כ”ק אדמו”ר הזקן:

מררי - בנפש האדם

כ”ק אדמו”ר הזקן: על קרשי המשכן נאמר: “עצי שיטים עומדים”. וזה על דרך משל כפי שנאמר על השרפים, “שרפים עומדים ממעל לו”. ותוכן הנאמר בזה הוא כעניין המלאכים שעליהם נאמר: “ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה”. והעניין הוא: אין עמידה אלא שתיקה. ושתיקה פירושה - ביטול העצמות מכל וכל. דהיינו ביטול הרצון, שלא יהיה לאדם רצון אחר מלבד לה’ אחד. וזוהי עבודת בני מררי, נושאי הקרשים של המשכן: שכדי לבוא לבחינת יראה ועמידה זו, זהו על ידי המרירות, בהיותו ממארי דחושבנא (בעלי החשבון) על ימי חלדו, אשר רובם ככולם בחשך ילך, ועל ידי חשבון ומרירות זו, יעורר רחמים רבים, שיסייעוהו משמים, להגיע לבחינת בטל רצונך - יראה וביטול.

(לקוטי תורה, פרשת נשא, כ, ג)

עיקר העבודה בנשיאת המשכן

כ”ק אדמו”ר האמצעי: עיקר העבודה בנשיאת המשכן היה בבני קהת שנשאו את הארון. ונאמר עליהם: “עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו”. לאמור: שגם בחינת הכתפים, שהיא אחוריים–חיצוניות של בחינת חכמה, שווה היא לגבי האור האלוקי של הארון, כמו בחינת הפנימיות, שכן אורו של הארון כה נעלה, שלגביו, הפנימיות והחיצוניות שווים. הדבר נובע מכך, שהארון הוא בחינת “כתר” עצמו, והרי זה כסוד העניין המבואר בכך ש”לוחות הראשונות, משני עבריהן היו כתובים”.

(תורת חיים, שמות חלק ב’, תנט, ג)

גרשון - גירוש הקליפות

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: גרשון, הוא מלשון גירושין. עניין הדבר:  בני גרשון היו נושאים את יריעות המשכן, שהם כנגד האורות ה”מקיפים” של בחינת “רצון העליון”, של ה’. כי הנה ידוע שאור המקיף הוא דוחה את החיצונים (הקליפות). ולכן בני גרשון - לשון גירושין, הרי שבנשיאתם את היריעות המשכן במדבר, הם פועלים את גרוש כוחות הקליפה, שנדבקו ביהודים.

(אור התורה, פרשת נשא, עמ’ רלד)

בקומה זקופה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: “נשא את ראש”, פירושו הוא על דרך הפירוש ב”משנאיך נשאו ראש”, שתרגם יהונתן: “זקיפו רישא” (ראש זקוף) דהיינו בבחינת קומה זקופה. ויש להבין את עניין “קומה זקופה” בצד הקדושה - צד הביטול לה’, שלכאורה: הכיצד קומה זקופה מתיישבת עם הביטול לה’? אלא ששני ביאורים בדבר: אחד, שעובד את ה’ מתוך גילוי יחידה שבנפש, שאז הוא בקומה זקופה, כדברי מדרש רבה: “בקומה זקופה - ולא יראים מכל אדם”. וביאור שני: שמתאחד עם ה’. שכן כל נברא, כשנזדכך הכלי, יכול להתאחד עימו אין סוף. זהו שנאמר: “נשא את ראש בני גרשון גם הם”: שבסוף פרשת במדבר נאמר “נשא את ראש בני קהת”, מפני שהיו נושאים את כלי המשכן, ארון שולחן ומנורה, וכמו שכתוב: “הברו נושאי כלי ה’”, והברו - מלשון בהירות הוא. ומפני שנשאו את כלי המשכן והארון בראשם, זכו לזיכוך ולקומה זקופה. לפיכך נאמר בבני גרשון, שהיו נושאים את יריעות המשכן, “נשא את ראש … גם הם”, שכן גם הם יזכו לנשיאת ראש, בזכות עבודתם זו.

(תורת שמואל, תרל”ב ח”ב, עמ’ תקלט)

תורה שקודם התפילה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: טעם שהקדימו כאן את בני קהת לבני גרשון, הגם שגרשון הוא הבכור: לפי שבני קהת הם “טועני הארון” - תורה, שזו בחינת תורה שקודם התפילה, ועניינם הוא חיבור שורש ומקור הנשמה שלמעלה עם הנשמה המלובשת בגוף.

(סה”מ תער”ב. מאמר ד”ה נשא את ראש, תרד”ע)

כשהמקיף נמשך בפנימי…

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: יש בחינה שה”מקיף”, מכה ב”פנימי” שלא בטובתו של הפנימי. כשהמקיף נמשך בפנימי, הכוונה היא שיהיה בדרך התיישבות.

(ספר השיחות תש”ד, עמ’ 15)

אמיתיות הרוממות של תורה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: אמתיות הרוממות של תורה, נפעלת על ידי לימוד התורה בביטול. וזה מתגלה בכך שאדם מסוגל לנתק עצמו מעומק הלימוד ולהשקיע בקיום המצוות. שזהו עניין הלימוד (“קהת”) שמביא לידי מעשה (“גרשון”, שעניינם הוא קיום המצוות). נמצא, שדווקא כאשר בני גרשון מוזכרים אחרי בני קהת, דווקא זה  מורה על אמיתיות נשיאת הראש, של בני קהת, שכן תורתם מתוך ביטול, הביאה לידי מצוות בפועל.

(ליקוטי שיחות כרך לג, נשא, שיחה א)

אהרן הכהן שבדורנו

ובפרט שהרועה אהרן הכהן שבדורנו - כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו - הראה בגלוי את אהבתו לכל בנ”י, כולל - “אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”, ע”י פעולותיו הרבות בהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה . . ובמיוחד - ע”י ה”קול קורא” שלו ד”לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”, וההכרזה שצריכים רק “לצחצח את הכפתורים”, ואח”כ ההודעה שכבר סיימו גם את זה, וצריך רק להיות “עמדו הכן כולכם” ללכת לקבל את פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.

(משיחות ש”פ בהעלותך, י”ט סיון ה’תנש”א)