מידי פעם אנו נפגשים עם סיפור מופת כל כך מדהים, שגם אנו ‘המורגלים בניסים’, יוצאים

מידי פעם אנו נפגשים עם סיפור מופת כל כך מדהים, שגם אנו ‘המורגלים בניסים’, יוצאים מהכלים. כזה הוא הסיפור שאירע בבית חב”ד בקוני-איילנד

מאת: שניאור זלמן שמואלביץ

היה זה בל”ג בעומר השנה. נסעתי יחד עם כמה תמימים לבית חב”ד באזור קוני–איילנד המנוהל על ידי הרה”ח ר’ רועי שמש, לסייע לו בארגון האירוע הגדול של ל”ג בעומר. היו שם עשרות רבות של מקורבים, ולצד ההדלקה וריקודי “בר יוחאי”, העמדנו במקום דוכן מיוחד בו ניתן לכתוב לרבי מלך המשיח ולבקש את ברכתו. בדומה לפעילות שנערכת במירון  בהצלחה רבה.

כמעט כל יהודי שמגיע ומבקש ברכה, זוכה לקבל תשובה ברורה מהרבי, אך כפי שהקדמתי - לצערנו, כבר התרגלנו, וחסרה לנו את ההתפעלות הטבעית שפורצת מפיהם של המקורבים שנדהמים מול התשובה המדוייקת שקיבלו באמצעות אגרות הקודש.

כך, עד שהגיע יעקב. איש עסקים צעיר ונמרץ, שהופיע במקום יחד עם ידיד נוסף, חבר לעסקים, וביקשו לשאול בעצתו של הרבי. יעקב הבהיר שהוא מעוניין לקבל את עצת וברכת הרבי בכמה נושאים שונים לחלוטין אחד מהשני, ומכיוון שלא נראה לו מציאותי שיקבל תשובה לכל שאלותיו במכתב אחד באגרות קודש, לכן הוא מבקש לכתוב על כל שאלה בנפרד.

אמרתי לו שבדיוק כמו שהרבי יכול לענות על שאלתו הראשונה, הרבי יכול גם להשיב לשאר שאלותיו, אבל הוא העדיף בתחילה לבקש ברכה עבור העניין הראשון, והעיקרי מבחינתו.

הוא סיפר שמזה עשר שנים שהם עושים עסקים בארצות הברית, אבל כעת הם מתכננים לפתוח עסק חדש בניו–יורק, פרוייקט גדול שעתיד לשנות את כל חייהם, ואף יצטרכו לעבור דירה בסמיכות לפרוייקט. מכיוון שמדובר בצעד כל כך משמעותי, הם מעוניינים לקבל את ברכת הרבי.

 

ברכות לפרוייקט הסודי במונטריאל

לאחר ההכנות הנדרשות לפני הכתיבה לרבי, קיבלנו את תשובת הרבי בכרך ט”ו, עמוד קפד–קפה. אני מתחיל להקריא להם את המכתב שבעמוד הראשון, המיועד ל”הנהלת צעירי אגודת חב”ד, סניף מאנטרעאל”, ובו מענה “אודות יסוד והנהלת מחנה יומי (דעי קעמפ) במחנם הט’” עם הוראות וברכות לרגל הפתיחה. הסברתי להם שמדובר במכתב ברכה לרגל ייסוד מוסד חדש במונטריאל.

שני אנשי העסקים מביטים אחד בשני בהתפעמות גדולה, ואז הם אומרים לי: הפרוייקט שסיפרנו לך עליו, הוא כל כך סודי, ואנחנו כל כך חוששים שיתגלה טרם זמנו, עד שלא רצינו לספר לך היכן באמת אנחנו מתכננים לבצע אותו, ואמרנו שזה בניו–יורק. אבל באמת מדובר בפתיחת פרוייקט גדול במונטריאל, וכעת אנחנו נדהמים לא רק מהעובדה שהרבי מברך אותנו לפרוייקט החדש, אלא אף נוקב בשם העיר בה יקום הפרוייקט!

