לא רק ילדים

לפני 101 שנים, בחודש תשרי תרע”א התפרסמה בעיתון ‘המודיע’ שיצא לאור בפולטבה, פניה נרגשת לילדי ישראל לתרום לקופת הילדים לטובת תלמידי ה’חדרים’ של תומכי תמימים בעיירה ליובאוויטש. הילדים נענו בהתלהבות אופיינית והתרומות החלו לזרום. זמן קצר אחר כך נוסד ביטאון ‘האח’ בו פורסמו שמות התורמים, ובהם הרבי ואחיו, הרבנית ואחיותיה • סקירה מיוחדת על קופת הילדים של ישיבת ‘תומכי תמימים’ • מוגש בעקבות ט”ו באלול, יום יסודה של ישיבת “תומכי תמימים”

כרוז ומודעה

“תומכי תמימים” – ספינת הדגל של עולם הישיבות, הישיבה שאותה הקים בעמל וביזע רב כ”ק אדמו”ר הרש”ב נשמתו עדן, ביום ט”ו באלול, וניהלה בנו כ”ק אדמו”ר הריי”צ במסירות נפש של ממש. “תומכי תמימים” – כור ההיתוך של מסירות נפש. על הסדנה המלובנת ייצרו ראשי הישיבה ומייסדיה דורות מבורכים של חסידים בעלי מסירות נפש, שמסרו חייהם בשביל הפצת תורה, ושמירת מצוות.

המוסד אשר קם והתהווה במרכזה של ליובאוויטש, ב’חצר’ של אדמו”ר הרש”ב, סמוך ונראה לעיניו הקדושות, אשר גידל בעצמו וטיפח את השתילים הרכים בתשומת לב מרובה.

דא עקא, שכמו כל מוסד בשנים ההן ובזמן הזה, היה המקום זקוק לממון רב כדי להחזיק את עצמו, לממן את הלימודים, את צוות ההוראה, את מאכל התלמידים ואת אורחות חייהם.

הרבי הרש”ב ובנו דאגו גם לפרט חשוב זה, וקוששו סכומים מגבירי החסידים, כמו גם מפשוטי עמך, כדי לממן את המטרה הנעלה באחזקת מאות תלמידי התמימים.

אחת הדרכים המקוריות שנעשו לשם גיוס כסף, היה הקמת “קופת הילדים”. היה זה רעיון ייחודי להתרמת ילדים עבור ‘תומכי תמימים’, וזאת בעקבות מצבה הכלכלי הגרוע של הישיבה בליובאוויטש. כרוז מיוחד פורסם כמנשר בפני עצמו, וכן בצורת מודעה בעיתון ‘המודיע’ שיצא בפולטבה. התרומות זרמו, ובחודשים הבאים החלה הישיבה להוציא עיתון ילדים בשם ‘האח’ ובו תכנים ברוח ‘תומכי תמימים’ לצד רשימות הילדים התורמים.

התרמת הילדים התפרסמה ברחבי רוסיה, בתחילה באמצעות כרוז שהודפס על מנשר מיוחד במהלך שנת עת”ר. הכרוז הודפס על עמוד אחד, מעוטר בפרחים מגוונים, כשהטקסט כולו מנוקד. בתחילת השנה הבאה פורסם הכרוז כמודעה בעיתון ‘המודיע פולטבה’ (גיליון י”ב בתשרי תרע”א), כשהפעם המודעה מוגשת בצורה ‘בוגרת’ יותר, ללא עיטורי פרחים וללא ניקוד. הכרוז חתום על ידי ילדי ה’חדרים’ שעל יד ישיבת ‘תומכי תמימים’; אלה קראו לילדים לתרום עבור תנאי המחיה של הבחורים. יש לציין שבאותם ימים למדו ב’חדרים’ כמאה ושישים תלמידים.

על ניסוח הכרוז, הופקד החסיד הנודע, שהיה ספרא רבה – הרב משה רוזנבלום מזכיר ישיבת תומכי תמימים. הכרוז מרתק מרגש ואותנטי והרי הוא ככתבו וכלשונו:

ב”ה. ילדים יקרים. זרע ברך ה’, ד’ עליכם, חיו!

