ישבעם סגל
במוצאי שבת האחרונה, לאחר שבועות של תפילות, תחנונים ובקשות התקבלה הידיעה המרה על פטירתו של המקובל הרב יורם אברג’ל זצ”ל מנתיבות, שהיה ידיד אמת לבית ליובאוויטש, חסיד נאמן שאהב את הרבי אהבת אמת, ומגדולי מפיצי החסידות בדורנו.
במוצאי שבת האחרונה, לאחר שבועות של תפילות, תחנונים ובקשות התקבלה הידיעה המרה על פטירתו של המקובל הרב יורם אברג’ל זצ”ל מנתיבות, שהיה ידיד אמת לבית ליובאוויטש, חסיד נאמן שאהב את הרבי אהבת אמת, ומגדולי מפיצי החסידות בדורנו. * מרת זלמן צרפתי
אהבתו לרבי ולחסידות חב”ד ניכרה היטב בכל פעילותו הציבורית והתורנית רחבת ההיקף. הרב אמנם מעולם לא נפגש עם הרבי פנים אל פנים, אולם הוא כתב לרבי וזכה לתשובות. בשנים האחרונות הוא ביקר ב–770 ובאחת הפעמים אף הצטרף לרבני ישראל וחתם על פסק הדין של הרבנים המכריז על הרבי כמשיח.
פעמים רבות הוזמן הרב אברג’ל להתוועד ולנאום כאורח הכבוד בהתוועדויות ובכנסים בבתי חב”ד ברחבי הארץ והוא תמיד נענה בשמחה, בחפץ לב וללא תמורה כלשהי.
בימים שקדמו לפטירתו שהו מאות מתלמידיו במרכז הרפואי בתל השומר והתפללו לרפואתו. רבים מהם החזיקו ספרי תהילים ותניא וקראו בשניהם חליפות. באחד הלילות האחרונים לחייו, אף הוציאו בני הרב הודעה שלא לומר תהילים בלילה כיוון שזה מעורר דינים, וביקשו במקום תהילים לקרוא פרקי תניא לרפואת הרב.
רואה את המיטה רק בשבת
הרב אברג’ל היה סמל ודוגמה אישית לעבודת ה’ יסודית ולימוד תורה ולמסירות נפש ועבודה עם הזולת בקירוב אלפים ורבבות לדרך התורה והמצוות.
לדברי מקורביו, החל סדר יומו, ברבע לארבע לפנות בוקר, בטבילה במקווה וסדר לימוד שלפני התפילה. לאחר התפילה היה מוסר שיעור בתניא במשך כשעה לפני כשלוש מאות אברכי הכולל שהוא עומד בראשו. או אז היה מקבל בבית המדרש, את שומעי לקחו ומבקשי ברכתו. בסביבות עשר בבוקר היה מתחיל בסדר לימוד תובעני של ש”ס ופוסקים, כמו גם לימוד הלכה בעיון. במשך היום היה מקדיש שוב זמן ללימוד חסידות, וספרי חסידות רבים היו מקיפים אותו תדיר.
סדר הלימוד בישיבה מסתיים בשש בערב, או אז היה יוצא למסור שיעורים ברחבי הארץ, כל ערב בעיר אחרת לעיתים גם בפני מאות משתתפים. שיעוריו התפרשו מבאר שבע, דרך אשדוד, ירושלים, חיפה, ראש העין, פתח תקווה, כמו גם בחברון, עותניאל, ובזמנו גם בגוש קטיף.
בשובו לנתיבות, קרוב לחצות הלילה, היה עוצר במקומות שונים, שם נהג לבקר אנשים הממתינים לו. חולים בבתי רפואה, אנשים קשי יום שמבקשים את ביקורו. לנתיבות עצמה היה מגיע רק לפנות מבוקר. “לעיתים היה נרדם במכונית עד רבע לארבע בבוקר, כשאז היינו מעירים אותו לסדר יום חדש”, מספר אחד ממקורביו. “הוא לא ראה את מיטתו בכל השבוע, מלבד בליל שבת”.
