המחלוקת

המחלוקת

כ”ק אדמו”ר הזקן: בגמרא במסכת בבא מציעא מופיעה מחלוקת בין הקב”ה למתיבתא דרקיע: שחלקו במתיבתא (בישיבה) שברקיע כדלקמן: שאם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. ואם שער לבן קדם לבהרת - טהור. ספק מה קדם למה? הנה בזה היא המחלוקת. הקב”ה אמר: טהור. וכולהו (וכל) מתיבתא דרקיע אמרי: טמא.

נקודת הביאור בזה היא: הקב”ה זו בחינת סובב כל עלמין. ומתיבתא דרקיע היא בחינת ממלא כל עלמין. וכיון שכוח הסובב כל עלמין הינו כה נעלה יכול אור זה לטהר אפילו בחינה שמבחינת אור הממלא כל עלמין אינו יכול להאיר שם שלכן מבחינת הממלא כל עלמין אכן טמא.

(לקוטי תורה ויקרא, כג, א)

מצוות בעולמות עליונים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: פיקודי ה’ ישרים משמחי לב בשמחה של מצוה המגביהה את האדם לעבודתו יתברך. והנה התורה נלמדת בכל עולם ועולם. בעולם הזה הגשמי היא נלמדת בהתאם לנבראים הגשמיים שבאותו עולם. ואילו בעולמות רוחניים יותר, מעולם העשיה הרוחני ועד לעולם האצילות, יכול האדם או נשמתו לעסוק בענייניה הרוחניים של המצוה באופן הרוחני שהיא משמשת בעולמות העליונים והרוחניים.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי ויקרא ב עמ’ תסט)

כמשל השערות

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: עניין הבהרת שבעולם הזה ועניין הבהרת שבגן עדן, עם היות ששם אחד להם, מכל מקום הם כה רחוקים זה מזה, בהיות הבהרת שבעולם הזה הינה גשמית בעוד עניין הבהרת הנלמד בגן עדן הוא עניין רוחני לחלוטין. וכדי להבין כיצד הבהרת שלמטה נשתלשלה מעניין הבהרת הרוחנית שלמעלה, יש להשתמש במשל יניקת השערות מהמוח, שעם היות שהשערות מקבלות חיותן וקיומן מהמוח, בכל זאת מובן עד כמה רב ועצום ריחוק הערך בין המוח לשערות הנמשכות הימנו.

(אור התורה, ישעי’ עמ’ תשעה)

בספק - אין יניקה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: ספק - קודשא בריך הוא אמר טהור. טעם הדבר: שאם אין ידוע האם הבהרת קדמה, אזי ישנו ספק. והתורה היא הפושטת ספק זה כי אמרה שבאם אין וודאות שבהרת קדמה, אזי אדרבה, אין שום יניקה לצד שכנגד.

(תורת שמואל תרל”ט א עמ’ תשדמ)

רק ברוחניות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: עניין בהרת קדמה לשער לבן טהור וכו’, אינו אלא במושגים רוחניים בלבד, שהרי לא תיתכן בהרת גשמית בעולמות הרוחניים - בגן עדן חס וחלילה. ואכן את התורה באופן רוחני זה ביקשו המלאכים לקבל. ועל כך ענה משה רבינו: כלום יצר הרע יש בכם?

דהיינו שכדי להיות לו יתברך דירה בתחתונים לא די בלימוד התורה ברוחניות אלא בלימוד העניינים כפי שהם בגשמיות דוקא.

(ספר המאמרים תר”ן עמ’ שצט)

הקב”ה לומד תורה בישיבה

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: אמרו רז”ל: שלש שעות ראשונות הקב”ה יושב ועוסק בתורה ולומד בישיבה במתיבתא דרקיע, וכמאמר רז”ל: קא מפלגי במתיבתא דרקיע . . ספק אם קדמה הבהרת לשער לבן או לא, קודשא בריך הוא אמר טהור ומתיבתא דרקיע אמרי טמא. הרי שהקב”ה לומד תורה בישיבה.

(סה”מ תש”ג עמ’ 106)

נצחוני בני

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: פסק הרמב”ם בהלכות טומאת צרעת סוף פרק ב, שבספק מה קדם למה הדין הוא שטמא. דהיינו שלא כפי שפסק הקב”ה מול מתיבתא דרקיע ודלא כפי שהכריע רבה בר נחמני! הייתכן?!

אלא שעל דרך ההלכה שאין משגיחין בבת קול ותורה לא בשמים - אין לפסוק את הדין שטהור מפני שהקב”ה אומר טהור, ולכן פוסק הרמב”ם שטמא. וגם רבה יחיד הוא. ברם התורה ניתנה הרי למטה דוקא, והקב”ה חייך ואמר נצחוני בני, לפיכך רבה שלמטה נוכח ואמר שטהור.

(לקוטי שיחות, חלק י”ב עמ’ 68)

פתגם השבוע בעניני גאולה ומשיח

משיח נמצא בעולם בזמן ומקום הגלות, ובמצב של גלות, שסובל תחלואי הגלות [כהמשך הגמרא “אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש”, “אם משיח מאותן שחיין עכשיו”* ודאי היינו רבינו הקדוש, דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה”] ומצפה בקוצר רוח ובכליון עינים להתגלות (מההעלם בזמן ומצב הגלות), דמלך המשיח גואל את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי’ גלות, כפסק-דין הרמב”ם “יעמוד מלך מבית דוד וכו’”.

*) וע”פ פס”ד הרמב”ם (הל’ מלכים ספי”א) “ואם יעמוד מלך מבית דוד כו’” – היינו שהוא כבר מלך.

שיחת ש”פ תזריע-מצורע ה’תנש”א