“אנחנו הילדים הלומדים בליובאוויטש תחת השגחתו הנעלית של כבוד קדושת אדמו”ר שליט”א, ילדים אנחנו כמוכם, אחים. אחיכם אנחנו, גם אנחנו נולדנו לאבות ולאמהות איש איש בעירו ובמקום מולדתו, גם אנחנו גדלנו על ברכי הורים אהובים ורחמנים, מפתם אכלנו, מכוסם שתינו, ונהיה טובי לב ושבעי רצון; ואולם ההכרה אשר באה בלבנו, כי עלינו לשקוד על דלתות התורה הקדושה, לדעת את התלמוד הגמרא ומפרשיה ולדעת את הדרך, דרך ה’ אשר נלך בה, ההכרה החשובה הזאת היא אשר המריצתנו לעזוב את בתי אבותינו, את ערי מולדתנו ולגלות למקום תורה כמצוה עלינו מפי חכמינו הקדושים זכרם לברכה. וברוך ה’ כי הביאנו עד הלום, להסתופף בצל החדרים אשר נוסדו על ידי כבוד קדושת אדמו”ר שליט”א. פה נותנים לנו מלמדים טובים והשגחה מעולה. והננו רואים, ברוך השם, ברכה רבה בלמודנו ובהדרכתנו.

“ואולם ההוצאה הרבה העמוסה על מנהלי הישיבה והחדרים, כי לא אנחנו הילדים בלבד לומדים פה, כי אם עוד בחורים ונערים מצוינים אשר הוצאת למודם וכלכלתם עולה לעשרות אלפים (כי בעיקרה נוסדה הישיבה רק בשביל הבחורים והנערים הגדולים, ורק כענף וכסניף בלבד נוסדו גם החדרים בשבילנו הילדים, להספיק לנו מלמדים ומשגיחים, חדרי תורה וצרכיהם: נפט למאור, עצים להסקה, משרתים, ספרים ללימוד ועוד. וגם זה עולה ביותר משלושת אלפים רו”כ) ואשר על כן אין יד המנהלים מספקת לכלכל את כל מחסורינו במאכל ובבגדים. ואתם, ילדים חביבים, הלא יודעים אתם, כי גם לגדולים קשה לסבול עוני ומחסור ומה גם לקטנים כמונו, בקומנו בבוקר חפצים אנחנו לשתות תה, אחרי התפילה תאבים אנחנו לאכול ארוחת הבוקר, אחרי הלימוד ארוחת הצהרים, ארוחת הערב, הכל ככל הילדים, וגם עמל הלימוד מיגענו, כי פה רבה מאוד קנאת הילדים איש ברעהו, להרבות חכמה ודעת, ולחזור ולשנן כל דבר כמה פעמים שלא להיות לבוז בימי הבחינה והניסיון, והרי אנחנו מתייגעים ועמלים בתורה בשקידה וחריצות יתירה (ואף כי הואילה הרבנית הנעלית מרת שטערנא שרה תחי’ בחסדה לייסד אגודת נשים שהכנסתן עולה כמאה רו”כ לחודש, ובזה מספיקה היא לילדים ארוחת צהרים, כסות ומנעלים; אך אין הקומץ הזה משביע את כל הילדים ואין בו די הספקת כל צרכיהם) לזאת הננו פונים אליכם, ילדים, בדעתנו כי לבכם רך וטהור, בודאי תשימו לב לאחיכם הגולים, הרחוקים מאבותיכם ומאמותיהם, בלי ספק יתעורר לבכם הטוב לחוס על ילדים רכים כמוכם, ילדים אשר לוּ ראיתם אותם הייתם אוהבים אותם כל כך, כי גם עוד בהיותם בבתיהם ובעריהם היו רכים וטובים, ומה גם אחרי התחנכם פה בחינוך טוב וישר מאוד, ועתה קבלו נא על עצמכם חובה לתת כל אחד ואחד מכם לא פחות מאגורה אחת בכל חודש, השומעים אתם ילדים? אגורה אחת לחודש! במשך חצי שנה רק שש אגורות בלבד! אם תחסכו משעשועיכם או מן הממתקים אשר אתם אוכלים לשובע רק אגורה אחת בחודש, רק פעם אחת כשלושים יום תתאפקו מהוציא כספכם על תענוגיכם ונדבתם אותו עלינו אחיכם והחייתם בזה עשרות ילדים עדינים, גולים ומתגוררים [הרחק מבתיהם] וסובלים סבל התורה הקדושה.