שלושים שנות הפצת תורה
הרב יורם אברג’ל, שמאחוריו יותר משלושים שנות פעילות הפצת תורה, ניצח גם על פעילות המוסדות הענפים שעמד בראשם. מלבד שלושים ויותר הכוללים שלו הפרושים בכל רחבי הארץ (באר שבע, ירוחם, כרמיאל, אשדוד, בת ים, קרית ספר, ביתר עילית, רמת השרון, אופקים, ועוד), הוא גם עמד בראש שני תלמודי תורה בהם מתחנכים כשש מאות ילדים, ובית ספר לבנות בו מתחנכות מאות בנות נוספות.
ההקשבה שלו לקשי יום, לזקוקים לברכה וישועה, הביאה אותו גם לפתוח קרן עזרה, שמחלקת מדי שבוע בשבוע מוצרי מזון בסיסיים לכחמש מאות משפחות נזקקות.
חיבה יתרה נודעה לרב למקומות ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון ועזה, עד לפינויה. הוא ביקר לעיתים תכופות את מתיישבי גוש קטיף, ועודד אותם לאורך כל הדרך הקשה עד לגירוש המר. מעולם לא עשה חשבון איך יישמע ואיך ייראו דבריו. “הוא לוחם עד כדי מסירות נפש”, אומר המקורב, ומגלה כי הרב תומך כל השנים באלמנות וביתומים מיש”ע”.
קשר מיוחד עם הרבי
הרב אברג’ל עמד בראש רשת מפוארת של מוסדות שהקים ובהם למעלה משלושים כוללים ברחבי הארץ, בתי ספר מפוארים לבנים ובנות, הנהיג קהילה גדולה של תלמידים ושומעי לקחו וסייע בעצה וברכה להמוני עמך בית ישראל ששיחרו לפתחו. אך מעל לכל עמד כמובן הקשר שלו עם הרבי.
לפני מספר שנים ביקש עיתון בית משיח לראיין את הרב אברג’ל. הוא הסכים מיד והתפנה מכל עיסוקיו בהתראה קצרה ביותר כדי לשוחח ולהשיב לשאלותיו של הסופר ר’ מנחם זיגלבוים שערך את הראיון.
“הקשר שלי עם הרבי הוא בעיקר דרך מכתבים ושיחות הקודש המופלאות והעמוקות שלו”, אמר אז הרב בפתח הראיון. “דרך השיחות העמוקות והנפלאות אפשר להתקשר לרבי מבחינה אלוקית ממש. את מה שיש לנו, קיבלנו מהשיחות של הרבי…”
אין אחד מבין תלמידיו הרבים שלא יודע על חביבותו המיוחדת של הרב אברג’ל לספר התניא. את סדר יומם של אברכי הכולל שלו, כאלף ותשע מאות במספר, הוא פתח מידי בוקר בשיעור בספר התניא, שיעור שנמשך שעה ארוכה. הרב קרא, הסביר, העמיק, ובעיקר — הביא את התניא לרמת המעשה, אל הלבבות והנפשות.
“המטרה היא להביא לעם את דברי התניא, כמו שכתוב בהקדמה לספר”, הסביר הרב. “פעם, לפני הופעת התניא הקדוש, היה קשה מאוד לגשת לפנימיות התורה, מי שלא היה ראוי, או מי שח”ו היה בו אפילו שמץ של פסול, לא יכול היה לגעת בתורה הפנימית. אבל בעל התניא קדישא הוריד לעולם את הרזין דרזין עד למקום הנמוך ביותר, לנפשות האובדות, ולקרבן לאור של התורה שמחזירן למוטב”.
בוגרי ישיבות ליטאיות לומדים תניא בכולל
למרות שהרוב המכריע של האברכים, בכוללים של הרב הינם בוגרים ישיבות ליטאיות ונמנים על חוג זה. לשיעוריו היו השפעה גדולה, ורבים המשיכו בלימוד התניא גם לאחר שעזבו את הכולל.
לפני שנים מספר הוציא הרב את ספרו הראשון ‘בצור ירום’ שהוא למעשה חיבור על אגרת התשובה בתניא “בעקבות עשרים שנות שיעורי תניא בציבור, הבנו שכדאי שהדברים יעלו על הכתב”, הסביר הרב בזמנו את הסיבה להוצאת ספרו. “כמו שאמר בעל התניא, שדברים שבכתב, מונצחים בלב האדם. בכל פעם שאדם שוכח את הרעיון, אפשר לחזור עליהם מתוך הכתב. בנוסף הפקנו דיסק עם השיעורים; הדיסק הזה טוב למכונית, זה מטהר את האוויר, כידוע בסגולת שינון אותיות התניא בעת הליכה ברחוב”.
