כעבור רגעים אחדים, באופן מפתיע, קם הרבי מכסאו והתחיל לעשות הקפה סביב השולחנות במ

כעבור רגעים אחדים, באופן מפתיע, קם הרבי מכסאו והתחיל לעשות הקפה סביב השולחנות במשך כרבע שעה. בתום הריקודים הכריז הרבי כמו בשמחת תורה: “עד כאן הקפה א’!” היות והרבי ניגן את הניגון הזה באופן קבוע בכל אותן שנים, וראו על הרבי משהו יוצא מן הכלל בשעת הניגון, קראנו לו “דעם רבי’נס ניגון”.

בכתבה שלפנינו לא ידובר על אחד מעשרת הניגונים שלימד הרבי בשמחת תורה. מדובר כאן על ניגון שמחה ידוע ושגור בפי כל, ש’נבלע’ בספר הניגונים בתוך קומץ “ניגוני ריקוד” הסובבים אותו, אך באמת מאחורי הניגון יש סיפור מיוחד שגרם לתמימים ב–770 בשנות היו”ד לקרוא לניגון זה “דעם רבי’נס ניגון”, הניגון של הרבי.

הסיפור קשור לתקופה שלפני הנשיאות, תקופה שבה הגיע הרבי לארה”ב, ויחד עם זה סיפור זה הוא מיוחד ביותר, שמראה על קשר בלתי רגיל בין הרבי לבין הניגון.

הסיפור הזה סופר על ידי הרב לייבל שי’ גרונר, מזכירו של הרבי, שזכה באותם ימים לשהות ב–770 בתור ילד ולאחר מכן בתור נער בר מצווה ותלמיד בישיבה. וכה סיפר:

אדמו”ר הריי”צ ביקש מהרבי (בשנת תש”ב, חג הסוכות הראשון לבואו של הרבי לארה”ב) שבאחד הלילות של שמחת בית השואבה יערוך התוועדות מיוחדת בשביל כל תלמידי הישיבות בניו יורק - לא רק בשביל תלמידי ישיבת חב”ד. ואכן, בלילה שנקבע לכך, נכנס הרבי לסוכה, בירך ‘לישב בסוכה’ וטעם לעקאח, מילא כוס גדולה ב’לחיים’ עד גדותיה, ולאחר ששתה רוב כוס, אמר שיחה. בתום השיחה החל לנגן ניגון.

כעבור רגעים אחדים, באופן מפתיע, הרבי קם מהכסא והתחיל לעשות הקפה סביב השולחנות במשך כרבע שעה. בתום הריקודים הכריז הרבי כמו בשמחת תורה: “עד כאן הקפה א’!” שוב מילא כוס ‘לחיים’, שתה רוב כוס, ואחרי שיחה נוספת - החל שוב את אותו הניגון, ובסופו הכריז - “עד כאן הקפה ב’!” וכן הקפה ג’ והקפה ד’, הכל עם אותו הניגון.

בסיום אמר הרבי, שאת שלוש ההקפות האחרונות הוא יסיים בשמיני עצרת.

בשמיני עצרת המשיך הרבי את סדר ההקפות, - הקפה ה’ ו’ ז’ רק בניגון זה.

סדר זה חזר על עצמו גם בהתוועדויות שמחת בית השואבה שהתקיימו בשנים תש”ג, תש”ד, תש”ה, תש”ו, תש”ז, תש”ח, תש”ט ותש”י - ותמיד רק בניגון זה.

(בתור מאמר המוסגר, הוסיף הרב גרונר: באותה התוועדות בשנת תש”ב, היינו שוטים וחשבנו שהרבי יודע רק ניגון אחד… אולם בהתוועדות שמחת תורה תש”ג, שאל אדמו”ר הריי”צ האם יש מי בקהל שיודע לנגן את הניגון לר’ מיכל מזלוטשוב, ואיש לא ענה, ואז הרבי החל לנגן את הניגון של ר’ מיכל, ואדמו”ר הריי”צ הפטיר שהרבי ניגן בנוסח שעליו אמר אדמו”ר הרש”ב שהוא הנוסח הכי נכון, וביקש מחתנו שילמד את הניגון גם את שאר החסידים. אז ראינו שהרבי מכיר גם ניגונים נוספים…).

היות והרבי ניגן את הניגון הזה באופן קבוע במשך אותן שנים, וראו על הרבי משהו יוצא מן הכלל בשעת הניגון, קראנו לו “דעם רבי’נס ניגון”. עד כאן סיפורו של הרב גרונר.

כידוע, הרבי הסתיר את עצמו מאד באותן שנים, ויכול להיות שהנהגה כזו - לתת מקום למחשבה שהרבי מכיר ניגון אחד בלבד - הייתה חלק מהסתרת עצמו במסווה של חסיד פשוט. אמנם עצם העובדה שהרבי בחר דווקא בניגון זה, מראה על היוקר המיוחד שמייחס הרבי לניגון זה.

ואכן, על ניגון זה אמר אדמו”ר הריי”צ, ש”ניגון מכוון” זהו לא רק ניגון שהולחן על ידי רבי, אלא גם ניגון שהרבי בחר בו לנגנו: בחירת הרבי לנגן את אותו הניגון שבע פעמים רצוף בהתוועדות, ולחזור על סדר זה במשך כמה שנים, מלמדת על הניגון, על טיבו ועל היותו ניגון מכוון, ומעל הכל - “דעם רבי’נס ניגון,” הניגון של הרבי.

בספר הניגונים כרך ראשון - שיצא לאור בתש”ט - מובא ניגון זה בחטיבה של עשרה ניגוני ריקוד, ניגון מספר קס”ז.

בסדרת “ניגוני התוועדויות” (#2, #3, #6) קיימות מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן ניגון זה - זה יכול להכניס אותנו במידה מסויימת לאווירה של הסיפור. בסדרה הנזכרת, מכונה הניגון בשם “ניגון שמחת תורה מניקולייב”, מה שמצביע על מוצאו של הניגון, כמו ניגונים נוספים שהרבי הביא מניקולייב.

‘הקפות’ בתוך ניגון

ניגון זה הוא ניגון שמתאים במהותו ל”הקפות”: צורתו של הניגון היא הקפות וסיבובים: כל בבא משלושת בבות הניגון היא הקפה אחת, סיבוב אחד בצלילים. תנועה של סיבוב, אחריה תנועה של סיבוב בהילוך גבוה יותר, ועד לתנועה של סיבוב בהילוך השיא, וחוזר חלילה - סבב של סיבובים, הקפה של הקפות עד אין מעצור.

אפשר לראות דימוי מוחשי ל”סיבובים” מוזיקליים אלו שבניגון - מלבד ההקפות סביב בימה - לסיבוב של עידוד עם היד. עם כל בבא בניגון, סיבוב היד מתרומם יותר גבוה.

הרבי מדבר על כך, שעל ידי ניגון של רבי, מתקשרים לרבי באופן עמוק יותר מאשר על ידי תורתו של הרבי. סיפור זה פותח לנו אפוא צוהר לניגון חדש שדרכו אפשר להתקשר לרבי, לקבל את העידוד של הרבי, ‘לקפוץ על העגלה’ ולהישאב בתוך הסערה הטובה, הריקוד שמביא אותנו אל תוך הגאולה.