לחזור למקומך ומשם

ללא פיקפוק, החייל מחליט למסור את נפשו למען המלך. אך מה יעשה ולמלך יש דרישה אחרת ממנו? האם ימסור את נפשו או את רצונו? ומה יותר נעלה?.. בדבר מלכות השבוע, מגלים ברורות מהי:

ישנו סיפור ידוע, שמשפיעים רבים מביאים אותו כמשל בהתוועדויות. בסיפור נאספו יחד, מלכים ממספר מדינות, ודנו ביניהם של מי החיילים יותר מסורים, בטלים ונאמנים.

המלך הראשון קרא לחיילו, ופקד עליו לזנק מהחלון הסמוך. החייל האומלל, החל מתחנן על נפשו “מחכים לי בביתי, אשתי וילדי. אנא, חוס על נשמתי!” יילל. פני המלך חפו. גם המלך השני ניסה את כוחו, ופקד על חייל מצבאו לזנק מהחלון. וגם הוא, כקודמו, לא ביצע את הפקודה.

כשהמלך השלישי, קרא לאחד מחייליו וציווה עליו לקפוץ מהחלון - החייל הנאמן הצדיע ביראה ושאל “מאיזה חלון?..”. המלך הבליע חיוך.

המשפיעים, נעצרים בשלב זה של הסיפור, ומסיקים עד היכן אמורה להיות המסירות לרצונו של הרבי מלך המשיח שליט”א. ללא שאלות, ללא ספקות, פשוט לקפוץ.

•     •     •

לסיפור יש סיום, חשוב לא פחות.

“תודה רבה חייל מסור, יכול הינך כעת לחזור למקומך ומשם לבצע את פקודותיי ורצוני”. אומר המלך וכאן מתחילה העבודה הקשה ומסירות הנפש האמיתית של החייל.

כי למסור את הנפש - יותר קל מלמסור את הרצון; כי להשתוקק לאלוקות, ‘רצוא’ אמיתי - יותר פשוט מל’שוב’ ולעבוד בתוך העולם; כי להסגר בד’ אמות של הלכה - יותר כיף מלצאת לשליחות.

אז מה? לא צריך למסור את הנפש? לא נכון להשתוקק לאלוקות? לא אמורים לחיות בתוך עולם הקדושה?

בשיחת הדבר מלכות של השבוע, אומר הרבי שליט”א תשובה ברורה “שאינו מרגיש בזה את שינוי התנועה דליבו (רצוא או שוב), אלא את קיום רצונו של הקב”ה שהוא “אחד” (ובזה אין שום נפקא מינה אם זה רצוא או שוב). ויתירה מזה (כלשון הידוע): אפילו נצטווינו לחטוב עצים. .”.

מה ה–מ–ל–ך רוצה?.. זו השאלה שעומדת מול העיניים.

לקפוץ מהחלון, לחזור לפלוגה; רצוא לאלוקות, שוב לעולם; לחיות כל החיים ב–770, לצאת לשליחות; לשבת ללמוד כל היום, לחטוב עצים; פירסום משיח באופן ד’אורות דתוהו’, הסברת ענינו וזהותו שתתלבש ב’כלים דתיקון’ - הכל אותו דבר.

אם זה הרצון, זה מה שנעשה. גם אברהם אבינו, עקד את בנו בזריזות על–פי הרצון, ובאותה התלהבות ושמחה הוריד את הסכין כשהתבקש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

רבי, מה צריך?

מענדי, 770 ‘בית משיח’.

יום ראשון, ח”י אייר
ל”ג בעומר

תפילת שחרית ב’מתן תורה של פנימיות התורה’ מוקדמת לשעה 9:30. מיד בסיומה, מתקיים מול בית חיינו הפאראד הענק (ראה באריכות במדור החדשות, בגליון הקודם).