“ספר התניא הוא ספר שנוגע בנפש ממש. כל מילה שם כתובה במחשבה שקולה ועמוקה, אך בעל התניא הצליח להוריד את הדברים עד לנפש של היהודי. אדמו”ר הזקן הוא היחיד שמסר את נפשו, גוף ונשמה ממש, על תורת החסידות, וכפי שברכו הרב המגיד ממעזריטש ‘אש תמיד על המזבח תוקד בו לא תכבה’, שהאש שבו תכבה את ה’לא’, וזו המעלה בספר התניא קדישא.
“כיוון שכך, הלימוד בספר התניא מביא להרגיש באמת את היהודי, את הזולת. כל כוחו של בעל התניא הוא להגיע לכל יהודי ויהודי, כפי שכותב בהקדמה שלו “למגדול ועד קטן”, בלי הבדל, אב אחד לכולנה. חז”ל אמרו “אל תהי בז לכל אדם”, ישנו אדם שהוא איש בזוי, אבל בתוכו נשמה גבוה, כמו שמבאר בתחילת פרק ב’ בלקוטי אמרים “והנפש השנית בישראל היא חלק אלו–ה ממעל ממש”.
“הספר הזה מלמד אותנו מהי אהבת ישראל, ולדעת שאין ייאוש אף פעם, וכל יהודי צריך לדבוק בספר הזה, בכל מילה ובכל אות”.
“התניא דומה לחמישה חומשי תורה, כולם ניגשים ולומדים, מהילד שבחדר עד הזקן ומופלג בתורה וביראה. כל שנה נוסף חכמה באור חדש. הזקן שלומד תורה שנים רבות רואה דברים באור אחד, והתינוק רואה את הדברים באור אחר. ככל שלומדים יותר, כן נעשים כמעיין המתגבר. בעל התניא נטע בחסידיו אהבת ה’ ודרך אמת”.
“בספר הזה התחלתי ללמוד תניא לראשונה”
“הרב אברג’ל ישב במקומו במזרח הכולל, מסביב יהום הסער. כשלוש מאות אברכים, לפי אמדן עיניים מהיר, יושבים ולומדים בקול גדול, בהתלהבות ובחיות רבה. לצדו הימני של הרב, ארון ספרים שם נמצאים לא מעט ספרי חסידות, “לקוטי תורה”, כמו גם “דבר מלכות” מכורך, “נזר התניא”. בקצה שולחנו נמצא ספר תניא, פורמט בינוני, כריכה כחולה מהוהה. דפיו צהובים; ניכר כי זהו ספר ישן” מספר הסופר ר’ מנחם זיגלבוים על ביקורו בישיבה בנתיבות לצורך הראיון שנתן הרב לבית משיח.
באותו ראיון נשאל הרב מתי נפגש לראשונה עם ספר התניא. בתגובה, נטל את הספר, פתח אותו, אחר סגרו וליטפו בחיבה כשעיניו נוצצות. “אנחנו שומרים על הספר הזה מאד מאד”, אמר, “בספר הזה התחלתי ללמוד תניא לראשונה, ועל כן חביבותו בעיניי”
הרב אברג’ל סיפר שהיה בשנת תש”ל כאשר היה תלמיד צעיר בבית ספר חב”ד בברוש. את לימודיו עשה בבית ספר חב”ד המקומי שהקימה ‘רשת אהלי יוסף יצחק’. המורה שלו היה המשפיע הרב ישבעם סגל. “יהודי תלמיד חכם שיראתו קודמת לחכמתו, בעל אהבת ישראל, בר דעת, ספוג בידיעה, כל מילה שלו היתה מכובדת ויקרה.
“בפרקי אבות נאמר ‘הוא היה אומר’, ומקובל בשם החפץ חיים האימרה, ‘הוא היה אומר — הוא ולא אף אחד יכול להגיד כמותו…’ כזה הוא הרב סגל. דבריו נעימים. הייתי אז נער צעיר וממנו שמעתי שנים שיעורים בתניא. זכורני בעיקר את הלימוד “וידעת היום והשבות אל לבבך” מספר התניא”, סיפר הרב אברג’ל בראיון.