הם סיפרו שמדובר בפרוייקט שהם עמלים זמן רב על תיכנונו, וכעת ממש חזרו מפגישת עסקים עם השותפים הפוטנציאלים לעיסקת הענק. כל החוזה מוכן, לפרטי פרטים, וחסר רק את החתימה, אבל לא רצינו לחתום לפני שנקבל את ברכת הרבי.

כעת, לאחר שקיבלו את ברכת הרבי, הם לא איבדו רגע אלא מייד התקשרו לעמיתיהם לפרוייקט, והודיעו להם כי הם יכולים להפגש עוד באותו יום ולחתום סופית על העסקה.

לאחר שנרגעו קצת, הקראתי להם את המשך המכתב, שם כותב הרבי למנהלי הקעמפ החדש במונטריאל: בודאי עומדים בקישור עם המתעסקים בתהלוכת ל”ג בעומר דכאן למען התאמת פעולה בעתיד ולימוד אחד מחבירו על יסוד הנסיון שלהם בעבר.

כעת גברה התפעלותם, שכן אנחנו יושבים בעיצומה של חגיגת ל”ג בעומר בברוקלין, והרבי מקשר את זה להצלחת המוסד במונטריאל!

 

הפסיכולוג מצביע על בעייה. הרבי מציע פיתרון

לאחר שסיימתי להקריא את המכתב, אמרתי שבראש העמוד מופיע סיום של מכתב נוסף, שמתחיל בשורה אחת בעמוד הקודם. התחלתי להקריא אותו, וזה לשונו:

במענה על המכתב עם המוסגר חוו”ד הרופא אודות בנו שליט”א, שמוחזר בזה. יש להמשיך בהטפול שהציעו, ואפשר כדאי לעורר את הרופא שלכאורה ע”פ המבואר, סיבת מצב רוחו, הי’ מועיל ביותר באם היו ממציאים לו האפשריות לעזור לחלשים הימנו להיות מנהיגם או מדריך בכתה כמו מסיבת שבת וכיו”ב שזה הי’ מגדיל האמון בעצמו וכו’…

אני מקריא את דברי הרבי, ולפתע אני שם לב שאיש העסקים פשוט יושב ובוכה. כשסיימתי להקריא את המכתב הוא אומר לי בהתרגשות: זה מענה ברור על הנושא השני שביקשתי לקבל את ברכת הרבי.

בהתרגשות הולכת וגוברת הוא מספר כי בבוקר התקשרה אליו אשתו וסיפרה לו כי בעקבות בעיות חברתיות שבנם סובל בבית הספר, הוא נשלח לוועדה של פסיכולוגים לאיבחון, והדיאגנוזה של הפסיכולוג מאוד מדאיגה.

הוא רצה לבקש את ברכת הרבי, והנה הרבי כותב לו ברור בהמשך ל”חוות דעת הרופא אודות בנו”, ומעניק עצה פרקטית לשפר את מצבו באמצעות פעילות חברתית שבה הוא יהיה המנהיג והמדריך.

 

במכתב השלישי - מענה לדילמה השלישית

חשבתי שסאת נפלאותינו התמלאה לאותו יום, אך כאשר התחלתי להקריא את המכתב השלישי המופיע באותה כפולת עמודים, איש העסקים לא ידע את נפשו מתדהמה. וכך כותב הרבי במכתב השלישי:

במענה על הודעתו ע”ד הכנסת בנם ישראל יצחק שי’ לגיל מצות,

הנה יה”ר מהשי”ת אשר מבן שלש עשרה למצות יגדל לבן חמשה עשר וכו’ כפסק המשנה (אבות פרק ה’) ויוסיף התמדה ושקידה בלימודו בתורה בתורת הנגלה וכן בתורת החסידות וידייק בקיום המצות. והשי”ת יצליחו להיות חסיד ירא שמים ולמדן, והוא וז’ תי’ ירוו ממנו ומכל יו”ח שיחיו רוב נחת חסידותי.

