תורה וצדקה כ”ק אדמו”ר הזקן: “וישב” - הוא עניין השפלה וירידה ממקום עמידתו. לאמור:

תורה וצדקה

כ”ק אדמו”ר הזקן: “וישב” - הוא עניין השפלה וירידה ממקום עמידתו. לאמור: בחינת יעקב - י’ עקב, נמשכת ונשפלת להיות בארץ מגורי אביו: ושתי בחינות בזה - האחת המשכה מחכמה עילאה (“אביו”) להיות בטל לה’ עד בחינת עקב שבו, באמצעות לימוד התורה בדבקות וביטול. והשניה - להמשיך את בחינת החסד לארץ התחתונה, והוא על ידי מצוות צדקה.

(תורה אור, פרשת וישב, כז, ג ואילך)

“מגורי” - שלושה פירושים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: שלושה פירושים יש במילה “מגורי”: א. לשון דירה והשראה שהוא כישיבה בשלוה בארץ. ב. לשון יראה ומגור. ג. לשון מגורה ואוצר, כמו מגורה ואוצר של פירות ותבואות הנאספים במקום אחד למען יעמדו ימים רבים ויתקיימו.

(תורת חיים, בראשית ח”ב, פרשת וישב, רב, ג ואילך)

מגורי - בגימטריא ז’ פעמים הבל

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: וישב יעקב בארץ מגורי אביו - סוד יש כאן. כי הנה “מגורי” (259) בגימטריא ז’ פעמים הבל. שכנגד ז’ הבלים שבהם קיום העולם. ופירוש “וישב יעקב” הוא שהמשיך את בחינת אמת, בז’ הבלים אלו…

(אור התורה, במדבר כרך א’, עמ’ קל)

ישיבה - מנוחה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: רואים אנו הפרש בין עמידה לישיבה. עמידה היא כשאדם טרוד במלאכה אזי הוא עומד, מה שאין כן ישיבה מורה על בחינת מנוחה, וכמו שכתוב בשלמה: “וישב על כסא ה’”, ונאמר בו “והוא יהיה איש מנוחה”. וכן כתוב “וישב יעקב” ופירש רש”י ביקש לישב בשלוה, וזאת לפי שישיבה מורה על מנוחה.

(לקוטי תורה תורת שמואל ספר תרכ”ט עמ’ קנא)

מגורי - לשון “גירות”

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: “וישב יעקב בארץ מגורי אביו”. ביאור העניין: מגורי - הוא מלשון אוצר. והכוונה היא לדבר הסתום ונעלם, והוא בחינת עצמות אין סוף, שסתום ונעלם מצד עצמו, אבל יתגלה לעתיד לבוא. וזהו “וישב יעקב”: זוהי בחינת התיישבות, שהרי הגילוי של תחיית המתים, יהיה בבחינת אור פנימי ובבחינת התיישבות, ובתחיית המתים יהיה העולם במנוחה עליונה ונפלאה, וזהו שנאמר “וישב יעקב”, בבחינת התיישבות ומנוחה. ומה שנאמר במדרש ש”ביקש יעקב”, הוא משום שהקב”ה הטעימן לאבות מעין אולם הבא, ועדיין אין זה מהות הגילוי של עולם הבא, ולכן נאמר “ביקש יעקב”. ועכשיו שהגענו לכאן, יש לפרש ש”מגורי” הוא גם מלשון גירות. לאמור: אין זה עדיין אמיתיות הגילוי, שכן זה יהיה רק לעתיד לבוא…

(ספר המאמרים תער”ב ח”ב, מאמר ד”ה וישב יעקב, עמ’ תשפג ואילך)

יושבי אוהל  ובעלי עסקים

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: “וישב יעקב” - מדבר הכתוב במדריגת עולם התיקון שעיקרו ישיבה והתיישבות האור בכלים. וזהו וישב יעקב - לעסוק בעבודת הבירורים, ושני אופנים בה: האחד - “מגורי אביו”, שהיא עבודת הצדיקים, עבודת יושבי אוהל, והאופן השני “בארץ כנען” - זוהי עבודת הבירורים של בעלי העסקים. והנה, עבודת יושבי אוהל שתורתן אומנותן וכן הקובע עיתים לתורה, לימוד התורה, היא הנותנת כוח בבעלי העסקים, שיוכלו לברר בירורים ולהשלים את הכוונה האמיתית שבשביל כך נבראו. משום כך הקדים  הכתוב “מגורי אביו”, ל”ארץ כנען”.

(ספר המאמרים תרפ”ה מאמר ד”ה וישב יעקב עמ’ צו)

טעם פנימי ל”רוגזו של יוסף”

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: יש לבאר בעומק שמה שביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, הוא כיוון שיעקב אבינו ביקש שלווה שהיא באופן של שלימות בגדרי הנבראים. אולם הקב”ה חפץ להעניק לו מנוחה ושלווה באופן שלמעלה מגדרי הנבראים והטבע, אלא בדרגה שלעתיד לבוא. וכדי שיהיה זכאי לדרגה שכזו היה עליו לעבור זיכוך נוסף, בדמות “רוגזו של יוסף”, כדי להיות ראוי לאופן עבודה נעלה זה, שזכה לנחת עילאי ברוחניות ובגשמיות, בארץ מצרים, למעלה מהטבע.

(לקוטי שיחות חלק ל’ , וישב שיחה א’)