“בכל חצי שנה יודפסו ספרים קטנים אשר בהם ירשמו שמותיכם ונדבותיכם וישלחו לכם לחדריכם אשר אתם לומדים בהם, וראיתם בעיניכם וידעתם כי נתקבלו נדבותיכם ונתנו לאחיכם הילדים לכלכלם בלחם ובבשר, בכסות לעורם ובמנעלים לרגליהם.

“מה רבה תהיה שמחתכם בהתקבל לידיכם הספרים ההם! בשומכם אל לבכם כי במחיר אגורותיכם היחידות המועטות נקנו ארוחות טובות לאחיכם הילדים!

“ואנחנו מרחוק לבנו נצמד אליכם, לבנו הרך מלא רגש ואהבה לזכרכם ולשמכם ועינינו נטויות לראות ולשמוע מה בפיכם אתם על אודותינו. מרחוק נדמה לנו, כאילו כבר ידיכם פתוחות, ואיש איש אגורתו בידו ומתחנן לאמר: “אנא, מהרו טלו נא אותה מידי, אנא, החישו נא לשולחה לעזרת אחינו ‘הילדים הגולים’.

“בתקוה ובביטחון הננו מברכים אתכם, כי תהיו בריאים ושלמים לבל יאונה לכם כל רע חלילה, ותצליחו בלמודיכם ותהיו לעונג ולנחת להוריכם ולמוריכם, בהיותכם לאנשים גדולים וטובים, ומוצאים חן ושכל טוב, בעיני אלוקים ואדם.

“כחפץ וברכת אחיכם הילדים הלומדים בחדרים במוסד תומכי תמימים”.

‘האח’ והתרומות

התרומות זרמו ל’תומכי תמימים’, ובעבור התרומות נשלחו לילדים פרסים. כמו כן הובטח כי שמות התורמים יפורסמו בספרים מיוחדים. כאמור, כעבור תקופה קצרה החל לצאת ביטאון ‘האח’ ובו פורסמו רשימות התורמים. הביטאון יצא לאור על ידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ במטרה לחבר את ילדי ישראל עם רוח הישיבה הליובאוויטשית, לצד הרצון להשיג תרומות מילדי ישראל. על עריכתו הופקד הרב משה רוזנבלום מזכיר הישיבה, שעשה הכל בהכוונת אדמו”ר הרש”ב ובנו אדמו”ר הריי”צ (סקירה קצרה אודות ‘האח’ – במסגרת).

הגיליון הראשון של הביטאון שהוקדש ל”קופת הילדים” מכיל בארבעת עמודיו הודעות, רשימות תורמים, מאמרים בלשון הקודש ובעברית. בגיליון הראשון התבשרו ה’אחים’ – כך כונו התורמים – כי לפרסים נמצא תחליף: “פעם בחודש תבוא הוספה [לביטאון] שאותה יקבלו בתור ‘פרס’ כל הילדים המתנדבים אגורה אחת בשבוע” ומי שיתרום 2 אגורות [קופיקות], יקבל את החוברת ‘האח’ מידי שבוע בחינם.

