בית משיח · עברית
משקיעים בחינוך · #1061 · 2017-03-16

מאת הרב שלמה רייניץ מייסד מוסדות בית חינוך ליובאוויטש כפר חב”ד הבכור שלי בן 5. כ

הבכור שלי בן 5. כל פעם שהוא כועס על משהו, הוא בועט בדברים, משליך וכו’. הבן היותר קטן בן 3.5 למד גם הוא את ההתנהגות הזו ועכשיו הקטנה בת ה2.5 גם מראה סימנים כאלו…זה כבר יוצא מכלל שליטה. אשמח לעצה דחופה. תודה.

מאת הרב שלמה רייניץ
מייסד מוסדות בית חינוך ליובאוויטש כפר חב”ד

הבכור שלי בן 5. כל פעם שהוא כועס על משהו, הוא בועט בדברים, משליך וכו’. הבן היותר קטן בן 3.5 למד גם הוא את ההתנהגות הזו ועכשיו הקטנה בת ה2.5 גם מראה סימנים כאלו…זה כבר יוצא מכלל שליטה. אשמח לעצה דחופה. תודה.

 

צריך לפעול לתיקון ההתנהגות בהקדם. כל זמן שהם עדיין קטנים, זה יהיה פחות קשה ויותר יעיל.

דרך הטיפול באופן כללי, היא כמו בכל בעיית משמעת, רק שיש עוד דבר אחד אותו צריך לדרוש, והוא: הפסקת הנהגת הכעסים. אפרט את העיקרון ומה הם דרכי הפעולה:

א) תחילה, צריך לנסח את כללי ההתנהגות בזמן ‘שכועסים’. לדוגמא; ׳הכלל שלנו בבית הוא, גם כשכועסים, לא זורקים ולא בועטים. גם כשאתה כועס אתה לא יכול לנהוג כך’. מי שעובר על הכלל הזה, נכנס לחדר עד שירגע׳.

יש לומר את הכלל בטון החלטי אבל רגוע.

ב) כאשר נוצר מצב שהילד משתולל, יש לומר לו בטון החלטי (מתוך אהבה. אבל אהבה מוסתרת): ׳סליחה, ככה לא מתנהגים. אתה חייב עכשיו להכנס לחדר שלך ולהרגע. כשתרגיש שאתה רגוע תקרא לי׳.

באם הוא יסרב ו/או ימשיך להשתולל, צריך לנהוג באופן תקיף לעצור את הכל (כגון, שלא ימשיך לשחק, שלא ילך לחצר, שלא יורשה להמשיך בעיסוקיו וכדו׳), ושהילד ידע שאנו נעשה הכל - בדרך נעימה או לא נעימה - בכדי שיבצע את מה שאמרנו לו ושום דבר לא יגרום לנו לשנות את שאמרנו לו (שעכשיו עליו להיכנס לחדרו ולהרגע).

אם הוא משתולל בחריפות ויש חשש שהוא עלול להזיק לעצמו או לאחרים, ניתן לקחת אותו גם בכח למקום שקט, עד שירגע, ולומר לו שאנחנו אוהבים אותו ולא ניתן לו להשתולל כך.

חשוב להדגיש: פעולה בכח אין בה חינוך כלל, היא רק משדרת לילד אכיפת כללים. בדומה לשוטר שעוצר התפרעות.

עם כל התקיפות, טון הדיבור שלנו צריך להישמע החלטי אבל רגוע.

ג) אחרי שהילד נרגע, חשוב להביע לו חום ואהבה (לדוגמא, להכין לעצמך תה ולהציע גם לו תה חם לשתות. להוציא חבילת עוגיות לעצמך ולהציע גם לו כמה עוגיות). החום והאיכפתיות תורמים לרוגע של הילד.

בערב - אחרי שעבר זמן ניכר - חשוב לקרוא לו לשיחה ולומר לו ברוגע אבל בהחלטיות, ‘מה שקרה היום לא יכול לחזור על עצמו שוב’. ולכן נשנן עם הילד שוב את הכללים, והפעם נתייחס גם לאותם התנהגויות ספיציפיות בהן התנהג היום (לדוגמא, אם זרק את הבובה של אחותו, נאמר לו ‘גם כשכועסים לא זורקים את הבובה של אחותך’ וכדומה).

המטרה היא שישמע ויפנים את הכללים.

אם הוא יענה ויתרץ את עצמו, חשוב להקשיב למה שאומר וכשיסיים נאמר לו שגם במקרה כזה הוא חייב לשמור על הכללים.

כמו כן, נתייחס לסיבות - אותם אומר - שגרמו לו לכעוס, ונורה לו - לפי הכללים - מה הוא יוכל לעשות בפעם הבאה.

גם חשוב, לטפל במי שהציק לו או להתחייב בלי–נדר לטפל בזה מחר.

חשוב לסיים את השיחה; א] בחיבה גלויה ובהבעת שמחה מכך שהוא נרגע. ב] בהבטחה לעמוד לצידו כשיהיה לו קושי.

הערה חשובה: בתשובות על שינוי ותיקון התנהגויות, התייחסנו לפתרונות שאמורים כלפי מצבים רגילים של כעסים או חוצפה וכדו׳.

חשוב להזכיר שישנם מקרים יוצאים מן הכלל בהם מאבחנים שלילד יש בעיות שמקשות עליו וזה לא ממש בשליטתו, בתחום הרגשי או תחומים נוספים אחרים.

במקרים שכאלו צריכים קודם לקבל הנחיות מאיש מקצוע, בכדי לעזור לילד שיוכל להתמודד עם הקשיים וכך יתאפשר לנו באמת להיטיב בחינוך הילד ׳על פי דרכו׳.