הוא פועל בניו יורק בקרב דוברי צרפתית, אך בכלל נולד במרוקו, היגר לצרפת, עד שמצא א

הוא פועל בניו יורק בקרב דוברי צרפתית, אך בכלל נולד במרוקו, היגר לצרפת, עד שמצא את עצמו בלב מרכז העסקים ההומה ביותר בעולם, מנהטן. כיום הוא מרכז את הפעילות בקרב דוברי צרפתית במטרופולין הגדול, אורח מצוי במתקנים הדיפלומטיים של ממשלת צרפת בארה”ב, ומציל נשמות * פעילותם המאלפת והמוצלחת של הרב מיכאל ורעייתו אסתר כהן

הרב כהן עם קשיש שהניח תפילין אחרי שבעים שנה… | הרב כהן עם קשיש שזכה לקבורת ישראל לאחר פטירתו |הרב כהן עם שגריר צרפת בווישינגטון, פייר ווימונד“יום בהיר אחד, התקשר אלי אחד מיועציו של פוליטיקאי יהודי צרפתי בכיר, וסיפר כי מתנגדיו העלילו עליו עלילה שמאיימת להכניסו מאחרי סורג ובריח למשך שנים ארוכות”, מספר הרב מיכאל כהן, שליח הרבי לדוברי צרפתית בניו–יורק. “היועץ סיפר לי על מצב רוחו הקשה, וביקש שאבקרו ואעודד את רוחו”.

“הפוליטיקאי הבכיר היה מרותק ל’מעצר בית’ והונחה שלא לצאת מחדרו בבית מלון. למרות שאנשי משטרה שמרו על המקום, קיבלתי אישור להיכנס אליו. לפני שהגעתי אליו, כתבתי לרבי וביקשתי ברכה שאצליח בשליחותי.

“תשובת הרבי באמצעות האגרות קודש הייתה, שכאשר יהודי נמצא בצרה, אזי עליו להניח תפילין ולהתעטף בציצית.

“כשאני מצויד בברכה זו, לקחתי עמי את התפילין, אך את חטאי אני מזכיר היום, שאת הטלית השארתי בבית. הטלית האישית שלי עברה כמה התוועדויות ולא הייתה הכי נקייה. חשבתי לעצמי שלא יאה להביאה במצבה זה.

“כשהגעתי לבית המלון, הבנתי מהר את הרגישות הרבה סביב האיש. שוטרים אמריקאים ואנשי ביטחון צרפתיים סבבו שם. בשל האישור המוקדם שהיה לי, הייתי מהבודדים שהורשו להיכנס אליו. מיד כשהבחין בי פניו אורו והוא קיבלני בלבביות.

“כיצד אנצל מהעלילה הזו?” שאל אותי מיד בתחילת השיחה. עודדתי אותו, נתתי לו זוג פמוטים וחת”ת עבור רעייתו, וספר תהילים עבורו, בעודי מסביר לו את חשיבות אמירת פרקי תהילים עבור יהודי הנמצא בצרה. לפני שנפרדנו, סיפרתי לו על התשובה שזכיתי לקבל עבורו טרם יצאתי לפגישה עמו. ‘אשמח מאוד אם תניח תפילין’, אמרתי לו, והוא ניאות בשמחה רבה להצעתי והפשיל שרוול.

“כשהבין שאני מתחיל להניח לו תפילין ובאמתחתי אין טלית, הפתיע אותי ושאל: ‘הרב כהן, מדוע בלי טלית?’ הייתי בהלם. התביישתי שלא מילאתי את הוראת הרבי במלואה. מבלי אומר ודברים, הוא פנה לחדר השינה וחזר משם לתדהמתי עם טלית גדול.

“כפי הוראת הרבי הוא הניח תפילין והתעטף בציצית ולאחר מכן נפרדו דרכינו. רק שבוע ימים חלף, ובעוד כל העיתונאים ואנשי המדיה בטוחים בהרשעתו, הודיעו חבר השופטים שהוא זכאי ואין כל ראיה לעבירות בגינן נעצר. ראיתי במוחש נס מופלא שהתרחש בברכת הרבי. צריך לציין שלאיש הזה ישנן זכויות רבות. בשנים עברו סייע רבות לשלוחים ואף היה הראשון להתיר קיום תהלוכות ל”ג בעומר”.

