כל דבר שגורם להפסד זמן לימוד - אין לו מקום בישיבה ! • “אגרות קודש” שנכתבו במקור

כל דבר שגורם להפסד זמן לימוד - אין לו מקום בישיבה! • “אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בתרגום חופשי ללשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

חינוך מעורב, לימודי קודש לפני לימודי חול, עברית בעברית

בבוא האדמו”ר הקודם, חמיו של הרבי, לאמריקה בשנת 1940, הוא ייסד הרבה ישיבות ומוסדות חינוך דתיים ברחבי היבשת. מכתב זה נכתב לתורם חשוב של אחד מבתי הספר האלה בקונטיקט, שנקלע לקשיים כספיים, וניסו לעשות אותו יותר מודרני ואטרקטיבי עם חינוך מעורב, שיושם דגש על לימודי חול ברמה גבוהה, ושיטת “עברית בעברית”, כדי למשוך עוד תלמידים וכך לחסוך בהוצאות הכספיות.

ב”ה. יום ד’ של חנוכה, התשט”ו

ברוקלין, ניו יורק

מר…

קונטיקט.

שלום וברכה:

נהניתי לקבל את מכתבך מה-7 לדצמבר, ולהיוודע בו על התעניינותך בישיבה, ושמחתך ברכישת בית חדש ומתאים עבורה, ותקוותיך להמשך צמיחתה.

בעוד הבעיות החיצוניות הקשורות בשיכון הישיבה נמצאת כרגע בראש מעייניך, זוהי הזדמנות טובה להאיר בנוגע לצביון ולהיבטים הרוחניים של המוסד הזה. אין כל ספק בכך שתנאים חיצוניים הינם בעלי השפעה על התפתחותו הכללית של מוסד, אולם לעולם אסור לאבד את זווית הראייה הראויה לגבי מהו חיוני ומה שולי.

ההיבט החיוני של כל מוסד חינוכי, ושל ישיבה במיוחד, הינו הצביון הרוחני הפנימי שלו.

זהו הצביון הרוחני של הישיבה ב… שאת ההזדמנות הזאת אני מנצל כדי להתמקד בו. לשם הבנה טובה יותר של צורת הסתכלותי, אני מוצא זאת להכרחי להקדים הקדמה, גם במחיר של חזרה לשטח מוכר היטב.

כפי שהנך יודע, ישיבת ליובאוויטש של … נוסדה על ידי חמי זכר צדיק לברכה. כמו כל מפעליו הציבוריים האחרים, זה דרש הקרבה אישית משמעותית ביותר, אולם הקרבה אישית איפיינה את כל חייו ועבודתו, מההתחלה תחת שלטון רוסיה הבולשביקית והקומוניסטית, ועד יומו האחרון כאן באמריקה החופשית. מבלי להירתע מפני הסכנה הממשית לו באופן אישי באותם ימים של רוסיה הבולשביקית, הוא הפיץ חינוך יהודי, מיוסד לפרטי פרטים על תורתנו הקדושה, לאורכה ורוחבה של רוסיה כולה. הנך יודע בוודאי שהרדיפות הבלתי פוסקות שהוא סבל כתוצאה מפעולותיו אלו הסתיימו במאסרו ובגזר דין מוות. אך בחסדי ה’ גזר הדין הומר לגלות ובסופו של דבר היה באפשרותו לעזוב את רוסיה, ולהמשיך את פעילותו בלטביה ובפולין.

עם הגיעו למדינה הזאת ב-1940, הוא התעלם לחלוטין ממצבו הבריאותי, שהיה מעורער בשל החוויות הקשות שעבר והרוס מהמלחמה, ומיד מסר את עצמו, גוף ונפש, למשימת הפצת חינוך תורני אמיתי במדינה הזאת. באותם ימים זאת היתה עבודה חלוצית אמיתית, אולם המוסדות הרבים שהוא יסד בדם, ייזע ועמל, ובלהט נשמתו, היו חייבים לפרוח, והם אכן פרחו, בעזרת השי”ת. ישיבת ליובאוויטש ב … הינה אחת מהמוסדות הללו.

