאשר מזלו של “הנשיא הוא הכול” - גובר, הרי זהו גם היום הולדת של כולנו, ואם כן המזל של כל אחד מאתנו, כל עם ישראל כולו והמזל של כל העולם כולו גובר ומתגבר.
י”א ניסן, יום הולדתו של הרבי הוא יום בו מזלו גובר, וכאשר מזלו של “הנשיא הוא הכול” - גובר, הרי זהו גם היום הולדת של כולנו, ואם כן המזל של כל אחד מאתנו, כל עם ישראל כולו והמזל של כל העולם כולו גובר ומתגבר.
לפני למעלה מארבעים שנה, יום בהיר אחד, מתקבלת שיחת טלפון במזכירות כ”ק אדמו”ר שליט”א מאחד הבכירים בממשל ארצות הברית ובפיו בקשה יוצאת דופן מהפרזידנט דאז מר ג’מי קרטר, לקבוע פגישת כבוד מיוחדת של הרבי עם נשיא ארצות הברית לרגל י”א ניסן, יום הולדתו, בחדר הסגלגל בבית הלבן בוושיגטון.
הפניה הועברה אל הרבי, אך הרבי השיב בנימוס שהוא דוחה את הפניה ומבקש להסביר לפרזידנט שיום ההולדת זהו יום שמיועד לחשבון נפש ועבודה פנימית של האדם עם עצמו וזה לא מתאים למסעות לוושיגטון.
אבל הפרזידנט מר קרטר לא אמר נואש. הוא כל כך רצה לכבד את הרבי ולאחר זמן קצר, הטלפון במזכירות הרבי שוב מצלצל ועל הקו מזכירות הבית הלבן מבקשת לקיים בי”א ניסן שיחת טלפון אישית וקצרה עם הפרזידנט שרוצה להודות, לאחל ולברך את הרבי לרגל יום הולדתו.
גם הפעם התשובה הדהימה את מזכירות הבית הלבן. הזמן לא מתאים והרבי לא יכול להקדיש מזמנו שיחת טלפון גם עם אזרח מספר 1 של ארצות הברית, בעיצומו של יום הולדתו י”א ניסן.
למרות השיקולים, למרות ההשלכות ולמרות הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בקיום שיחה זו, התשובה הייתה לא חד משמעית - בצורה נימוסית ומוחלטת, וכך היה. הפרזידנט הסתפק בשליחת מכתב וזה היה בסדר.
שני סיפורים. פתרון אחד.
כעשרים שנה קודם לכן, מגיע יום אחד למזכירות הרבי, מכתב שיגרתי מהפרזידנט של הארץ דאז, מר יצחק בן צבי. הרבי ביקש לשלוח לו ספר של הרבי הצמח צדק שיצא אז, חידושים על בבא מציעא, מכתב שיגרתי. בבית הנשיא כביכול - הפרזידנט, מתקבלים ספרים רבים, נוהגים לענות ולכבד את אלה ששולחים לו במכתב של אישור וברכה על שליחת הספר.
במכתב אישר מר בן צבי את קבלת הספר וענה בתודה, זה הכול. הוא לא ציפה לתשובה ולא ציפה למענה. גם שאלה הוא לא שאל. והנה לפלא, הרבי בוחר לענות לו במכתב יזום ארוך ועמוק מדוע הוא מסרב לכנותו בתואר “נשיא”, ולא עוד, אלא התאריך שבו בוחר הרבי להקדיש את מכתב התשובה (שלוקח זמן רב יותר להכין ולכתוב מאשר שיחת טלפון קצרה) - ביום הולדתו י”א ניסן.
מיום הלכי ל”חדר” ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהי’ “נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא ה’ אלקיו” (הוריות יא, סוף ע”א).
ואת המכתב חותם הרבי במילים אלו:
יכולתי להשתמש במלה זו (נשיא) מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כ’ “אמתי הוא - לא רציתי לכזב” בנפשי, ואתו הסליחה.
נשאלת השאלה כיצד מסתדרים שני הסיפורים. בי”א בניסן אין זמן לדבר עם הפרזידנט של ארה”ב - טלפון מיוזמתו שלו, שיחת נימוסין של שלושים שישים שניות - עד שהוא עצמו הופתע ושאל “האם יש אדם בעולם שהפרזידנט של ארה”ב לא יכול להשיג אותו בטלפון?”.
והתשובה היא כן, הרבי מלך המשיח.