ממרוקו לצרפת ועד ניו יורק

למעלה מעשרים שנה פועלים הרב מיכאל כהן ורעייתו אסתר עם יהודים דוברי צרפתית ברחבי ניו–יורק. ברבות השנים הצליח לרקום קשרים טובים עם אנשי הקונסוליה והשגרירות הצרפתית בעיר. הוא מפעיל מערך שיעורים שבועי גדול וסעודות שבת מדי שבוע בלב מנהטן בהשתתפות מאות סטודנטים וצעירים יהודים דוברי צרפתית. הרב כהן מנהל פעילות אינטנסיבית וענפה שהפכה לשם דבר בקרב דוברי צרפתית.

הרב כהן נולד בעיר ‘אושדה’ במרוקו, ומשפחתו הייתה קרובה אל שלוחי הרבי במדינה הרבנים: רסקין, איידלמאן ומטוסוב. כשעברה המשפחה להתגורר בפריז, נמשך הקשר עם חב”ד על ידי השליח הרב שמואל אזימוב. “אני זוכר היטב התוועדות אחת שגרמה אצלי לנקודת מפנה”, מספר הרב כהן. “הרב אזימוב הרביץ בנו חסידות, והתחדדה אצלי התובנה שעלי להשתנות, ולהפוך ממקורב לחסיד ומקושר”.

הרב כהן החליף את לבושיו החיצוניים ועבר ללמוד בחב”ד. בצעירותו ביקר כמה פעמים בבית חיינו, ויחד עם חבריו היו עומדים על הספסלים של 770 כדי לחזות בדמותו הקורנת של הרבי מלך המשיח. ישנו רגע אחד שלא ימוש מזיכרונו לעולם; היה זה בשמחת תורה תשמ”ו. “חזרנו מ’תהלוכה’ מוקדם, ובסביבות אחד עשרה בלילה הרבי אמר שיחה בה דיבר על מידת הביטול ועל הכוס שיכולה להתמלא דוקא על ידי ביטול.

“באותו הרגע החל הרבי לסמן לחסידים למלא את הכוסות ולשתות את כל תכולתן. גם אני זכיתי שהרבי פנה אלי וסימן לי לשתות כוס מלאה. באותה שעה הרגשתי שקבלתי מהרבי כוחות לכל החיים”.

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, קבעו הוא ורעייתו את ביתם בשכונת המלך מתוך רצון להיות קרובים אל הרבי.

את עבודת השליחות החלו לפני עשרים ושש שנים, בהיותם זוג צעיר. “היו מגיעים לקראון הייטס צעירים וצעירות צרפתיים שנשלחו על ידי השלוחים בצרפת. מדי שבוע היינו מקבלים פניות לארח בביתנו ובסעודות שבת”.

נשמות מתגלגלות

פעילותו של הרב כהן חולשת כיום על תחומים רבים ומגוונים, אך בראשית דרכו השקיע את מרב מרצו באירוח לסעודות שבת ויום טוב. גם כיום סעודות השבת הן נדבך עיקרי בפעילות של בית חב”ד לדוברי צרפתית. רבים וטובים התקרבו לדרך התורה והמצוות מאותן סעודות שבת. “כבר בשנה הראשונה לפעילות, התקשרה אלינו בחורה צעירה צרפתייה שהתגוררה בארץ הקודש ועבדה כזמרת באופרה הישראלית. היו לה כמה הופעות בניו–יורק, ולמרות שלא הייתה דתיה, רצתה להתגורר בעת שהותה בניו יורק בקרב קהילה יהודית, וכך הגיעה אלינו. היא התקשרה לפני ראש השנה ושאלה אם נוכל למצוא לה מקום בשכונה לחודש הקרוב, וסידרנו לה מקום בשמחה. היא הייתה מגיעה אלינו לכל סעודות השבתות והחגים, ופגשה עוד צעירים וצעירות בני גילה שהתארחו אצלנו. בשלב מסוים סיפרה כי הייתה בטוחה שיעירו לה על לבוש לא צנוע, או אף יקניטו אותה, אך הופתעה שזה לא קרה, ובמקום זאת היא נחשפת לאהבה גדולה ואירוח מדהים.