דבר ‘תומכי תמימים’ בעמוד הראשון של ‘האח’, מוקדש להתרמת הילדים תחת הכותרת: ‘קול קורא’:

“במשך השנה החולפת ראינו את לבכם הרך והטוב ואת רוחכם הנדיבה, כי נתעוררתם לקול קריאתנו, וכאחים מלידה ומבטן חשתם לרווחתנו לישועתנו. האח, אחים! דבר גדול מאוד אתם עושים! באגורותיכם ובפרוטותיכם המעטות הנכם מחזיקים בעץ חיינו. בעזרת השם יתברך ובעזרתכם אחים, יש האפשרות למנהלינו הנכבדים לתת לנו ארוחות ערב ובוקר, ולהנעילנו ולהלבישנו במקצת, ולתת לנו האפשרות ללמוד ולהתפלל ובעיקר להתחנך במוסד תומכי תמימים חינוך שאין ערוך אליו ואין כמוהו בכל הישיבות אשר בארץ”.

ומה התמורה לתרומות? על כך בסיום ה’קול קורא’:

“בחפצנו לתת לכם ב”ה, גיליון למקרא קודש בכל שבוע ושבוע! השומעים אתם? בכל שבוע ושבוע נשלח לכם גיליון יפה למקרא אשר בו תמצאו סיפורים מלבבים, שירים יפים, משלים, דברי חכמים ומליצותם, תולדות ימי צדיקים וגדולי ישראל. בו תראו את שמותיכם המהוללים נדפסים הדר, בו תמצאו עונג גדול… הוא יהיה לכם גמול טוב בעד פעולותיכם ותגמולכם עלינו. וגמולכם מאת השם יתברך יהיה חיים טובים ארוכים, אושר והצלחה בלימודיכם ובשלומכם כנפשכם, כרצון הוריכם הטובים, ומוריכם הנכבדים וכברכת מנהלי המוסד ואחיכם הילדים הלומדים במוסד תומכי תמימים”.

בעמוד הבא מופיע “דבר אל ההורים” – מאמר באידיש המפציר בהורים לסייע לילדיהם לשלוח את התרומות כדי לסייע לילדים הלומדים יומם ולילה בליובאוויטש ושוקדים על לימוד הגמרא, התרומות האלו יגינו על הילדים התורמים מכל פגע רע.

כמו כן הובא מאמר נוסף המופנה אל המורים ב’חדרים’ שסייעו בתרומות בשנה שעברה: “דבר אל המורים… מכירים אנחנו פעולתכם הטובה בשנה שעברה ומודים ומברכים אתכם, הגדלתם לעשות. החייתם עשרות ילדים גולים הממיתים עצמם באהלי תורה ויראה, והוגים בה ימים ולילות. בעזרתכם נעשו להם בגדים ומנעלים, אבל עוד מחסוריהם גדולים ורבים”.

במאמר זה מוסבר הקשר בין הוצאת ביטאון הילדים לתרומות: “הננו ניגשים ב”ה להוציא גיליון בכל שבוע ושבוע פרס ומנחה לילדים המתנדבים… ומכל עמל לא נחסוך נפשנו, בלי נדר, ובלבד להשיג את מטרתנו הכפולה: להמציא מקור לא אכזב לכלכלת הילדים התמימים והטהורים הלומדים פה, ועם זה להשריש גם בלבות הילדים בעריהם למושבותם רגשי אהבה וכבוד לאחיהם הגולים למקום תורה, רגשי חיבה וחשיבות ללימוד הגמרא העזוב, לדאבוננו, מאוד בימינו”.

תרומות לרגל הבר מצוה

הגיליון השני של ‘האח’, כבר נראה כעיתון ילדים לכל דבר. רק פה ושם יש מדורים המוקדשים לתרומות הילדים כמו לדוגמה המשך לשיר “הילד ואמו” (ראה מסגרת), וגם בתוך המדור “ידיעות שונות” יש ידיעה מעניינת על תרומות ל’תומכי תמימים’ לרגל הבר מצווה לאחד מתלמידי ה’חדרים’ הנער פנחס טודרוס אלטהויז – הלא הוא ר’ פינייע, העסקן המפורסם: “ברביעי בכסלו [תרע”א] מלאו שלוש עשרה שנה להילד התמים הלומד פה בחדרים מר פנחס טודרוס יחי’ בן הנדיב ר’ בנימין אלטהויז יחי’ מניקולאיוב. הנדיב הנ”ל ערך משתה גדול לכל המשגיחים והמלמדים ושאר נכבדי העיר, מן הצהרים עד שעה מאוחרת מאוד בלילה שמחו בשמחת הבר מצוה… הנדיב הנ”ל הואיל לנדב על התמימים ח”י רובל כסף, מהם שבע רו”כ על הילדים”.

