התוועדות י”א ניסן בבית חיינו

התוועדות י”א ניסן בבית חיינו

ע”י שולחנות ערוכים בכל טוב, נפתחה ההתוועדות חסידים המרכזית בבית חיינו לרגל יום הולדתו המאה ושש–עשרה של הוד כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, לאורך ימים ושנים טובות. ההתוועדות נפתחה בשעה שמונה וחצי, כשאל הדוכן עולה המנחה הרה”ת ר’ אהרן גינזבורג שליח בבורו פארק, כשמדבר על מעלת היום בחיי היום יום של חסיד ובמיוחד בשנה זו שסימנה שנת החיים לנשיאות כ”ק אד”ש. לאחר מכן פוצחת התזמורת בניגון החדש לפרקו של הרבי כשכל הקהל רוקד על מקומו ובמעגלים גדולים בהתלהבות רבה. לאחר מכן מזמין המנחה את חבר הבד”ץ הרה”ג הרב אהרן יעקב שווי שמברך את כל הנוכחים ומאחל שנזכה כולנו לשמוח עם אבינו רוענו בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש. 

שוב אתנחתא מוזיקלית, ולאחר מכן מוזמן אל הדוכן חבר הבד”ץ הרה”ג הרב יוסף ישעיה ברוין, המעורר את הקהל בסגנונו המיוחד להוסיף בהתקשרות ערב יום הבהיר. לאחריו מוזמן הרב מיכאל חנוך גאלמב, המכהן כמשפיע בישיבת תות”ל המרכזית בבית חיינו, והוא חוזר דא”ח לכבוד היום. לאחריו מוזמן אל הדוכן הרב יוסף יצחק פלטיאל, העומד בדבריו על חשיבות לימודה של תורת החסידות והורדתה לחיי היום–יום. אחריו נואם השליח הרב יוסף צבי קרליבך. אחרון הנואמים הוא המשפיע וחבר וועד להפצת שיחות, הרב נחמן שפירא העומד על משמעותם של הפסוקים ותוכנו המיוחד של הפרק החדש. לאחר ברכת המזון התיישבו כל הקהל להתוועדויות קבוצות קבוצות כל אותו הלילה, להודות לה’ ית’ על החסד שגמלנו ביום זה. סעודת המצוה בהתוועדות נתרמה ע”י הנגיד החסידי ר’ שלום דובער שי’ דריזין לע”נ אביו המשפיע הרה”ת הרה”ח ר’ אברהם מאיאר ע”ה. 

ההכנות ליו”ד אל”ף ניסן הולכות וגדלות. לאחר מנחה, מפנים את כל הזאל ומתחילים לסדר אותו ל”ערב עם חב”ד” - המפגש השנתי של כל המקורבים במסלולי המבצעים של הבחורים. בשעה שמונה נפתחים השערים מהכניסה של החניה, ולאט לאט, הזאל מתמלא בבחורים עם מקורביהם, שמתיישבים על–יד שולחנות מלאים כל טוב.

בהמשך האירוע לאחר הגרלה מיוחדת על דולר של הרבי וכמה נאומים מעוררים שכללו את ברכת הבד”ץ של השכונה ע”י הרה”ג ר’ אהרן יעקב שווי, עולה לבמה הזמר גד אלבז, ומספר מופת אישי מהרבי שליט”א. מיד לאחר מכן הוא פוצח בשירת הניגון “צמאה לך נפשי” השקט, כיון שהתלהב מהסדר המופתי והארגון המושלם של הבחורים בארגון הערב הוא עלה לבמה לשיר עוד כמה שירים בהמשך הערב. במהלך הכינוס, קצת לפני תחילת התפלה מודיע המנחה באנגלית למקורבים על המשמעות וגודל הזכות להתפלל במנינו של הרבי, חיש קל מחולקים הסידורים תוך כדי שהמנחה מורה את מס’ העמוד המיוחד לתחילת התפלה בספר, כל המקורבים מצפים בדריכות למפגש האמיתי עם כ”ק אד”ש מתוך שירת יחי ואמונה לוהטת.

