במזמור קי”א בתהילים, אותו אנו מתחילים לקרוא ביום הבהיר י”א בניסן אנו קוראים את ה

במזמור קי”א בתהילים, אותו אנו מתחילים לקרוא ביום הבהיר י”א בניסן אנו קוראים את הפסוק “סמוכים לעד לעולם” עם ביאורו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, כי מיד ממש נהיה סמוכים על שולחן אבינו בגאולה השלימה.

במזמור קי”א בתהלים המתאים למספר שנותיו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ענייני הגאולה שבו מופיעים בביאורי רבותינו נשיאנו עליו. על הפסוק “זכר עשה לנפלאותיו” מביא כ”ק אדמו”ר הצמח צדק, את המדרש “כל מה שעושה הקב”ה לצדיקים בעולם-הזה אינו כלום, אלא זכר עושה להם, אלא כשיעשה לעולם הבא”. ומבאר לפי זה כי “אפילו נסים של יציאת מצרים הם רק זכר לבד מנסים דלעתיד לבוא… זכר עשה לנפלאותיו היינו לבחינת אראנו נפלאות שלעתיד לבוא”.

הרבי מרחיב את הביאור, אודות החידוש שבגאולה השלימה, שהיא בבחינת נפלאות, ללא כל ערך למה שהכרנו או חווינו במהלך כל שנות ההיסטוריה של עם ישראל, כולל זמני הגאולה שבה, אולם יחד עם כך מדגיש הרבי כי:
 ”יש מעלה גם ב”זכר (עשה לנפלאותיו)”… והרי הגאולה העתידה תלוי’ במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות… ומזה מובן גודל המעלה והיוקר ביותר של מקימי תורה ומצוות בזמן הגלות שעל ידם תהיה הגאולה העתידה, עם ה”נפלאותיו” שבה”.

שתי תנועות אלו – הן מהמאפיינים הבולטים שבהם זכינו שהרבי מנהיג את דורנו, דור השביעי. הכרה במעלת  הגאולה השלימה והידיעה כי כל עוד היא לא נמצאת בעולם בשלימות הרי כל מה שנעשה הוא “להבל ולריק”, אולם דווקא לכן לייקר כל פעולה וכל עשייה בזמן הזה דווקא.

להשקיע את כל המאמצים בקיום התורה ומצוותיה על-ידי כל אחד מעם ישראל, מתוך ידיעה והכרה כי מעבר לחשיבות שבקיום המצווה כשלעצמה, ישנה מטרה נעלית לכל מה שעושים – הכנת עצמנו והעולם כולו לקבלת מלך המשיח ולגאולה האמתית והשלימה.

ובהמשך הפרק – גם בלי מקור מפורש במדרשים ובמפרשים, מראה לנו הרבי כיצד חיים משיח וגאולה. ברגע שמופיעה בפסוק המילה “סמוכים”, מוצא הרבי את הקשר לגאולה.

יש לומר על דרך הרמז בפירוש “סמוכים לעד לעולם”, שתמורת זה שישראל בזמן הגלות “גלו מעל שולחן אביהם”, הנה בגאולה האמיתית והשלימה יהיו “סמוכים” על שולחנו, באופן נצחי – לעד לעולם”.

בכל הזדמנות שיש לנו, עלינו לומר, לפעול ולעשות הכל, גם אם זה נראה רק בדרך הרמז – חובה לנצל כל הזדמנות ולעשות הכל, לפעול אצל כל אחד מאתנו את ההרגשה כי המצב כעת אינו יכול להימשך, להרגיש כל הזמן שאנו במצב לא טבעי של גלות מעל שולחן אבינו שבשמיים, והמצב הטבעי הוא המצב הרצוי, המצב אליו אנו שואפים, ולקראתו אנו מתכוננים – להיות סמוכים לעד על שולחן אבינו – בגאולה השלימה.

אנו סמוכים על שולחן אבינו – על שולחנו של הרבי מה”מ, ויודעים כי זהו תפקידנו בעולם. התפקיד למלא את שליחותו, הוראותיו ורצונו. אנו סמוכים לעד ולעולם, ולא מפקפקים ולו לרגע באף פרט מהנבואה אותה מורה לנו לפרסם.

אנו מנצלים כל הזדמנות, כל כינוס והתוועדות, כל התעוררות, על מנת להביע אמונה זו לעיני כל. פועלים במלא המרץ בכל המבצעים, מתכוננים לחג הפסח חג החרות והגאולה, ובראש ובראשונה לי”א בניסן – היום בו התגלתה מציאותו של הגואל.

ובעיקר מתכוננים לראות את הכל בגלוי, אז נראה את התוצאות של מעשינו ועבודתינו במשך כל זמן הגלות, ובשנים האחרונות במיוחד. העולם כולו יראה ויצטרף לשירה ולהכרזה בהם התחלנו ולא הפסקנו ולו לרגע:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!