הגיליון השני, מסתיים אף הוא ברשימת תרומות הילדים.

“הילדה מוסיא שניאורסאהן”

הגיליון הבא, יצא לקראת חנוכה, והעיסוק בתרומות הילדים נדחק לרשימה המתפרסמת מדי גיליון, ולכמה הודעות חשובות:

“א) כל ילד המתנדב בכל שבוע יותר משני ק”כ [קופיקות כסף], נדפיס אי”ה את סך נדבתו בסוף כל חצי שנה.

ב) כל ילד אשר במשך הימים הבאים עלינו לטובה תמלאנה לו שלוש עשרה שנה, מתבקש להודיע את שמו ואת יום הבר מצוה שלו בדיוק, ונדפיס אי”ה ברכה לשמו, ואם ינדב נדבה כפי השגת ידו נדפיס את סכום הנדבה.

ג) הילדים ייטיבו להרים תרומה ממעות חנוכה שלהם ויודיעו לנו ונדפיס את שמותיהם וסך נדבתם”.

בגיליון השישי שיצא לאור בט”ו בטבת תרע”א, ישנה רשימת תורמים מיוחדת תחת הכותרת: “נדבות אחים, מעות חנוכה, הילדים התמימים הלומדים פה”. הרשימה מיועדת לתלמידי החדרים, אבל נפתחת בבנותיו של אדמו”ר הריי”צ מנהל הישיבה:

הילדה חנה שניאורסאהן תחי’… 75 ק’

הילדה מוסיא שניאורסאהן [הרבנית חיה מושקא] תחי’… 50 ק’

הילדה שיינדל שניאורסאהן תחי’… 25 ק’.

לאחר שלושתם באה רשימת תלמידי ה’חדרים’ והראשון ברשימה: הילד ישראל דובער שניאורסאהן, והוא בן הרב מנחם מענדל אחיו של אדמו”ר הרש”ב.

בשבועות הבאים, הנער זלמן סמושקין גזבר קופת ‘אחי תמימים’ בפולצק חגג בר מצוה, וביום חגו שיגר תרומה על סך “ח”י פעמים עשרה” דהיינו 180 קופיקות, ולכך הוסיף ברכה ארוכה לראשי הישיבה. הנה חיתומה: “לכן זכרתי אתכם נוטרי כרמנו וארים את נדבתי לטובת הישיבה ‘סך ח”י פעמים עשרה’. ואתם קבלו נא ברצון את נדבתי הדלה הזאת והתפללתם בעדי, כי יהיה לבבי זה לי כל הימים להיות במחזיקי התורה ותומכיה”.

על ברכתו המתפרסמת באחד מגיליונות ‘האח’, משיבים ‘התמימים’: “מביעים לך את ברכותינו, להיות לבבך זה לך כל הימים, חזק ואמץ ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. ועד מאה ועשרים שנה תהיה מאושר ושבע נחת”.

שלוש תורמות מליובאוויטש

על אף התרומות הרבות שזרמו מהילדים הקטנים לישיבה המרכזית, לא היה בכך די ובגיליון שיצא לאור בשלהי אדר תרע”א, מתפרסמת פניה להורים ולמורים לזרז את התרומות: “הרבו נא להביא את הכסף המזומן, יקוים נא בכם מקרא שנאמר בפרשת השבוע הזה ‘מרבים העם להביא’, כי רבים רבים מאוד צרכיהם ומחסוריהם, ומה גם בימי החג הבע”ל, אשר עלינו להלביש ולהנעיל עשרות ילדים, להכין להם מצות מהודרות, יין לכוסותם, ושאר צרכי אוכל נפש. מהרו, מהרו נא לשלוח איש איש את המגיע ממנו עד ראש חודש ניסן”.