לכל האנשים הדתיים, וליהודים במיוחד, אמונה איתנה בנצחיות הנשמה. משום כך זה ברור ללא מילים, שמכיוון שהישיבה ב … היתה קשורה בקשר הדוק עם נשמתו הקדושה, והוא חפץ שהישיבה תתנהל נאמנה לציביונה הפנימי ביותר, כפי שהוא יסד אותה ובהתאם לחזונו המקורי.

לאחר ההקדמה שלעיל, הנך יכול להעריך היטב את הכאב הפנימי והדאגה שנגרמו בעקבות הדיווחים על השינויים שהונהגו באופיה של הישיבה בשנים האחרונות, שינויים אשר פוגעים באופי הישיבה ומזיקים לתלמידיה. אציין אחדים בלבד מהשינויים החמורים ביותר:

1. המטרה של חינוך (חינוך יהודי) הינה להביא את הילד היהודי, ילד או ילדה, לרמה הגבוהה ביותר האפשרית של מושלמות, מבחינה דתית כמו גם מבחינה מוסרית ואתית. חינוך מעורב אינו מסייע להשגת המטרה הזאת; להיפך, זהו צעד בטוח בכיוון ההפוך. הרמה המוסרית של הנוער בימינו הינה נושא כאוב מכדי להתעכב עליו. אפילו בקרב מחנכים לא יהודים גברה המודעות להשפעתו המזיקה של החינוך המעורב. הסטטיסטיקות הן בכלל לא מוחלטות, שכן מסיבות מובנות הן לא מדווחות במלואן ואפילו לא מתועדות, לא חושפות את רמת השחיתות המוסרית שאליה מוביל חינוך מעורב.

משום כך זהו אחד העקרונות היסודיים והעיקריים של מוסדות החינוך שלנו, לא להרשות חינוך מעורב בשום מחיר, וזה מצער אותי מאוד לשמוע שהישיבה ב … אינה מצייתת לעיקרון הזה. לפיכך היא לוקחת על עצמה את האחריות לפירצה בגדרי הצניעות והמוסריות של ילדים צעירים, טעות נוראה אשר אם לא תתוקן במהרה היא עלולה לגרום לנזק בל יתוקן, ה’ ישמור.

אין צורך לומר, הטיעון הכלכלי שיקר יותר להפעיל כיתות נפרדות לבנים ובנות, אינו טיעון כלל, היות שהענין חיוני ונוגע לעתידם של הרבה ילדים. וגם אם עתידו של ילד בודד היה מעורב, כסף לא יכול להיות נושא לשיקול, כפי שחכמינו אומרים, “כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא”.

אני מודע גם לטענה שמוסדות אחרים מתירים חינוך מעורב, או שכמה סמכויות רבניות לא התנגדו לכך בפומבי, וכו’. הטיעונים הללו אינם משכנעים אפילו לא את אלו שמציעים אותם, ובוודאי יהיו חסרי תועלת בעוד שנים, כאשר כמה גברים צעירים או נשים, תוצרת המערכת הזאת, יתייצבו באצבע מאשימה ובזעקה מרטיטת נפש, “מדוע הרסתם את חיי?” גם אם יהיה זה מקרה בודד, לא תהיה שום הצדקה או תירוץ, אולם הסיכויים הם שלא יהיה זה מקרה בודד אם לשפוט לפי הסטטיסטיקות הנוכחיות.

2. זהו גם ברור מאליו שאחת המטרות העיקריות של הישיבה היא להכין את הילד היהודי לחיים בסביבה שבה יהודים מהווים מיעוט. יהודים היו תמיד המעט בין העמים. “אולם כוחנו אינו טמון במספרים”. הייעוד של היהודי הינו להיות “ממלכת כוהנים וגוי קדוש”. חיים בהתאם לתורתנו הקדושה – תורת חיים, העיקר של חיינו – דבקות בה ויישומם בפועל של הערכים הגבוהים של מצוותינו בחיי היומיום שלנו, עשו אותנו ‘שונים’, בזה בלבד טמון כוחנו, וזה מה ששמר עלינו במהלך הדורות.