לאחר התפילה פורצת שירת יחי בליווי התזמורת, כשכל הקהל רוקד על מקומו דקות ארוכות. ומיד לאחר מכן עוזב הקהל את האולם כשרק המקורבים ומלוויהם נשארים להמשך התוכנית שמסתיימת לקראת אחת עשרה בלילה. הכינוס ננעל בשורת החלטות טובות לזירוז הגאולה ובבקשת ברכה מכ”ק אד”ש ע”י כתיבת מכתב.

רבים מבקשים את אישור ההנהלה על–מנת להספיק לחלק מצות לכל המקורבים, ויוצאים לעבר המסלולים הרבים הממתינים בעיר הגדולה. יצאתי למבצע–מצה עם החברותא כשב”חזור” מהמסלול פגשתי ברכבת יהודי “מסורתי”, העושה את דרכו - בפעם הראשונה, אל הרבי שליט”א, ל–770. לאחר סיור מקיף שערכתי לו בקומה העליונה, המשכנו וירדנו לזאל הגדול, התחלנו בשולחן ההתוועדויות - “מפה יוצא הכל”. כל המבצעים וההוראות”. עברנו לבימת התפילות, ואז הצעתי לו להתיישב לכתוב לרבי ולבקש ברכה.

זה היה הכניסה שלי לי”א ניסן, ראיתי איך הרבי בגשמיות דואג ומעורר כל יהודי.

קט”ז שנה לכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. מזל טוב!

לאחר מעריב בירך ר’ נחום קאפלינסקי את כ”ק אד”ש “בשם כל אנ”ש”, ובשעה שמונה וחצי החלה ההתוועדות המרכזית (ראה ידיעה במדור החדשות). מיד לאחר שנגמרה ההתוועדות המרכזית בצורה רשמית החלו הריקודים (עד השעה חמש בבוקר). אשרי עין ראתה כל זאת. מיד לאחר הריקודים נפתחו התוועדויות רבו ונמשכו עד שחרית.

השנה, הגיעו ריבוי אורחים מאנ”ש לכבוד י”א ניסן. הרבה אנ”ש מאירופה ומשאר הארצות הגיעו הנה לחגוג את ה”כללות’דיקן יום הולדת”. כל המשפיעים מברינוא צרפת הגיעו ובראשם גם ר’ איצ’ה שי’ נמנוב. גם מרוסיה ומאוסטרליה נכחה קבוצה לא מבוטלת, באחת ההתוועדויות בה נוכחתי אמר א’ מאנ”ש: לאחר תשמ”ח ואילך מתקיימת ברכת אנ”ש לכ”ק אדמו”ר שליט”א, ובתור תגובה מודה כ”ק אד”ש לכל המברכים ומוסיף לברכם. בשנת תנש”א, תגובת כ”ק אד”ש ב”ברכה” הייתה בדמות שיחה של ממש שארכה זמן רב, שם על יסוד דברי הקב”ה לכהנים בתורה “ואברכה מברכיך”, מברך כ”ק אד”ש את כללות אנ”ש בברכות מאליפות. שאל אותו אחד: “מה מיוחד בברכה זו? בכל הזדמנות משפיע עלינו כ”ק אד”ש מברכותיו, ומה נתייחדה ברכה זו?

“והתשובה היא, המשיך הלה, “שזוהי ברכה מיוחדת. בדרך–כלל פונה חסיד אל הרבי בבקשת עזרה וכיו”ב ומבקש את ברכתו הק’. כאן, בי”א ניסן, שונה הדבר, כל מה שחסיד ביקש הוא סך–הכל לברך את הרבי. לא יותר. לבטא את רגש האהבה העצום. את אותו קשר עצמי שלא בנוי על בקשות לעזרה וכיו”ב. כמובן שלאחר שחסיד מברך את הרבי ומאחל את כל מה שהוא בתור יצור גשמי יכול לאחל לרבי שליט”א, הרי שברכתו של כ”ק אד”ש אינה “עוד ברכה ולפי כלי המקבל בלבד, אלא הרבה יותר מזה. זוהי ברכה שמבטאת את הקשר העצמי. “תסתכלו בשיחה, תבינו על מה אני מדבר”, ו”איך שלא יהיה, כל אחד היום בלילה או מחר בבוקר צריך לכתוב מכתב ולאחל לכ”ק אד”ש כל–טוב בגשמיות וברוחניות, ושיהיה לו נחת מאיתנו חסידיו וחייליו”. זוהי אחת הנקודות ששמעתי מאחד מאנ”ש.