בגיליונות הבאים הובא סיכום תרומות לכבוד חג הפורים החולף, והם נקראו: “משלוח מנות”. וברשימה זו הגיעו שלוש תרומות מתורמות הגרות בליובאוויטש, והן שלוש בנותיו של אדמו”ר הריי”צ. כל אחת מהן תרמה 50 קופיקות.

בגיליון אחר המשך רשימת ‘משלוח מנות’, ושם גם תרומות שהגיעו מוורשה הרחוקה (אמנם פולין היתה חלק מרוסיה הצארית, אבל המרחק גדול) ובין התורמים ישנם ילדים ממשפחות חב”דיות וורשאיות ידועות: גורביץ, שמוטקין וזלמנוב.

בגיליון 26 מופיע מכתב מרגש מתורם צעיר שהגיע לליובאוויטש וראה במו עיניו את ה’חדרים’. התורם הצעיר הוא המשפיע הנודע הרב משה גורארי’ בנו של הגביר הגדול הרב נתן גורארי’, וכך הוא כותב לחבריו הצעירים:

“עוד בשבתי בביתי בקרעמנצ’וג רחש ליבי כבוד לאחי-התמימים החוסים בצל כבוד קדושת אדמו”ר שליט”א ונפשי נכספה מאוד להימנות גם אנוכי בקהלם ומחלקם יהא חלקי, ועתה כאשר זכיתי ב”ה לבא הנה יחד עם מורי ה’ עבער יחי’ ועיני ראו את שקידת אחי התמימים בלמודם ואת עבודתם הנאמנה גדל כבודם בעיני עוד יותר הרבה מאוד. ולאות רגשי לבבי נדבתי שלושה רובל כסף. מכיר אנוכי כי ראויים הם הילדים התמימים להתנדב עליהם מאות ואלפים, אלא שעודני ילד, ומובטחני שאבותי יחי’ ישלימו ואת אשר החסרתי ימלאו כרוחם הנדיבה וכיד ד’ הטובה עליהם.

בכבוד גמור באהבה ובאחוה

משה ב”ר נתן גורארי’”.

ברשימת “נדבות אחים” באותו גיליון, ישנם תורמים חשובים עד מאוד מהעיר “יעקאטערינאסלאוו” [היא דנייפרופטרובסק] ובראשם הרבי ושני אחיו שהיו אז ילדים. הרבי ואחיו דובער תרמו כל אחד 27 קופיקות, ואילו האח ישראל לייב תרם 18 קופיקות. גם אברהם דוד שלונסקי – המשורר הידוע שבאותם ימים היה מקורב למשפחת אביו של הרבי – תרם 18 קופיקות. 

חשבון וסיכום

כשנה לאחר ייסוד עיתון ‘האח’, הובא מעל גבי העלון סיכום לכל התרומות הקטנות (תרתי משמע) הללו שנשלחו על ידי הילדים בכל אתר ואתר. החשבון הקצר התפרסם בראש גיליון 2 בשנת תרע”ב, ובו נכתב כי ה’חדרים’ התפתחו בשנה האחרונה והם מונים כעת 200 תלמידים (בעת ייסוד ‘האח’ נמנו 160 תלמידים בחדרים). עוד סופר כי ‘האח’ נמכר מידי שבוע בששת אלפים עותקים, והתרומות שהגיעו כתוצאה מהתרמת הילדים באמצעות ‘האח’, הגיעו לסך של כאלף ומאתיים רובל [120,000 קופיקות]. כדי לתת ‘תמונת מצב’ על שווי הכסף, נביא כי בגיליון 34 של שנת תרע”א צוין, כי כלכלת תלמיד אחד ליום עולה 15 קופיקות.