כמידי שנה, בה חל ל”ג בעומר ביום ראשון, מתקיים מעמד הפאראד הענק בהשתתפות אלפי ילדי ישראל ובנוכחות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

אלפי ילדים ממלאים את הרחבה מול 770, מקומו של הרבי מוכן ברוב פאר והדר, מאות חולפים מול פניו הק’ של הרבי שליט”א, משאיות נושאות מוצגים בענייני הגאולה והכרזת ‘יחי’ אדירה שמהדהדת בשדרה כולה.

לאחר תפילת מנחה, חוגג ר’ יוסי כהן את שמחת האפשרניש של בנו. התמימים מצטרפים לסעודת המצווה שנהפכת חיש להתוועדות חסידית - כיאה ליום קדוש זה.

בשעות אחר הצהרים, כשחלק נכבד מהתמימים נמצאים בתהלוכות ל”ג בעומר בשכונות הסמוכות וחלקם בפארק שהוקם לאחר הפאראד - פוצחים התמימים שנמצאים בבית חיינו בריקודי שמחה, שנמשכים שעה ארוכה.

בשעות הערב, מתיישבים התמימים להתוועדות רעים “הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד” - להמשיך את הרגעים הנפלאים של ל”ג בעומר תשע”ד, כמה שיותר.

יום שני, י”ט אייר

לאחר שחרית, מגיש ר’ מנחם מענדל דריזין שולחן עמוס בכל טוב, לעילוי נשמת אמו מ’ שרה בת המשפיע הרה”ח זלמן משה היצחקי. התמימים סועדים את ליבם, וחוזרים חיש לספרי הלימוד.

לקראת סיום תפילת מנחה, במניינו של הרבי מלך המשיח שליט”א, נכנסת לבית חיינו קבוצה של ‘מצוייני צה”ל’. הם מקבלים כרטיסים עם תמונתו של הרבי שליט”א תחת הכיתוב ‘משיח’ וחלקם מצטרפים לריקודי ה’יחי’ שלאחר התפילה.

להתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית, מצטרף היום ר’ יחזקאל נואמה, שליח הרבי שליט”א לישוב איתמר שבשומרון. הוא מתוועד עם התמימים ומעורר על כך שצריך לתקן את העולם כולו - גם את הערבים - במלכות ש–ד–י. שהרי העולם כולו מוכן כבר לגאולה.

יום שלישי, כ’ אייר

עם בוקר, משכימים התמימים לסדר השכם רבתי. בו לומדים קטעים מ’בשורת הגאולה’ של הרבי מלך המשיח שליט”א.

בשיעור הדבר מלכות, שלאחר תפילת מנחה, אותו מוסר בנאמנות מידי יום הת’ צביקי מרגליות משתתפים היום קהל רב של תמימים, שזוכים לביאור נפלא בשיחה של השבוע.

בסיום הסדרים, מתקיים סדר לימוד ליקוטי שיחות - תורתו של משיח. עשרות תמימים, יושבים בחברותות, ומתקשרים לרבי שליט”א ע”י לימוד תורתו.

יום רביעי, כ”א אייר

לאחר התפילה מתקיים במזרח 770 ברית לבנו של ר’ אברהם רייניץ. התמימים משתתפים בשמחה, מרימים כוסית לחיים, ומאחלים לתינוק ולהוריו שיגדל חסיד, לנחת רוח הרבי שליט”א.

הערב, מתיישבים תלמידי הקבוצה להתוועדות חסידית עם הרב ירון נאמן משגיח בישיבת חח”ל בצפת, שהגיע לכאן בימים אלו.

בהתוועדות מבאר הרב את המשמעות של ה’שמחה’ וה’פנימיות’ הנדרשים כהכנה למתן תורה.

יום חמישי, כ”ב אייר

בבית חיינו, לא זקוקים לימים מיוחדים כדי לראות ‘פנים חדשות’ ואורחים רבים. כך, שגם ב’סתם’ יום חמישי, ניתן לשמוע ברכת הגומל מפי חסיד שהגיע לרבי.

את השיעור גאולה ומשיח העיוני השבועי מוסר בטוב טעם הת’ מענדי ליפש.

