הוגה בתורה כדוד אביו

התכתבותם של 400 רבנים גדולי ישראל ואישים תורניים עם הרבי מלך המשיח, במהלך שבעים שנה, שקובצו  בספר החדש “מנחם משיב נפשי”, שופכים אור חדש והיסטורי על פעילותו חובקת העולם של הרבי, גאונותו הבלתי נתפסת וכיצד הרבי הקים את עולם התורה והרבנות מעפרות הכבשנים • הרב שבתי ויינטרוב, מי שיזם את הוצאת הספר ויו”ר מכון באהלי צדיקים, חושף בראיון מיוחד ל”בית משיח” מה עומד מאחורי השו”ת הראשון של הרבי • מוגש לכבוד חג המו”צים.

התכתבות של למעלה מארבע מאות רבנים וגדולי ישראל עם הרבי מליובאוויטש, באלפי נושאים מרתקים, מופיעה בסדרת הספרים החדשה שו”ת “מנחם משיב נפשי” על שני כרכיו. הספר כולל יותר מאלף ושלוש מאות עמודים של קשרי מכתבים והתכתבויות של גדולי ישראל, אדמו”רים, רבנים, ראשי ישיבות ואישים תורניים עם הרבי במגוון רב של נושאים.

התכתבויותיהם של גדולי ישראל עם הרבי, במשך למעלה משבעים שנה, נפרסות בספר ובונות יחדיו פסיפס נדיר בהיקפו, המשלב את גאונותו האדירה של הרבי עם קשריהם של גאוני וגדולי הדור עימו. מטבע הדברים, השו”ת מהווה אנציקלופדיה רחבה לאירועים היסטוריים שונים, שליוו והעסיקו את העולם היהודי במהלך שבעים שנה.

איך פתאום ביום אחד עולה רעיון גרנדיוזי להוציא שו”ת של הרבי עם רבנים וגדולי ישראל?

מדובר בהמשך של הספר שהוצאנו לפני חמש שנים “שיח שרפי קודש”, ובו תיעוד שיחותיו של הרבי מלך המשיח עם רבנים ואדמו”רים ביחידות. הרעיון במכון ‘באהלי צדיקים’ עלה, שבהמשך לכך נוציא ספר מיוחד שירכז את אגרותיו והתכתבותם של רבנים וגדולי ישראל ואישים תורנים עם הרבי. ידענו שמדובר בעבודה קשה ומפרכת אבל לא תיארנו איזה אוצרות בלתי נדלים נמצא.

כלומר?

תכננו שהספר עם ההתכתבויות של הרבי יכילו כמה מאות עמודים, אולם ככל שהתקדמנו במלאכת האיסוף של החומר, בין אם במגוון של הרבנים וגדולי ישראל מכל החוגים ומכל הסוגים ואישים תורניים, ובין ברוחב הבלתי נתפס של התכנים, ראינו שהעבודה היא גדולה ורחבה מני ים.

איך למעשה בנוי הספר?

בראש ובראשונה אני רוצה לדבר על עבודת איסוף החומר. מלבד איסוף החומר מתוך עשרות רבות של ספרים וקובצים וספרי שו”תים, הייתה עבודה אדירה לגלות אישים תורניים ורבנים רמי מעלה שהיה להם קשר עם הרבי. הגילויים הדהימו גם אותנו. לפתע גילינו כיצד הרבי פעל בו זמנית בכל יבשות תבל, עמד בקשר רציף עם כל סוגי הרבנים וגדולי ישראל. 

מלאכת העריכה הייתה אף היא עבודה לא פשוטה כלל ועיקר. היה צורך להביא בפני הקורא את המכתבים החשובים התוכניים, וכאן בספר הצלחנו להביא אלפי נושאים מרתקים וייחודיים. נוסף לכך, בהערות שבשולי כל מכתב צוין את כל המכתבים שהרב המדובר קיבל מהרבי ובאיזה נושא. הספר עצמו מוגש בצורה מאירת עיניים, ונגישה לכל אחד. המכתבים עצמם מופיעים לפי סדר הא.ב. של שמות המשפחה של הרבנים.