ולעומת זאת במכתב הממוען לפרזידנט מר יצחק בן צבי, יש לרבי את הזמן לכתוב מכתב ארוך בי”א ניסן?
נשיא אמיתי - מהותו של יום
ההסבר לכך הוא לכאורה, כי ביום ההולדת, על האדם להתבודד ולעשות חשבון נפש בעבודה פנימית. כפי שהרבי מביא ב’היום יום’ של י”א ניסן.
אי לכך, הרבי שהוא מלך המשיח - “נשיא שאין על גביו אלא השם אלוקיו”, חשבון הנפש שלו בי”א ניסן מן הסתם, הוא בעניין הנשיאות והמלכות שלו. ולכן זהו הזמן המתאים ביותר לכתוב מכתב לבן צבי עם הסבר מבואר ומנומק היטב מהו ומיהו נשיא?! “נשיא זה מלך, שאין על גביו אלא השם אלוקיו”.
מסתבר שזו ההזדמנות הנכונה ביותר להסביר לבן צבי מדוע הרבי לא כותב לו בתארים של אותו מכתב את התואר “נשיא”, כי הוא לא וכי הרבי כן. כי זהו חלק מהעבודה של י”א ניסן - לכתוב מכתב כזה שעוסק בנשיא, מגדיר אותו, מרומם אותו ומפיץ אותו גם הלאה לעולם.
מאידך, גם ניתן להבין טוב יותר את אי ההסכמה של הרבי לשוחח בי”א ניסן עם הפרזידנט של ארצות הברית, מר ג’מי קרטר. גם זה חלק מהעבודה של י”א ניסן, כי הרבי הוא “לא נשיא שבט”, מסביר הרבי במכתבו למר בן צבי, “אלא נשיא זה מלך, שאין על גביו אלא השם אלוקיו”. נשיא אמיתי הוא מי שאין על גביו לא מורא של המלכות הגדולה ביותר בעולם, לא של הפרזידנט ולא אף אחד אחר - זולת בורא העולם ומנהיגו.
ובנשיאות שכזו מאחד הרבי ומחבק את כולם ברוממות ו”גאון יעקב” שלא היה מעולם! בנקודת אמת של נשיא אמת יורד הרבי ומתלבש לאחרון האנשים, ובאותה מידה מחבק, מנווט ומולך הרבי על ראשי מדינות, על שרים, על ראשי ממשלות, על עמו ישראל כולו ועל כל באי העולם עם שבע מצוות בני נח.
דבר כזה עוד לא היה. מאז ועד הלום לא הייתה מלכות שכזו כמו של הרבי, לא בעולם כולו ואף לא בעם ישראל. ולכן אם בפי כל הדורות שגורה האימרה “ממשה עד משה לא קם כמשה”, נענה גם אנחנו ונאמר, “מהרבי מלך המשיח עד הרבי מלך המשיח לא קם כרבי מלך המשיח”.
לא נוותר על איש ולא על האש!
המסר וההסבר פה אלינו הוא פשוט וברור. כשם שאת י”א ניסן הרבי, הנשיא, מקדיש להסברת עניינו של הנשיא שהוא המלך. כך גם אנו, ללא חת וללא כל מורא עלינו לשאת את בשורת הגאולה והגואל בקול חזק ובגאון יעקב: אין על גבינו אלא הרבי מלך המשיח.
ונאמר זאת ברורות: הוא הנשיא, הוא המלך, המלך המשיח. כך הוא אומר, כך הוא כותב וכך חונכנו. הוא חי, הוא קיים, נשמה בגוף גשמי בלי שינוי ובלי גניזה כפשוטו. כיוון שכבר הגיע הזמן שהסוד הגלוי ביותר - יצא סופית לגדרי העולם. יש לנו רבי מלך המשיח, ואנחנו מפרסמים את זה בגאון ובהתלהבות.
ומהכנס הזה ניקח את הלפיד - לפיד האש הזה של השליחות לקבלת פני משיח צדקנו, ועם האש הזו - “אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה” - נצא מכאן ונעביר את המסר לעולם, לעצמינו - לתוך תוכנו, לבני הבית ולמשפחה ולכל אדם ואיש אליו נגיע.
לא נדלג על אף אחד ולא נשקיט את האמת - לא נוותר על איש ולא נוותר על האש! - עד שהעולם כולו יזעק את ההכרזה הקדושה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.