בית משיח · עברית
הפרשה החסידית · #924 · 2014-04-29

בתוך בני ישראל

כ”ק אדמו”ר הזקן: מהו ונקדשתי בתוך בני ישראל? אלא, שבתוך בני ישראל פירושו: בתוך נקודת פנימיות הלב של כל אחד ואחד מבני ישראל. כלומר, שכאשר מתבונן היהודי בכך שה’ קדוש ומובדל מכל הבריאה, אזי מתעורר בכלות הנפש לאהוב את ה’, בתוך ליבו.

בתוך בני ישראל

כ”ק אדמו”ר הזקן: מהו ונקדשתי בתוך בני ישראל? אלא, שבתוך בני ישראל פירושו: בתוך נקודת פנימיות הלב של כל אחד ואחד מבני ישראל. כלומר, שכאשר מתבונן היהודי בכך שה’ קדוש ומובדל מכל הבריאה, אזי מתעורר בכלות הנפש לאהוב את ה’, בתוך ליבו.

(לקוטי תורה לפרשת אמר)

קדושת העצמות וקדושת המצוות

כ”ק אדמו”ר האמצעי: ישנן שתי מהויות בקדושה, קדושת העצמות וקדושת המצוות. קדושת עצמות ה’ הינה נעלית מקודשת ומובדלת מכל דרגות הקדושה והיא באין ערוך אליהם. ואולם קדושת המצוות אף היא ממשיכה לגילוי בעולם את אור העצמות. אך לא את קדושת העצמות עצמה אלא רק אור ממנה.

(אמרי בינה, שער הציצית יא, ד)

ונתתי משכני בתוככם

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: כל פרטי וענייני המשכן נמצאים הם בנפשו של כל יהודי. משום כך מידי שנה בשנה אנו קוראים בקריאת התורה אודות המשכן וכל פרטיו שכן הכל נמצא בנפש. כי התורה היא נצחית. וכמו שכתוב “ונקדשתי בתוך בני ישראל” היינו בתוך נפש היהודי אשר הינה חלק אלוקה ממעל ממש. וזהו גם התוכן הפנימי של מה שנאמר “ונתתי משכני בתוככם”.

(אור התורה, במדבר כרך א עמ’ רכה)

חקיקה פנימית

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: חקיקת התורה והמצוות בנפש האדם, מתוך אתכפיא ואתהפכא, נרמזת במילה “מחקק” העולה בגימטריה רמ”ח (248). שצריך להיות צחצוח הכלי מבחוץ ואחר כך מבפנים. וזה נעשה על ידי קיום חוקי התורה. זאת ועוד: “באר” בראשי תבות: בידך אפקיד רוחי. שמתעורר בכלות הנפש לה’ עד לבחינת “עלי באר”, שקדושת ה’ באה באדם בחקיקה פנימית להיות “ושכנתי בתוכם ממש” כמו שכתוב “ונקדשתי בתוך בני ישראל” והדבר נפעל על ידי קיום החוקים שבתורה.

(תורת שמואל תרל”א ח”א עמ’ רמה)

המשכת מוחין דגדלות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: מוחין דגדלות נמשכים שלא באופן של קו המידה אלא באופן שלמעלה מסדר ההשתלשלות. זהו שעל ידי העבודה בפנימיות ועצמות הנפש באופן של מסירות נפש -  “בכל מאודך”, ממשיכים לעולם הזה מעצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, כמבואר בעניין “ונקדשתי”.

(המשך תער”ב  חלק ג’ א’רמח)

ואתה קדוש

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: על ידי צעקת הלב מעומקא דליבא שצועק אל ה’ במסירות נפש, משום שחש הוא את ריחוקו מה’ בכך שמונח בתענוגים הגשמיים של העולם הזה, הרי שב”תהילות ישראל” אלו ממשיך גילוי אלוקות מעצמותו ומהותו יתברך בדרך “דילוג” שלא על פי הסדר, שממשיך מבחינת “ואתה קדוש” - קדוש ומובדל, להיות שורה ומאיר בנפשו כאן למטה, בבחינת “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. שכן כל אחד ואחד הוא מכון לשבתו יתברך בכל עת ובכל מקום.

(סה”מ תרפ”ט עמ’ 148)

קידוש השם

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: הפירוש הפשוט של הפסוק “ונקדשתי” וגו’ הוא הציווי על קידוש השם, דהיינו ענין המסירת נפש.והרי מבואר בתניא בפרק מ”א,שעסק התורה והמצוות בכלל הוא ענין מסירת נפש ממש. נמצא שכללות ענין המשכת הקדושה בתוך בני ישראל, הוא על ידי כללות עסק התורה והמצוות. וענין זה שייך לכל ישראל כמבואר בתניא, בפרק י”ח, שגם קל שבקלים ומי שמלא מצוות כרימון הריהו מוסר נפשו על קידוש השם.

(ספר המאמרים ויקרא עמ’ רמג) 

פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

…ביחד עם התשוקה והגעגועים לקבלת התורה עד שסופרים את הימים מתי יהיה כבר זמן מתן תורתנו, מוסיפים גם בהתשוקה והגעגועים להגאולה, שסופרים את הימים והשנים והדורות שנמצאים בגלות, וצועקים “עד מתי“… ומבקשים מהקב”ה שתיכף ומיד יוציא את כל בני–ישראל, כל אחד ואחת מישראל, כל משפחה ומשפחה, וכלל ישראל, מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וכאמור, תיכף ומיד ממש, ביום זה..

(כ”ה אייר תש”נ)