קצת אחרי שחרית, לערך בשעה אחת עשרה בבוקר יצאו שיירת הטנקים, כשישים במספר, כשעליהם הבחורים הרבה מאנ”ש ואף חיילי צ”ה, לכבוש את העיר הגדולה ולבשר לכולם את בשורתו של בעל יום–ההולדת ש”הנה הנה משיח בא” ושאר המבצעים כפי שהם חדורים בנקודה הנ”ל.

במקביל התקיים בחזית–770 כינוס וראלי ענק לאלפי ילדי צבאות השם משכונת המלך. בשעה רבע לאחת–עשרה בלילה הוקרן בזאל וידאו מיוחד מפארבריינגען י”א ניסן תשמ”ה, עם כתוביות בלה”ק. בשיחה השניה של אותה התוועדות “מתנצל” כ”ק אד”ש ומבאר מדוע עורכים התוועדות ענקית לכבודו של איש פרטי (כשהכוונה היא לעצמו), ומבאר ש”התוועדות זו אינה קשורה עם יחיד” וכל קיומה היא בשביל להוסיף בפעולת הפצת המעיינות. אורך הוידאו הוא כארבע שעות והוא מסתיים לערך בשעה שתיים. רבים מאנ”ש והתמימים נשארו לוידאו חרף הלילה הקודם והמבצעים היום. לאחר מכן בשעה שלש לפנות–בוקר נפתחת התוועדות “סיום הרמב”ם” בארגון האחראי המסור - ר’ מנחם שי’ גערליצקי. במהלך ההתוועדות מספרים כמה סיפורים טריים מהמבצעים, כמו למשל הרב גערליצקי מספר ש”היום במבצעים, לא היה אחד שלא הסכים להניח תפילין ורואים במוחש את התגברות מזלן של ישראל ביום זה”.

היום בבוקר ננעל הזאל הגדול, על–מנת לנקותו לכבוד חג הפסח הקרב ובא. אשר על–כן כל התפילות במנין כ”ק אד”ש מתקיימים בזאל הקטן, כשהצפיפות והדוחק נרגשים היטב.

יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר הצ”צ

בשחרית מחולקות חוברות ובהן ה”משניות” וכן קטעים מתורת בעל–ההילולא, ללימוד במשך היום. רבים שלא הספיקו ממהרים לגשת למשרדי הבית–דין–צדק, ולמכור את חמצם אצל הרבנים שליט”א. רבים מהבחורים מתחילים היום לנקות את חדרם לפסח וכך הופך הלילה לליל שימורים ובדיקת חמץ אכן יכולה להימשך כל הלילה. במשך הלילה מתקיימת התוועדות לרגל יום ההילולא של הצ”צ, בחצר שעל–יד הזאל הקטן (ראה מסגרת).

לאחר שחרית במנין כ”ק אד”ש שהוקדם לשעה תשע בבוקר, יצאו כל הקהל לשריפת חמץ בחזית–770. השריפה מתקיימת במכולה שעומדת בכביש השירות, אותה הציבה משטרת ניו–יורק משעות הבוקר המוקדמות. בשעה שש אחר הצהריים נפתח הזאל הגדול לרווחת כל הציבור, הזאל מבהיק בנקיונו המיוחד ובסדר הנפלא בספריות הרבות.

קבלת שבת החלה בשעה עשרה לשמונה. לפני העמוד ניגש ר’ שמעון שי’ הערץ. בהלל כשהגיעו כל הקהל לניגון הללו את ה’ - המפורסם של הקאפיטל של הרבי, ניגנו זאת בהתלהבות עצומה למשך דקות ארוכות. התפילה הסתיימה ברבע לתשע, כשכל הקהל מזדרז לצאת לביתו לעריכת ה”סדר”.