גם הערב, מתקיימת התוועדות עם הרב נאמן, בכיתה ב–770 למטה. הוא מתוועד ומעורר את התמימים לניצול ויוקר הזמן, בחיים בכלל ובפרט בשנת הקבוצה בצל הרבי שליט”א.

יום שישי, כ”ג אייר

לאחר התפילה, יוצאים התמימים למבצעי הקודש, להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו.

ימי שישי הארוכים של הקיץ, מנוצלים עד תום, להתוועד עם היהודים היקרים, לעורר בליבם את הניצוץ היהודי ואת רגש הצפייה וההשתוקקות לגאולה האמיתית והשלימה.

גוט שבת!

החזן ר’ יהודה הכהן בליסופסקי ניגש לתפילת קבלת שבת, 770 מלא, אנ”ש ותמימים.

הנה מגיעים הרגעים הנעלים, כשבסיום לכה דודי, פורצת כאחת מלבבות כולם השירה העצמית והנצחית “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד” התמימים רוקדים על מקומם בהתרגשות.

בכתיבת היומן, זה נראה אותו דבר כל שבוע. אך במציאות, אותם רגעים מרגשים שעומדים מול הרבי שליט”א ושרים ‘יחי אדוננו’ הם ‘חדשים ממש’. ההתרגשות חדשה, העוצמה מחודשת, והצפייה מתחדשת: רצוננו לראות!

סעודות השבת, נהפכות להתוועדויות חסידיות. כך, שבכל השכונה מתקיימים מאות התוועדויות מידי שבת. ליובאוויטש!

שבת קודש, פ’ במדבר, כ”ד אייר
שבת מברכים חודש סיוון

בשעה 8:30, מתייצבים התמימים ואנ”ש לאמירת התהילים במניינו של הרבי מלך המשיח שליט”א, לעמוד ניגש ר’ נחמן הולצברג.

לתפילת שחרית ניגש החזן ר’ מנחם מענדל רייצעס, הוא גם אומר את ברכת החודש, לחודש סיוון הבעל”ט. למוסף ניגש ר’ יהודה הכהן בליסופסקי.

בשעה 1:30 מתחילה התוועדות הק’ של הרבי מלך המשיח שליט”א. התמימים ניצבים הכן מול מקומו הק’, שרים מכל הלב ‘יחי אדוננו’, מרימים כוסית ‘לחיים’ ודורשים לחזות בפני המלך בהתגלותו.

החתנים שמתחתנים בימי ההגבלה, עורכים התוועדויות לאחיהם התמימים. ההתוועדויות פעילות וסוערות ומתארכות עד לשעת תפילת מנחה, למרות היותה מאוחרת מאוד.

לאחר מנחה, אמירת פרק ה’ בפרקי אבות, סדר ניגונים וחזרת דא”ח.

לאחר מעריב והבדלה מוקרן הוידיאו השבועי מ’לראות את מלכנו’, הפותח בעידודי הרבי שליט”א את שירת ‘יחי אדוננו’ לפני עשרים שנה.

התמימים מתיישבים ללימוד הדבר מלכות של שבוע הבא - פ’ נשא, ובמרכז מתקיים סיום הרמב”ם.

לתלמידי הקבוצה מתקיימת אסיפה, לעורר ע”ד ההכנות ל’שבת אחדות - לקבלת פני משיח צדקנו’ כפי בקשתו הנפשית של הרבי מלך המשיח שליט”א, לערוך שבת שבה ישבו יחדיו להתוועדויות רעים - בסמיכות לר”ח סיוון.

בסיום האסיפה, מתחילה ההתוועדות עם הרב ירון נאמן. הרב נאמן מעורר את התמימים, לקחת ברצינות את ההוראה והדרישה לעשות כל אשר ביכולתנו כדי להביא משיח. למרות שעברו כבר עשרים שנה, למרות ההעלם וההסתר הנורא, מתוך אמונה איתנה לא מתייאשים וממשיכים לפעול ולהילחם.