בחשבון קצר מדווח עוד, כי הולך ונבנה “בית אבנים גדול” עבור הישיבה והוא נועד למקום לימודים לתלמידי השיעור והחדרים, ובחלק ממנו יהיה מקום שינה לתלמידי האולם [‘הזאל הגדול’]. עוד מסופר על עשרה בוגרי ‘תומכי תמימים’ שהתמנו לרבנים בערים שונות, וגם על יסוד ישיבת ‘תורת אמת’ בחברון.

התורם שהפך לנשיא

ביטאון ‘האח’, יצא לאור למעלה משלוש שנים, עד חודש אדר תרע”ד. מספר חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה, במהלכה נאלצה ישיבת ‘תומכי תמימים’ לעקור מליובאוויטש והחלה בנדודיה הידועים בכל רחבי רוסיה.

כארבעים שנה לאחר מכן, נסגר מעגל. מי שתרם בילדותו לקופת הילדים, קיבל את נשיאות חסידות ליובאוויטש, ויחד עם זאת את נשיאות ישיבות ‘תומכי תמימים’ בכל רחבי תבל. 

מקורות: ‘האח’ מהדורת תשע”ב, המודיע (פולטבה), נודע בשיעורים, כפר חב”ד.

 

לא רק ילדים

קופת הילדים, הניבה תרומות נכבדות, אבל מלבד תרומות הילדים היו כמובן גם תרומות של חסידים שראו לנכון להרים תרומות קטנות וגדולות לתומכי תמימים, אם זה לרגל חתונה, בר מצוה או אירוע אחר, ולעיתים הדבר התפרסם ב’האח’.

הנה תרומה לרגל לידת …משיח, בגיליון כ”ט ניסן תרע”ב. התורמים הם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב רבה של חברון, אשר במקביל לתפקידיו באה”ק, שהה תקופות ארוכות בשליחות אדמו”ר הרש”ב בסמרקנד. התורם השני הוא אחיינו הרב חיים נאה החתום כאן כ”חיים מינדיליאוו”, כך כינה עצמו בעת ששהה בשליחות לסמרקנד. שניהם מאחלים ברכת ‘מזל טוב’ להולדת הבן – שנקרא שמו בישראל ‘משיח’ – לגביר אליהו כלנתרוף שעמד לצד פעולותיהם בסמרקנד: “ולאות רצון אהבה וידידות הרימונו ארבעה פעמים ח”י ק”כ לטובת הילדים התמימים הלומדים בחדרים בליובאוויטש במוסד ‘תומכי תמימים’, ובאנו על החתום י”ג ניסן תער”ב, פה ליובאוויטש”.

מספר חודשים לאחר מכן, בגיליון י’ מנחם אב תרע”ב ישנם חסידים רבים ובהם חסידי פולטבה, שתרמו לרגל סיום הש”ס של אחד החסידים:

“פולטבה: באור ליום ב’ ט”ז תמוז על סיום הש”ס לר’ שלמה ליב ב”ר צבי דריבין נדבו: הרש”ל ברצ”ד הנ”ל [דהיינו, מסיים הש”ס הנזכר], וגיסו ר’ בן ציון מענקין כאו”א 36 ק”פ, ר’ חיים קארף, ר’ יוסף לייב געראיילסקי, ר’ שניאור זלמן חאסידאוו…כאו”א 36 ק”פ” (והאחרון ר’ שניאור זלמן חוסידוב, הוא סבו של חמי הרב ליפא קליין שי’, וכמוהו, רבים מצאצאי החסידים דאז יכולים למצוא את שמות זקניהם הגדולים בביטאוני האח, ובמהדורה המחודשת, ישנו מפתח שמות מפורט המקל רבות על החיפוש אחר תורמים, פותרי חידות, ובוגרי תומכי תמימים שהתמנו לרבני ערים.

 

הילד ואמו

מאמרים למורים והורים כבר נכתבו, ובמדור הבא – שיר בחרוזים המדבר על ליבם של הילדים לתרום:

ילד: אמא, תני נא לי עוד אגורות שתים 

בלתן לא אלך אל החדר בצהרים.

אמא: שתי אגורות? על מה ולמה?

ואיפה אקח? האתן לך הנשמה?

על עוגות, הלא כבר נתתי לך?

