הרב שניאורסאהן היקר,

פרסום ראשון: מכתבו של הרבי אודות התלמוד הבבלי שהודפס על ידי הג’וינט והצבא האמריקאי

 לאחר מלחמת העולם השנייה, ארגון הג’וינט בשותפות עם הצבא האמריקאי הדפיס מהדורה מיוחדת של הש”ס בגרמניה. למעשה, מהדורה זו היא היחידה שנדפסה על ידי גורם ממשלתי. השערים של מהדורה זו כללו ציורים של מחנות ההשמדה הנאצית, וגמרות אלה הופצו לניצולים.

לאחר שהסט הושלם, הג’וינט שלח סטים לרבנים שונים שעזרו לעבודת ארגון הג’וינט. בשנת תשי”ב הג’וינט שלח סט אחד לרבי עבור ספרייתו, והרבי הגיב במכתב ארוך באנגלית, המפרט את מעלתה של הדפסה זו. בפרק זה, המיוחד לחג השבועות, מציגים אנו תיעוד הקשור לסט זה.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי). כל המסמכים בתרגום מאנגלית.

הדפסת הש”ס במקום בו “היטלר שרף את התלמוד”

ביום ב’ שבט תשי”ב, מר משה לוויט, סגן יו”ר ארגון הג’וינט שלח סט של “ש”ס הפליטים” אל הרבי, בצירוף המכתב הבא:

הרב שניאורסאהן היקר,

תענוג גדול יש לי להציג בפניכם סט זה של התלמוד הבבלי אשר הג’וינט, בשיתוף עם הצבא האמריקאי, הדפיס בגרמניה. כפי שאתה ודאי יודע, הפרויקט בוצע בכדי לענות על הצורך בקרב בתי ספר דתיים ורבנים, לא רק בגרמניה, מקום בו היטלר שרף את התלמוד, אלא גם במדינות אחרות בחוץ לארץ. כתוצאה ממאמץ זה, הצלחנו לספק סטים של התלמוד למספר רבנים פליטים ומוסדות באירופה, כמו גם לקהילות וישיבות שהוקמו בישראל.

כמה סטים של התלמוד הוקצו עבור אמריקה, וחילקנו אותם בין ישיבות, סמינרים, וספריות מיוחדות; הן בגלל המשמעות היסטורית של פרויקט זה, והן בגלל הערכתנו לסיוע שניתן לנו על–ידי יהודי אמריקה לסייע לאחינו היהודים בחוץ לארץ.

ברוח זו נשלח סט זה אליך. היא יכולה לשמש כמזכרת לשארית הפליטה ולסיוע שקיבלנו מאת הקהילה היהודית האמריקאית באמצעות ארגון הג’וינט עבור היהודים בחוץ לארץ.

מכתבו של הרבי: מעלותיו של ש”ס זה

ביום י”ב שבט תשי”ב השיב הרבי במכתב ארוך באנגלית, המסביר את חשיבות הדפסת התלמוד בכלל, וחשיבות הדפסה זו בפרט:

מר לוויט היקר:

הנני מאשר בתודה עמוקה את מכתבך מה–29 לינואר וכן הסט של התלמוד הבבלי, אשר הג’וינט, בשיתוף עם הצבא האמריקאי, הדפיס בגרמניה. זה יהיה תוספת חשובה לספרייה שלנו, ואני מעריך מאד את ההתחשבות שלך.

התלמוד הבבלי, התורה שבעל פה שלנו, אשר הולכת יד ביד עם התורה שבכתב שלנו (התנ”ך), מייצג את המורשת הרוחנית הגדולה ביותר והמקודשת ביותר שלנו, נשמת אפו של עמנו, והאור בגלותנו. הדפסתם מחדש של אוצר עצום זה הוא מאורע משמח בכל עת. אבל בימינו, לאחר שההמון–עם ההיטלראי השמיד רבים מגדולי לומדי התורה שלנו יחד עם ספרי הקודש שלהם, ואת בתי הדפוס המפורסמים באירופה, הדפסתו מחדש של התלמוד הוא לא רק מזכרת הולמת לטרגדיה הגדולה שלנו, אלא הוא גם ממלא צורך דחוף. העובדה שזה נדפס בארץ שרצתה לפרוש כיסוי של חושך על העולם כולו, מוסיף נופך של צדק אלוקי.

דבר נוסף הראוי לציון הוא כי הג’וינט יזם את השירות הציבורי הגדול הזה. זה מוכיח כי הארגון הזה חי ודואג לצרכים הרוחניים החיוניים של עמנו. ההיסטוריה הארוכה של שיתוף הפעולה של ארגון הג’וינט עם חמי זצ”ל בעבודתו הקדושה כל ימי חייו להנצחת המורשת המקודשת שלנו, והמשך שיתוף הפעולה העקבי עם ליובאוויטש עד עצם היום הזה, מחזקים נקודה זו. אני מאוד מקווה ומתפלל כי הג’וינט יהיה בעמדה להגדלת תרומה משמעותית זו לשיקום הרוחני של העם שלנו, העולה בקנה אחד עם הצמיחה וההתרחבות של העבודה שלנו באירופה, צפון אפריקה, ובארץ הקודש.

אנא קבל את הערכתי המלאה על ענין זה ועל שיתוף הפעולה האישי שלך, כמו גם של עמיתיך בהנהגת ארגון הג’וינט בוועד ההנהלה האירופי שלה.

בברכת תפילה

חתימת יד קדשו

הכרך החסר…

מעניין לציין שהסט שהרבי קבל היה חסר כרך אחד, והג’וינט מייד החליף את הכרך החסר. ביום ט”ו בשבט תשי”ב, המזכיר הרב ניסן מינדל שלח את המכתב הבא לג’וינט:

רבותי:

בנוגע לסט של התלמוד הבבלי ששלחתם בחביבות אל הרבי מליובאוויטש שליט”א הרינו מודיעים לכם כי הכרך השני (מסכת שבת) חסר.

ללא ספק תרצו להשלים את הסט, ואני מודה לכם על תשומת הלב.

שלושה ימים לאחר מכן, ביום ח”י שבט תשי”ב, גב’ הנרייטה בוכמן כתבה בחזרה אל הרב ניסן מינדל כי הכרך החדש בדרך:

כאב לי ללמוד ממכתבך כי הכרך השני (מסכת שבת) היה חסר מהסט של התלמוד הבבלי אשר נשלח אל הרב מליובאוויטש. אנחנו לא פתחנו את הארגז לבדוק אותו לאחר שהגיע מגרמניה, ולא היינו מודעים לכך שהסט לא הייתה מושלם.

אנחנו מיד שלחנו לכם עותק של הכרך השני, ואנו מקווים כי הכריכה תהיה זהה לשאר ה18 כרכים האחרים בסט שנשלח אל הרב שניאורסאהן. באם הכריכה אינה מתאימה לאחרים, אנא הודיעו לנו, ואנו נשתדל לקבל תחליף מכרכים בודדים שאולי ישנם במשרדים שלנו בגרמניה.

כמה ימים לאחר מכן הכרך החדש הגיע, וביום כ”ט שבט תשי”ב הרב ניסן מינדל הודה לגב’ הנרייטה בוכמן:

גב’ בוכמן היקרה:

הנני מאשר בזאת את מכתבך.

המסכת החסרה התקבלה, והכל בא על מקומו באופן הכי טוב.

תשומת לבכם מוערכת מאד.

עם כל האיחולים.