חינוך לא מתחיל בגיל 3, אלא ביומו הראשון של התינוק, עם בואו לעולם * מה הם הכללים

חינוך לא מתחיל בגיל 3, אלא ביומו הראשון של התינוק, עם בואו לעולם * מה הם הכללים שיש לעשות ולא לעשות בחינוך של הילד הצעיר? במאמר הבא שלפניכם * נתן אברהם בשיחה עם אנשי מקצוע

אחת מתושבות קראון הייטס עברה פעם בחלוקת דולרים עם ילדתה הפעוטה כשהיא מחזיקה בידיה בובה. הרבי פנה אל הילדה ובחיוך כובש שאל אותה האם היא אומרת עם הבובה ‘קריאת שמע שעל המיטה’?

הילדה שמעה את דברי הרבי, וכבר באותו הערב השכיבה את הבובה יחד איתה במיטתה ואמרה איתה בהתלהבות רבה “שמע ישראל”.

האימא סיפרה מאוחר יותר, שכבר תקופה ארוכה שילדתה לא הסכימה לומר איתה קריאת שמע שעל המיטה, וכל מה שניסתה לעשות כדי לשכנעה — לא צלח, והנה הרבי פעל בצורה נפלאה בכדי שזה יקרה ומתוך שמחה.

סיפור זה הוא אחד מיני רבים שבהם ראו את היחס המיוחד של הרבי מלך המשיח אל צעירי הצאן. לא קם עוד מנהיג בעם היהודי שהשקיע זמן כה רב עבור חינוכם של ילדי ישראל כפי שעשה זאת הרבי. מאות שיחות, מכתבים, כינוסים, מטבעות לצדקה ופעילויות ומבצעים מיוחדים המיועדים לילדים.

שיטתו של הרבי היא שחינוך מתחיל עוד קודם הלידה, ומתחזק בצורה משמעותית כאשר הילד בא לעולם בשעה טובה ומוצלחת, וגם כשהוא עולל צעיר ונדמה לנו לפעמים שלא קולט ולא מבין, הרי שיש לחנכו למצוות וליראת שמים. בשנים האחרונות גילה עולם המדע את מה שהרבי דיבר עליו כבר לפני עשרות שנים, שהרשמים הראשונים הנקלטים אצל ילד קטן מותירים בו השפעה ארוכת–טווח.

ממתי מתחילים?

כיום כולם מסכימים, שהתייחסות נכונה לילד בשלוש שנות חייו הראשונות, יש בכוחה להשפיע על כל חייו של הילד. בדיוק כפי שבעץ — והרי האדם הוא עץ השדה — טיפול נכון בשנותיו הראשונות, יגרמו לו לעמוד על תילו ולהניב פירות טובים כשיתפתח. ישנם עצים רבים הנזקקים למים, ניקוש וגיזום רק בשנים הראשונות ומאוחר יותר הם כבר “דואגים” לעצמם.

הרבי מלך המשיח דיבר על הנושא הזה פעמים רבות, ואנו נביא כאן כמה ציטוטים מתוך שיחותיו הקדושות.

בשבת פרשת קדושים שנת תשל”ו, אמר הרבי: “יש מי שאינם מקבלים את הדברים ומצייתים, עד אשר הם שומעים דעה ‘חיצונית’. ובכן: לאחרונה גילו הרופאים — את הנאמר בתורה מכבר — שהרשמים הראשונים הנקלטים אצל ילד קטן, גם בגיל שעדיין אינו שייך להבנה, חודרים ופועלים עד לגיל של ‘כי יזקין’, ולכן עניין החינוך נוגע תיכף משנולד.

“לכן צריכה ההנהגה להיות בהתאם לכך מיד עם היוולד הילד. נהוג בעולם שכאשר רוצים לשמח את הילד וכו’, תולים לפניו צורות של חתול, כלב, ארי או נשר וכו’ שכל אלה בעלי–חיים טמאים כו’. יש לנהוג אחרת: במקום שיתלו לו תמונות כנ”ל, יש לתלות לפניו קופת צדקה, ברכון, קריאת שמע או א–ב וכו’, כדי שכאשר הילד יביט סביבו, יבחין בעניינים של תורה.

“לא די בכך שעם היוולדו יתלו לידו ‘שיר המעלות’ ועניינים כנ”ל, אלא גם בתקופה שבהמשך, בימים שלאחר מכן, יוכל להביט על דברים כיוצא באלה, וגם טרם הגיעו לגיל של הבנה יהיה מוקף בענייני תורה.

”. . בתחילה תהיה הבטה כו’, אחר–כך יבואו תנועות באצבעות ולכשיתחיל לדבר — יתעניין בדברים אלו, שאינם ענייני אכילה וכו’ שתייה וכו’ מצלצלים וכו’, מה פשרם? ואז יסבירו לו ויספרו לו שיש תורה, שהיא הסחורה הטובה ביותר, ולכשיגדל, ואם יהיה ילד טוב, יתנו לו את הסחורה הטובה”.

