יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרבי מה”מ אינו נח ואינו מרפה - הוא עושה הכול ונותן לנו את הכח לעשות הכל להביא את הגאולה. הוא הזכיר זאת לנו בכ”ח ניסן לפני כ”ה שנים, ועלינו לזכור זאת במיוחד היום, להתעורר ולעשות בדיוק מה שנצטווינו - הכל.

שמו של ר’ אייב (אברהם) זקס, אינו מוכר כנראה לחלק גדול מהקוראים, אולם דמותו של מאמן הכדורסל היהודי המצליח, שמצא את מקומו אצל נשיא הדור, כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, זכורה לכל מי שהשתתף בהתוועדויות הקודש של הרבי לפני יותר משלושים שנה, או שצופה בהן, ורואה אותו זוכה לעידוד מיוחד כשהוא מכרכר ומפזז בכל עוז, מול פני הקודש.

באחד הלילות, כך ספרו חסידים שהיו נוכחים אז, סבל ר’ אייב מנדודי שינה, והחליט למצוא מנוח לנפשו במקום המתאים ביותר - 770. הוא הגיע לפנות בוקר, בלילה בו קיבל הרבי ל’יחידות’, עד השעות המוקדמות של הבוקר. כאשר הבחין בו הרבי בצאתו, שאל אותו מדוע אינו ישן בשעה כזו. כדרכם של יהודים, הוא הגיב בשאלה משלו: מדוע הרבי אינו ישן בשעות כאלו, ובכלל ממעט בשינה?

תשובתו של הרבי, מחייבת למעשה כל אחד מאתנו: “אני לא יכול לישון, משום שעלי לדאוג לך ולכל יהודי, אך אתה צריך לדאוג להיות בריא, ולשם כך לישון כדבעי”. מאז סיפר ר’ אייב, הוא השתדל עוד יותר לישון היטב, כדי שלרבי תהיה דאגה אחת פחות..

הרבה לפני כ”ח ניסן תנש”א, ובוודאי שבשנים הרבות מדי שחלפו מאז, אנו יודעים ועלינו לשנן לעצמנו, הרבי אינו ישן, מפקיר את בריאותו ומשליך חייו מנגד, עושה הכל ונותן לנו את הכח לעשות את מה שאנו צריכים, כדי להביא את הגאולה לעם ישראל ולעולם כולו, ולכל אחד מאתנו באופן פרטי - האם וכיצד אנו יכולים להרשות לעצמנו שינה עריבה בלי הפרעות??

כבר בשנת תש”י, עוד לפני קבלת הנשיאות באופן גלוי בשלימות, תובע מאתנו הרבי: להיות נשמע תמיד באזנינו מוחנו ולבנו קול קריאתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר היוצא מקרב נפשו פנימה: על מה מחכים, הרי מעכבים את הגאולה, כבר ערב שבת לאחר חצות!

בזמן כזה, עלינו לתבוע מעצמנו, לעורר איש את רעהו, יחיד ורבים, בכל דרך ואופן אפשריים - לא לישון, לא לנוח, לא להירדם לקראת הבוקר, ולסיים את ההכנות, כי כבר נכנסת השבת, שבת ומנוחה לחיי עולמים. לזכור כי הרבי מעיד על עצמו שהוא עשה ועושה כל אשר ביכולתו, ומוסר לנו לעשות את כל מה שאנו יכולים, הרבי לא ישן ולא נח, אז אין דבר שקשה מדי עבורנו.

עלינו לזכור כי יש לנו כח לפעול הכל - כחו של הרבי וכל מה שהוא נותן לנו ולעולם כולו. יש לנו את הכח ואת היכולת להביא לשינוי הנדרש. יש לנו את הכח לפעול בעולם גם כאשר רואים מצב בו “את חליינו הוא נשא” וגם כאשר ההעלם וההסתר הם ללא תקדים.

ולכן, בבואנו לכ”ח ניסן, איננו חוגגים אותו, אלא עורכים חשבון נפש, עד כמה אנו קרובים ומתקרבים למילוי השליחות והתפקיד המוטלים עלינו. אנו מחליטים שוב להתמסר בכל הכחות לשליחות, מטכסים עצה כיצד לעשות זאת טוב יותר, ובעיקר מכריזים ושרים:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרבי מה”מ אינו נח ואינו מרפה - הוא עושה הכול ונותן לנו את הכח לעשות הכל להביא את הגאולה. הוא הזכיר זאת לנו בכ”ח ניסן לפני כ”ה שנים, ועלינו לזכור זאת במיוחד היום, להתעורר ולעשות בדיוק מה שנצטווינו - הכל.