עשו כל אשר ביכלתכם”, “לכתחילה אריבער” והתזכורות שאנו מקבלים, מורים על דבר אחד, ר

עשו כל אשר ביכלתכם”, “לכתחילה אריבער” והתזכורות שאנו מקבלים, מורים על דבר אחד, רק התנהגות כזו, מתוך הכרה שהגלות אינה “נורמלית” וצריך לצאת ממנה בכל דרך, תפעל ותצליח, בהנהגה כעת, ובעיקר במילוי המשימה העיקרית.

השבוע ציינו בקרב אנ”ש, במה שהפך לצערנו ל”מסורת” ול”הרגל”, את כ”ח בניסן, התאריך בו נשא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א את “השיחה הידועה”, השיחה שמפורסמת על שם ההוראה “עשו כל אשר ביכלתכם” ושאר ביטויים שהפכו כבר למושגים כמו “מוסרני את העניין לכם” “אורות דתוהו וכלים דתיקון” ועוד.

המשך השבוע, הימים בהם אנו נמצאים כעת, עומדים בסימן ביטוי ידוע ומפורסם לא פחות, הנהגה בהנהגתו של כ”ק אדמו”ר מה”מ. ב’ אייר “תפארת שבתפארת”, השייך לאדמו”ר מהר”ש ולפתגמו המפורסם “לכתחילה אריבער”, פתגם שהפך להיות אבן יסוד בהנהגתו של הרבי.

בשיחת כ”ח ניסן תנש”א מודיע הרבי כי הוא מוסר את העניין אלינו. הרבי לא נקב בשמות, תפקידים או מוסדות מיוחדים, אלא לכל אחד מאתנו באופן אישי. בימים, בשבועות ובחדשים שאחר כך, איש לא המתין ל’מוסדות רשמיים’ כאלה או אחרים, אלא כל אחד ניסה לעשות כמיטב יכולתו. ואכן, ראינו כי יוזמות רבות של אנשים פרטיים, התקבלו על ידי הרבי.

אין הכוונה לפטור מוסדות, שלוחים ועסקנים, וכמובן רבנים וראשי העדה, מהתפקיד והשליחות שלהם ליזום ולהוביל פעולות, אך מאידך גיסא, ברור שאף אחד אינו רשאי להמתין בחוסר מעש, ולחכות שמישהו אחר, בעל תפקיד רם ככל שיהיה, יקרא אותו לדגל. התפקיד נמסר לכל אחד מאתנו, ובעניין זה אין הבדל בין גדולים וקטנים - על כולנו מוטלת החובה והזכות לעשות הכל, כולל הכל, ולפעול את הגאולה. ישנם כמובן כללים המתחייבים משו”ע ומהוראות הרבי, וכולם מחויבים להם, אך את הפעילות חייב כל אחד לעשות.

זעקתו של הרבי היא על כך שישנם יהודים כה רבים, אשר “לא מופרך” אצלם שהגאולה תתעכב ח”ו. הבעיה מתחילה מכך שאנו מסתכלים על מציאות העולם, כפי שהיא נגלית לעינינו, מציאות גלותית, כדבר הנורמלי והנכון. לכן, כאשר בא מישהו ונוהג אחרת ממה שמכתיבה כביכול מציאות זו הוא נתפס כ”לא נורמלי”.

ברם, האמת היא הפוכה לחלוטין, מצבו האמיתי והראוי של העולם כולו, ועם ישראל בפרט, הוא מצב של גאולה. ולכן המציאות אותה אנו רואים כעת, היא המופרכת, אם היא לא מופרכת, אות הוא כי הגלות איננה רק עניין חיצוני כאשר “נשמותינו לא הלכו בגלות”, אלא חדרה חלילה אל תוך הנפש, וכלשונו של הרבי באותה שיחה “גלות פנימית בענייני עבודת ה’”.

והעבודה הנדרשת מאתנו היא עבודה של “לכתחילה אריבער”. עבודה כזו שאינה נשלטת על ידי המגבלות של “העולם אומר”, אלא שולטת עליו. כדי להביא את הגאולה צריך להתרומם “אריבער” מעל למגבלות עולם התיקון, לגלות את אורות התוהו, ועל ידם לברר את העולם, ולהכין אותו לגאולה.

אנו נוכחים כל העת, כיצד כאשר ההנהגה מעט שונה מהאופן ש”לכתחילה אריבער”, המצב משתנה לחלוטין. כך לדוגמא, כאשר נבחר הנשיא הנוכחי בארה”ב, היה ברור מהי עמדתו והשקפתו בשלל נושאים, בייחוד הקשורים לשלימות ובטחון עם ישראל וארץ הקודש. והנה, ברגע שהממשלה לא נצלה זאת, לא נצלה את הזמן והנסיבות, ומנסה כל העת ללכת באופן שהרבה מתחת ל”אריבער”, אנו רואים כי בסופו של דבר זה משפיע על ההנהגה בעולם, וכך המצב משתנה בכיוון הפחות חיובי.

גם בעניינים הנוגעים אלינו ישירות, נראה כי כאשר מנסים לפעול בכל מיני דרכים, פעולות מוצלחות, יפות וטובות, אך לאו דווקא באופן שדורש הרבי, באופן של מילוי השליחות האחרונה והיחידה, הרי בסופו של דבר נאלצים לעסוק בעניינים רחוקים עוד יותר מהכוונה. כשפועלים מתוך ידיעה מה המשימה, התפקיד והשליחות כעת, הרי גם אם לא הכל מושלם, עוסקים בצורה הנעלית והמתאימה ביותר.

חייבים לזכור כי הגלות אינה מצב נורמלי, ולכן אין דבר אותו לא נעשה כדי לצאת ממנה. כל אחד מאתנו יהיה אשר יהיה, ימצא את הדבר שעליו לעשות ואם לא - הרי באה ההוראה לטכס עצה ולחיות את המציאות היחידה האפשרית, האמיתית, מציאות של גאולה שלימה, של התגלות הרבי מה”מ תיכף ומי”ד ממ”ש  יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!