י”ג באלול, יום החתונה של אדמו”ר הקודם, תשמ”ט, ערב שנת ניסים

כך כתוב שם: י”ג באלול, יום החתונה של אדמו”ר הקודם, תשמ”ט, ערב שנת ניסים. קראתי את המשפט הזה פעם אחר פעם ופי נפער מתדהמה. הייתי המומה ממש. כזו השגחה פרטית. לקח לי שעות ארוכות להירגע.

“הקשר של משפחתנו עם הרבי מליובאוויטש נמשך כבר שנים ארוכות”, מספרת בקול נרגש הגב’ בתיה דדון כבר בתחילת הראיון. משפחת דדון מתגוררת בשכונת ‘מנחם בגין’ בצפת ועל–אף שאינם נמנים בגלוי על קהל עדת חסידי חב”ד, בליבם של כל בני המשפחה נצורה אש של אהבה יוקדת לרבי ולתורת החסידות. את ילדיהם שולחים ההורים להתחנך במוסדות חב”ד בעיר וההורים שותפים קבועים בפעילות החב”דית הענפה בתוך השכונה ובעיר.

“יש לנו בן שנולד ביו”ד שבט ועוד בן שנולד בג’ תמוז, כך שגם מבחינת התאריכים אנחנו צועדים עם חסידות חב”ד יד ביד”, מוסיפה הגב’ דדון.

בעבר הרחוק, לפני עשרים וחמש שנה זכתה המשפחה לחוות נס מפעים שהתרחש בברכת הרבי, אך אנו ביקשנו לשמוע מאם המשפה על נס אחר, שהחל לקרום עור וגידים בתהלוכת ל”ג בעומר אשתקד ונחתם בי”ג אלול, חודשים ספורים אחר כך.   

•

“הבן השני שלנו העביר כמה שנים כשהוא נמצא בפרק ‘האיש מקדש’, שידוך עלה ושידוך ירד. הילד כבר היה ‘בשל’ ומוכן אך לצערנו היה ‘תקוע’, הצעות עלו וירדו בזה אחר זה ונדמה היה שאף הצעה לא מתאימה בעבורו. כשהילד נכנס זמן ארוך קודם–לכן לעולם השידוכים, חשבנו שיחלפו חודשים ספורים והוא ימצא את זיווגו, אך מהר מאוד הבנו שטעינו. חלפו חודשים ואיתם שנים ולא אסתייע מילתא, והדבר ציער אותנו מאוד.

“בשלב מסויים הדאגה החלה לכרסם אצלנו, הילד כבר הגיע לגיל עשרים ותשע ושום הצעה רצינית לא נראתה באופק. כשיהודי ‘תקוע’ הוא מתחיל להתפלל וזה מה שעשינו. בכל הזדמנות הזכרנו אותו לברכה לזיווג. בכל ציון של צדיק בו ביקרנו, שפכנו שיח סוד לפני בורא עולם שנזכה לראות במהרה את בננו זה, עומד תחת חופה וקידושין.

“כך או כך הגיע ל”ג בעומר. בשכונה בה אנו מתגוררים, ישנם שלוחים מסורים שמארגנים מדי שנה תהלוכה בסדר גודל גרנדיוזי שסוחב אליו מאות ואלפי ילדים מתוך השכונה ומהשכונות הסמוכות. זה אירוע של פעם בשנה שמאות הורים וילדים יודעים שלא יוותרו עליו, ישנם רבים שעזבו כבר את השכונה ואף–על–פי כן ביום הזה מתייצבים לפעילות החב”דית.

“רבים אחרים, חוץ ממני, כמה שאני קרובה לפעילות של חב”ד ולמרות שאנחנו מתגוררים בצפת כבר כמה שנים טובות ובכל שכונה כאן מתקיימת תהלוכה מדי שנה ביכרתי לשלוח את ילדיי לתהלוכה, אך אני בעצמי לא השתתפתי אף פעם ונשארתי בבית. כל זה השתנה בשנה שעברה, כשילדותיי הלומדות במוסדות חב”ד לא ויתרו, ולחצו עלי להצטרף אליהן לתהלוכה. משום מה באותה שנה התרציתי למסע השכנוע והצטרפתי אליהן.

“ההפקה ששלוחי הרבי עושים שם הייתה מאוד מרשימה מלכדת ומאחדת. יהודים מכל השכבות ומכל הסוגים פזזו ורקדו סביב מדורה מרכזית, ואחריה התקיימה תהלוכה ססגונית עם סיסמאות יהודיות. כבר בתחילה שמחתי מאוד על שהצטרפתי לתהלוכה והכיתי על חטא שלא עשיתי זאת גם בשנים עברו.