“כשסיימתי את לימודיי בבית הספר, ביקשו הוריי שאמשיך את לימודיי בישיבה ליטאית. כיבוד הורים זה דבר חשוב, ואכן הגעתי לישיבה ליטאית “בית אהרן”, סניף של ישיבת ‘חברון’ המפורסמת, ולאחר מכן למדנו בישיבת הנגב אצל הרב יששכר מאיר שליט”א. גם בישיבות הליטאיות הללו, לא זזנו מהתניא. בכל יום למדנו בו. שם ידעתי כי גם מי שלא למד ולא מכיר את ספר התניא, יכול ללמוד בספר זה” אמר הרב.
במהלך הראיון הנדיר שהעניק אז לבית משיח, התבטא הרב בביטויים מופלאים על ספר התניא “התניא מקורו מעל טעם ודעת, מהכתר ממש, והוא יכול להגיע גם לכל מקום, כי הוא רזין דרזין ממש, ויורד מלמעלה–מעלה עד שמתלבש במלכות דעשיה; הוא עובר סדר השתלשלות למקום הכי נמוך, וסופו נעוץ בתחילתו ותחילתו בסופו ולכן זה מתקבל אצל כולם באהבה ובשמחה”.
כך החל הקשר עם הרבי
לנתיבות הגיע הרב אברג’ל בשנת תשל”ה והיה למגיד שיעור בישיבה. משנת תשמ”ב החל לפעול באופן רחב בקרב התושבים, בעקבות תשובה שזכה לקבל מהרבי. את עיקר מעייניו השקיע בנושא של הרבצת תורה, הפצת יהדות וחסידות. זה התחיל בשיעורי גמרא במקומות שונים, כאשר תמיד בסוף השיעור או בתחילתו, היה מלמד מעט חסידות “פעם תניא, פעם ‘באתי לגני’, כל דבר שקשור לרבי לנשיא דורנו” סיפר.
לאט לאט התרחב מעגל שומעיו. את דבריו הוא נושא בפשטות, מתבל במשלים ובדברי תורה השווים לכל נפש. במשך השנים, השפעתו הלכה והתרחבה, וכיום הוא חולש על רשת המונה כשלושים כוללים, מכרמיאל ועד דימונה, בהם לומדים כאלף ומאה אברכים בשכר מלא, ועוד כשמונה מאות הנתמכים בצורה זו או אחרת. הייחודיות שבכוללים אלו, הוא הלימוד נגלה, הלכה בעיון, ותורת החסידות.
הרב עצמו עמד בקשר מכתבים עם הרבי. הקשר החל למעשה עוד בחיי אביו, הרב חנניה אברג’ל.
אביו רקם קשרים ראשונים עם המשפיעים של חב”ד במרוקו, בתקופת מגוריו במרקש שבמרוקו. “אבא עצמו זכה להגיע בחייו לרבי פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בשנת תשי”ט, בפעם ההיא שהה שלושה שבועות, ובפעם השניה, בשנת תשמ”ב, שהה בחצרו של הרבי ששה שבועות. הוא טס אך ורק להיות אצל הרבי. הוא אף זכה להיכנס ליחידות בקודש. כששמעתי שהוא נוסע, ישבתי וכתבתי מכתב לרבי ושלחתי באמצעותו. באותה תקופה הייתי מגיד שיעור בישיבה, וכתבתי שעבודה זו מעסיקה את כל סדר יומי. שאלנו את הרבי האם להתמקד בישיבה קטנה שאנחנו עוסקים בה וללמד תלמידים, או לצאת להפיץ תורה בשיעורים לציבור. הרבי אמר לאבי ‘למען יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו בקרב כל ישראל’, רמז לו שהעבודה היא ‘בקרב כל ישראל’.
“מאותה שנה התחלנו בהפצת המעיינות. התחלנו בשיעורים בגמרא. בסוף השיעור היינו לומדים חסידות כמה דקות, כל פעם ספר אחר, בעיקר מהספרים של הרבי”, סיפר הרב.