ליל הסדר הינו מאורע מיוחד ועל אחת כמה וכמה לתלמידי התמימים השוהים דל”ת אמות של כ”ק אד”ש. ההידורים הרבים הנהוגים במטבח הישיבה המנוהל בשנים האחרונות ע”י בחורים יראי–שמים בפסח, ידועים היטב. כשבוע לפני החג מבושל כל האוכל לכל הפסח, כשכל בחור משובץ ומקבל תור לעזרה במטבח ב”משמרת” שנקבעה עבורו. בשנים האחרונות, מרבית תלמידי הקבוצה, עורכים את ליל הסדר על שני לילותיו ב–770. בתוך הזאל הגדול.

השנה עקב הקביעות המיוחדת (הלילה הראשון יוצא בשבת) מביאים הכל את המצות והיין עם ה”סימנים” ומאחסנים זאת בתאיהם או באולם הקיים בקומת המרתף. ה”סדר” עצמו בו יושבים חבורות חבורות ברחבי הזאל ומתוועדים על ההגדה וסיפור הגאולה העתיד לקבל את שלימותו הסופית בימינו אנו, עת יתגלה כ”ק אד”ש ויגאלנו גאולת עולמים, מקבלים מימד מוחשי בבית ממנו יתחיל הקב”ה את הגאולה.

בשעה 11:40 לערך יוצאים התמימים ונעמדים מול דלת הכניסה הראשית של 770, ומצפים לחזות בהתגלות כ”ק אד”ש, בשעה זו לערך יצא כ”ק אד”ש בשנים האחרונות ל”שפוך חמתך”. כשכל הקהל שר יחי אדוננו במנגינה הרגילה.

לשחרית ניגש לעמוד ר’ לוי שי’ גייער, לקריה”ת הוציאו את הס”ת לקבלת פני משיח, וכן את הס”ת של כ”ק אד”ש. למוסף ניגש ר’ מנחם מענדל שי’ רייצעס, שערך את תפילת הטל בנעימתו המיוחדת. ב”ממקומו” ניגן הש”ץ עם כל הקהל במנגינת “כאיל תערוג”, ב”הוא אלוקינו” ניגנו כרגיל. לקראת “מודים”, עלו כל הכוהנים על בימת כ”ק אד”ש לברכת כהנים.

לאחר מעריב, ארגנו את הזאל לעריכת הסדר של תלמידי הישיבה, כשהלילה חוזר הסדר על עצמו בשינוי קטן: אין הגבלה לאכול את האפיקומן בחצות, דבר שגורם שהסדרים נהפכים להתוועדויות ענק בהם מעוררים התמימים איש את רעהו בחיזוק הביטחון בנבואה ששמענו מכ”ק אד”ש ובבשורתו אודות בואה הקרוב של הגאולה. ההתוועדויות נמשכות עד שעות הבוקר ממש. באמצע הלילה מגיע ישראלי שחיפש את אחד השלוחים שהודיע לו שהוא עורך השנה את הסדר אצל הרבי בניו יורק. וכשלא מצאו התיישב להתוועד עם התמימים “רק לכמה דקות” - ולבסוף נשאר למשך שעתיים שלמות ולקח החלטות טובות לרגל הולדת עם ישראל בלילה זה שהחל בי”א ניסן - יום הולדתו של מלכנו (ראה שיחת ערב י”א ניסן תשמ”ט)

לשחרית ניגש ר’ זלמן שי’ סנדהויז. לקריה”ת הוציאו את ב’ ס”ת הנ”ל. למוסף ניגש ר’ אליהו שי’ רייבין. ב”הוא אלוקינו” ניגנו כרגיל. ניגנו ב”אתה בחרתנו”. ב”וקרב פזורינו”, ניגנו במנגינת “הנני מביא אותם”, ב”קדשינו” ניגנו במנגינת “אחד מי יודע” ברוסית. לקראת “מודים” עלו הכהנים לבימת כ”ק אד”ש וכסדר של אתמול הנ”ל.

