המלחמה היא “על אויביך”, כאשר יודעים מראש את התוצאה הסופית, הגאולה האמיתית והשלימ

המלחמה היא “על אויביך”, כאשר יודעים מראש  את התוצאה הסופית, הגאולה האמיתית והשלימה, ולכן בלי ספקות ופקפוקים, ממלאים בשלמות את השליחות האחרונה והיחידה.

אחת התורות היסודיות והאופייניות לתורת החסידות, היא על הפסוק הראשון של פרשת השבוע “כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה’ אלוקיך בידיך ושבית שביו”. כאשר יוצאים למלחמה, מלחמה נגד הנפש הבהמית, היצר הרע ועניני העולם המפריעים לעבודת ה’, אזי צריך לדעת כי המלחמה היא “על אויביך”, כלומר, היהודי נמצא מעל העניינים המפריעים ומבלבלים. כאשר יוצאים למלחמה בצורה כזו, מובטחת התוצאה “ונתנו ה’ אלוקיך בידיך”, ויתירה מזו “ושבית שביו” – גם עניני העולם נכבשים והופכים להיות ברשות הקדושה.

גישה זו, מלמדת אותנו כי התמודדות שוות כחות בין עניני הקדושה לענינים שלעומת זה, אינה עימות מסוכן שאין לדעת את תוצאותיו, אלא תכנית ידועה מראש, לפיה כל דבר בעולם מכוון להיות חלק מהתכלית והכוונה האלוקית, וכי המלחמה היא באופן בו אפשרית רק תוצאה אחת – הנצחון המלא. גישה זו מאפיינת למעשה את כל הדרך אותה מורה ומתווה לנו נשיא הדור הלא הוא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

הרבי לא נרתע לשנות את כיוון החשיבה שהיה רווח בדור הקודם, לפיו אין סיכוי להצליח בהתמודדות עם עולם הזה ופיתוייו ולכן יש להסתגר בד’ אמות ולהילחם מלחמת הגנה, קרבות מאסף, על מנת להציל את מה שניתן. הרבי, מתוך ידיעה כי הקדושה נמצאת תמיד למעלה, פתח במלחמת תנופה, על מנת לכבוש את העולם כולו, הוא אינו חושש לשלוח את השלוחים למקומות הנדחים ביותר, כי התוצאה ידועה ומובטחת מראש -  “ושבית שביו”, כל מקום אליו יגיע השליח יהפוך להיות מקום של יהדות, ואין שום סיכוי  כי  תהיה ח”ו תוצאה לא רצויה.

וכך בכל תחום, הגישה היא “על אויביך”, התורה שולטת על העולם, ואיננה מושפעת ממנו. לכן, כדי לפתור בעיות מהותיות בארה”ק, יש לשמור מכל משמר על שלימות העם, ולהצהיר כי הגיור היחיד הוא זה שעל פי ההלכה. כל פתרון אחר, אשר יוצא מתוך ההנחה כי צריך להסתדר עם המציאות, ולמצוא דרכים עוקפות, נדון לכשלון כמו שמוכח בימים אלו ממש.

כך בנושא שלימות הארץ, כאשר רק הגישה האמיתית, לפיה זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל היא מכח ההבטחה האלוקית, רק גישה זו יכולה להביא לעמידה איתנה ולשמירה  על ארץ ישראל. כל נסיון להתחמק, ולבחור בטיעונים אחרים, נכשל, כי רק כשיודעים שנמצאים מעל האויבים, מובטח הנצחון. רק כאשר מבהירים כי מדובר בפיקוח נפש, וכי לא רק שאסור לוותר, אלא אסור אפילו לדבר ולחשוב על כך, רק כאשר ברור שאנו מעל אויבינו, רק אז אפשר להגיע לנצחון.

רק כאשר משמיעים את דעת התורה, כפי שהיא, בלי נסיונות להתחמק, לסלף ולשבש, רק אז נוכחים כי דעת התורה היא הדעה הצודקת והנכונה. כאשר מנסים להתחמק מכך, ללכת “מתחת” לאויבים, החיצוניים והפנימיים, התוצאות ידועות.

כאשר יודעים כי המטרה הסופית היא “ונתנו ה’ אלוקיך בידיך ושבית שביו”, הרי שדואגים שכל יהודי יקבל חינוך יהודי אמיתי, ויודעים כי רק זו הדרך להבטיח את קיום התורה ע”י עם ישראל בארץ ישראל ובעולם כולו. כשנמצאים למעלה, מבינים כי זהו הנושא עליו יש להאבק, וכי הגזירה הקשה ביותר, אינה הקיצוץ בקצבאות הילדים, או בתקציבי הישיבות (ושניהם כואבים מאד!!!), אלא החוסר בחינוך היהודי, אשר הוביל בסופו של דבר למצב הנוכחי.

והעיקר – כאשר נמצאים מעל העולם, יודעים כי חייבים להפיץ את בשורת הגאולה במלואה ובשלמותה. יודעים שנמצאים מעל ה”אויב” ולכן לא חוששים לפרסם את הבשורה או חלקים ממנה, מחשש “מה יאמרו”, שהרי נמצאים מעל לכל זה. חששות כאלה יכולים להיות רק אצל מי שאינו בטוח בתוצאה, ולכן עליו לשקול כל העת האם מהלך פלוני הוא נכון או לא, האם דבר אלמוני יתקבל בעולם או לא.

כאשר יודעים מראש  את התוצאה הסופית – הגאולה האמיתית והשלימה, הרי שהשיקול היחיד הוא מה צריך להיות, מה אומר לנו הרבי מה”מ, כיצד הוא מורה לנו להכין את עצמנו ואת העולם כולו לגאולה. כאשר הנצחון במלחמה מובטח, הרי שאין מקום לשיקולים זרים ולחששות שווא. נמצאים הרבה למעלה מזה, בתוך תוכה של השליחות, האחרונה והיחידה שהוטלה עלינו, ומשלימים את הנצחון במלחמה, זה שידוע מראש, ומגיעים לגאולה שלימה מתוך סיסמת הנצחון – יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!