לא להיות ‘נשמות תועות’

שוב מתכנסים השלוחים של הרבי מלך המשיח שליט”א מכל קצווי תבל ב”כינוס השלוחים העולמי” - וזה הזמן להזכיר ולעורר כי כינוס זה נערך תחת הכותרת שלא השתנתה ולא תשתנה, אותה קבע המשלח בעצמו בשיחת כינוס השלוחים העולמי, האחרונה לעת עתה, בשבת פרשת חיי שרה תשנ”ב: לקבל פני משיח צדקנו.

לא להיות ‘נשמות תועות’

הרבי הריי”צ מספר בשמו של כ”ק רבינו הזקן (ספר השיחות ה’תש”ד (בלה”ק) עמוד קמ”א) אודות “הנשמות התועות” שכל אחת מהן עסקה דווקא בתפקיד המוטל על השניה:

“פעם, בערב שבת קודש אחר הצהריים, הגיע בחזרה לעירו גביר, יחד עם בעל–העגלה שלו.

“באותם זמנים היה הסדר אצל הגבירים בעלי העסקים, שבזמנים מסוימים בשנה היו נוסעים לקנות סחורה, אבל בכל שאר הזמן היו עוסקים בתורה. משהגיעו לעיר, הלך הגביר אל בית המרחץ, להתרחץ ולטבול לכבוד שבת, לבש בגדי שבת, והלך לבית הכנסת לעסוק בתורה.

“בלכתו ברחוב נתקל הגביר בעגלה גדולה ששקעה בתוך הבוץ. מכיוון שהיה יהודי ירא שמיים, והתורה הרי מצווה על יהודי ‘עזוב תעזוב עמו’, ניגש הגביר לעזור בהוצאת העגלה מן הבוץ. אך מכיוון שהיה גביר ולא בעל עגלה, לא היה שייך כלל לעבודה כזו, ולכן התלכלך כולו, ניזוק והיה לבעל מום. כך הוא הגיע לבית הכנסת, חבול ופצוע, מלוכלך וניזוק.

“לעומתו, בעל העגלה הלך גם הוא אחרי בית המרחץ לבית הכנסת. הגיע לשם בשעה מוקדמת, ואמר בינתיים תהילים. הוא פגש שם בהרבה אורחים שהגיעו ממרחקים, והזמין אותם אליו לשבת. כך הזמין אליו עוד אורח ועוד אורח עד שהגיעו למספר של עשרה אורחים. אחרי קבלת שבת, כשרצה הגבאי לחלק את האורחים בין בעלי הבתים שבעיר, אמרו כל האורחים שיש להם כבר היכן לאכול - אצל בעל העגלה.

“אחרי התפילה חוזר הגביר לאכסנייתו מלוכלך וניזוק, שבור ורצוץ, ובלי אורחים לשבת. ואילו בעל העגלה מוביל איתו עשרה אורחים שיאכלו אצלו סעודת שבת, סעודה לפי המושגים המצומצמים של בעל העגלה. הגביר קיים מצוות עזוב תעזוב ובעל העגלה - מצוות הכנסת אורחים. 

“לאחר מאה ועשרים שנה, כאשר בא דינם לפני בית דין של מעלה, פסקו שעל שניהם לרדת שוב לעולם הזה להשלים את מה שלא עשו כראוי בחייהם בעולם הזה: על בעל העגלה לרדת למטה לקיים מצוות “עזוב תעזוב”, ועל הגביר לרדת למטה לקיים מצוות הכנסת אורחים.

ומסיים הרבי הריי”צ: “לכל אחד יש השליחות שלו, אלא שצריך לדעת מהי השליחות, שלא להחליף בשליחותו של השני.” עד כאן לשון קדשו.

‘פקודת היום’ שלא השתנתה

שוב מתכנסים השלוחים של הרבי מלך המשיח שליט”א מכל קצווי תבל ב”כינוס השלוחים העולמי” - צריך להזכיר ולעורר כי כינוס זה נערך תחת הכותרת שלא השתנתה ולא תשתנה, שכן אותה קבע המשלח בעצמו בכינוס השלוחים העולמי האחרון לעת עתה שהתקיים עם הרבי בעיני בשר, בשבת פרשת חיי שרה תשנ”ב. בכינוס זה זכינו לשמוע דברי אלוקים חיים מאירים ומזהירים מפי קדשו ולאחר מכן הדברים נחתמו בטבעת המלך, הוגהו ונמסרו לפרסום בשם הרבי בקנה מידה עולמי.

הרבי אומר שם כי השליחות שהוטלה על שלוחיו של נשיא דורנו, בעצם הסתיימה כבר. אך מכיוון שרואים שעדיין משיח צדקנו לא בא, מובן שנותר עדיין לעשות משהו, דבר אחד ויחיד שנותר לעשות כדי להביא את משיח צדקנו בפועל ובגלוי.

ומהו אותו “משהו” שיש לעשות?

אומר הרבי - בכל דור יש אדם מזרע דוד המלך שהוא המשיח שבדור, ועל פי הודעת כ”ק מו”ח אדמו”ר, השליח היחיד שבדורנו והמשיח היחיד שבדורנו, כי כבר נסתיימו כל העניינים והכל מוכן לגאולה - מובן אם כן שיש לקבל את פניו של משיח צדקנו בפועל ממש כדי שיוכל למלא את שליחותו בפועל ולהוציא את ישראל מן הגלות.

