מאת: הרב מיכאל שלמה אבישיד, רב קהילת ליובאוויטש רמת בית שמש א’ ומרבני מכון הלכה

מאת: הרב מיכאל שלמה אבישיד, רב קהילת ליובאוויטש רמת בית שמש א’ ומרבני מכון הלכה חב”ד 

מה דין מעוברת ומניקה בתשעה באב, שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, כמו הקביעות בשנה זו?

בעזרת ה׳ לא יהיה השנה צום כלל, אלא יתקיימו דברי הנביא ישעיהו ש”הימים האלו יהפכו לששון ולשמחה”. אם ח”ו משיח יתעכב, נצטרך לדחות את הצום משבת ט’ באב - ליום ראשון י’ מנחם אב. ומכיוון שזהו צום ‘נדחה’, הריהו מאבד מחומרתו, ולכן יש היתרים למעוברות ומניקות אף שבתענית תשעה באב בזמנה הן חייבות בתענית (כדאיתא במסכת בבא קמא ונפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ”ד).

אמנם, מכיוון שדין זה - של מעוברות ומניקות בתשעה באב נדחה - לא נכתב במפורש בשולחן ערוך, יש להקדים כמה עניינים על מנת להגדיר תענית שנדחה:

1. נפסק בשולחן ערוך (סימנים תק”נ ותקנ”ד) שמעוברות ומניקות לא מתענות בצום י”ז בתמוז, צום גדליה, צום עשרה בטבת (וצום תענית אסתר). ברמ״א כתב שאינן מתענות ‘אם מצטערות הרבה’ ובשולחן ערוך אדמו”ר הזקן (בסימן ת”ע לגבי תענית בכורות) כתב להקל במצטערות סתם. אבל רבים הפוסקים, וכן קבלתי בשימוש חכמים, בפרט מפאת חולשת הדורות, כדברי החוות יאיר שלאו דווקא מצטערות הרבה, אלא ניתן להקל אף אם רק חלושות, ומכיוון שכיום כולן חלושות - פטורות מתענית. למרות כל הנ”ל, כדאי לעמוד בקשר עם רב מורה הוראה.

2. ישנו ריטב״א מפורסם בסוף מסכת תענית, שבעלי הברית מתענים בי”ז תמוז ושאר הצומות (עיין שם לענין תענית אסתר וכן לחתן וכלה בימי המשתה כידוע). למרות זאת, בנוגע לתשעה באב שנדחה ליום ראשון, נפסק בשולחן ערוך (סימן תקנ”ט סעיף ט’ מהמרדכי, והסכימו לדבריו הרמ״א והט״ז מדשתקו (אבל עיין מגן אברהם ס״ק יא שם שכיום נהוג להחמיר ע״ש) שאחרי הברית ומנחה גדולה, בעלי הברית אוכלים כי יום טוב שלהם. ומכאן נלמד, שתענית תשעה באב נדחה קלה יותר מתענית צום גדליה או י”ז תמוז שאין לבעלי הברית לאכול אחרי חצות כנפסק בריטב״א. לכן מובן, שאם בעלי הברית שחייבים בתענית י”ז בתמוז, פטורים מתענית אחרי חצות בתשעה באב נדחה - ק״ו שמעוברת ומניקה שפטורות מי”ז תמוז וכו׳ פטורות מתשעה באב נדחה. וכן פסקו השבות יעקב והגהות רע״א בסוף סימן תקנ”ט (ושם כתבו באם ‘חלושות קצת’ וכיום אכן כולם בגדר ‘חלושות’).

ונחלקו הפוסקים אם להתיר להן לאכול אף לפני חצות, ופוסקים רבים מקלין להן שלא להתענות כלל (ולאכול אוכל בסיסי ולא תענוגות ודברי מתיקה) - למרות שבעלי הברית מותרים רק לאחר הברית ומנחה גדולה: כי ההיתר של בעלי הברית הוא משום שהוא יום–טוב שלהם, ואילו ההיתר של מעוברות ומניקות הוא מטעם חולשתם ויש לדמותו לפטור החולים, שלא קיים אצלם דין תענית שעות או לשיעורים (מושג הקיים ביום הכיפורים).

על כן בתענית תשעה באב השנה שנדחה פטורות מעוברות ומניקות וכמובן יאכלו אוכל רגיל ולא תענוגות וכלשון המחבר (תקנ”ד, ה) לענין מעוברות ומניקות ״כדי קיום הולד״ (העובר או היונק). ובכל זאת - כנ”ל - יעמדו בקשר עם רב לקבל היתר פרטני.

מה דין אישה שאינה מניקה לאחר הלידה?

בתוך ל’ יום מהלידה פטורה גם מתשעה באב לא נדחה.

לאחר ל’ יום, ועד 24 חודש מהלידה - למרות שבדיני טהרה נחשבת בחז״ל ובשולחן ערוך יו״ד סימן קפט כמניקה המסולקת בדמים, הרי לא נמצא בש״ס ובראשונים ובשולחן ערוך שתחשב כמניקה ממש לכל דיניה. ואדרבה, משמע מלשון השולחן ערוך שאם אינה מניקה כלל את התינוק חייבת בתענית (כדי קיום הולד הנ״ל). ויש שדייקו זאת מסימן תע. וכן אני מורה וקבלתי זאת בשימוש חכמים - שאשה שאינה מניקה בפועל, חייבת בתענית לאחר ל’ יום מהלידה.

אבל מכיוון שיש הפוסקים להקל, ומגדירים אשה זו כמניקה גם לעניין לפטור אותה מתענית (כמו האשל אברהם מבוטשאש, ועוד). ובגלל חולשת הדורות, ובפרט בתענית נדחה, ובפרט באם היא באמת חלשה - אני מורה להקל בקביעות שנה זו, וראוי לעשות בזה שאלת חכם.

איזה הלכות מיוחדות בשבת תשעה באב, כקביעות שנה זו?

בפוסקים יש דיון האם אחרי חצות יש ללמוד רק מדברים המותרים ללמוד בתשעה באב? הרמ״א הזכיר חומרא זו ולכן כתב שלא לומדים פרקי אבות. יש הפוסקים כמהרש״ל וט״ז וכן בואר במאמר מרדכי (הובא בביאור הלכה סימן תקנג) שמותר ללמוד במקום שליבו חפץ. והמנהג בחב״ד הוא להחמיר כשיטת הרמ״א.

ובענין חת״ת יש ללומדו לפני חצות לכתחילה, ובדיעבד עד השקיעה. הרמב״ם היומי דווקא לפני חצות.

בסעודה המפסקת, אוכל אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו, גם בבשר ויין. המגן אברהם פסק לאוכלה עם בני ביתו לבד בלא הזמנת ידידים, אך יש פוסקים המקילים בזה.

מהשקיעה אסור באכילה ושתיה וברחיצה וסיכה, אך דיני אבילות מתחילים רק אחרי צאת השבת, ויש לברך בלא שם ומלכות ‘ברוך המבדיל’ על מנת ללבוש נעלי בית של תשעה באב ולקחת את הקינות, ולפני צאתו מביתו יברך לבני ביתו על נר הבדלה בלבד. בבית הכנסת כידוע עושים זאת לפני קריאת איכה (עיין סימן תקנו).