“במהלך התהלוכה כשהמנחה והדוברים השונים העלו על נס את קדושתו של רבי שמעון בר יוחאי והרבי מליובאוויטש וציטטו את אמירתו של הרבי שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, ייחלתי בלבי שההשתתפות בתהלוכה תהיה לזכותו של בני שימצא את זיווגו. בתחילת מסע התהלוכה זכה כל משתתף לקבל כרטיס הגרלה. מגוון הפרסים היה עצום, והמארגנים לקחו בחשבון גם את הילדים וגם את המבוגרים. היו שם מצד אחד אופניים ומשחקים המיועדים לילדים, ומן הצד האחר, ספרי קודש ואפילו דולר שהתקבל מיד קודשו של הרבי.

“האמת שהחזקתי את הכרטיס בידי אך לא היו לי חלומות על זכייה. המציאות הייתה מפתיעה ומדהימה כשהמנחה הכריז על המספר הזוכה בדולר של הרבי. הבטה חטופה על הכרטיס שבידי העלה אצלי את מפלס ההתרגשות; כן, אני עליתי בגורל… שמחתי לא ידעה גבולות, והיא הרקיעה שחקים ממש.

“בעת שצעדתי עם בנותיי חזרה הביתה הבחנתי שעל הדולר כתוב ‘ברכה והצלחה’ בגדול, והופיעה שם עוד שורה שנכתבה בכתב זעיר ממש אליה לא ייחסתי חשיבות ולא קראתי אותה. 

“הדולר כמובן נתלה במקום מכובד בבית, ואכן הברכה שהביא איתו לבית, הייתה מהירה. שבועות מספר לאחר מכן בא בני בקשרי השידוכין ולאושרנו לא היה גבול. כל מי ששאל אותנו והתעניין, סיפרנו שאנו בטוחים שהברכה הגיעה בזכות השתתפותנו בתהלוכת ל”ג בעומר. אך גם אנחנו לא ידענו עדיין להסביר זאת, ורק הרגשנו כך בתחושה פנימית.

“לאחר שהסתיימה סעודת קישורי השידוכין, ישבנו ההורים עם החתן והכלה וקבענו תאריך לחתונה - י”ג באלול. כמו בכל בית שהבן או הבת עומדים להינשא, התכונה הייתה רבה. הרבה מאוד דברים לסדר, פרוצדורות, קניית בגדים, סגירה על אולם, קייטרינג, צלם וכו’. מדהים איך ברגע אחד כל תחושות הדאגה והחשש הוחלפו ברגשי גיל ושמחה.

“ערב אחד נכנס הבן החתן הביתה בסופו של יום מתיש מסידורים והתארגנויות, ומשום מה החליט להביט ולבחון את הדולר של הרבי. הוא הביט והביט ואז נפלטה מפיו קול זעקה. ‘אימא את מוכרחה להגיע’, קרא לי ואני התייצבתי. ‘תחבשי משקפיים’ ביקש, ואני חבשתי. ‘עכשיו תקראי מה שכתוב באותיות הקטנות על הדולר’. קראתי ולא האמנתי למראה עיני.

“כך כתוב שם: י”ג באלול, יום החתונה של אדמו”ר הקודם, תשמ”ט, ערב שנת ניסים. קראתי את המשפט הזה פעם אחר פעם ופי נפער מתדהמה. הייתי המומה ממש. כזו השגחה פרטית. לקח לי שעות ארוכות להירגע. אנשים שסיפרתי להם את ההשתלשלות הדברים לא האמינו עד שראו את מה שהיה כתוב על הדולר.

“אין לזה כל הסבר לוגי, מאשר זה שהרבי כבר ברגע שנתן את הדולר לאותו חסיד שעבר אצלו בשנת תשמ”ט, חזה בעיני קודשו לאן הדולר יתגלגל וחזה את תאריך החתונה של בננו”.

•

הגב’ דדון חותמת את סיפורה בעוד סיפור מרגש שאולי עוד חזון למועד לפרסמו. “לפני עשרים וחמש שנה אחד מבננו חלה במחלת ‘תלסמיה’ - מחלה קשה המצריכה השתלת מוח עצמות. אבי שהה באותם ימים בניו–יורק בביקור אצל שתי אחיותיי, ובאחד מימי ראשון עבר אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים. הרבי בירכו בברכה והצלחה ורפואה שלימה.

ואכן, במשך השנים ראינו ישועות גדולות עם אותו ילד, וכיום לאחר מסכת שלמה של ייסורים שעברנו עם הילד הוא בריא ושלם”.