לבחור בעיקר כ”ק אדמו”ר הזקן: אמרו חז”ל ש”אשה מזרעת תחילה יולדת זכר”. ועניינו בעב

לבחור בעיקר

כ”ק אדמו”ר הזקן: אמרו חז”ל ש”אשה מזרעת תחילה יולדת זכר”. ועניינו בעבודת ה’ כך הוא: “אשה” - זו כנסת ישראל. ו”איש” - זה הקב”ה. וכשכנסת ישראל מתעוררת באהבה רבה לה’ מתוך “אתערותא דלתתא” (התעוררות מלמטה), על ידי עבודתה ויגיעתה, אזי יולדת “זכר”. זכר זוהי אהבה רבה, שבוחר בעיקר ולא בטפל, וזוהי דעת חזקה, שאינו מסתפק בכך שהקב”ה מגלה דרגות שונות באלוקות, אלא הוא בוחר את ה”עצם”, להתכלל בה’, הגם שאז לא יהיה בבחינת יש.

(לקוטי תורה פרשת תזריע, כ, ב)

דומה למשפיע העליון

כ”ק אדמו”ר האמצעי: באם ישנה אתערותא דלתתא - עבודת האדם להתעורר באהבת ה’, מתרחש כאן “וילדה זכר”, בדומה למשפיע. כך הוא בנמשל: זה שאשה מזרעת תחילה יולדת זכר, הוא שכנסת ישראל יולדת “זכר” בדומה למשפיע העליון, שזו בחינת החסד והאהבה, שנקראת “בן”, והיא לידת האהבה רבה, שנולדת בכנסת ישראל, בכל אחד ואחד, לאהוב את ה’ ולדבוק במצוותיו, כמו שנאמר “וילדה זכר”.

(שערי אורה, שער החנוכה, לב, ב)

“שיהיה נכסה הגואל איזה זמן”

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: אשה כי תזריע - זו כנסת ישראל שהשתוקקה לקדוש ברוך הוא והביאה את העולם להתגלות המשיח שזהו “וילדה זכר” - גאולה נצחית. מאידך, כיצד יוסבר עניין “וטמאה שבעת ימים”, לאחר התגלות הגואל? אלא שבגאולה וביאת המשיח, ישנו ענין מה “שיהיה נכסה הגואל איזה זמן”, וזה כשהוא שייך עדיין לדרגה של “שבעת ימים”. אולם אחר כך יהיה הוא בבחינת “כינור של משיח של שמונה נימין”, וזה נרמז במילים “וביום השמיני”.

(אור התורה, ויקרא כרך א, פרשת תזריע, עמ’ עב)

לידת אהבה בלי גבול

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: כאשר האתערותא דלתתא היא המביאה להמשכת אתערותא דלעילא (התעוררות מלמעלה) אזי ההמשכה הבאה מלמעלה, היא בבחינת פנימיות יותר, ונמשך להיות על ידה “יאר ה’ פניו אליך”, בבחינת פנימיות הלב. או אז מתקיים ביהודי “וילדה זכר” - דהיינו לידת אהבה רבה בנפש, אהבה בדרגת בכל מאדך - שהיא בחינת בלי גבול!

(תורת שמואל תרל”ב ח”א, עמ’ קיא)

זכר חסדו…

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: “זכר” - זוהי בחינת המידות שבאצילות, שעיקרן היא ספירת החסד, מקור ההשפעה לספירת המלכות. זהו שנאמר: “זכר - חסדו”, שנרמז בזה, שזכר - בחינת המשפיע - הוא חסדו - החסד שבעולם האצילות.

(המשך תער”ב, חלק שני, א’כ)

תוספת אור למשפיע

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: נאמר: “זכר ונקבה ברא אותם ויברך”. לאמור: בהשפעה לזולת, ישנה בזה תוספת אור למשפיע עצמו, זהו “ויברך” - השפעה והמשכה, למשפיע, בזכות המקבל.

 (ספר המאמרים תרפ”ט עמ’ 229)

איש דרכו לכבוש

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: על הפסוק “אשה כי תזריע וילדה זכר”, אומר ה”אור החיים” הקדוש: כנסת ישראל נקראת אשה, ותפקידה לזרוע מצוות ומעשים טובים ככתוב “זרעו לכם לצדקה”. והתורה מבטיחה - “וילדה זכר”, שזו הגאולה העתידה שתהיה בבחינת “זכר”. שכן גאולת מצרים לא היה לה קיום, שהרי הייתה גלות לאחריה, אולם הגאולה העתידה תהיה גאולה שלמה שאין אחריה גלות, מה שנפעל על ידי אשה כי תזריע, שהגאולה העתידה תהיה בבחינת זכר, המורה על קיום ועמידה לנצח.

והנה כשם שישנו עניין הזכר בנושא הגאולה העתידה, כך ישנו עניין זה גם עתה בעבודת האדם, שעל ידי עבודתו בבחינת זכר ממשיך את הגאולה בבחינת זכר.

שכן העבודה היא כדברי הגמרא: “איש דרכו לכבוש” - לכבוש את העולם וכל ענייניו, לרשות הקדושה. יש לעשות זאת בחוזק ותוקף של איש, שדרכו לכבוש, כמו שכתוב בתחילת ה”טור שולחן ערוך”: “יתגבר כארי ולא יתבייש מפני המלעיגים”, ועל ידי העבודה באופן זה “ממשיכים” למטה את הגאולה!

(תורת מנחם, כרך כה, עמ’ 190)

לחבר מקיף ופנימי

במשיח צדקנו ישנם ב’ ענינים: מלך (המלך המשיח) ורב (שילמד תורה את כל העם), והחילוק שביניהם, שענין ה”מלך” שבמשיח מורה על ההשפעה באופן מקיף שנעשית ע”י הביטול דקבלת עול מלכותו, וענין ה”רב” שבמשיח מורה על ההשפעה באופן פנימי שנעשית ע”י לימוד התורה עד שחשיב “כאילו ילדו”,

ויש לומר, שצירוף שניהם (מלך ורב, מקיף ופנימי) יחדיו מורה שגם האורות עליונים שלמעלה מהתלבשות בכלים (כ”א באופן מקיף בלבד) נמשכים ומתגלים בכלים (באופן פנימי), בכח התורה (“תפארת”).

(שיחת ש”פ תזריע מצורע תנש”א)