“אותה בחורה החלה להשתתף בזמנה הפנוי בשיעורים שהתקיימו ב–770. כמו כן למדה מרעייתי רבות והופתעה מהעומק הרב המצוי בתורה. קודם טיסתה חזרה ביקשה להודות לנו, היא סיפרה שלמדה דברים רבים שילוו אותה כל ימי חייה אך לצערה בשל עבודתה לא תוכל לשנות את כל אורחות חייה, מה גם שמרבית ההופעות מתקיימות בשבת, וכך נפרדו דרכינו. חלפו כמה שנים ובסיום תפילת ערב שבת ניגש אלי בחור בבית חיינו ומברכני בשלום.

“‘מי אתה?’ שאלתי, והוא ענה שאינני מכירו אך אני מכיר היטב את כלתו עמה הוא עומד להינשא בעוד שבועות מספר, והוא נקב בשמה, אלכסנדרה. הייתי בהלם, הסתבר שאותה מוסיקאית שבה ארצה והדברים ששמעה אצלנו וב–770 הוסיפו להדהד בראשה, עד שהחליטה החלטה אמיצה לחולל שינוי בחייה ולהכות שורשים. בסופו של תהליך הפכה לחסידת חב”ד וכיום הקימה משפחה חב”דית לתפארת. זה היה רגע מרגש מאוד עבורי”.

הרב כהן שב ומדגיש במהלך השיחה עד כמה לא ניתן אף פעם לצפות את השינוי שיכולה סעודת שבת אחת לחולל. “לפני כמה שנים שהיתי בכינוס השלוחים כשלפתע ניגש אלי ‘תמים’ עם מגבעת וזקן ושואל ‘אתה יודע מי אני?’ הודיתי שאני מתקשה להיזכר, מתארחים אצלנו מאות רבות במהלך השנה וכיצד אזכור. ‘לפני ארבע שנים’, הוא מספר לי, ‘התארחנו אצלכם בבית חב”ד קבוצה של מאה חמישים סטודנטים ובהם גם אני. הייתי כל–כך מרוצה, שבשובי לצרפת החלטתי לשוב בתשובה”.

בפיו של הרב כהן עוד סיפור מרגש. “היה סטודנט דובר צרפתית מקנדה, מהנדס במקצועו, שהחל להתקרב לחב”ד והגיע ל–770. הוא הגיע עם הרבה אמונה ו’אורות’ מבלי לברר מראש היכן יוכל להתארח. בהשגחה פרטית פגשתי אותו ואירחנו אותו בחום רב. הבחור הזה השתוקק ללמוד חסידות, הוא היה צמא לידע, ולמדנו מאמרים ושיחות רבות. כשהגיע פורים, הצטרף אלי למבצעים. יצאנו לפעילות משמונה בבוקר עד הערב. 

“קראנו את המגילה בשמונה מקומות שונים, ואני נשארתי ללא קול. ובחותמו של יום התיישבנו לסעודת פורים. הוא היה נלהב ואמר ‘עכשיו אני מבין מדוע יהודי שונה מגוי, זו הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי את התחושה הנפלאה של להיות יהודי’. בחלוף פורים הוא טס לבקר את משפחתו בצרפת, שם התחבר לכמה מהשלוחים ואף נכנס ללמוד בישיבת חב”ד. כיום הוא חב”דניק למהדרין, שליח בעצמו שפועל גדולות ונצורות ומקרב צעירים רבים לבוראם”.

סעודות השבת מעוררות הדים

בשנים הראשונות לשליחותם, היו האורחים מתארחים בבית משפחת כהן, עד שהמקום היה צר מהכיל. “מדי שבת התארחו אצלנו חמישים–שישים אורחים, וכשקבוצות גדולות ביקשו להתארח, נאלצנו לדחות אותם בצער רב. הבנו שבמוקדם או במאוחר נצטרך לפעול במקום רחב יותר, אך השאלה ‘כסף מנלן’ עלתה במלוא חריפותה. כתבנו לרבי באמצעות אגרות קודש וביקשנו ברכה. התשובה עסקה במעלת חג הפסח, ובאגרת הרבי איחל שכבר אחרי החג תורגש הטבה משמעותית במה שמבקשים.