מטבע הדברים, מהווה שו”ת “מנחם משיב נפשי” מהווה אנציקלופדיה רחבה לאירועים היסטוריים שונים, ומאבקים שליוו והעסיקו את העולם היהודי במהלך שבעים שנה. בספר מאות רבות של גילויים בפירסום ראשון ושפע בלתי נדלה של נושאים הלכתיים והיסטוריים, השופכים אור חדש על פעולותיו של הרבי מלך המשיח  וקשריו עם גאוני הדור, רבנים ומנהיגי קהילות.

ישנן דוגמאות מעניינות רבות לפעילותו חובקת העולם של הרבי. כך למשל ישנם מכתבים שהפנה בעל ה’חלקת יהושע’ מביאלה לרבי שישלח רב קהילה להודו, וכן מכתב לרבי שיעורר על ריבוי הילודה ביהדות החרדית. ובעקבות בקשה זו החל הרבי לעורר בעניין זה בכל העוצמה. ישנו מכתב מהגרש”ז אוירבך המבקש את התייחסותו של הרבי באחת החמורות שבהלכות.

התכתבות עם רבי משה פיינשטיין בו ביקשו הרבי שיתחיל להניח תפילין דרבנו תם, והרבי שולח לו סופר מומחה שיכתוב בעבורו תפילין דרבנו תם “הודיעו לי בשם כ”ק הו”ק שליט”א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשלחו לצוותו שיכתוב עבורי פרשיות תפילין דר”ת כרצוני הוא דבר גדול מאד לבד מה שאוכל לקיים גם מצוות הנחת תפילין דר”ת..”. ישנה התכתבות עם הבאבא סאלי זצ”ל לפני 60 שנה שישאר לדור באה”ק וישפיע על עדת יהודי צפון אפריקה לאחר שהבאבא סאלי חשב לעזוב את הארץ. כמו כן ישנם מכתבים לבנו רבי מאיר אבוחצירא בעניני קבלה עוד בהיותו רב במרוקו. התכתבויות עם הגאון רבי יצחק הוטנר במגוון נושאים, וכן מכתב שבו מודה הרב הוטנר לרבי על נס הצלתו מחטיפת המטוס ותולה זאת בברכתו של הרבי.

העוצמה האדירה של הספר שכל הדברים הללו נפרסים לראשונה בספר אחד במכתבים אותנטיים עם צילומי כתב יד שהדפסנו בסוף הספר.

קיבלת כבר תגובות על הספר מהציבור הרחב?

לצערי, הציבור הרחב כלל לא מודע לדברים אלו, וגם בתוך חב”ד והעולם הרבני אין כלל מודעות לעוצמת המנהיגות והקשת הבלתי נתפסת שטווה הרבי עם גאוני ישראל והרבנים לבניית עולם התורה כולו. אמרו לי סופרים בכירים ורבנים שנחשפו לספר, שמבחינה היסטורית מדובר בתופעה שאין לה אח ורע. הספר הזה הוא עוצמתי ביותר המעמיד ולו במעט את ההיסטוריה והמנהיגות של הרבי.

אלו עוד ‘פנינים’ יש בעניין הקשר של הרבי עם רבני קהילות?

יש דוגמאות למכביר: יש את בקשתו של הראשון לציון רבי יצחק נסים בעניין הצלת יהדות טורקיה ואיראן. הצלת יהדות מרוקו על-ידי הקמת רשת מוסדות תורה בכל רחבי המדינה על ידי הרבי ודרבון הרבנים המקומיים לפעולות לחיזוק הדת, מהוות דוגמאות למהפך אותו חולל הרבי בעולם התורני כולו. מי שיעלעל באלפי האגרות ייווכח במצבה הנורא של היהדות בדור הקודם, וכיצד בהתמדה מופלאה, הקים הרבי עולה של תורה וקדושה בכל רחבי תבל.

הספר חושף הצצה ל”גיוסו” של הגאון רבי חנניה יום-טוב ליפא דייטש על ידי הרבי להקמת מקוואות בכל רחבי ארצות הברית, כשהרבי מנהל מערכה לביסוס היהדות וייסוד תפילה קבועה בבתי הספר באמריקה.

הרבי מלך המשיח כידוע חרד לכבודם של הרבנים ועולם התורה. מה אתה יכול לספר בעניין?