כלומר, הרבי מורה באצבע על המשיח של דורנו, ומודיע לנו שהדבר היחיד שנדרש כיום הוא לקבל את פניו בפועל ממש כדי שיוכל לקיים את שליחותו ולהביא את הגאולה.

זהו “הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות”! עבודה זו אינה פרט בשליחות, אלא היא העיקר! ויותר מזה, היא הדבר היחיד שנותר לעשות - קבלת פני משיח צדקנו, על מנת שיוכל למלא את שליחותו ולהוציא את בני ישראל מן הגלות.

הרבי מדגיש את העובדה שלא מדובר בעניין תיאורטי אודות מי שכאילו לא יודעים ולא משנה מי הוא, אלא על מישהו שיודעים וחשוב לדעת מי הוא - המשיח היחיד שבדורנו (כפי שהוסיף בכתב יד קדשו באידיש על גיליון השיחה המוגהת). את פניו צריך לקבל בפועל ממש כדי שיוכל למלא את שליחותו ולהוציא את ישראל מהגלות.

הרבי מוסיף ואומר כי “רואים בפועל איך שנפעל ה’וילחום מלחמת ה’ וינצח’ בכמה וכמה עניינים - ודווקא מתוך מלחמה של שלום”. והרי יודעים אנו ש’וילחום מלחמות ה” הוא מסימני ‘בחזקת שהוא משיח’, ואילו ‘וינצח’ הוא מהסימנים של ‘משיח בוודאי’. והיינו שאף כי הגדר ההלכתי של ‘משיח בוודאי’ בשלמות זהו דווקא אחרי הניצחון בכל העניינים (ולא רק בכמה וכמה עניינים) ובנין בית המקדש כפשוטו וקיבוץ כל נידחי ישראל כפשוטם, ורק אז זהו מצב הלכתי של הגאולה האמיתית והשלימה. אבל התחלת הענין של “הרי זה משיח בוודאי”, אומר הרבי, כבר הייתה.

העניין מתאים עם המבואר ב’דבר מלכות’ משפטים תשנ”ב שפסק הדין של נשיא דורנו, יחד עם פסקי הדין של רבנים מורי הוראה אודות “בחזקת שהוא משיח” ועד “הרי זה משיח בוודאי” - פעל בגדרי העולם והביא למצב של התחלת הייעוד “וכתתו חרבותם לאתים”. כלומר, הרבי אומר כי פסק הדין הוא שנמצאים עתה במצב של “בחזקת שהוא משיח” ועד “הרי זה משיח בוודאי”. היינו שגם הגדר ההלכתי של “משיח בוודאי” כבר התחיל והוא אוחז עדיין בעיצומו ואמצעיתו - “ועד ‘הרי זה משיח בוודאי’”.

בשיחה אחרת שלא הוגהה (שיחות–קודש תשנ”ב ח”א עמוד 318): הרבי אף מוסיף: “ועוד ועיקר - דמכיון שגם ענין זה (“וינצח”) ישנו כבר, צריכה להיות תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו, השליח ד”שלח נא ביד תשלח”, כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, ועל דרך זה ההמשך דממלא מקומו שלאחרי–זה(!), על דרך שהוא היה הממלא–מקום דאביו, אדמו”ר נ”ע, וכמדובר כמה פעמים בנוגע לשבעת קני המנורה, ובנוגע לשבעת האושפיזין וכו’”].

אשר על כן, מסיק הרבי: “צריך לצאת בהכרזה ובהודעה לכל השלוחים, שעבודת השליחות עכשיו, והעבודה של כל יהודי, מתבטאת בזה - שיקבלו את פני משיח צדקנו. כלומר: כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה זו - כיצד זה מוליך לקבלת משיח צדקנו…. והכוונה בפשטות היא - שמכינוס השלוחים צריכות לבוא ולהביא החלטות טובות כיצד כל שליח צריך להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו ובעירו וכו’ לקבלת פני משיח צדקנו. על–ידי שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתורה שבכתב ושבעל–פה באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו. כולל ובמיוחד - על–ידי לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת. והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי בלי אף יוצא מן הכלל.

“ויהי רצון, שעל–ידי שכל שליח ימלא את תפקידו בשלימות, בכל עשר כוחות הנפש, ובפרט שכל השלוחים יתאחדו ויכנסו בזה - יביאו תיכף ומיד ממש את (הגילוי ושלימות של) השליח העיקרי והאמיתי, יחד עם גילוי עשר הכוחות שלו - “שלח נא ביד תשלח” - השליח שבדורנו, כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו - וכפי שהיה בדור שלפניו שכ”ק מו”ח אדמו”ר נתאחד עם אביו, אשר הוא היה בנו יחידו, כך שיש את השלימות של כל “שבעת קני המנורה”, כל השבע דורות”. עד כאן דברי הרבי.

לכבוש את העולם כולו

עיקרו של כינוס השלוחים הוא לדבר יחד כיצד ממלאים את העבודה המוטלת עלינו עתה, “הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות” - ללכת בכוחו של המשלח, ולכבוש את העולם כולו שיקבל את פניו של המלך המשיח. שיכיר בעובדה שהרבי שליט”א הוא–הוא המלך המשיח, יקבל את מלכותו, ויבקש כי ימלוך עלינו ויביא לנו את הגאולה. שזהו תוכן ההכרזה שמביאה להתגלותו בפועל בגאולה האמיתית והשלימה.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!