בכלל, בכל ימי חול המועד מגיעים הרבה יהודים מהשכונות החרדיות שבסביבה על–מנת לבקר בבית מדרשו של כ”ק אדמו”ר שליט”א. כמובן, שהם זוכים לקבל סיור ע”י התמימים, סיור שמבהיר להם בצורה חד משמעית את הזכות להיכנס למקום שכזה והאחריות העצומה המוטלת על כתף של כל אחד מאיתנו להבאת הגאולה ובקבלת פני–משיח–צדקנו.

בשעה תשע וחצי בלילה מתקיימת התוועדות חסידים לרגל יום הולדתו של הרה”ק ר’ לוי יצחק נ”ע שניאורסאהן, אביו של כ”ק אד”ש. התוועדות זו הינה גם חגיגת בר–מצוה לת’ לוי יצחק שי’ קרומבי מגבעתיים ארה”ק, שהגיע הנה לחגוג את יומו הגדול במחיצת כ”ק אד”ש.

היום זהו יום הברית של כ”ק אד”ש. בשעות הצהריים מתקיים ב–770 ראלי ענק לחיילי צבאות השם, במהלכו נהנו הילדים ממופע להטוטים מרהיב שבוצע ע”י מספר בחורים מוכשרים.

לקראת השעה רבע לאחת יצאה “שיירת האופניים” להפצת בשורת הגאולה כשהיא מאויישת ע”י מספר רב של בחורים ואורחים. השיירה הסתובבה במנהטן ובכמה פארקים, כשלקראת ערב חזרו הבחורים לבסיס האם - 770.

לאחר מעריב התקיים ה”כינוס תורה” בהשתתפות הרבנים חברי הבד”צ שליט”א הרב אהרן יעקב שוויי והרב יוסף ישעי’ ברוין. במהלך הלילה התקיימה התוועדות חסידים עם הרב שלמה זלמן לנדא שי’, ב”הולצברג שול”. הוא מספר סיפורים לרוב. במשך הלילה, קצת אחרי שתים עשרה וחצי, נפתחת בזאל ב–770 התוועדות “סיום הרמב”ם” ע”י האחראי המסור ר’ מנחם שי’ גערליצקי. 

אפילו היום ב”ערב חג” בקרו הרבה יהודים מחצרות פולין ב–770 ואף השתתפו במנייני כ”ק אד”ש. מנחה התקיים כרגיל בשעה 3:15.

ימים האחרונים דחג הפסח

תפילת ערבית החלה בשמונה ועשרה, כשלעמוד ניגש ר’ לוי שי’ גייער. לאחר הסעודה הגיעו כל הקהל ל–770 ללימוד תורה כמובא ב”היום–יום” ש”בליובאוויטש היו נעורים כל הלילה”. וכך קיבל הזאל את קול השאון הרגיל, כשכל הקהל לומדים מי בחברותא ומי בשיעור ואף יחידים, נגלה וחסידות, ומסכת סוטה (הנלמדת במ”ט ימי הספירה). כך כל הלילה. עד עלות השחר.

לאחר התפילה, החלו כבר להתארגן ל”מצוות היום” ה”תהלוכה”. מבעוד מועד נתלו ב–770 מודעות מפורטות ובהן רשימת בתי הכנסת אליהם הולכים בתהלוכה, ושמות האנשים הנואמים בכל בית כנסת. כך שכל אחד מהקהל יכול לבחור את מקומו הראוי לו.