“ציפינו לישועה, והלא ייאמן אכן אירע. התקשרה אלינו קבוצה של מאה חמישים סטודנטים יהודים שהגיעו להתארח במנהטן. הם שמעו עלינו וחפצו לחוות את החוויה החסידית של השבת. הם טענו שלא מוצאים מקום אחר. בו ברגע נזכרתי שישנו בית כנסת לא הרחק מהמלון בו הם מתאכסנים שבעבר הייתה לי שיחה עימם על אפשרות לשיתוף פעולה. טלפנתי אל הגבאי שהפנה אותי אל האחראי על חדר–האוכל, וזה האחרון התלהב מבקשתי, והציע הצעה שלא יכולתי לסרב לה - להגיע מדי שבת ולא רק אותה שבת”…

הרב כהן היה נרגש מהתממשות ברכתו של הרבי במלואה. מאז, סעודות השבת מתקיימות באותו אולם חדר האוכל של בית הכנסת במנהטן, ובזכות כך אף נרקמו שיתופי פעולה עם שלוחים הפועלים באזור. האולם רחב הידיים והמיקום המעולה הכפילו והשלישו את מספר המשתתפים בסעודות השבת. הרב כהן מעיד על שבתות עם השתתפות שיא של מאתיים משתתפים ויותר.

מה מיוחד באותן סעודות שבת ששמן הטוב יצא למרחקים?

הרב כהן לא משתהה בתשובתו: “אנחנו מקפידים על אוכל טוב. זה פקטור חשוב מאוד. נוסף על האוכל, ישנה שמחה גדולה, ניגונים ושירים והשתייה כדת. מדי שבת מתגלגלים כאן השגחות פרטיות מופלאות; אנחנו נתקלים במקרים של אנשים שלא ראו האחד את רעהו שנים רבות ונפגשים אצלנו. אני מקפיד על סיפורי חסידים ודברי תורה קליטים וקצרים במהלך הסעודה, והכי משמח אותנו שאנחנו שומעים על זוגות שהכירו אצלנו. כבר השתתפנו בחתונות רבות שצמחו כאן”.

הרבי חורש, השלוחים קוצרים

אחת התופעות הכי מופלאות שמגלה הרב כהן, זה לדעת עד כמה הרבי חדר בעולם והגיע למקומות שלשלוחים ייקח עוד שנים רבות להגיע. “אני פוגש אינספור יהודים שאני בטוח שאני בא לחדש להם על הרבי, ואז מתברר שהם בכלל נולדו בברכת הרבי”, הוא אומר. “פעם הגיעה אלינו סטודנטית להתארח בשבתות, היא מאוד התלהבה והתחברה אך ניכר היה שגדלה בבית רחוק מאוד משמירת תורה ומצוות. כשהיא הפכה להיות אורחת קבועה אצלנו, החלה רעייתי לדבר איתה על הרבי, אך לא היה לה מושג מיהו הרבי ומהו פעולותיו. בשלב מסוים רעייתי הראתה לה תמונה של הרבי, ולדבריה זו פעם ראשונה שהיא נחשפה לדמות דיוקנו של הרבי, ויהי הדבר לפלא בעינינו. קשה לפגוש יהודים מצרפת שלא נחשפו לדמותו של הרבי או שלא פגשו את פעילות חב”ד.

“לאחר כמה חודשים, הצעירה מתקשרת לרעייתי ומספרת לה שאימה מגיעה מצרפת לבקרה, והיא רוצה ללכת לבקר בבית מדרשו של הרבי. לאחר מכן התברר כי רצונה של האימא הגיע כתוצאה מכך, שהיא ביקשה לומר תודה לרבי, שבזכות ברכתו לפני שנים ארוכות, נולדה לה אותה בת, היחידה במשפחתה…”

לדבריו של הרב כהן, סיפורים אלה מדגישים את החריש העמוק שהרבי מחולל בעולם, כשכל עבודת השליחות בימינו היא רק לקצור. “היה אצלנו סטודנט שהיה מגיע בקביעות לסעודות שבת ולשאר הפעילויות. באחת השבתות התלוו אל אותו סטודנט זוג יהודים מבוגר, והיינו בטוחים שלבטח מדובר בסבא וסבתא שלו. במהלך הסעודה קם ממקומו האיש וביקש לומר דבר מה. לדבריו, הוא מבקש לומר תודה לרבי מליובאוויטש.

