לקראת יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ ויום התחלת הנשיאות הס”ח של כ”ק אדמו”ר מ

 

לקראת יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ ויום התחלת הנשיאות הס”ח של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, בגימטריא ‘חיים’ - מובאת שיחת קודש אודות המשמעות של שנת החיים לנשיאות • משיחת יום א’ פ’ צו, ב’ ניסן ה’תשמ”ח - מוגה.

א.

בהמשך להמדובר לאחרונה אודות הענין ד”והחי יתן אל לבו”1 - מובן, שכל תאריך שאירע בו ענין מיוחד בחיי האדם, כשחוזר ונשנה מידי שנה בשנה, צריך להביא לידי הוספה בענין החיים, כמדובר לעיל2 בנוגע ליום הולדת, ועל דרך זה מובן גם בנוגע ליום נישואין3, וכיו”ב.

ואם הדברים אמורים בנוגע לחייו הפרטיים דכל אחד ואחד מישראל - בנוגע לנשיאי ישראל (“הנשיא הוא הכל”4) על אחת כמה וכמה שמאורעות מיוחדים בחייהם מביאים הוספה בענין החיים (“והחי יתן אל לבו”), הן בנוגע להנשיאים עצמם (שיתוסף אצלם שלימות נעלית יותר לגבי השלימות שלפני זה5), והן בנוגע לפעולת השפעתם בכל ישראל, צאן מרעיתם.

ועל דרך זה בנדון דידן - ב’ ניסן - יום ההסתלקות–הילולא דכ”ק אדמו”ר מהורש”ב6, ויום התחלת הנשיאות7 דכ”ק מו”ח אדמו”ר8 נשיא דורנו, אשר, יום זה (ב’ ניסן) הוא יום מיוחד בחיי הנשיא, ויום מיוחד בענין הנשיאות - התחלת הנשיאות של נשיא דורנו, הכוללת את כל המשך הנשיאות9 עד ביאת גואל צדק.

ועל פי זה מובן, שבבוא יום ב’ ניסן בכל שנה ושנה, ניתוסף עילוי גדול יותר10 בענין הנשיאות.

ב. ויש להוסיף ולבאר הקשר והשייכות להענין ד”והחי יתן אל לבו” - הוספה בענין החיים:

אודות נשיא ומלך - פוסק הרמב”ם11 שהוא “לב כל קהל ישראל”12. והרי ענינו של הלב הוא - שבו משכן “הדם הוא הנפש”13 המחי’ את כל הגוף.

ובפרטיות יותר:

“מלך” - ר”ת מוח לב כבד14, “תלת שליטין אינון - מוח לבא וכבדא”15.

והחילוק שביניהם16:

המוח - הוא הראש דחיות הגוף, כי, “עיקר משכנה והשראתה (של הנשמה)היא במוחו (של אדם) ומהמוח מתפשטת לכל האברים, וכל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו”17, ולכן, המוח מושל ושולט על אברי הגוף להנהיגם כרצונו.

הכבד - כולו דם (קרוש)18.

ואילו הלב - הוא חיות הגוף עצמו, להיותו מקום משכן “הדם הוא הנפש”, ועל ידו נעשה “התפשטות והילוך החיות . . המלובשת בדם הנפש היוצא מהלב אל כל האברים, וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם וחוזר אל הלב כו’” (כפי שמבאר רבינו הזקן באגה”ק19).

ונמצא, שעיקר ענין החיות דכל אברי הגוף קשור עם הלב, כי, הדם (“הוא הנפש”) שבלב (לא רק גילוי והמשכה ממנו) מתפשט בכל אברי הגוף ממש20.

זאת ועוד:

חיות - קשורה עם תנועה21. וענין התנועה הוא בלב דוקא, שנמצא תמיד בתנועה של רצוא ושוב, “דפיקו דלבא”22, והדם שבו - בתנועה תמידית, סיבוב והילוך בכל אברי הגוף (כמבואר באגה”ק19), מה שאין כן הכבד והמוח שאינם בתנועה.

ועל דרך זה בנשיא ומלך, “לב כל קהל ישראל” - “אשר יוציאם ואשר יביאם”23, שעל ידו נעשה (גם24) המשכת חיות לבני ישראל.

ובבוא יום התחלת הנשיאות (ב’ ניסן) מידי שנה בשנה, ניתוסף עוד יותר בענין ה”לב”, היינו, הוספה בענין החיים - “והחי יתן אל לבו”, ועד שנמשך מבחינת “מחי’ חיים יתן לך חיים”25, עד לחיים גשמיים כפשוטם.

 

ג. האמור לעיל (הוספה בענין החיים), מודגש ביותר בב’ ניסן דשנה זו - ס”ח שנה (פר”ת - תשמ”ח) לנשיאות כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, ס”ח בגימטריא26 “חיים”.

