יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
בדין הוא לאהוב, להודות ולשמוח על הזכות הגדולה, על כך שזכינו והקב”ה מינה בעל בחירה, כלשונו הק’ של הרבי, שהוא גבוה ונעלה מכל אנשי הדור, והוא משמש כנשיא הדור, הנביא והיועץ של אנשי הדור. כמה ניסים וטובות שהוא עשה ועושה עבור כל אחד מאתנו, ועבור עם ישראל כולו, לכלל ולפרט, בכל תחום ובכל עניין. אי אפשר להשי
בדין הוא לאהוב, להודות ולשמוח על הזכות הגדולה, על כך שזכינו והקב”ה מינה בעל בחירה, כלשונו הק’ של הרבי, שהוא גבוה ונעלה מכל אנשי הדור, והוא משמש כנשיא הדור, הנביא והיועץ של אנשי הדור. כמה ניסים וטובות שהוא עשה ועושה עבור כל אחד מאתנו, ועבור עם ישראל כולו, לכלל ולפרט, בכל תחום ובכל עניין. אי אפשר להשיב לו על כל הגמול שהוא עושה עמנו.
אחד הפירושים לשמה של השבת הקרובה, שבת הגדול, הוא כי היא נקראת על שם הגדול - החכם שדורש בה בהלכות החג ומלמד את העם לדעת את המעשה אשר יעשון. עבורנו השבת היא אכן השבת של הגדול, של היחיד, של נשיא הדור - השבת שסמוכה ומחוברת לי”א בניסן, יום ההולדת של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. אלו הימים בהם אנו מודים לה’ על הניסים, ועל הזכות להיות שייכים לדורו ולנשיאותו של הגואל האחרון, של מלך המשיח.
מתחילים לומר את הפרק החדש, ואם בכל שנה, בכל פרק בתהילים מוצאים את הקשר ואת השייכות למאורע, הרי כשקוראים את פרקי ההלל, ובפרט את הפרקים שנוהגים לומר בליל הסדר בחציו השני, זה ששייך בגלוי לגאולה השלימה, הרי שכל פסוק ועניין, מזכירים ומעוררים את הקשר והשייכות אל הרבי מה”מ.
כבר בשורות ההקדמה של הפרק, המתארות את תוכנו, אנו לומדים כי הוא עוסק ב”שבחים גדולים לקדוש ברוך הוא, והיאך דוד אמר, בדין הוא לאהוב אותו על כל הטובות, שעשה לו כמה ניסים, ואינו יודע מה גמול ישלם לו, שאי אפשר להשיב לו על כל הגמול שעשה עמו”.
בדין הוא לאהוב, להודות ולשמוח על הזכות הגדולה, על כך שזכינו והקב”ה מינה בעל בחירה, כלשונו הק’ של הרבי, שהוא גבוה ונעלה מכל אנשי הדור, והוא משמש כנשיא הדור, הנביא והיועץ של אנשי הדור. כמה ניסים וטובות שהוא עשה ועושה עבור כל אחד מאתנו, ועבור עם ישראל כולו, לכלל ולפרט, בכל תחום ובכל עניין. אי אפשר להשיב לו על כל הגמול שהוא עושה עמנו.
כדי לבטא את האהבה ואת התודה שלנו לרבי, לא נדרשת מאתנו יצירתיות או מקוריות, ואין צורך לחפש רעיונות חדשים ומיוחדים. נשיא הדור מוסר לכל אחד מאתנו, ולכולנו ביחד שליחות, ובכך מקשר אותנו אליו, ומעניק לנו את הזכות העצומה והנעלית להיות חלק ממילוי הכוונה והתכלית האלוקית, השלמת כוונת הבריאה - להיות לו יתברך דירה בתחתונים, בגאולה השלימה.
בין ביאוריו של הרבי לפרק החדש, הוא מזכיר את דברי הגמרא, על חסידותו של רבי עקיבא ש”היה רגיל לזכות את ישראל” ופסק שגם יהודים כאלו שאחרים חשבו שלא יזכו לעולם הבא, עקב התנהגותם ומעשיהם, “באים הם לעולם הבא שנאמר “שומר פתאים ה’”. הקב”ה שומר על בני הרשעים שיחזרו בתשובה ויהיה להם חלק לעולם הבא”.
זהו תיאור מדויק לדרך בה הרבי דואג לכל יהודי, ומלמד זכות על כל אחד, ועל עם ישראל בכלל. בכל מקום, ברחבי העולם כולו, יש מי שדואג לו - ראש בני ישראל. הרבי מדגיש שרבי עקיבא נקרא בתואר מיוחד, ובכל זאת, כך נאמר, כדאי לו לנסוע לכרכי הים, כדי למצוא פירוש מתאים ולפסוק דין בתורה, שגם עליהם הקב”ה שומר ויש להם חלק לעולם הבא.
אנו בזמן השיא בו “כוס ישועות אשא”, בסיום סעודת שור הבר והלוייתן, אנו נכנסים לשנה חדשה של הרבי מה”מ, ועלינו להתמסר ולהתקשר אליו, בדרכים שהוא מורה, ובדרך זו בלבד. נישא את כוס הישועות, באולם ובעולם, נהיה נרות להאיר, בגאולה השלימה.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!