טהרתו של מוסד ‘בית חינוך ליובאוויטש’
יהודי שתרם למוסד חב”די ביקש את ברכת הרבי לזיווג הגון, לאחר שהקים פעמיים בית בישראל ונכשל. בתשובה מדהימה הפנה אותו הרבי לאירוע שארע עשרות שנים קודם לכן בהיותו נער צעיר, ושלף אותו מן המקום הקשה ההוא • בדידי הווה עובדא
יהודי שתרם למוסד חב”די ביקש את ברכת הרבי לזיווג הגון, לאחר שהקים פעמיים בית בישראל ונכשל. בתשובה מדהימה הפנה אותו הרבי לאירוע שארע עשרות שנים קודם לכן בהיותו נער צעיר, ושלף אותו מן המקום הקשה ההוא • בדידי הווה עובדא
טהרתו של מוסד ‘בית חינוך ליובאוויטש’
זה כמה שנים שבכפר חב”ד פועל (לצד שני תלמודי התורה הוותיקים) תלמוד–תורה שלישי על טהרת הקודש - ‘בית חינוך ליובאוויטש’. מקימי המוסד הנם חבורת אברכים צעירים שהקימו אותו על–פי מכתבים ברורים שזכו לקבל מהרבי מלך המשיח באמצעות ה’אגרות קודש’. “המוטו שלנו היה הקמת מוסד חינוכי שאופן הניהול הגשמי והרוחני בו יהיה כפי הוראותיו של הרבי מלך המשיח”, מסביר המנהל הגשמי הרב נתנאל זיס.
דוגמאות לא חסרות. בניגוד למוסדות חינוך שצריכים לעמוד בסטנדרטים ממשלתיים הסותרים לעיתים את רוח חב”ד, בית חינוך ליובאוויטש כמוסד פרטי שלא מבקש עזרה ממשלתית, יכול לקיים כיתות גם עם מספר תלמידים שלא עובר את העשרים וחמשה. כמו כן, בכיתות שבהן לומדים גמרא יושבים בכיתה רק שנים–עשר תלמידים, כשיטתו של אדמו”ר הזקן ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רבות אחרות. “התחושה היא שהרבי הוא המנהל בפועל את המוסד”, מוסיף הרב זיס.
מובן וגם ברור שהפעלת מוסד על פי סטנדרטים כאלה מצריכים מהמנהלים להתעסק תדיר באיסוף כספים, תפקיד שברובו נופל על כתפי הרב זיס, המנהל הגשמי.
כאן אנו מגיעים לסיפור הנס השמימי והמפעים שכבר כמה שבועות מתפרסם בקהילות אנ”ש בהתוועדויות ובכינוסי חסידים. כשהרב זיס אומר שהוא חש שהרבי מנהל את המוסד, כשתקראו את הסיפור תבינו היטב שדבריו אינם משאלת לב.
קורא בכף היד? פסול!
“מידי תקופה אנחנו מפרסמים בין ידידינו על מגבית מיוחדת של איסוף כספים עבור המוסד, ומבטיחים לכתוב לרבי עבור כל אחד באמצעות ה’אגרות קודש’ ולבקש את ברכת הרבי עבור כל המצטרך לו. במאגר המקורבים שלנו מצוי יהודי, קרוב משפחתי, בחור שאמנם הפרוטה מצויה בכיסו אך עבר מסכת חיים לא קלה.
“בעשר השנים האחרונות נישא והתגרש פעמיים, וכבר תקופה ארוכה שהוא מחפש את זיווגו ואינו מוצא. הגירושין שעבר והתקופה הארוכה שבה היה שרוי בחיפוש, גרמו לו לעצב רב. הוא הסתובב מדוכדך מאוד.
“לקראת חג הגאולה י”ב בתמוז בשנה שעברה, הלה קיבל ממני כמו כולם את ההודעה. הוא חזר אלי מיד והבטיח להרים תרומה נכבדה, אולם הוא ביקש שנכתוב בעבורו לרבי שימצא כבר את זיווגו.
“נעתרתי לכך בשמחה. מכיוון שאני מכירו, לא הייתי צריך לקחת ממנו את פרטיו האישיים. הוא קיבל החלטה טובה ואני ניגשתי לכתוב בעבורו לרבי. המענה שקיבלתי הופיע בכרך ט’ עמוד רכז. בתשובה הרבי מזכיר שאסור להסתמך על תשובות של ‘קורא בכף היד’ מפני שאנחנו צריכים להיות באופן של ‘תמים תהיה עם ה’ אלוקיך’ ועלינו לעשות כמצוות ה’ ובין היתר לחפש זיווג מתאים במרץ.
