האם תהיה סעודה גשמית בימות המשיח, או שרק נהנה מזיו השכינה? • חלק שני בסדרת מאמרי

האם תהיה סעודה גשמית בימות המשיח, או שרק נהנה מזיו השכינה? • חלק שני בסדרת מאמרים בענייני משיח וגאולה שתבאר את ענייני הגאולה והחיים בגאולה בשפה השווה לכל נפש

קוראים יקרים,

לפני שנתחיל לתאר את פרטי ימות המשיח, חשוב מאוד שנדע את התיאור ההלכתי של ימים אלו. תיאור זה נכתב על ידי הרמב”ם¹:

א. אל יעלה על הלב שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך. 

ב. אמרו חכמים²: אין בין העולם הזה לימות המשיח, אלא שעבוד מלכיות בלבד.

ג. ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות – שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר.  ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה’ בלבד.  ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים [העמוקים]; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר³ “כי מלאה הארץ, דעה את ה’, כמים, לים מכסים”.

 [אפשר לשאול, מדוע הרמב”ם מתאר את מצב העולם כאשר המשיח מגיע? האם אין הרמב”ם פוסק הלכות? איך הדברים הנ”ל נוגעים להלכה?

הרבי מלך המשיח מסביר⁴ כי לדעת מה תהיה האוירה בימות המשיח, זה חלק מהאמונה במשיח! אנחנו חייבים להאמין שהעולם יגיע למצב כזה שהאטמוספירה שלו תעודד להוסיף בתורה ומצוות].

 התיאור לעיל של הרמב”ם מתאר את תחילת – התקופה הראשונה של – ימות המשיח. חז”ל אומרים⁵: “כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלוקים זולתך” – הנביאים חזו וניבאו רק על התקופה הראשונה – ימות המשיח, אבל בתקופה השניה – עולם הבא – איש אינו יודע מה יהיה! בעידן של עולם הבא, העולם יקבל מראה חדש לחלוטין.

מה ההבדל בין ימות המשיח ועולם הבא?

יש בכך מחלוקת מפורסמת מאד, בין הרמב”ם לרמב”ן.

הרמב”ם סובר כי בימות המשיח  יהיו הנשמות בגופים גשמיים. זו התקופה בה יתגשמו כל הניסים המופלאים שעליהם הובטחנו, ותתרחש תחיית המתים. בעולם הבא, התקופה שאחרי ימות המשיח, יעזבו הנשמות את הגופים הגשמיים והמוגבלים ויהנו מעונג רוחני בלתי מוגבל.

הרמב”ן לעומת זאת סובר – וכך היא הכרעת הקבלה והחסידות –  כי גם “עולם הבא”, יהיה בעולם הזה הגשמי. מטרת כל בריאת העולם היתה: “לעשות לו יתברך דירה בתחתונים”. בעולם הבא, תתגלה האמת המוחלטת של הבריאה – עם ישראל הוא עם ה’, והבריאה נוצרת באופן עקבי על ידי ה’. ניסים רבים יתרחשו באותה תקופה.

לפי הסבר זה – שעולם הבא הוא עולם גשמי – עלינו להבין: האם לעתיד לבוא יהיו אכילה ושתיה?

חז”ל מספרים לנו⁶ כי “העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה”.

מגמרא זאת מובן, כי לעתיד לבוא, בעולם הבא, לא יהיו אכילה ושתיה. אבל זה לכאורה סותר גמרות אחרות⁷ – “עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק”, או הגמרא המספרת כי ה’ שמר את נקבת הלוייתן עבור הצדיקים לעתיד לבוא – ואם כך, לעתיד לבוא תהיה סעודה!

המדרש⁸ מתאר את הפעולות הבאות:

 “כל בהמות [שור הבר] ולויתן הן קניגין [שעשוע] של צדיקים לעתיד לבוא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא.

כיצד הם נשחטים?

בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו.

אפשר להסביר בפשטות כי חגיגה זו תיערך בימות המשיח, אבל בעולם הבא לא יהיו אכילה ושתיה. אבל מאדמו”ר הזקן⁹ משמע כי הסעודה תתקיים בתקופה השניה של ימות המשיח – עולם הבא, כיון שמשמע מדבריו כי הסעודה תתקיים בזמן שבו יושבים צדיקים ועטרותיהן בראשיהן, שכפי שהוזכר למעלה, זהו הזמן של עולם הבא.

לרבי מלך המשיח¹⁰ יש הסבר מרתק:

 נקודת ההסבר: אכן תהיה סעודה גשמית בעולם הבא. אולם, מטרת האכילה תהיה שונה לגמרי מהאכילה כיום.

הסברת הדברים: למה אדם אוכל? אנחנו אוכלים כדי לחיות ולהתקיים. בלי אוכל, לא היינו מסוגלים לשרוד. הגוף הגשמי שלנו אינו יכול להתקיים על ידי אנרגיה רוחנית, ולכן אנחנו צריכים לאכול מזון גשמי המייצר אנרגיה גופנית. אבל בעולם הבא, כאשר הגוף שלנו יהיה מזוכך לגמרי, הוא יוכל להתקיים מתוך הנשמה. עד כדי כך יתעלה הגוף, עד שאמרו חז”ל כי בעולם הבא הנשמה תתקיים מהרוחניות של הגוף!

 אם לא נצטרך אוכל בשביל לחיות, מדוע בעולם הבא תתקיים סעודה?

הבעל שם טוב אמר כי אכילה, היא פעילות רוחנית. יש הרבה ניצוצות רוחניים נשגבים במזון שלנו שמהם אנו מקבלים כאשר אנו אוכלים את המזון. זוהי המטרה האמיתית של האכילה. הניצוץ האלוקי הזה נמצא בגלות, ולולי הצורך שלנו באכילה הוא היה נשאר בגלות. לכן, ה’ הטביע בנו את הצורך באכילה.

אבל בעולם הבא, יאכלו החוגגים במטרה שונה לחלוטין – האכילה בסעודה זו תהיה במטרה רוחנית לגמרי. המטרה תהיה להעלות ניצוצי נשמות שהתלבשו בגוף הבהמות שאותם נאכל.¹¹

אני בטוח שרבים מכם רוצים עוד קצת פרטים אודות חגיגה זו. נפרט במאמר הבא שלנו.

                                   

1) הלכות מלכים פרק י”ב.

2) ברכות לד:

3) ישעיהו יא, ט.

4) הדרן על הרמב”ם תשמ”ו, סעיף י’.

5) ברכות לד, ב.

6) ברכות יז, ב.

7) פסחים קיט:, ב”ב עד:

8) ויקרא י”ג.

9) ליקוטי תורה ריש פ’ צו.

10) אגרות קודש כרך ב’ עמוד עז הערה 23.

11) ראה בארוכה בלקו”ת שם מהי מטרת האכילה.