“אתם מכירים את הבן שלי אולי בשם אחר, פתח וסיפר, אך השם שקיבל בברית היה מנחם מענדל על שמו של הרבי. הוא סיפר שבמשך שנים ארוכות הוא היה איש עסקים, וחלק מעבודתו היה להגיע לניו–יורק. למגינת ליבו, הוא ורעייתו לא זכו לפרי בטן. כל הרופאים אצלם ביקרו, השיבו את פניהם ריקם. יום אחד גונבה שמועה לאוזניו על ברכותיו של הרבי שמתממשות, ובביקורו הקרוב בניו–יורק, הגיע ל–770. הוא לא ידע את סדר הדברים, וכששאל והתעניין, אמרו לו הבחורים שעליו להמתין, מפני שהרבי עוד מעט חוזר מאוהל. כשהרבי הגיע והחל לצעוד בשביל הכניסה, נדהם ממראהו של הרבי ולא יכול היה לפצות את פיו מרוב התרגשות. הרבי מעצמו ניגש אליו ובירכו. תשעה חודשים חלפו מאז, ורעייתו ילדה את בנם יחידם”…

עם שגרירים ודיפלומטים צרפתים

בין שלל עיסוקיו, הרב כהן הוא גם אורח של קבע בבניין השגרירות והקונסוליה הצרפתית בניו–יורק. כשמגיע אורח רם דרג מצרפת לבקר בניו–יורק, כולל נשיאים ושרים חשובים, הוא נקרא להצטרף לפמלייתם. בפעילותו מול אנשי משרד החוץ הצרפתי, רב הנסתר על הגלוי, אך מה שכן ניתן לספר, זה על מעמד הדלקת חנוכייה המתקיים מדי שנה בטרקלין האירועים של השגרירות, בהשתתפות השגריר וכל צוות השגרירות, ועוד ראשי ארגונים יהודים מהשורה הראשונה.

“הקשר עם הקונסוליה נבט בעטיו של חג החנוכה”, הוא מגלה. “כשהאמריקאים בראשות הנשיא ג’ורג’ בוש הובילו מתקפה בעיראק, הם גייסו מדינות נוספות שיצטרפו אליהם. צרפת מיאנה, ובעקבות כך הממשל החרים אותם כמו גם ארגונים ממשלתיים אחרים שסירבו לשתף פעולה עם השגרירות הצרפתית. כך גם הארגונים היהודיים הלא–ממשלתיים שיישרו קו עם הממשל בוושינגטון וניתקו קשר, אני חשבתי שמדובר בטעות, ויצרתי קשר עם השגריר דאז ועם צוות משרדו, ומאז אנחנו בקשר”.

הרב כהן איננו מסתפק באירועים רשמיים, והוא פועל עם כל אנשי השגרירות; בקרב הלא–יהודים שבהם הוא מפיץ שבע מצוות בני נח, ועם היהודים הוא מחזק אצלם את המסורת היהודית. “היה יהודי מבוגר שעבד עם הקונסוליה אותו הייתי מבקר תדיר. הייתי מניח עמו תפילין ולומדים יחד חומש וכן שיחותיו של הרבי. יום אחד שיתף אותי בעובדה, שאצל משפחתו הרחבה נהוג רח”ל לאחר הפטירה לשרוף את הגוף ולא להביאו לקבר ישראל.

“דאגתי כמובן לשתף אותו בטעות הנוראה שבכך. סיכמנו שאם הוא חש שמצב בריאותו, מתדרדר, שיטלפן אלי. ביום לא בהיר אחד קיבלתי ממנו טלפון, הוא דיווח לי שמצב בריאותו רופף מאוד והוא נכנס לאשפוז בבית הרפואה. הבנתי שימיו קצובים. התקשרתי אל אנשי החברא קדישא ויחד החתמנו אותו על מסמך שאני אחראי על קבורתו. חלפו ימים ספורים, והאיש נפטר. דאגנו שיקבר בקבר ישראל. שמחתי נוכח ההשגחה פרטית שהכרתיו בזמן הנכון”.

הרב כהן מנצל את קשריו היטב בקונסוליה גם כדי לסייע לאברכים ולמשפחות חב”דיות. “להוציא ויזה בקונסוליה הצרפתית זהו תהליך שנמשך זמן. כשהיו בעיות עם תמימים שיצאו ללמוד בישיבה בברינוואה, סידרנו להם ויזה בתוך יממה אחת. כמו כן סייענו למשפחות שהגיעו מצרפת ומתגוררות כיום בניו–יורק בקשר לצרכים שונים שלהן”.  