אחד הדברים ששבו את לבי היה לראות את עוצמת המנהיגות של הרבי והתייחסותו לפרטים הקטנים. הסיפור הבא מראה את העוצמה הבלתי נתפסת של נשיא הדור ומנהיגו. היה זה מכתב שהרבי כתב לרב זוין, בו הוא מתלונן על כך שהפרזידנט מר זלמן  שז”ר, שהוזמן והיה אמור להופיע בפתיחת הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, לא כיבד אותם בנוכחותו ושלח לשם רק את שלישו הצבאי, ואילו לאירוע אחר של רופאים שהתקיים באותו שבוע, הוא השתתף בגופו. כותב הרבי לרב זוין כי הכנסיה הגדולה הוא “הכינוס היחידי באופי שלו של רבנים מטיפוסים של דורות שקדמונו גם במעלה. וכדאי לברר מיהו הלוחץ (על שז”ר) ומעבירו על דעתו”. דבר זה מראה עד כמה מאחורי הקלעים, הרבי לא ויתר על שום פרט וחרד היה לכבודם של גדולי ישראל מצד הממסד השלטוני.

ידוע שהרבי אסר על רבנים לעזוב את קהילותיהם. מה יש בספר בעניין זה?

ישנם עשרות דוגמאות בעניין זה. אבל אתן דוגמה מעניינת במיוחד מהגאון רבי רפאל ברוך טולידנו זצ”ל, מגדולי רבני מרוקו. הרבי מלך המשיח ביקש ממנו לשוב לקהילתו במרוקו לאחר שכבר עלה לארץ ישראל. וכך כותב לו הרבי: “מובן וגם פשוט שאין כוונתי לצעוק על העבר נגד מאמר רבותינו ז”ל, אבל כולי האי ואולי יש אפשריות לחזור לעירו ולמדינתו באופן המתאים וטוב, ולהשפיע גם על שאר הרבנים הספרדים במרוקו לעמוד על המשמר לראות בשלום אחיהם ולרעות צאן מרעיתם, עשיריות ועשיריות אלפים, כן ירבו, הדרים במדינות ההן, הצריכים משמרת ומשמרת למשמרת הקדש”.

מההתכתבויות עולה עוד שכמה מגדולי ישראל שעזבו את קהילותיהם לטובת משרה רבנית במקום אחר, הביעו חרטה על כך, תוך התפעלות עצומה מראייתו הזכה של הרבי. כך לדוגמה עולה מדבריהם של הרבנים הגאונים רבי שלום משאש ורבי חיים קרייזורטה.

מאבקיו של הרבי הידועים כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ, באים לידי ביטוי בספר?

בהחלט. יש את ההתכתבויות עם עשרות רבנים, בנושא ‘מיהו יהודי’, ‘שלימות הארץ’, ‘גיורי וינה’, איסור העלייה להר הבית, ועוד. יש התכתבות מעניינת עם הגאון רבי מנשה הקטן על עריכת ספר יחוסין לציבור החרדי, שלילת ויכוחים עם הנצרות, מלחמות חורמה נגד הרפורמים ושיתוף פעולה עימם, התנגדות להקמת “סנהדרין”, איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת, שלילת גיוס נשים לצה”ל ולשירות לאומי, היאבקות במיסיון, הנהגת “הרבנות הראשית לישראל” על-פי ההלכה, קיום שביעית כהלכתה, איסור הדחת רבנים ממשרתם, שלילת שיטת ה”אתחלתא דגאולה”, מלווה ה”בונדס” על-פי היתר עסקה.

כמו כן ישנם מכתבים עם הגאון הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק על מאבק נגד תופעות ה’גורו’. יש גם מכתבים לעשרות ארגונים ידועים ובד”צים מרחבי תבל, כמו למשל עידוד וסיוע ועצות ששיגר לחבר הפעילים ‘יד לאחים’, וועד משמרת הצניעות, ולטהרת המשפחה. כל זאת מלבד ריבוי הנושאים ההלכתיים והתורניים באלפי הנושאים הנידונים בספר.