ויש להוסיף, על פי סגנון ולימוד אאמו”ר על דרך הרמז - שמספר ס”ח העולה מצירוף האותיות ד”חיים” (ב’ יו”דין ומ”ח)27 מכוון לחילוקי התקופות במשך ס”ח שנות הנשיאות דנשיא דורנו:

נתבאר במקום אחר28 ששלושים שנות נשיאותו של כ”ק מו”ח אדמו”ר בחיים חיותו בעלמא דין (פר”ת - תש”י) נחלקות (בכללות) לג’ תקופות של עשר שנים29: עשר שנים ראשונות - במדינה ההיא, עשר שנים שניות - במדינת פולין וכו’, ועשר שנים האחרונות - במדינה זו, בחצי כדור התחתון.

ועל פי זה יש לומר, שב’ היו”דין ד”חיים”, רומזים לעשור הראשון והשני דנשיאותו, והאותיות מ”ח (“חיים”) רומזים למ”ח30 שנות הנשיאות במדינה זו, עשר שנים בחיים חיותו בעלמא דין (ת”ש - תש”י), ול”ח שנים (תש”י - תשמ”ח) דפעולה נמשכת, הוספה בהפצה דתורה ומצוות בכלל והמעיינות בכללם, על פי דרכיו אשר הורנו31.

ולהעיר, שמ”ח בגימטריא “חיל”, ובגימטריא ב’ פעמים כ”ד, ענין ד”ושמתי כדכד שמשותיך”32 - כמבואר הענין ד”כדכד” בלקו”ת33, וכן בדרושי הצ”צ34, ועל דרך זה בנוגע ל”חיל”, וכן “חיים” - שענינים אלו נתבארו בדרושי חסידות, וחלקם נלקטו בספר הליקוטים לדרושי הצ”צ (שבהם נכלל גם מדרושי אדמו”ר האמצעי ואדמו”ר הזקן), והם גם היסוד35 לדרושי רבותינו נשיאינו שלאחרי זה, עד לכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, אשר, על–ידי העיון במקומות אלו יתוסף ביאור בהאמור לעיל על דרך העילוי המיוחד דשנה זו, בבחינת “תן לחכם ויחכם עוד”36.

 

ד. ויש להוסיף בכל הנ”ל - בעומק יותר.

ובהקדמה, שביחס שבין העם לנשיא ומלך - ב’ קצוות:

מחד גיסא - תנועה של רוממות והבדלה “משכמו ומעלה גבוה מכל העם”37, “עם” דייקא, “מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך”38. וכמודגש בענין היראה והביטול - “שום תשים עליך מלך, שתהיה אימתו עליך”39.

ולאידך גיסא - תכלית הקירוב, כאמור, שהמלך הוא “לב כל קהל ישראל”, והרי אין לך קירוב גדול יותר מקירוב הלב40 לאברי הגוף, כאמור, שהדם שבלב עצמו נמצא בתמידות בכל האברים, “התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים . . כהלכתו תמידי כסדרו . . (ש)כל האברים מקושרים יחד ומקבלים חיותם . . מהלב”.

ויתירה מזה:

הקירוב שבין המלך להעם הוא לא רק ביחס להמשכת החיות דכל העם, שמקבלים חיותם מהמלך, אלא גם לאידך גיסא - שמציאותו של המלך תלוי’ בהעם, “אין מלך בלא עם”41, כלומר, אף על פי שנקראים “עם, מלשון עוממות . . רחוקים ממעלת המלך”, הרי, ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה24) פועלים הם את המלכות - המלך.

וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים “יחי המלך” (כפי שמצינו גם במלכות43 בית דוד44), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך, חיים של מלך45.

 

ה. על פי זה מובן גם בנדון דידן - “חיים” שנה לנשיאותו של נשיא דורנו:

נוסף על האמור לעיל על דבר ההוספה בענין החיים (מידי שנה בשנה, ועל אחת כמה וכמה בשנה זו שסימנה “חיים”) לכל אנשי הדור על–ידי נשיא הדור - הרי גם אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה “יחי המלך”.

ובאותיות פשוטות:

לאחרי שישנה שלימות ד”חיים” שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו - צריך להיות הוספה עיקרית בענין החיים (גם) על פי פעולת העם שמכריזים “יחי המלך”, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!

וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא על דבר הצורך להכריז “עד מתי”, שעל ידי זה מקרבים ומזרזים את הגאולה46 - דיש לומר, שנוסף על הדגשת הצפי’, הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, באופן דמראה באצבעו ואומר זה47, הנה המלך המשיח בשר ודם, כפסק דין הרמב”ם48 “יעמוד מלך מבית דוד וכו’ ויקבץ נדחי ישראל”], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - “יחי המלך”, שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

ו. ויש להוסיף, שאצל מלך המשיח מודגשת יותר שייכותו לכאו״א מישראל (נוסף לכך שכל מלך הוא “לב כל קהל ישראל”) - שלכן, בכחו וביכלתו דכאו״א מישראל לפעול הענין ד״יחי המלך”.

. . והמעשה הוא העיקר:

יש לסיים ולהשלים את “מעשינו ועבודתינו”49 - כולל גם הבקשה והדרישה “עד מתי”, וההכרזה “יחי המלך” דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות.