גילוי הפנימיות למטה

גילוי הפנימיות למטה

כ”ק אדמו”ר הזקן: היו מנסכים את היין על גבי המזבח, ויורד לשיתין כמבואר בגמרא מסכת סוכה (מ”ט, א), “ומחוללין ויורדין עד התהום”. ולכאורה הוא פלא: הרי זה להיפך מן הקרבן, שהוא בחינת העלאה, שכן היה שוחט את הפר או הכבש, שהוא בחינת חי, ונוטל חיותו ממנו, והחיות עולה למעלה, וגם ענן הקרבן עולה למעלה. לעומת זאת, את הנסכים מורידין למטה לתהום?!

אלא שעניין הנסכים הוא, שהיין מורה על גילוי הפנימיות, כפי שבו עצמו ישנו עניין זה שהרי היין נמצא בענביו ומתגלה, ונמצא שגילוי העליון, למטה ממש, זהו על ידי הנסכים. זהו עניין יין המשמח אלוקים: שמשמח את ההעלם והסתר הנמשך משם אלוקים, שלא יעלים ויסתיר, כי אם אדרבה: שיהיה גילוי הפנימיות למטה.

(לקוטי תורה פרשת שלח, מב, א)

 

היין, השמחה והנפש

כ”ק אדמו”ר האמצעי: יש להבין את עניין ניסוך היין, מה עניינו של יין דווקא ולא משקה אחר. אלא שנאמר “יין ישמח לבב אנוש”. דהיינו שהיין משמח את האדם, והשמחה מגלה את פנימיות נפשו, עד שהיא באה לידי גילוי גם בפרטים. וזהו עניין ניסוך היין, בחינת “שכר לה’”, שפועל את גילוי העצמיות והפנימיות של ה’, מה שממשיך אור חדש לגמרי, ואשר יורד ומתגלה גם בפרטים.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי כרך ח (במדבר ג) עמ’ א’קצט)

 

נסכים במחשבה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: צריך ביאור: מה טעם נסמכה פרשת נסכים לפרשת המרגלים, והרי דור המדבר לא עלה לארץ? אלא שעניין הנסכים הוא כדי להעלות את ארבעת הבחינות, דומם, צומח, חי ומדבר, שנמצאים בקרבן. הקרבן עצמו הוא - חי. השמן והסולת - צומח. לבונה וכל קרבן - צריכים מלח, שהוא - דומם. וזהו הטעם לכך, שאמרו לדור המדבר את פרשת הנסכים: כדי שיעלו את בחינות דומם, צומח, חי, מדבר, במחשבה, אף על פי שלא יקיימוה במעשה. וזאת משום שהאמת היא שדור המדבר, היה שרשם, יותר גבוה מארץ ישראל, וקיימו זאת במחשבה. והרי זה כעניין כל העוסק בתורת עולה (מחשבה) כאילו הקריב עולה (מעשה).

(אור התורה, במדבר כרך ב, הוספות - פרשת שלח, עמ’ פד)

 

הנסכים: חכמה בינה ודעת

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: בנסכים היו שלשה דברים: שמן, יין וסולת. ועניינם הרוחני הוא: שמן - הוא בחינת חכמה. יין - הוא בחינת בינה. וסולת - היא בחינת דעת, כדברי חז”ל: אין התינוק יודע לקרוא אבא, עד שיטעם טעם דגן. נמצא שהנסכים ממשיכים למטה את שלושת הבחינות: חכמה, בינה ודעת.

(תורת שמואל תר”ם ח”ב, מאמר ד”ה ושאבתם מים עמ’ תתקמא)

 

יין המשמח אלוקים

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: על יין הנסכים נאמר: “יין המשמח אלוקים”. לאמור: שעל ידי ניסוך היין, נעשה גילוי שם הוי’ בשם אלוקים. שכן, שם אלוקים הוא שמצמצם את החיות האלוקית כדי שיתהווה ממנה בחינת יש. ויין - בינה, הוא המשמח אלוקים, כי פועל הוא את גילוי בחינת הוי’ אחד, שמגלה שה”יש”, הוא באמת “אין”. זהו שבשבת נאמר “ויכל אלוקים”, כלומר, שכלו הצמצומים, ומאיר שם הוי’, בבחינת “שבת להוי’”.

(המשך תער”ב חלק שני, ש”פ בראשית ה’עת”ר, עמ’ תשג)

 

מעלת היין

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: היין, אשר גורם חום באדם, אזי הטוב שבחום שבו, יעורר רב חסד וטוב ביותר מכפי המידה, וכפי שאנו רואים במוחש, שאז מקרב הוא את הכל, אפילו את שונאו, ומגלה כל עומק לבבו, ויתן את כל אשר לו באהבה וחיבה יתרה.

(ספר המאמרים תרפ”ט, מאמר ד”ה עלה אלוקים, עמ’ 32)

 

עולה ונסכים - העלאה והמשכה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: אמרו חז”ל בגמרא מסכת ברכות (יד, סע”ב): “כל הקורא קריאת שמע ללא תפילין, כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים”. ביאור השוואה זו על פי פנימיות העניינים:

קריאת שמע עניינה הוא העלאה מלמטה למעלה, למסור נפשו ב”אחד”. לעומת זאת, תפילין, עניינם הוא המשכה מלמעלה למטה, שהרי חלק ממצוות תפילין הוא שיעבוד המוח והלב, דהיינו שתוכן עניין התפילין הוא להמשיך אלוקות במוח ולב. ובכך תובן השייכות של עולה ונסכים לקריאת שמע ותפילין, שכן עולה היא העלאה כמו קריאת שמע, ונסכים עניינם הוא המשכה כמו תפילין.

(ספר המאמרים במדבר חלק א, מאמר ד”ה להבין עניין הנסכים, עמ’ שלט)

 

לעמוד בתוקף - גם ברגעים האחרונים

…וכן תהי’ לנו — שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום השבת–קודש פרשת שלח, מתקיימת בפועל ממש הבשורה שבפרשת השבוע: “בישר להם שיכנסו לארץ”, וכסיום וחותם ההפטורה: “נתן ה’ בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו”, — כולל ובמיוחד (עי”ז) שגם ברגעי הגלות האחרונים עומדים בתוקף על שלימות הארץ בנוגע לחלקי הארץ שכבר ניתנו ע”י הקב”ה לבעלותם של בנ”י שלא להחזיר ח”ו אף שעל משטחי ארץ ישראל לאומות העולם — וכל בנ”י באים לארץ ישראל בשלימותה, שלימות בשלימות…

(משיחות ש”פ שלח ה’תנש”א)