המודעות היהודית הזאת, וגאווה מוצדקת בייעודנו צריכים להינטע בילדינו החל משנותיהם המוקדמות ביותר והמעצבות, והחשיבות החיונית שלה אינה ניתנת לתיאור.

העובדה שאנו חיים כאן במדינה דמוקרטית, בחופש מלא, עושה מודעות יהודית כזאת אפילו הכרחית יותר. שכן בהיותנו אחוז קטן מכלל האוכלוסיה, סכנת ההתבוללות תובעת מהם תוקף רב יותר מבכל מקום אחר.

זוהי חובתה של הישיבה לסלק מהילד כל שמץ של תסביך נחיתות בנוגע ליהדותו בסביבה שאינה יהודית ברובה, עד שהוא מתבגר דיו כדי להבין שדמוקרטיה וחופש אינם קדירה של התבוללות שבה בוחשים הכל יחדיו, אלא דווקא להיפך, הם מציעים לכל אחד את האפשרות לתפוס את מקומו, ליהנות מזכויותיו ולחיות בהתאם לאמונתו במאה אחוזים, ואת האפשרות עבור היהודי להגשים את ייעוד חייו. (דרך אגב, זוהי גם דרך טובה יותר לזכות בהערכתו של השכן הגוי מאשר על ידי מאמצים לחקות אותו ולחדור לפרטיותו, לדתו ולמנהגיו, וכדו’).

כאשר האמת הנ”ל מלווה אותו, זה היה עיקרון בסיסי בכל המוסדות שיוסדו על ידי חמי זכר צדיק לברכה, ובאחרים שאליהם התרחבה השפעתו, להקים מערכת שבה לימודי הקודש נלמדים בבוקר ומקצועות האנגלית אחר הצהריים. מלבד העובדה שמוח הילד פתוח יותר לקלוט ולאגור בשעות הבוקר, ישנו העיקרון הבסיסי להטביע בילד מהו סדר העדיפות שבין שני התחומים הללו, כלומר שהתורה ודרך החיים היהודית באים קודם ובמקום הראשון. רק בדרך זאת ניתן להביא אותו לכך שיעריך כראוי את המורשת היהודית הנפלאה שלו, ועם גאווה ונחישות לקדם כל אתגר שהוא עלול להיתקל בו כיהודי.

משום כך זה כואב מאוד להיוודע שהישיבה של … מתעלמת מהעיקרון החיוני הזה, ושבכיתות מסוימות, לפחות, הסדר התהפך.

3. מיותר להדגיש כמה מוגבל, ומשום כך כמה יקר ערך משך הזמן שבו הילד יכול להקדיש את עצמו ללימודי היהדות. זה עושה את הדבר להכרחי שכל רגע שהילד נמצא בישיבה ינוצל במלוא היעילות, וכל דבר שגורם להפסד זמן לימוד אין לו מקום בישיבה. כאשר זהו הפסד זמן בלבד שאולי ניתן איכשהו להשלים בגיל מאוחר יותר, זה היה מצער דיו. לרוע המזל, זה יותר מכך. שכן ההפסד של זמן מוקדם זה ישאיר פער בידיעותיו של הילד ובחינוכו, שאין סיכוי למלא אותו אי פעם.

אני מתייחס לשיטה של ‘עברית בעברית’, זאת אומרת, השימוש בעברית כאמצעי הוראה והפסד הזמן והאנרגיה שנוצר בעקבות כך.

