יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

בממשלת ישראל, יש מי שמתחפש, והוא מתחפש כל כך טוב שקשה מאד לדעת, מתי זו תחפושת, ומתי הוא בלעדיה, או שמא הוא תמיד מחופש, אך בכל פעם בתחפושת אחרת. רק כך אפשר להבין, כיצד בממשלה שמגדירה את עצמה כ”ימנית” ו”לאומית” ביותר שידעה ארץ הקודש, מחפשים בכל דרך להימנע מביצוע מדיניות כזו. עד כדי כך, שממציאים, או שיוזמים, מסרים מארצות הברית, כאילו היא לוחצת או מאיימת על שלימות ובטחון הארץ.

ימי הפורים יפתחו את השבוע הקרוב, אך במקומות רבים כבר החלו לקיים את מנהגי החג, הבולט שבהם הוא מנהג התחפושות, יחד עם מסיבות פורים בגני הילדים, בתי הספר, ובכל מקום ואתר. מסתבר, כי המונח “לא כל יום פורים” הוא אמנם נכון, אך לכל כלל יש יוצאים מהכלל, ויש כאלו שעוטים תחפושות במהלך השנה כולה.

כך למשל אנו רואים שבממשלת ישראל, יש מי שמתחפש, והוא מתחפש כל כך טוב שקשה מאד לדעת, מתי זו תחפושת, ומתי הוא בלעדיה, או שמא הוא תמיד מחופש, אך בכל פעם בתחפושת אחרת. רק כך אפשר להבין, כיצד בממשלה שמגדירה את עצמה כ”ימנית” ו”לאומית” ביותר שידעה ארץ הקודש, מחפשים בכל דרך להימנע מביצוע מדיניות כזו. עד כדי כך, שממציאים, או שיוזמים, מסרים מארצות הברית, כאילו היא לוחצת או מאיימת על שלימות ובטחון הארץ.

כנראה שיש מי שמצפים שהממשל והנשיא יתחפשו אולי למלך אחשוורוש, וישנו את דעתם, על מנת שלא תתאפשר (חלילה..), החלה של ריבונות עם ישראל על שטחי ארץ ישראל, או הכרה בירושלים כבירת עם ישראל.

לא ברור כיצד אנשים המתיימרים להיות מנהיגים, אינם מבינים את הדברים שכל ילד “בן חמש למקרא” ואף פחות מזה מבין. אחרי שכולם כבר התפקחו מהאשליה שדרך הוויתורים והנסיגה, בכל הצורות האפשריות, עם הסכמים ובלעדיהם, תוכל להביא לשלום, או לביטחון, לא ברור מה גורם למי שנבחרו בדיוק כתוצאה מהבנה זו, להתנהג בצורה כזו, בהנהגה שלמטה מטעם ודעת.

 אנו נוכחים לדעת שוב ושוב, כיצד מרדכי שבדורנו - כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, התריע, הזהיר והסביר, כי למעשה אין שום דרישה או כוונה מצד אומות העולם ללחוץ על ממשלת ישראל, וכי המקור לבעיות היא החולשה של הממשלה עצמה. היו זמנים שבהם היה נראה שכן מתקיים לחץ אמתי ומהותי, אלא שכאשר מגיע הזמן להוריד את התחפושת ולהסיר את המסכה, מתברר שכשאין לחץ חיצוני, יש מי שמזמין אותו.

זה אולי מזכיר את היהודים שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, הם יכלו לתרץ זאת בגזירת המלכות, בצורך לחיות בשלום עם השלטון, שבידיו להחליט גם בקשר לבניית בית המקדש. אלא שכנראה הם כל כך שקעו בניסיונות למצוא חן, עד שהיו מסוגלים לקבל בשוויון נפש את השימוש בכלי המקדש, ואת העובדה שהגיע זמן הגאולה, וזו לא הגיעה ח”ו, לחשבונו המוטעה של מלך פרס, כמובן. 

במצב הנוכחי, מעבר להשפעה על המהלכים בממשלה ובפוליטיקה, הרי שלכל אחד מאתנו, ולכולנו ביחד, יש תפקיד שעלינו למלא. עלינו להיות דוגמא להנהגה שמעל לטעם ודעת. בדיוק כפי שמצינו אצל מרדכי היהודי אשר “לא יכרע ולא ישתחווה”, גם כאשר הייתה לו אולי אפשרות למצוא היתר, או לפחות להימנע מעימות. אלו הן עצות שמתאימות להיגיון שכלי, אך הדבקות של מרדכי, ובעקבותיו (כפי שמבואר במאמרי רבותינו נשיאינו) כל אנשי הדור בקב”ה, היא דבקות שלמעלה מהטעם ולמעלה מהדעת - כזו שהביאה לנס פורים, אותו נציין באופן של “עד דלא ידע”.

אנו מצווים להגיע לדרגא של “עד דלא ידע”. דרגא בה לא משנה כיצד זה נראה, או מובן, ואפילו לא באיזה אופן נבצע את העבודה, בכל ענייני התורה והמצוות, ובמיוחד בענייניו של מרדכי שבדור - הרבי מה”מ, מפני שמול עינינו עומדת מטרה אחת ויחידה. מטרה אליה אנו חותרים, ולשם מימושה אנו פועלים, עם כל האמצעים שיש לנו, בכל הכלים, ובכל האפשרויות, מתוך ידיעה כי אין שום דבר אחר שנשאר לעשות מלבד השליחות והעבודה - לקבל פני משיח צדקנו מתוך הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!