הפצת תורת החסידות מגיעה למימדים שאיש לא יכל לדמיין בעבר, וכך גם עניינה של תורת ה

הפצת תורת החסידות מגיעה למימדים שאיש לא יכל לדמיין בעבר, וכך גם עניינה של תורת החסידות, אותה מגדיר הרבי מה”מ בעניין אחד, יחיד ומיוחד- עניינו של משיח.

 גוט יום טוב, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו! איחול זה אותו שמענו והשמענו השבוע, כבר מזמן אינו שמור ל”מעגל הפנימי” של חסידי חב”ד ליובאוויטש בלבד. תורת החסידות ודרכיה, אשר מלכתחילה מיועדים לעם ישראל כולו, בלי הבדל השקפה או מפלגה, הפכו להיות אכן נחלת הכלל, במהלך כל הדורות, ובמיוחד בימינו, תחת נשיאותו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

תורת החסידות ודרכיה השפיעו על כולם. היו כאלו שהשפעה זו הייתה אצלה גלויה וישירה, היו כאלו שהסתירו זאת, ורבים נחשפו לתורת החסידות ודרכיה, מבלי שיהיו מודעים לכך, דרך אישים וספרים שהעבירו זאת “בשמי או שלא בשמי” כפי שהתבטא הרבי מה”מ, וכפי שנהגו רבותינו נשיאנו בכל הדורות.

וכמו בכל ענייניה של תורת החסידות ושל הנהגת ונשיאות הדור, הרי שאצל הרבי הדברים מגיעים לשיא, להיקף חסר תקדים, בכמות ובאיכות. ובמהלך השנים והתקופות של נשיאותו — בכל תקופה מגיע שלב חדש בהפצת המעיינות לרמות חדשות לגמרי, שקשה היה לדמיין אותן בעבר.

וכך, אם לפני שנים לא רבות — שיעורי חסידות התקיימו במקומות שונים במחתרת, או לפחות ללא פרסום, אפילו בחוגים שלא התנגדו לכך, אלא רק הדגישו שיטות אחרות בעבודת ה’, ובוודאי אצל אלו שהתנגדו לכך בגלוי, הרי שהמצב כיום, ובפרט בשנים האחרונות הוא שונה לחלוטין.

כיום לימוד החסידות מקיף את כולם. המחזה של בני ישיבות מחוגים מגוונים, של יהודים המשתייכים לכל גווני הקשת — חסידים ו’ליטאים’, הציבור הדתי לאומי לגווניו, ועוד — הלומדים את מאמרי החסידות העמוקים ביותר, בגלוי ובפרסום, הופך מדי שנה לנפוץ ושכיח ומעורר התפעלות אך לא הפתעה.

ניגוני חב”ד מנוגנים בכל הזדמנות כזו, בדביקות שהייתה בעבר נחלת חסידים ‘פנימיים’ בלבד. וכאשר מתקיימת התוועדות חסידית לכל דבר, או שיעור חסידות עמוק ומרתק, שזור במונחים ‘חב”דיים’, ניתן לא פעם לגלות כי הרב או המשפיע, אינו מוגדר כחסיד ליובאוויטש דווקא.

העוסקים בהפצת תורת החסידות, עושים זאת ורואים הצלחה ניכרת, מתוך ההנהגה והוראות כ”ק אדמו”ר מה”מ, לפיהם אין כיום שום מניעה להפצת תורת החסידות. מי שמקבל דברים אלו כפשוטם ופועל לפיהם, רואה הצלחה פלאית, התופסת את תשומת הלב של הציבור כולו, כולל רבנים ואדמו”רים המנהיגים קהילות גדולות ומשפיעות, המשתתפים בעצמם או מצהירים בגלוי על הקשר עם ליובאוויטש, עם הרבי מה”מ.

במציאות כזו, מקבלת משמעות מיוחדת התשובה לשאלה אותה הציגו רבותינו נשיאנו, במיוחד בשלשת הדורות האחרונים, מהו החידוש, או מהי המהות של תורת ושיטת החסידות. שאלה שזכתה למענה בשיחות ומכתבים, ובקונטרסים מיוחדים.

שאלה שעליה משיב כ”ק אדמו”ר מה”מ, בשיחה שנאמרה לפני חמישים שנה בדיוק, ושהוגהה על ידו כ”קונטרס עניינה של תורת החסידות”. בו מבאר הרבי, כי כל מעלותיה של תורת החסידות, ובלשון ימינו — העובדה שהיא פועלת על הרגש ועל השכל, על המודע והלא מודע, מאירה את האמונה ואת כל חלקי התורה — כולן נובעות ממהותה ועניינה העצמי.

את עניינה של תורת החסידות, נוכל להבין באמצעות עניין אחד, יחיד ומיוחד, שהוא השכר והתכלית של הפצת תורת החסידות, מעינותיך חוצה — עניינו של משיח.

מי שמעוניין לא רק ללמוד פרט כזה או אחר, או אפילו פרטים רבים מתורת החסידות, אלא להגיע לתכלית, למה שנדרש בדורנו, אינו יכול להסתפק בפחות מכך, גם אם בדורות קודמים ההדגשה הייתה על תחומים מסוימים, נעלים ונשגבים. כדי לעסוק באמת בעניינה של תורת החסידות, יש דרך אחת — עניינו של משיח.

ניתן לדון, ואף להתווכח ולא להסכים על הדרך בה יש לבטא את עניינו של משיח, את עניינה של תורת החסידות, אך לא על עצם העובדה שזו המטרה וזו השליחות. מי שחושש מהתנגדות, יתבונן במציאות אותה תיארנו בקצרה בשורות הקודמות, שמתואר באריכות ובפירוט בפרסומים עכשוויים, של השנים האחרונות ולפניהן. החשש מהתנגדות ללימוד החסידות, היו עד לא מזמן, יותר מחשש בעלמא, האם לפני שלושים שנים היה מישהו מדמיין את מה שקורה היום? אילו היינו ממשיכים לחשוש, זה לא היה קורה.

כל אחד מאתנו, בכל צורה ודרך בה הוא ממלא את התפקיד שלנו בעולם, מחוייב למטרה, לשליחות ולעבודה. מחוייב להכין, באמצעות לימוד, הסברת והפצת עניינו של משיח. להיות שותף לזכות העצומה שנפלה בחלקנו, לפעול ולהיות חלק מהעולם שמוכן לגאולה ולקבלת פני משיח, מתוך הכרזה

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!