“גם כשצועקים עד מתי - הרי זה מפני הציווי כו’, ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת - בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!”

אחי התמימים,
בשליחות המלך ברחבי תבל!

“גם כשצועקים עד מתי - הרי זה מפני הציווי כו’, ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת - בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!”

הזעקה הנוקבת של הרבי מלך המשיח שליט”א בשיחה זו, נדירה לא רק בגלל הגברת הקול והמילים החריפות - אלא גם ובעיקר, בגלל שהיא לא משאירה לנו מקום לברוח אליו… אם בנושאים אחרים ובדרישות והוראות אחרות של הרבי מאיתנו, אנחנו יכולים לרמות את עצמנו ולהשתכנע שאנחנו בכיוון הנכון - כאן, אי אפשר להתכחש. יש רק מבחן אחד ויחיד: אם היינו צועקים באמת - משיח היה בא; ואם הוא ח”ו מתעכב - זאת אומרת שלא צועקים באמת. חד וחלק.

מה עושים כדי להגיע לאותה “אמת”? מה עושים כדי ש”עד מתי” שלנו יהיה אמיתי ויפעל את פעולתו?

אצלי הקטן, התחברו הדברים לשיחה נוספת ומפורסמת בענין זעקת “עד מתי”. בשיחת ב’ ניסן תשמ”ח, מסביר הרבי בעצמו את הסיבה לכך שהוא מרעיש על הצורך להכריז “עד מתי”: כיון שבהכרזה זו ישנו התוכן (לא רק של הציפיה והדרישה לגאולה, אלא גם) של “יחי המלך”, הכתרת מלך המשיח.

אולי זאת הכוונה של צעקת “עד מתי” באמת - אתה טוען שאתה מצפה לגאולה, אתה מכריז שנמאס לך מהגלות? זהו אבן הבוחן אם זו אמת או רק מהשפה ולחוץ, אם אתה מוכן גם להקריב ולעשות בשביל זה: כאשר תקבל על עצמך את המלך! תתבטל אליו, תתמסר להוראותיו, תמסור את כל כולך אליו בתור מלך המשיח!

כל כך הרבה פעמים ביום אנחנו זוכים להעלות את הכרזת הקודש על שפתותינו; וכאן ב–770, הזכות גדלה עשרות מונים, להכריז כך מול מלך המשיח בכבודו ובעצמו. אם רק נעצור ונחשוב מה בעצם קורה כאן, על מה אנחנו מתחייבים בשמונת המילים הגורליות האלו - הרי אנחנו מבטלים את עצמנו מכל וכל, לא משאירים לעצמנו אף פינה עצמאית. מוסרים הכל בכל למלך המשיח ולהבאת התגלותו!

את המתנה הנפלאה הזו, של הזכות להכריז ‘יחי אדוננו’ בעידוד הרבי, קיבלנו זמן קצר לאחר כ”ח ניסן. שלא נבזבז אותה “להבל ולריק”. זו הדרך שלנו לצעוק עד מתי באמת, לקחת את האחריות ולהביא את ההתגלות. בואו נקבל על עצמנו באמת את המלך, נעצור לחשוב ולהתבונן בכל מילה ומילה משמונת המילים הקדושות שאותן הכרזנו, אנו מכריזים ונכריז ללא הרף עד ההתגלות ועד בכלל:

“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!”

מענדי
קבוצה ע”ו, 770 בית משיח

לאחר תפילת מנחה, מתקיים כינוס תורה המסורתי על ידי הנהלת ישיבת תות”ל המרכזית, בהוראת הרבי מלך המשיח שליט”א.

המנחה הרה”ח שניאור זלמן לבקובסקי שי’, ראש הישיבה, פותח את הכינוס ומזמין את הרה”ח נחמן שפירא שי’, משפיע בישיבת אהלי תורה, לפתוח בדבר מלכות - שיחת הרבי מלך המשיח שליט”א מאחרון של פסח תנש”א, כהשתתפות בכינוס תורה, בה מאריך הרבי בגדר ספירת העומר בדורנו, והנפקא מינה ההלכתית כאשר משיח יתגלה בימי הספירה.