“כשאני מקבל עבור מישהו תשובה, אני לא מתווך לו את התשובה, אלא נותן לו לקרוא אותה בעצמו, שכן היא הרי ניתנה בעבורו. שלחתי לו אפוא צילום של התשובה באמצעות המייל. וכך כתוב באגרת:
במענה על מכתבו מכ’ תמוז, הנה נבהלתי לקרות בו ששמע חוות דעת יהודי המבין בחכמת היד שאמר לו שע”פ שראה בשרטוטי ידו הנה טרחתו בשידוכין כו’ ושואל חוות דעתי בזה. ולפלא ולתמי’ גדולה שאלתו בזה כיון שזהו היפך פסק תוה”ק תורת חיים ותורת עולם אשר רק על פי’ יושק כל עניני העולם בכלל ובפרט והוא שכל אחד ואחד צריך להשתדל לישא אשה וכמבואר בש”ס ופוסקים ראשונים ואחרונים בפשיטות, ויסיח דעתו לגמרי מכל האמור ואומר היפך השולחן ערוך כי התורה שולטת אפילו על המציאות ובפרט ויעשה בזה במרץ המתאים, וכל הרוצה לטהר (שזהו נעשה ע”י הנהגה ע”פ התורה) מסייעין לו ומסייעין לשון רבים הן מלמעלה והן מלמטה הן למעלה מהטבע והן בטבע והשי”ת יצליחו לבשר טוב בזה מתוך שמחה.
“כשסיימתי לקרוא עמו את התשובה, היה שקט על הקו. לאחר כמה רגעים שדמו לנצח, נפלטה ממנו אנחה כבדה. ‘איך הרבי יודע?’ זעק, ‘אני לא מאמין איך מספר יכולה לצאת תשובה כל–כך ברורה?’
“כשנרגע מההלם והתדהמה שאחזו בו, שטח בפניי דברים כהוויתם. לדבריו, לפני כעשרים שנה, בעודו נער צעיר לימים, פנה אל אדם המומחה בקריאה בכף היד וביקש ממנו לחזות עבורו את העתיד שלו עד יום מותו. אותו אדם בדק את שרטוטי כפות ידיו וטען בפניו ‘אתה לא תצליח להינשא לעולם ובטח לא תוכל להקים בית בישראל’. מיודענו עזב את אותו קורא בכף יד, ובעקבות כך נכנס לדכאון עמוק.
“מאז חלפו ימים רבים והוא ניסה לשכוח את תחזיתו של אותו אדם, אך ככל שניסה לשכוח ולהשכיח הדברים מלבו, תמיד הם הדהדו באוזניו וליוו אותו כל חייו. כל ויכוח שהיה לו עם מי מנשותיו, הזכירה לו את הדברים ההם וגרמה לו לבסוף לפרק את חיי הנישואין שלו. בתת–המודע שלו האמין לתחזית של אותו אדם נלוז שלא יוכל להקים משפחה לעולם.
“והנה בא הרבי מלך המשיח באגרתו ומבטל את הדברים בצורה מוחלטת, ואומר שיהודי לא מתנהל על פי דבריהם של קוראים בכף היד, אלא על–פי השולחן ערוך; וכי העולם הזה מתנהל על פי התורה הקדושה ולא על פי שרטוטי ידיים. אשר על כן, עליו לשכוח מאותה תחזית מעציבה ולחפש במרץ אישה מתאימה ולהקים משפחה.
“ניכר היה שהתשובה הברורה נסכה באיש תקווה מחודשת. כעבור כמה ימים נכנס שוב לעולם השידוכים, וכדברי הרבי הוא עשה זאת במרץ רב ובחיות. חלפו אך חודשים ספורים והטלפון מצלצל. מבעד לאפרכסת שמעתי את קולו, והוא מבקש לשתף אותי בבשורה משמחת. מסתבר שזה עתה סגר שידוך וכבר הם מחפשים תאריך לקביעת מועד החתונה.
“כששמעתי מי האישה - נדהמתי. אני מכיר אותה והם שונים זה מזו באופיים לחלוטין. מאוחר יותר כשנפגשנו אמרה לי האישה: ‘דע לך הרב זיס, אם היו שואלים אותי לפני זמן מה אם אני מוכנה להקים בית עם בעלי זה, הייתי עונה בגיחוך. האופי שלנו שונה כמרחק שמים מארץ, אני בעצמי לא יודעת איך קרה הדבר’.
“איך בכל זאת?” שאלתי אותה.
“מדובר במהלך שמיימי”, באה התשובה.
• • •
הרב זיס חותם את סיפורו בהתרגשות גדולה. “כיום, כמה חודשים טובים לאחר נישואיהם של השניים, כל הסובבים אותם נדהמים איך חייהם זורמים על מי מנוחות והשלווה והשלום שורה בניהם. אני הרי יודע מי אחראי לכל זה… הרבי מלך המשיח הוא אשר הסיר בברכתו ובהכוונתו המדהימה את תחזיתו הרעה של אותו קורא בכף יד”.