בברכה לבשו”ט גם מההרחבה ככל הדרוש כמות ואיכות שיעורי הדא”ח שזיכתהו ההשגחה העליונה ללמדם ברבים - ואין לך דבר העומד בפני הרצון ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

בעודי קורא את המכתב, וחושב לעצמי שמדובר במכתב ברכה כמעט סטנדרטי לבר–מצווה, איש שיחי יושב ממולי בהתפעלות הולכת וגוברת, ואומר בהתלהבות: “פשוט לא יאומן, לגמרי לא הגיוני מה שקורה כאן, אבל במכתב הזה עונה הרבי לשאלה השלישית שביקשתי לשאול”!

לאחר שנרגע מעט, סיפר לי כי בנו הגדול, בן ה–15, לומד בישיבה תיכונית, אך לאחרונה מתקרב לחסידות חב”ד, ולאחרונה אף החל להקדיש זמן ניכר ללימוד החסידות ואף הביע את רצונו לעבור ללמוד בישיבה חב”דית. הוא ואשתו לא ידעו איך עליהם להתייחס לבקשותיו של הבן, ולא הבינו מדוע עליו לחפש דרך חדשה בחיים.

מכיוון שהנושא מטריד אותו, הוא ביקש לשאול מה דעתו של הרבי, והנה הוא מקבל את תשובת הרבי שמיועדת אמנם לנער בר מצווה, אבל יש התייחסות מפורשת גם לגיל 15, ובהמשך כותב הרבי שישקוד בלימודיו - בתורת הנגלה וכן בתורת החסידות. ברור אם כן, הוא מסכם לעצמו, שהרבי רואה בחיוב את לימודי החסידות של בני, ולא זו בלבד אלא שבסיום המכתב מבטיח הרבי ש”הוא וזוגתו תי’ ירוו ממנו ומכל יוצאי חלציהם שיחיו רוב נחת חסידותי”. מה צריך יותר מזה?!

 

מעגלים נסגרים

סיימתי לקרוא את המכתב האחרון, ושאלתי: נו, יש לך עוד שאלות?

איש העסקים, מר יעקב, השיב בהתרגשות: ברוך ה’, קיבלתי תשובות על כל השאלות!

חשבתי שבזה סיימנו להערב, ופניתי להפרד ממנו בידידות.

ואז הגיעה שורת המחץ של הערב הזה… כבדרך אגב הוא שואל אותי: איך קוראים לך?

‘שניאור’, השבתי.

‘איזה שניאור?’, הוא המשיך לשאול.

‘שניאור שמולביץ’, עניתי, ולא הבנתי מדוע הוא נופל על צווארי, מחבק אותי ומתחיל לבכות…

אחרי דקה ארוכה, הוא התאושש ושאל: ‘אתה הבן של הרב יעקב’?

‘אכן’, השבתי. ובלבי חושב: ‘מה לו ולאבא שלי’?

‘דע לך שהפגישה שלנו כאן היא סגירת מעגל מדהימה’, אמר בהתרגשות.

התיישבנו ליד השולחן, ואז הוא סיפר שהוא יליד בית שאן, וההיסטוריה המשפחתית שלו שזורה היטב בפעילות של אבי ע”ה בבית שאן:

‘מאז הגיע אביך לבית שאן, הוא התגורר מול הוריי. נוצרו בינינו יחסים טובים, ובתור ילד השתתפתי בכל הפעילות שאביך ארגן מטעם חב”ד, מסיבות שבת, קייטנה, תהלוכה. הכל. עד היום אני יודע את הפסוקים בעל פה…

‘אבא שלך החדיר בנו תמיד, שכאשר צריכים ברכה, עצה ותושיה - צריכים לפנות לרבי. היום, כשבאתי לחתום על העסקה, נזכרתי באביך, ובסיפוריו אודות הברכות של הרבי. החלטתי לעכב את החתימה על החוזה, ולחפש בית חב”ד באזור כדי לכתוב לרבי ולבקש את ברכתו.

‘מאז שהגעתי לכאן, לא ידעתי למה, אבל כל הזמן ראיתי בעיני רוחי את אביך, הרב יעקב. אני מדבר איתך, וכאילו שומע את הרב יעקב… לא הבנתי מה הקטע הזה. כעת, הכל ברור!’.

המעגל שנפתח בבית שאן - נסגר בבבית חב”ד קוני–איילנד.