לאחר מכן נושאים דברים הרבנים שליט”א - המרא דאתרא הגה”ח אברהם אזדבא שי’, הרה”ח ישראל לבקובסקי שי’ ראש ישיבת חובבי תורה, המשפיע הרה”ח יקותיאל פלדמן שי’, הרה”ח אברהם מענדל (בומי) פרידלנד שי’ ר”מ בישיבות תות”ל נחלת הר חב”ד וקרית גת, והרה”ח שניאור שניאורסון שי’ - אשר עוסק בדבריו בין השאר בנושא בו הוא ‘קאכט זיך’, הארמון למלך המשיח, ומאיר את הצדדים התורניים של הנושא.

בסיום הכינוס מחלקים, כנהוג, את היין והמצות מהתוועדות קדשו של הרבי מלך המשיח שליט”א בסעודת משיח אמש.

לאחר תפילת ערבית עם הרבי מלך המשיח שליט”א, מתקיימות ב–770 כמה וכמה התוועדויות של תלמידי התמימים בשבת אחים גם יחד.

לאחר תפילת מנחה חוזר למתכונתו הקבועה השיעור היומי בדבר מלכות השבועי. השבוע מוסר את השיעור הת’ שמעון יגודייב שי’, ובו נלמדת שיחת כ”ח ניסן תנש”א בשטורעם מיוחד, בליווי סיפורי האירועים שהתרחשו סביב אמירת השיחה הגורלית, וטיכוס עצה משותף כיצד מיישמים את העבודה לעשות הכל כדי להביא משיח.

לאחר תפילת ערבית מתקיים סדר לקוטי שיחות השבועי באחדות ובשטורעם מיוחד, בהשתתפות תלמידי הקבוצה והאורחים הרבים הנמצאים בבית חיינו בימים אלה.

בהמשך הלילה מתקיימת ההתוועדות לזירוז התגלותו של הרבי שליט”א, עם הרה”ח גיא מלכה שי’, וכן התוועדויות נוספות.

הלילה מתקיימות ב–770 כמה וכמה התוועדויות, בהן התוועדות של הרה”ח גיא מלכה שי’ עם קבוצה מתלמידי התמימים דקבוצה תשע”ו, והתוועדויות נוספות.

חלק גדול מהאורחים שזכו לשהות במחיצת הרבי מלך המשיח שליט”א בימי הסגולה של י”א ניסן וחג הפסח, חוזרים בימים אלו לדרכם - מלאים אושר על הזכות להיות בימים אלו במקום נפלא כזה, בשנת הקהל עם המלך; וחדורים בתחושת שליחות, בנחישות להפוך את סביבתם לקבלת פני משיח, וכמובן - איך לא - לחזור הנה כמה שיותר מהר.

הלילה מתוועדים תלמידי התמימים דקבוצה תשע”ו ורבים נוספים, לרגל יום הולדתו של אחינו הת’ לוי יצחק קליין שי’. כמו כן מתקיימות ב–770 עוד התוועדויות בשבת אחים גם יחד של קבוצות רבות מהתמימים האורחים.

בתפילת שחרית עולה לתורה חתן בר מצוה ממשפחת מקורבים, שהכתובת לחגיגת יום גדול כזה ברורה גם להם. לאחר התפילה רוקדים תלמידי התמימים בשמחה ובשטורעם עם חתן הבר מצוה.

כמו כן, מתקיימת התוועדות יארצייט למשפיע הבלתי נשכח הרה”ח ר’ יצחק שפרינגר ע”ה.

