אדנ–י אותיות דינא כ”ק אדמו”ר הזקן: כח אדנ–י — עניינו הוא: בחינת מלכותו יתברך נקר

כ”ק אדמו”ר הזקן: כח אדנ–י — עניינו הוא: בחינת מלכותו יתברך נקראת אדנ–י אותיות דינא, וכדברי חז”ל: דינא דמלכותא דינא (דין המלכות דין הוא). זוהי עשיית המצוות בבחינת מצוות המלך. אולם כח אדנ–י פירושו: אור אין סוף ברוך הוא הסובב כל עלמין, הנמשך למטה על ידי קבלת מלכותו יתברך, במעשה המצוות.

(לקוטי תורה, שלח לט, ב)

כח הרחמים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: יעקב אבינו נתן לדוד המלך כ”ח שנים, שזה בגימטריא: כח. זהו תוכן עניין “יגדל נא כח אדנ-י”. שכח זה הוא בבחינת מילוי לשם אדנ–י, וכח זה מוסיף לבחינת מלכותו של דוד, את בחינת “רחמים רבים”, מידתו של יעקב.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי חלק יא , דברים — א, עמ’ ריט)

אדון עוזנו

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: עניין אדון עוזנו הוא כעניין “יגדל נא כח אדנ–י”. שכן עוז הוא לשון כח ותעצומות, מלשון עצמה וחוזק. כי על ידי שממשיכים את הכח האלוקי בספירת המלכות שהיא בחינת “אדון”. זהו עניין שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מוסיפים כח בגבורה של מעלה.

(אור התורה על הסידור, עמ’ קכד)

בכל כוח כוונתו

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: אמרו חז”ל “כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו קורעים לו גזר דין של שבעים שנה”. וצריך להבין: מה זה מוסיף שעונה בקול רם, והרי מצינו שחיסרון הוא, שכן אמרו חז”ל: “המשמיע קול בתפילה הרי זה מקטני אמונה”?

אלא שהכוונה היא להגדלת הכוונה, שהיא פועלת הגדלה בכוחו של ה’ המתגלה בשם אדנ–י, כמו שכתוב “ועתה יגדל נא כח אדנ–י”.

(תורת שמואל תרל”ה ח”ב עמ’ תצד)

תנצח מידת הרחמים

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: על הפסוק ועתה יגדל נא כח אדנ–י וגו’ נאמר במדרש רבה: “תנצח מידת הרחמים למידת הדין”. כי הנה “אדנ–י” הוא דין, שכן המילה “אדנ–י” הינה נוטריקון של א’ דין.

(ספר המאמרים תרס”ג עמ’ רמ)

“השכלה” בלי  “עבודה”

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: כיוון שטעו המרגלים והכעיסו את המקום ברוך הוא, בחטאם, בא משה לעורר רחמים על ישראל. וצריך ביאור: הרי התעוררות רחמים היא ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים, שבשמות ה’ הוא עניין שם הוי’, ומדוע אמר משה “כח אדנ–י” דווקא?

ביאור העניין: כל עניין ההשכלה בענייני אלוקות הוא בשביל העבודה שבזה — לקיים מצוות בחיות פנימית, ובשביל זיכוך ובירור המידות. והמרגלים, אם כי היו נשיאי ישראל, היו בעלי השכלה ולא בעלי עבודה כלל, ולא חפצו בעבודת הבירורים. לכן הוציאו את דיבת הארץ רעה. וזהו ועתה יגדל נא כח אדנ–י: משה מבקש שיתעוררו רחמים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים, שהוא העיקר והשורש של כח אדנ–י, לפעול שגם מידת הדין, תהפוך לרחמים גלויים.

(קונטרס י”ב — י”ג תמוז ה’תרצ”ד, סה”מ קונטרסים  עמ’ שיא)

למה דווקא “ועתה”?

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: צריך ביאור מה מסתתר בדברי משה רבינו לה’ “ועתה יגדל נא כח  אדנ–י”, דווקא “ועתה” — עכשיו?

אלא ששם אדנ–י בעבודת האדם הוא העבודה של קבלת עול. והנה על ידי הירידה בקבלת עול, שנעשתה על ידי המרגלים, על ידי זה פעלו גם ירידה בשם אדנ–י שלמעלה. לפיכך תיקון החטא הוא על ידי הגדלה והוספה בשם אדנ–י. זהו מה שביקש משה, ועתה יגדל נא כח  אדני, “ועתה” דווקא.

(מאמר ד”ה ועתה יגדל נא, ספר המאמרים במדבר ח”א, עמ’ רפז)

לעמוד בתוקף - גם ברגעים האחרונים

…וכן תהי’ לנו — שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום השבת–קודש פרשת שלח, מתקיימת בפועל ממש הבשורה שבפרשת השבוע: “בישר להם שיכנסו לארץ”, וכסיום וחותם ההפטורה: “נתן ה’ בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו”, — כולל ובמיוחד (עי”ז) שגם ברגעי הגלות האחרונים עומדים בתוקף על שלימות הארץ בנוגע לחלקי הארץ שכבר ניתנו ע”י הקב”ה לבעלותם של בנ”י שלא להחזיר ח”ו אף שעל משטחי ארץ ישראל לאומות העולם — וכל בנ”י באים לארץ ישראל בשלימותה, שלימות בשלימות…

(משיחות ש”פ שלח ה’תנש”א)