אנשי השגרירות מצדם רוכשים הערכה רבה לרב כהן ולפעילותו, ואף נעזרים בשירותו. “בצרפת, הבחירות לנשיאות מתקיימות תמיד בימי ראשון, ומי שמתגורר מחוץ לצרפת נדרש להגיע אל השגרירויות ביום שבת. מכיוון שיהודים שומרי תורה ומצוות אינם יכולים להצביע בשבת, מצאנו פתרון שהבוחרים יוכלו לשלוח את הצבעתם באמצעות האימייל כבר בערב שבת. במהלך העשור האחרון פגשתי גם את הנשיא סרקוזי וגם את הנשיא הולנד. שוחחתי איתם ועם פמלייתם על חשיבות שבע מצוות בני נח”.   

הצרפתים מוכנים למשיח

הסטטיסטיקות האחרונות מצביעות על התבוללות עצומה בקרב צעירים יהודים בנכר, כיצד אתה מתמודד עם זה?

“לפני כמה שנים התקשר אלי סטודנט ושאל אם הוא יוכל להביא איתו לסעודת שבת את חברתו הגויה. עניתי לו שהוא יכול להביא אותה. כשהם הגיעו, לא התביישתי והתחלתי לדבר בצורה ברורה על החשיבות של בני העם היהודי ועל האיסור להיטמע בין האומות. תיבלתי את דבריי בסיפורים מצמררים ולא חסכתי מילים קשות על אותם אלו שמבוללים את ילדיהם. הוא היה המום לחלוטין, והחל לרטון בשקט מול היושבים סביבו.

“בסיום דבריי קראתי לו אלי והנחתתי עליו מילים קשות. הוא כעס מאד, אך אמרתי לו שבעוד היטלר המית את הגוף, הרי שהוא ממית את הנשמה. דיברתי איתו בתקיפות על השושלת של העם היהודי מאז יעקב אבינו, ועל כך שהוא פוגע בה. 

“אותו בחור קם לפתע והלך עם חברתו. לא ידעתי האם דבריי השפיעו עליו. בשלב מסוים חשבתי שאולי הגזמתי עם התגובה הקשה ולא נהגתי נכון. חלף שבוע, וקיבלתי ממנו אימייל: ‘הרב כהן, כעת אני לא נמצא יותר עם הגויה. נפרדנו. דבריך הכנים בשבת השפיעו עלי’. לימים הוא הכיר נערה יהודייה, ואף הוזמנתי לחתונתם”.

 

מה עם פרסום משיח? בפעולותיך אתה חש שהעולם מוכן לקראת ביאת משיח?

“היום ברור לכולם שהרבי הוא מלך המשיח. יש לי חבר צרפתי לא חב”דניק שאומר לי כל הזמן, ‘חב”דניק שלא מבין שהרבי הוא המשיח, הוא מסמא את עיניו ולא מבחין במציאות כפי שהיא’ - ואת זה, כאמור, אומר יהודי מבלי ללמוד את כל השיחות והמאמרים.

“בשנים האחרונות ישנה התעוררות גדולה בקרב צעירים יהודיים מצרפת להתקשר לרבי, הרבה יותר מכפי שהיה בשנים עברו. כל צרפתי שמגיע לניו–יורק, ולא משנה מה מצבו ביהדות, יעבור במהלך מסעו גם ב’בית חיינו’.

“אנחנו משתפים פעולה עם ארגוני קירוב לא חב”דיים ששולחים אלינו צעירים המתקרבים על ידם הן לסעודת שבת והן לימי עיון. כל אחד מהם מבקש קודם כל להגיע ל–770. הייתה קבוצה ששלח אלינו ארגון ליטאי מצרפת. בתוכנית שלהם לא הייתה כמובן נסיעה לרבי, אך הצעירים סיפרו למדריכים שהם נוסעים לבקר את בני משפחתם ונסעו ל–770. צרפתים חיים רבי ומשיח בפשטות!

“אספר לך סיפור מופלא שעומד בזיכרוני. לפני כעשור הגיעו להתארח אצלנו קבוצה של צעירים חברי תנועת ‘הצופים’. במהלך הביקור כל אחד מהם כתב לרבי וביקש ברכה באמצעות אגרות הקודש. היו שם מופתים ותשובות ברורות. כמה חודשים אחר כך, אנחנו מקבלים אימייל מאחת הצעירות. היא מספרת שביקשה ברכה עבור דודהּ שימצא את זיווגו, ותשובת הרבי הייתה שיקפיד על שמירת שבת וכשרות. כששבה לצרפת סיפרה לו על כך ודחקה בו לעמוד בהחלטות הללו, והנה כעת - היא מספרת - היא יוצאת ממסיבת השידוכים שלו”.