את מנחה הקדימו לחמש ורבע, בגלל התהלוכה. לפני התיבה עבר ר’ נחום קפלינסקי שי’. כבשאר תפילות החג ניגנו ב”אתה בחרתנו”. ב”קדשנו” ניגנו במנגינת “ושמחת בחגך”, ב”שים שלום” ניגנו בניגון הידוע. זמן קצר אחרי התפילה והריקודים יצא רוב הקהל ל”תהלוכה”. הפתח הראשי של 770 הי’ פתוח, בתקווה שנזכה לראות את כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א יצא ללוות את ההולכים לתהלוכה (ראה מסגרת)

תפילת מעריב החלה במועדה. לקבלת–שבת ניגש ר’ מנחם מענדל הכהן שי’ בלאו. התפילה כמובן היה בניגון של יו”ט. ב”לכה דודי” החל הש”ץ לשיר במנגינת “בך ה’ חסיתי”, ו”בלא תבושי” הוחלפה המנגינה למנגינה של “יחי”, שהושרה בהתלהבות אל מול פני הקודש.

 לתפילת שחרית ניגש ר’ מנחם מענדל שי’ רייצעס. בהלל ניגנו “הללו” (הישן), “אודך” במנגינת “ואלוקים מלכי מקדם”. “אנא ה’” במנגינת כי אנו עמך הא’, כרגיל ניגנו “ברוך הבא”, וכן “א–לי אתה”. לקריאת התורה הוציאו ב’ ס”ת, הראשון לקבלת פני משיח והשני הוא ס”ת של כ”ק אד”ש. לאחר מפטיר (אותו לא זכינו משום–מה לשמוע מכ”ק אד”ש, דבר שאינו מובן כלל–וכלל!), קרא הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקר את הפתגם היומי מ”היום יום”. מיד לאחר מכן, יצא רוב הקהל מביהכ”נ עד סיום אמירת “יזכור”, שנמשך כ–2 דקות.

למוסף ניגש ר’ שמואל שי’ גולדמאן. ב”ממקומו” ניגנו במנגינת “כאיל תערוג”, ב”הוא אלוקינו” ניגנו כרגיל. ניגנו ב”אתה בחרתנו”. בסיום התפילה הקריא ר’ נחום שי’ קפלינסקי קטע משיחת כ”ק אד”ש בעניני גאולה–ומשיח, כמו כן הכריז הנ”ל על סעודת משיח, וכן על תפילת מנחה בשעה 6:00. השעון הורה על השעה 12:30. בסביבות השעה 5:00 התאסף כל הקהל ל”סעודת משיח” רבתי בבית משיח 770, ורבים תפסו את המקומות הקבועים שלהם בהתוועדות קודש של כ”ק אד”ש. בשונה מרוב ההתוועדויות שנערכות במוצאי החגים כבחודש תשרי, בהם רוב הקהל הינו האורחים שהגיעו הנה מכל העולם כולו, התוועדות זו מאופיינת בכך שרוב הקהל ככולו הינו אנ”ש משכונת המלך. לאחר מנחה שהחלה בשעה שש כאמור, התיישב כל הקהל לסעודת משיח לאחר נטילת ידים.

בשעה שבע ורבע, החל הקהל העצום לנגן “יחי אדוננו” במנגינת “ושמחת בחגך” בתקווה לראות את כ”ק אד”ש יורד וחוגג איתנו את סעודת משיח וגואלנו גאולת עולמים. ר’ שמעון שי’ ניובארט הכריז ע”פ הוראות כ”ק אד”ש את הסדר שיהיה בהתוועדות, ש”כל אחד ואחד יטול את ידיו לסעדות משיח”, לאחר מכן החל הקהל לשיר “אתה בחרתנו”. ומיד לאחר מכן ניגנו את הניגונים מכל רבותינו נשיאנו, ולאחרי זה אף את כל הניגונים של כ”ק אד”ש. לאחמ”כ נעמד ר’ נחום שי’ קפלינסקי וביקש בשם כל הנוכחים את ברכתו הק’ של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א להצלחה רבה לכל יהודי בכל מקום שהוא, וכן דידן נצח לבית משיח–770 ועיקר העיקרים: את ההתגלות המלאה והמושלמת תיכף ומיד ממש, את דבריו סיים בהכרזת הק’ יחי אדוננו. לאחר הכרזה זו ניגנו “הופ קאזאק”, ו”הרבי שליט”א”.