ילד: לא, אינך יודעת, הרי נעשיתי אח.

אמא: אח? למי? הלא יחיד אתה לי, בני?

ילד: לתמימים… אח… אני… אני

אמא: מה אתה מדבר? איזו תמימים?

מי התל בך? הַ? החבריך הנעימים?

ילד: לא, אמא, שם, שם באחת הערים

יושבים ולומדים ילדים ונערים,

ולומדים הרבה, הרבה בשקידה ובתום.

ולהם אין שם לא אב ולא אם…

ורעבים הם וצמאים – הוי אומללים!

ומעילם קרוע, והנעלים בלים…

הם הם התמימים, ואנחנו אחיהם

אנא, אמי, מהרי, תני נא עליהם.

 

ובעמוד האחורי: “שמות אחי התמימים יחיו וירבו” וכאן מגיעה רשימת ילדים תורמים ובגיליון הנוכחי, רשימה ראשונית מהעיר ארשא פלך מוהילוב.

 

האח המחודש

עיתון הילדים ‘האח’ יצא לאור על ידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש, במטרה לחבר את ילדי ישראל לרוח ‘תומכי תמימים’, וגם כדי להשיג תרומות מהילדים. העיתון נערך על ידי הרב משה רוזנבלום מזכיר הישיבה, ובפיקוחם של כ”ק אדמו”ר הרש”ב וכ”ק אדמו”ר הריי”צ. בתוך מדורי הילדים טמונה השקפת עולם יהודית-חסידית טהורה על פי תורת חב”ד.

פן מעניין נוסף: בעיתון שיצא לפני מאה שנה במבצרה של חסידות חב”ד – שמות ילדים המופיעים במדורים שונים, היו לימים מחשובי החסידים שנשאו במשרות רמות כמו רבנים, ראשי ישיבות. אף הרבי והרבנית חיה מושקא מוזכרים שם בטל ילדותם.

שתי מלחמות עולם ותלאות הקומוניזם גרמו להרס ואבדן. החסידים נדדו בשעות חירום אלה, כשהם נושאים עליהם מעט בגדים ומזון. גם מעיתון ‘האח’ כמעט ולא נותרו עותקים. בספריות החשובות בעולם, בהן ספריית אגו”ח והספריה הלאומית בירושלים, מצויים עיתוני ‘האח’ מהשנים תרע”א ותרע”ב. בספריית אגו”ח יש עוד גיליונות בודדים מהשנים תרע”ג תרע”ד.

עותק אחד נותר לפליטה אצל החסיד הנודע הרב יעקב יוסף רסקין, אשר שמר על ‘האח’ במלחמת העולם הראשונה כמו גם בשניה. כאשר יצא מרוסיה עם מעט מטלטלין, דאג לכלול בהם גם את ‘האח’. לאחר זמן עבר “האוצר” אל בניו הרב דוד רסקין והרב לייב רסקין ע”ה. כעת הסט כולו נמצא ברשות הרב חנוך גליצנשטיין שי’.

לפני מספר חודשים, הפיקו מכון ‘אוהלי שם’ והוצאת ‘חיש’, ביוזמת הרב יוחנן גורארי’ שליח הרבי ורבה של חולון, מהדורה מחודשת של כל גיליונות העיתון כרוכים בכריכת ספר עב כרס. לבקשת מכון ‘אהלי שם’, ערכתי, כותב השורות, סקירה מפורטת על אודות ביטאון ‘האח’ וחיבור מפואר וייחודי ובו תולדות הרב משה רוזנבלום עורך ‘האח’, משולב באגרות קודש, מסמכים ותמונות מהם נדירים ביותר. כל זאת פותח את הספר ובו עיתון ‘האח’ במהדורה מחודשת.

כדי להנגיש לקהל הקוראים את איתור שמות החסידים והמקומות המוזכרים לרוב בגיליונות ‘האח’, ערך הרב מנחם מענדל נחשון מפתחות מפורטים – מפתח שמות ומפתח מקומות הבאים בסוף הספר.