הערב מהדהדת ב–770 בשנה ה–25, שיחת הקודש הידועה של הרבי שליט”א - שנאמרה בשעות אלו ממש של ליל שישי, אור לכ”ח ניסן, כקביעות שנה זו - ובמרכזה הזעקה–תביעה–בקשה: “עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש”! ואם ב–770 גם בסתם יום של חול מורגשת הדחיפות וההכרח להביא את ההתגלות, על אחת כמה וכמה בתאריך זה.

לאור זאת, מארגנים קבוצת תמימים אכפתיים כינוס הקהל ענק תחת הכותרת “לוקחים אחריות”. הכנס נפתח בתחילת סדר חסידות ערב, בהשתתפות רבים מתלמידי התמימים.

הגה”ח יוסף ישעיה ברוין שי’, מרא דאתרא וחבר הבד”צ - שזכה להיות ב–770 בזמן אמירת השיחה, מדבר על כך שיום זה מוכרח להוציא אותנו מהאדישות, ולגרום לנו לזעזוע במשך השנה כולה - לפעול להבאת ההתגלות.

הרה”ח שמריהו מטוסוב שי’, משפיע בישיבת תות”ל פוקונוס, מדבר על כך שאצל כל תמים צריכה תשומת הלב להתעורר - מה קורה עם הזולת, אחי התמים, האם הוא ‘מונח’ בענין של הבאת המשיח? הוא הסביר בדרך אפשר את כוונת הלשון “שימצאו מכם אחד, שניים, שלושה” - שכל אחד ואחד צריך לגרום שסביבו יהיו גם השניים והשלושה, שגם הם יתמסרו לענין הבאת המשיח.

נציג התמימים, הת’ שמעון יגודייב שי’, מדבר כיצד אמורה להיראות האחריות בחייו היום יומיים של תמים - כיצד נראה תמים שרגש האחריות להבאת המשיח בוער בו, לעומת כזה שפועל כדי ‘לסמן וי’ ולצאת ידי חובה.

הרה”ח לוי הענדל שי’, שליח בשכונת מארין פארק, שזכה להיות בקבוצה תנש”א ונכח בעצמו בשעת אמירת השיחה הגורלית - מתאר את המעמד המזעזע ואת הרושם העז שהוא השאיר על הנוכחים בו. הוא מספר על ההלם שפקד את החסידים למראה הרגעים הלא שגרתיים, כאשר באמצע השיחה עלה פתאום קולו הקדוש של הרבי ובידיו נענע את הסטענדר. הוא גם מחדד את הנקודה שאת דבריו התחיל הרבי בגוף שלישי, כמו בדרך כלל - “היתכן שיהודים מתאספים ולא מופרך אצלם”; אך כשעבר לדבר על מסירת האחריות, החל שלא כרגיל לדבר בגוף שני - “אני מוסר את הענין אליכם”. מה שהגביר את עוצמת הדברים, והתחושה העמוקה של כל אחד מהשומעים - הרבי מדבר אלי!

לאחר מכן ממשיך הרב הענדל ואומר שביקשו ממנו לתאר כיצד נראית העבודה לאור השיחה בתפקידו כשליח. “זה קשה יותר”, הוא אומר - “הרבה יותר קל לתאר מה שהיה, מאשר לדבר על העבודה בפועל היום”… כאן עובר הרב הענדל לספר כיצד הוא מחדיר את קריאת הקודש של הרבי “עשו כל אשר ביכלתכם” אצל היהודים בסביבתו, באי בית חב”ד.

לאחר תפילת ערבית, נחתם המעמד בהקרנת קטעי וידאו יחודיים מהרבי שליט”א בעניני גאולה ומשיח - שיחות נוקבות ועידודים חזקים.

כמו כן, מופצים בין התמימים דפים מיוחדים לכתיבה לרבי מלך המשיח שליט”א, בהם מתבקש כל תמים למלא את החלטתו האישית להבאת הגאולה ולקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח - בהשתתפות באחד משיעורי גאולה ומשיח המתקיימים ב–770, או החלטה אחרת. בין מגישי המכתבים מתקיימת הגרלה על דולר מהרבי מלך המשיח שליט”א.