הוגה בתורה כדוד אביו

גדולי ישראל ראו ברבי כתובת יחידה המסייעת לכלל היהודים ברחבי תבל באופן של תל תלפיות “שהכל פונים אליו”. נוסף לכך, הושפעו גדולי ישראל מאישיותו האלוקית של הרבי, והנהיגו את חייהם בהתאם להוראותיו. הקפדתו של כ”ק האדמו”ר רבי פינחס מנחם אלתר מגור ללמוד שיעור יומי ברמב”ם, לפי המסלול שקבע הרבי, הוראתו של כ”ק האדמו”ר רבי שלום סאפרין מקאמרנא לנכדו להניח תפילין חודשיים קודם בר-המצוה, הקפדתו של הגאון רבי חיים שמעון זאב רובין ללמוד שיעור חת”ת יומי, ועוד דוגמאות רבות כיוצא בהן.

יצוין, כי חלק ניכר מהמפעלים התורניים, נוסדו והתבססו הודות לפעולותיו של הרבי. עדויות לכך פרושות על הרבה מהאיגרות, ולהלן על קצה המזלג:

אנציקלופדיה תלמודית: הרבי לא הניח לעורכי האנציקלופדיה, ותבע מהם להתמיד במפעלם עד להשלמת הפרויקט. תחינותיו והפצרותיו הן שהביאו להוצאת הכרכים לאור, ולהמשך הפרויקט כיום כ”שלהבת עולה מאליה”.

הנה למשל היצירה הגדולה של רמב”ם במהדורת קאפח. הרב דוד קאפח העיד: “אבי חשש מאוד בעת זקנותו שלא יזכה להשלים את הפרויקט שלקח על עצמו, ומה שהחזיק את רוחו באותם הימים היו הברכות שקיבל מהרבי. גם לאחר שהתגלתה מחלה בגופו והרופאים קצבו לו זמן מועט, האמין וקיווה בכל מאודו, כי בזכות הברכות הקדושות יסיים את עבודת הקודש. כך באורח פלא, למרות התשישות והמחלה, הצליח להתגבר בתעצומות נפש לשקוד מספר שנים נוספות, עד לסיום הכרך האחרון”. עדות זו מגובה באיגרותיו של הרב קאפח אל הרבי ובתשובותיו הקדושות.

מפעלים תורניים נוספים, בהם “תורה שלמה” וחקר כתבי הראשונים “מהדורת שעוועל”, זכו לתמיכה עצומה מהרבי, כך ניתן לקרוא בהתכתבותם עם הרבי של הרבנים הגאונים, רבי מנחם מענדל כשר ורבי חיים דוב שעוועל.

לצד מענותיו הרבים לרבנים ולמנהיגי הקהילות מרחבי העולם, מסמל הרבי מלך המשיח את השלמות האנושית אף בעניין לימוד התורה. גאונותו, חריפותו ובקיאותו, חובקים זרועות עולם, ומאות ספריו מלאים בחידושי תורה נפלאים בנגלה ובנסתר. גאונות זו מוצאת ביטוי נרחב גם באגרות אלו. כך לדוגמה אגרותיו אל הגאון הרוגוטשובי בעניינים שונים, אל הגאון רבי יצחק הוטנר בעניין מהות הכוונה במצוות, אל הגאון רבי דובעריש צוקרמן בדיני מקווה, אל הגאון רבי מנחם מענדל כשר הערות לספר “צפנת פענח”, אל הגאון רבי שמחה עלברג בגדר מצוות חג הסוכות, אל כ”ק האדמו”ר רבי יהודה אריה אלתר מנובומינסק בעניינים שונים, אל הגאון רבי חיים צימרמן בדיני קו התאריך, אל הגאון רבי משה ראזין הערות לספרו “נזר הקודש”, אל הגאון רבי יונתן שטייף בדיני המצוות וחיוב בן נח בהן, אל הגאון רבי דוד שפירא אודות מהלך השמש וכדור הארץ, ועוד כהנה וכהנה.

מפליאות במיוחד הערותיו העמוקות של הרבי לחיבורים שונים שנשלחו אליו, משל עסק באותה עת בעניינים אלה. המעיין באגרותיו הקדושות נוכח במוחש, כי כל רז לא אניס ליה.

בכלל, באגרותיו של הרבי חוברות להן הפשטות והגאונות. בכל נושא שנשאל, מפיק חידושים גאוניים לצד אמונה פשוטה והיצמדות מוחלטת למקורות, ובכך מבהיר, כי אין בדברי התורה כל גוזמה ומיישב דבר דיבור על אופנו.

(מתוך המבוא לספר)