בעניין החינוך להתלהבות חסידית בעניני קדושה מגיל צעיר, אומר הרבי בהתוועדות שבת פרשת אמור תשמ”ב:

“רואים בפועל בחינוך החסידי שעוד טרם יידע הנער להבחין בין טוב לרע, מחנכים אותו מיד שתהיה לו התלהבות חסידית (‘א חסידישן קאך’) בענייני קדושה, באופן שלמעלה ממדידה והגבלה כו’, ומדגישים לו שהדברים מכוונים אליו, וכך צריכה להיות הנהגתו בפועל וכו’.

” . . אם יהודייה, אל לה לחשוב שיש להמתין להתחזקותו של הילד, ואז, כאשר יתחיל ללכת ל’חדר’, או בהכנה ל’חדר’ — יתחילו לספר לו אודות הקב”ה ועל התורה ומצוותיה. אלא אפילו כאשר הוא נמצא עדיין בעריסתו (בעגלה) יש לחנכו (או לחנכה) שיקלטו ו’יצלצלו’ באוזניים עניינים ואותיות מהתורה.

הרבי מלך המשיח ותורת החסידות חידדו את אשר כבר מובא במקורות היהודיים, בתורה ובתלמוד, בראשונים ובאחרונים. מפורסמים דברי השל”ה בספרו “שני לוחות הברית” המצטט את מאמר חז”ל “ינקותא כלילא דוורדא” (= ימי הינקות הם נזר ורדים), ומפרש ש”כל מה שקונה בנפשו בילדוּתו נשאר כן בטבע קיים כל ימיו”.

להיות חזקים - בשבילו!

שתי תקופות מורכבות בחינוך ילדים — גיל שנתיים עד שלוש, והפרק הבא הוא מגיל שלוש ועד גיל שש עשרה. במאמרנו זה נתמקד בגיל שנתיים עד שלוש הנקרא בעולם הפסיכולוגי: גיל שנתיים הנורא (terrible two). הגיל הזה כל–כך מורכב, מפני שאז הפעוט כבר פיתח יכולות מוטוריות המאפשרות לו לנוע בעצמאיות לכל מקום ולעשות פעולות שונות בכוחות עצמו. גם היכולות התקשורתיות שלו כבר מפותחות והוא יכול להביע את עצמו ואת רצונותיו בחופשיות.

אחת התופעות המרכזיות של ילד בן שנתיים, באה בדמות התקפי זעם, חוצפה, התעקשות על דברים שברצונו לקבל, ודיבור לא מנומס. בשורות הבאות נדון בדרכים כיצד להתמודד מול זה.

הורים רבים, בייחוד הורים צעירים, נבהלים מאוד כשילדם עושה להם ‘סצנה’ ברחוב או אצל השוויגער וממהרים לרצות את הילד ובלבד שיפסיק לצרוח. בסיס ההתנהלות שלהם מול הילד היא הפחד מהבושות שיעשה להם. מה שקורה שמי שמנהל פה את המצב, הוא הילד ולא ההורים.

אנשים טועים לחשוב שהצבת גבולות מתחילה בגיל מאוחר, האמת היא שככל שנציב גבולות בצורה נכונה בגיל מוקדם, כך יקל לנו כשהילד יגדל. גבולות ברורים הנם חשובים מאוד לילד שכן הם מקנים לו תחושה של ביטחון והגנה ומשקיטים את רוחו הסוערת. לכן, כאשר הילד נכנס להתקף זעם, אסור בשום פנים ואופן להיכנע. ניתן להבין ללבו ולהסביר לו מדוע הוא לא יקבל את מה שהוא רוצה. נהיה חזקים בשבילו ולא נכנע ונשבר נוכח גמחותיו גם הוא בוכה ברשות הרבים ואנשים בוחנים אותנו. תיווכחו בעצמכם שלאחר הפעם השנייה או השלישית, הילד יפנים שזה לא יביא לו תועלת והוא יפסיק להתנהג באופן כזה.

בדברים שהם לא קו אדום מבחינתנו, אם הילד מסרב לעשות משהו, למשל ללבוש מכנס, תנו לו אפשרות בחירה בין שתי פריטים, זה יקנה לו תחושת כוח ושליטה על חייו וירפה את הסרבנות שלו. כמו כן נסו ליצור כמה שיותר מצבים בהם אתם יחד עם הילד עוסקים בפעילות שגרתית — עבודה בגינה, סידור הבית, עזרה בהכנות לשבת. נסו להימנע ממצבים בהם אתם יושבים באופן פאסיבי ומביטים על הילד מבצע את מטלותיו.

לסיום, הרגילו את עצמכם, וזה לא קל, בייחוד כאשר ממהרים או לחוצים בזמן, להשתמש בכלים של ‘תקשורת מקרבת’. כאשר אנחנו צועקים, מאיימים מקניטים — אנו משתמשים בתקשורת אלימה ולא נשיג דרך זה שיתוף פעולה אמתי עם הילד. במקום זה הדגישו את הצורך בשיתוף פעולה ואמונתכם בו.

אם הגבולות שהצבתם, הרעפת אהבה ועידוד, וכן טכניקות של הכלה לא עובדות ועדיין הילד מתקשה להתנהל בצורה נורמטיבית, כדאי לבדוק האם הילד מסוגל בכלל להקשיב לכם ולהתנהל בצורה מיטבית. ילד עם הפרעת קשב יתקשה לסדר את החדר ויתקשה בהתארגנות והקשבה, ולכן כדאי להיות מודעים לכך ולפעול מולו בהתאם.