לסיום הכינוס מחולק כתשורה הקובץ השבועי מבית ועד חיילי בית דוד - ‘מבקש לפי כחן’, בו שיחת כ”ח ניסן וסיקור האירועים שסביבה.

לאחר הכינוס מתקיים שיעור גאולה ומשיח העיוני השבועי, בהשתתפות מוגברת. את השיעור מוסר הת’ מ”מ רייכמן שי’, והוא עוסק - כמובן - בשיחת כ”ח ניסן. נקודת השיעור היא התמיהה שהרבי מפנה לעבר החסידים, שאומרת בעצם שהרבי מצפה מאיתנו להיות חדורים כל כך בעניני משיח - כך שגם לולא אמירת השיחה היינו צריכים להרגיש את גודל השעה, ולעשות הכל להבאת הגאולה.

בהמשך הלילה מתקיימות התוועדויות רבות וטובות במטרה להחדיר בתוכנו את זעקת “עשו כל אשר ביכלתכם”, ולהפוך אותה לדרך חיים בכל רגע ורגע, “כל ימי חייך”.

בין השאר, מתוועדים הרה”ח שלום דובער שפירא שי’ והרה”ח שמריהו מטוסוב שי’, מדברים בקשר לשיחה הידועה והחיות בעניני משיח שעלינו לקבל ממנה.

כמו כן קבוצת בני ישיבות חרדים המגיעים לבקר בבית חיינו בליל שישי, זוכים להתוועד עם התמימים ולשמוע על השיחה הידועה והדרישה ההיסטורית - “עשו כל אשר ביכלתכם”.

לאחר תפילת שחרית יוצאים התמימים בחיות ובשטורעם למבצע תפילין, שמתקיים לאור ההתעוררות הגדולה של כ”ח ניסן. חומר הפצה מיוחד בעניני גאולה ומשיח מחולק בין התמימים לפני היציאה, וכמובן שגם בהתוועדויות עם היהודים מודגש מתמיד הענין של הבאת הגאולה, והאחריות האישית של כל יהודי בעבודה זו.

עם כניסת השבת מתקהלים אנ”ש והתמימים לבית משיח 770, כאשר רבים רבים שוקעים בלימוד שיחת כ”ח ניסן המודפסת בקונטרס ה’דבר מלכות’ השבועי. כמו כן מופצת החוברת השבועית מבית ועד חיילי בית דוד ‘מבקש לפי כחן’, שיצאה לאור בכינוס אמש.

לקראת התפילה פורצת שירת ה’יחי’ בעוז לקראת כניסת הרבי שליט”א לתפילה. השירה הולכת וגוברת בסיום “לכה דודי”, כאשר התביעה מהרבי להתגלות מתפרצת מליבם הרותח של החסידים. קשה לסבול את המחשבה הנוקבת, “אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת”…

בהמשך הלילה, הופכות סעודות השבת בחדר האוכל ובבתי אנ”ש בשכונת המלך להתוועדויות פעילות, בהם מתוועדים על השיחה ומטכסים עצה להבאת הגאולה.

לאחר תפילת שחרית במניין של הרבי שליט”א וברכת החודש לחודש אייר הבעל”ט, נעמד הקהל הקדוש להתוועדות קדשו של הרבי מלך המשיח מתוך שירת ‘יחי’ של אמונה וביטחון בהתגלות הקרובה.

ברגעים הספורים שעד ההתגלות, מעיינים רבים בשיחת ש”פ אחרי קדושים תנש”א, השיחה האחרונה לעת עתה ששמענו בפרשת שבוע זה, שהיא גם המשך לשטורעם הגדול בעניני משיח לאחר כ”ח ניסן; ומחזקים עוד יותר את הביטחון “שתיכף ומיד ממש רוקד כאו”א מישראל לקבל פני משיח צדקנו, ובפרט שההתחלה בזה הוא ע”י משיח צדקנו עצמו, שמראה לכל בנ”י דוגמא חיה בזה, עי”ז שהוא עצמו רוקד עם כל בנ”י”.