השיטה של ‘עברית בעברית’ מקורה בזרם האנטי דתי, שהתחיל על ידי מה שמכונה תנועת ה’השכלה’, לפני שנים רבות, ואשר סללה את הדרך להתבוללות המונית. השאיפות והמניעים העיקריים של השיטה הזאת איבדו את אמינותם לפני זמן רב. אפילו מחנכים לא חרדים מכירים בהפסד הזמן העצום שכרוך בשיטה הזאת, אשר מוכנה להקריב את זמנו ומרצו של הילד במטרה ללמד אותו קטעים אחדים בעברית או דיבור בעברית שבין כה וכה הילד ישכח בסופו של דבר. ועדיין, מסונוורים על ידי שיקולים שבוודאי אינם לטובת חינוכו היהודי של הילד, כמה חוגים נצמדים עדיין לשיטה הזאת.

משום כך, הנך יכול לתאר לעצמך היטב  כמה כואב זה לשמוע שהשיטה הזאת אומצה בכיתות מסוימות בישיבה של …

ישנם עניינים אחרים שדורשים תיקון, אולם שלושת הנ”ל צריכים להספיק כדי להניע מישהו לעשות ביקורת עצמית ולהתבונן בנושאים החיוניים שעליהם מהמרים. שוב, אני חוזר, אני מודע לטיעונים הרגילים המתיימרים ‘להצדיק’ את החסרונות הנ”ל, ואפילו מכנים אותם יתרונות. הנזק הממשי, בכל אופן, אינו מצטמצם על ידי כך. טובי המחנכים לא תמיד יכולים להעריך במלואו את הרושם שנשאר ממה שנראה כל כך קל ערך ולא נחשב בחינוכו של הילד. הילד הרך בשנים דומה מאוד לגרעין זרע, או לשתיל צעיר, אשר השריטה הקלה ביותר עלולה לגדול לממדים בלתי צפויים ולתוצאות חמורות. באותה מידה, כל מאמץ לתקן אפילו את הפגם הקטן ביותר בחינוכו של הילד, אין ערוך לחשיבותו.

רבות הן ההזדמנויות של אלו אשר ההשגחה האלוקית נתנה להם השפעה על מוסד חינוכי, במיוחד אחד שנוסד על ידי המנהיג הקדוש של עם ישראל. להם הכבוד והזכות להבטיח שהישיבה תגשים את מטרתה, אשר בה תלוי לא רק עתידם של מאות תלמידים, אלא גם מספר שווה של בתים יהודיים; להבטיח את אושרם האמיתי, הגשמי והרוחני גם יחד.

לסיכום הרשה לי לומר, שזוהי איננה שאלה של אכיפת רעיונות מסוימים, או מדיניות כלפי קהילה, או לנצל זאת כדי שהוראותיי, או של כל מישהו אחר, ימולאו.

הזדרזתי להפנות את תשומת לבך לכל האמור לעיל מתוך תחושת מחויבות, לאור העובדה שהעניין משפיע מאוד על חייהם של מאות, יתכן אלפים, מאחיי; ומתוך תחושת הכרה שמבוססת על שנים רבות של ניסיון וקשר עם עבודתו של חמי, זכר צדיק לברכה. אני יודע שכל דבר ניתן לתקן, וזוהי רק שאלה של רצון ונחישות. הפסד העבר הינו מצער אמנם, אך כמו שאומרים, “אין צועקין על העבר”. אולם העתיד הינו בידיהם של אלו שההשגחה האלוקית נתנה להם את האחריות והזכות לדאוג לגורל הישיבה.

תקוותי הכנה והעזה שמבלי לבזבז זמן יפעלו לתקן את כל הדורש תיקון, במיוחד בשלושת השטחים שציינתי במכתב זה. אהיה אסיר תודה אם תשמח את לבי בבשורות טובות בקשר לאמור לעיל, ונחת הרוח שזה יגרום לנשמתו הקדושה של המייסד, זכרונו לברכה, בוודאי ישפיע לך ולכל הקשורים ברווחת הישיבה הרבה שמחה ואושר והצלחה בענייניכם האישיים, בגשמיות וברוחניות.

בברכה,

(חתימת יד קודשו)