הרב אברג’ל עצמו יצר קשר אישי עם הרבי באמצעות מכתבים החל משנת תשל”ט, בהיותו אברך צעיר. הוא מעולם לא נפגש עם הרבי פנים אל פנים, אך הקשר, לדבריו, היה חזק ואיתן. “הדבקות שלי ברבי היא דרך מכתבים ושיחות עמוקות ונפלאות מבחינה אלוקית ממש” אמר פעמים רבות.
כשהרב אברג’ל דיבר על הרבי, הוא נמלא בחרדת קודש. “הרבי אוהב כל יהודי כאישון עיניו, כל יום מסר נפשו ממש בעבור יהודים! בעצם שיחותיו, אמירותיו ומבצעיו שיזם; בעצם התמסרותו לארץ ישראל, בעצם קיומו ממש, וכל מה שאמר התקיים בפועל ממש, אחת לאחת, כחוד הסיכה. פעמים רבות. כל פעם שהיה צריך ישועה, פתיחת ישיבות, תקציבים שלא היה קל לעמוד בהם — כשהיינו צריכים את הרבי הוא בא ועזר לנו בדרכו שלו. ראינו ואנחנו רואים ישועות על כל צעד ושעל. רק סומא, לא יכול לראות את גדולתו ולא יכול להבין שעמד ועומד בראשנו אדם שהוא גאון הדור בבחינת ‘עמד ושתלן בכל דור’” אמר הרב.
קשר נשמתי לרבי
כשנשאל איך נוצר הקשר הנשמתי המיוחד בינו לבין הרבי, השיב הרב בדבר תורה: “מגודל העמקות של התורה שהרב אומר, כך התלמיד נקשר” הסביר, “נאמר: ‘והיו עיניך רואות את מוריך’, פירוש שאדם אוהב את הרבי שלו, או אז דיוקנו של רבו עומד לנגד עיניו. דוגמה מהתורה מפרשתנו: יוסף הצדיק היה בן לאביו, וגם תלמיד מובהק. הדבר נרמז בכך שהיה בן זקונים, ותרגם אונקלוס ‘בן זקונים’: ‘בר חכים’ (בן חכם); שיעקב מסר ליוסף את כל התורה שלמד בבית–המדרש של שם ועבר. מעיר על כך רבנו יעקב בן אשר, ‘בעל הטורים’: אותיות ‘זקנים’ מרמזות לחמישה מששת סדרי המשנה: ז — זרעים; ק — קדשים; נ — נשים; י — ‘ישועות’ (כינוי לסדר נזיקין) מ — מועד. וכאשר כותבים ‘זקונים’ בכתיב מלא, מרמזת הו’ו על השישי בסדרי המשנה, סדר ‘טהרות’. נמצאנו אפוא למדים בדרך הרמז, שיעקב למד עם בנו יוסף כל התורה כולה.
“כאשר עמד בנסיון, נאמר שראה דמות דיוקנו של אביו, ורק אז ברח מהבית. השאלה המתבקשת הרי יוסף היה צריך לפחד מה’, ולמה ברח רק כאשר ראה את דיוקנו של אביו, ובפרט כשהוא עצמו אמר ‘איך אעשה הרעה הזאת, וחטאתי לאלוקים’. הוא עצמו מודה שהוא פוחד מאלוקים דווקא? אלא מכאן למדים שכשאדם נמצא בנסיון, גם אם ה’ עומד עליו, צריך רחמים. היחיד שיכול להציל אותו, זה הרבי שלו. כשאדם נקשר לתורת רבו, אין ספק שיעמוד איתו בכל מצב. הרבי מקושר עם החסידים ונמצא עמם בכל מקום שצריך”.
חסידות לזירוז הגאולה
כחסיד נאמן של הרבי, גם נושא הגאולה בער בעצמותיו. בכל מקום בו דרש, לימד הוא עורר את העם על הגאולה הקרובה לבוא וקישר זאת ללימוד החסידות.