לאחר שהוכרז אודות ה”כינוס תורה” שיתקיים מחר, הכריז ר’ שמעון שי’ ניובארט אודות הסדר שיהיה: תחילה - התגלות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לעין כל תיכף ומיד ממש נאו, אח”כ תפילת מעריב, אח”כ הבדלה, ואח”כ מבקשים ותובעים שנזכה לראות בעיני בשר איך שכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א מחלק “כוס של ברכה” מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ושיהיה “סדר”. לאחר ברהמ”ז ומעריב הוקרנו מראות–קודש מחלקת כוס של ברכה משנים קודמות. במשך כל הלילה התוועדו אנ”ש והתמימים כשהם ממאנים לעזוב את “סעודת משיח” בביתו של נשיא דורנו - כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

***

אבא, זהו סיכומם של שבועיים ב–770.

י”א ניסן ופסח, ה–חגים של כל עם ישראל, בהיסטוריה ובהווה.

בהיום–יום לי”א ניסן, משובץ הפתגם הידוע שביום ההולדת “על האדם להתבודד ולהעלות זכרונותיו”. מקורו של פתגם זה הינו במכתב של אדמו”ר הריי”צ, בו הוא מבשר לחסיד שפונה אליו שמכתבו הגיעני “ביום הזיכרון”, ומיד מבהיר מהו אותו יום הזיכרון: יום הולדתו, שבו על האדם להעלות זכרונותיו. וכאן, מתחיל אדמו”ר הריי”צ לספר לו מהם זכרונותיו: “זוכר הנני” שהוא זוכר את הזמנים בהם הסתופף אותו חסיד בליובאוויטש בצל אביו כ”ק אדמו”ר מהורש”ב נ”ע, והקירוב שהראה לו אביו הרבי.

כשמתבוננים במשמעות המכתב, מקבלים תמונה שונה על י”א ניסן. כולם יודעים שזה יום מסוגל לכולנו בתור מקושרים לרבי שליט”א, אך סוף כל–סוף היה ניתן לחשוב שביום זה הרבי “מתבודד בעניניו שלו”, וכאן מגלה לנו אדמו”ר הריי”צ מהם עניניו שלו - של נשיא ומה הם זכרונותיו: הוא חשב ונזכר בחיי החסיד שהגיע אז לליובאוויטש וכו’, מחשבותיו העצמיים ביותר של הרבי הינה צאן מרעיתו - אנו חסידיו, ביום זה אנו זוכים לעלות לפניו במחשבתו הטהורה ו”הצריכים תיקון” זוכים ומקבלים באהבה בלתי–מוגבלת כלל כל המצטרך להם בגשמיות ורוחניות מכ”ק אד”ש.

על הקטע בהגדה “אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו”, ידועה השאלה, מהי המעלה לעמוד מול הר נמוך במדבר? ובהגדתו, מסביר כ”ק אד”ש שהכוונה היא: גם לולא קיבלנו את התורה והיה מראה לנו הקב”ה את הניסים שעשה עימנו באותו מעמד שהתרחש אז למרגלות הר סיני (קולות וברקים התגלותו של ה’ וכו’) - דיינו.

על–דרך–זה, עצם זה שכ”ק אד”ש בחר להתקשר ולהתייחס אלינו, יושבי בתי חומר, כבר דיינו על אחת כמה וכמה שלא רק שהסכים להתקשר איתנו, אלא מנהיג אותנו, ובחסד וברחמים, ונתן לנו מתורתו, ונהג בנו טוב עין, וכל חסיד יכול להעיד על–כך, הרי שאילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנו מספיקים להודות לשבח לפאר ולרומם.

ויהי רצון שתיכף ומי”ד ממש נזכה כולנו לראות בטובת כ”ק אדמו”ר שליט”א וכל ההסתרים יעלמו כלא היו כלל, בהתגלותו המידית לעין–כל כמלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויולכנו קוממיות לארצנו, ותיכף ומיד ממש נשיר לפניו שיר חדש על פדות נפשנו ונאמר לפניו הללוי–ה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

דוידי,

ארצות החיים - 770 - בית משיח.