בשבת זו, הפותחת את ימי הספירה, לא מתקיימות התוועדויות עם החתנים כמובן. כתחליף לכך, ארגנו כמה מתלמידי התמימים דקבוצה תשע”ו התוועדות מרכזית לתמימים עם מעדנים מצויים כעפר. ההתוועדות מתקיימת במרכז 770, בהשתתפותם הפעילה של התמימים, באהבת ישראל ובשמחה רבה עד שעת תפילת המנחה עם הרבי מלך המשיח שליט”א.

במוצאי שבת קודש מתקיימת התוועדות הקהל - מלוה מלכה לקבלת פני משיח, לרגל סיום הלכות תמידין ומוספין והתחלת הלכות פסולי המוקדשין ברמב”ם. בנוסף מתקיימות ב–770 התוועדויות נוספות, ביניהם ‘צאתכם לשלום’ לתמימים היוצאים למחרת לשליחות.

הרה”ח דוד נחשון שי’ התוועד על העבודה היחידה שנשארה - קבלת פני משיח צדקנו, והאחריות המוטלת עלינו לקבל את מלכותו של הרבי כמלך המשיח. בקשר לזה סיפר על אירועים שחווה במחיצת הרבי מלך המשיח שליט”א:

מידי שנה בשמחת תורה, כאשר הרבי מלך המשיח שליט”א חוזר מההקפה שלו עם ספר התורה ורבים מנצלים את ההזדמנות לבקש ברכות וכו’ - הייתי מנצל את ההזדמנות ומברך את הרבי: “אז דער רבי זאל נתגלה ווערן” [= שהרבי יתגלה], והרבי היה עונה “אמן”.

בשנת תשמ”ז, עלה במחשבתי שאולי אין זה מתאים שאני תמיד נעמד ומדבר עם הרבי בזמן זה, וחשבתי לעמוד בצד ולשתוק. לאחר מכן שוב התלבטתי, אולי בכל זאת עלי לברך את הרבי… וכך התלבטתי עד שפתאום מצאתי את עצמי נסחף בדחיפות העצומות, ופתאום נעמד מול השביל והרבי הולך לקראתי. מיד פרצה ממני הברכה ואמרתי לרבי, בעודי מצביע לעבר הרבי: “אז דער רבי זאל זיין זה משיח בפועל ממש”! [= שהרבי יהיה זה משיח בפועל ממש; על משקל הראשי תיבות שקבע הרבי באותה שנה: “תהא זו שנת משיח”]. פניו של הרבי האירו והוא ענה: “בקרוב ממש”.

•

בכ”ה אדר תנש”א, השתתפתי ב’יחידות’ לגבירים - הבאתי לשם גביר גדול ומכובד, שפעל דברים חשובים ביותר בענינים של הרבי. נראה היה שזה פעל קורת רוח עצומה אצל הרבי.

כשעברתי לפני הרבי בסיום היחידות, היה נראה לי שהרבי כעת מאוד ‘אויפגעלייגט’. ניצלתי את ההזדמנות ופניתי אל הרבי בבקשת ברכה מסויימת. ובאמת, זכיתי ב”ה לקבל מענה מיוחד - הרבי השיב מיד בקול רם: “אמן, הצלחה רבה!” מיד המשכתי וביקשתי בקשה נוספת, וגם כעת היתה תשובת הרבי בקול רם: “אמן, הצלחה רבה!”

כשראיתי את זה, הרגשתי שזו הזדמנות מיוחדת, ועברתי לבקש בקשה שלישית - “אז דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך!” [–שהרבי יתגלה מיד!] שפתיו הקדושות של הרבי רחשו, ונראה היה שעונה “אמן”, ולאחר רגע הוסיף בקול: “בקרוב”.