“הנביא ישעיה אומר ‘כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלייך יזרח ה’, וכבודו עלייך ייראה’. הקב”ה נתן לנו את האפשרות לראות את האור לבד. אין מעצור בידו להושיע במעט, וכדבריהם של חז”ל בסנהדרין “שלושה באים בהיסח הדעת: משיח, מציאה ועקרב”. מציאה — משמחת את הלב. עקרב — מצער מאד. גילוי משיח — משמח באלה ומצער באלה. מכיוון שמי שלא טעם מלכתחילה מאור הזה לא יוכל ליהנות מהאור בזמן הגילוי עצמו, מאחר שהוא שרוי בחושך, הרי שהאור יזיק לו. לכן הפצת תורת החסידות בימינו חשובה כדי להאיר כל בית. כמו אנשים שטועמים מאוכל של שבת עוד לפני השבת, כך יש ללמוד חסידות ולטעום טעימה מעלמא דאתי.
“עוצמת הנס היא, שכולם מכירים בה’ יתברך, כולם. דבר שלא היה אף פעם בעם ישראל. בדור הזה, כל יהודי מכיר בה’. אפשר לבדוק את זה מאילת עד מעלות. כל יהודי, מכיר בה’. כל יהודי יש לו מזוזה בביתו, כל יהודי לא אוכל חמץ, כל יהודי עושה ברית מילה, צדיקים גמורים. רוב היהודים אומרים “אם ירצה ה”, גם הרחוקים יותר.
“הדור שלנו נקרא עקבתא דמשיחא, אבל יש מעלה גדולה לעקב שהוא מחזיק את כל הגוף. העבודה של החסידות — להאיר כל פינה. חסיד זה פנסאי. אם אין עמוד — יש להציב עמוד חשמל ולהאיר. חסידים לא יכולים להתחמק מהעבודה. מי שיביא את המשיח, אלו החסידים. הם מכירים את האמת, והם החלוצים לפני העם להשפיע עליהם לצאת מהחושך הכפול ומכופל. אמנם רבים הם היוצאים, אך יש עדיין שיושבים ומחכים לגאולה מבלי לעשות. צריך לצאת בהמוננו ולקרב את העם. מי שטוב בקולו — יתן את קולו, מי שטוב בממונו — יתן מממונו, מי שטובה בהשפעה — שתשפיעה על חברותיה. איש לאיש ואשה לאשה. כשכולם ייצאו חלוצים, זה יזרז יותר את הגאולה. אין דומה יחידים העושים את המצווה לרבים שעושים.
“כמות החסידים מתרבה מיום ליום, ועל כל חסיד צריך לתפוס כמה יהודים ולקרבם. זו חובת השעה וחובת האדם. לא להתמהמה, כי בסופו של דבר תגיע הגאולה, ומי שלא עשו הרי הם בבחינת מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת? מי שלא חסיד, מה יכול לעשות?! אבל מי שכבר חסיד, שטעם הטעם הנפלא של חסידות, ויודע כמה חשוב בעיני ה’ הפצת המעיינות, עליו לצאת אל העם ולהביא אליו את דברי הרבי, ולחזק בשלושה דברים: אהבת ישראל איחוד הלבבות, כשרות המזון, וחינוך הילדים על טהרת הקודש. אם שלושת עמודים יתקיימו כמו שצריך, הרי שכל אחד יוסיף מעלה למעלה, תוספת של אור, וחזקה על המאור שבתורה שמחזירן למוטב.
“צריך להגיד לאנשים באתי להגיד לכם דבר המלך, דבר מלכות, פשוט להביא דבר המלך לכל יהודי. ברגע שכל יהודי את המשמעות של דבר מלכות, הם יידעו מה לעשות עם זה”.
“ספר התניא נמשל למחצב גדול של זהב הנמצא מתחת לאדמה, זהב מיוחד; אי אפשר להשתמש בו, זה עמוק באדמה. מה עושים אנשים בעלי שכל? במקום להשקיע בבוקי סריקי, חוצבים זהב, וכל אבן שחוצבים משם, תיכף ומיד הופכים לטבעות נזמים ושעון.
“‘דבר מלכות’ זה השיחות של הרבי, ומשתמשים במכרה זהב הזה להפוך את זה לצמידים ושעונים. מי שילך עם המשל הזה, יבין שאי אפשר ליפול במכרה הזה. אפשר לעשות הרבה נפשות. ה’ גילה לאדמו”ר הזקן מכרה זהב, בזכות התקשרות גבוהה גבוהה שקיבל ממורו המגיד ממזריטש שהורה לו לפלס דרך חדשה בעבודה ה’ ובוודאי שאין לחלוק עליו כחוט השערה”, אמר בראיון לבית משיח.