‘מכון הלכה חב”ד’
פסח הוא חג המכיל הכי הרבה דינים, הלכות וגם מנהגים, מה שיוצר לפעמים אי-הבנה, בלבול וחוסר וודאות * זו הסיבה שרבני ‘מכון הלכה חב”ד’ הוציאו לאור ספר הדרכה מיוחד שבו כל אחד יוכל לקבל הדרכה והסבר על כל פרט - מההכנות לפסח, דרך מנהגי החג וליל הסדר, ועד לנושא ההידורים – מהו הידור שכדאי להחזיק בו ומה ‘סתם’ חו
פסח הוא חג המכיל הכי הרבה דינים, הלכות וגם מנהגים, מה שיוצר לפעמים אי-הבנה, בלבול וחוסר וודאות * זו הסיבה שרבני ‘מכון הלכה חב”ד’ הוציאו לאור ספר הדרכה מיוחד שבו כל אחד יוכל לקבל הדרכה והסבר על כל פרט - מההכנות לפסח, דרך מנהגי החג וליל הסדר, ועד לנושא ההידורים – מהו הידור שכדאי להחזיק בו ומה ‘סתם’ חומרא שאין לה מקור * החל סידור פסח כהלכתו
כוסות הקפה על השולחן העידו על השעות הרבות שחלפו מאז התכנסו הרבנים והאברכים בצוות ‘מכון הלכה חב”ד’, ללבן, לדון ולהתחבט לגבי כל פסקה. לחשוב היטב על צורת הצגתה, הדרכים הנוספות שניתן יהיה להבין את הפסק. לוודא שלא יוצאו הדברים מהקשרם.
למרות עייפותם, האחריות כבדת המשקל הזרימה בהם אדרנלין. האתגרים שעמדו לפתחם לא אפשרו לנוח; הצצה אל הדילמות שעמדו לפתחם, מעוררת השתאות: איך להתייחס להבדלים שבין ההלכה להידור, איך יובן הסעיף על ידי מי שאין לו יד ורגל במקורות הפסיקה, ועוד שאלות רבות ועמוקות.
באותם רגעים, התחבטו בנושא הדרך הנכונה להציג את ההידורים החבד”ים, כמו למשל, כאשר אחד מצוות העריכה העלה כדוגמה את ההידור שלא להשתמש בכלי שנפל בפסח על הרצפה ולשמור אותו לשנה הבאה.
לפתע, קם הגה”ח הרב משה קורנוויץ מרבני המכון, וחידד נקודה: “עלינו להבין, שלפני כל ההידורים - יש דין מדאורייתא של ‘ושמחת בחגך’! יש מצווה מהתורה להיות בחג בשמחה. כאשר כותבים דין או מנהג, צריך לכתוב אותו כמו רב שמדריך את קהל עדתו ולא כ’תורה למשה מסיני’.
“קחו לדוגמה אדם שיש לו עשרה קולפנים לפסח”, הסביר הרב קורנוויץ לנוכחים, “והראשון ביניהם נפל על הרצפה. הוא לא יתלבט ולא ילחץ מהנחתו בצד עד לאחר הפסח. אבל כשיהיה מדובר בקולפן האחד והיחיד שלו, מפלס הלחץ בבית יגדל. אז נכון, זה הידור, אבל אם הוא בא על חשבון המצוות מדאורייתא - ‘ושמחת בחגך’, אם הילדים והאישה יחוו את החג כחג לוחץ ומפחיד - יצא שכרנו בהפסדנו”.
צוות העריכה המונה את רבני מכון הלכה חב”ד וצוות אברכים מוכשרים, למדנים וידענים - הפנימו את המסר, והתנהלו על פיו במשך כל עריכת הספר.
אז איך הוצגה לבסוף ההלכה? קבלו ציטוט מהספר: “כלי שנגע ברצפה - מעיקר הדין אין איסור להשתמש בו. לכן אפשר לשוטפו ולהשתמש בו. אך נהגו לכתחילה שלא להשתמש בו עד לפסח הבא”.
לברר הלכה ומנהג
לרגל הוצאת הספר “פסח, הלכה למעשה”, קיבצתי לשיחה מרתקת את הרב קורווניץ ועמו חברי המערכת. ביקשתי לדעת מה נשתנה הספר הזה, מכל ספרי ההלכה הרבים והטובים שיצאו עד כה?
הרב קורנוויץ: “חשיבתו וייחודיותו של הספר טמונה בשמו: ‘הלכה למעשה - מדריך הלכתי’. זהו מדריך שנכתב בצורה פשוטה, ברורה, בשילוב כל ההלכות הרלוונטיות, לדעת מה לעשות ואיך, ומה לא לעשות. נעשתה עבודה מאומצת של כל הצוות, ובראשם ידידיי הרבנים החשובים הרב מיכאל אבישיד, הרב חיים קיז’נר והרב שלמה זלמן לבקיבקר, כדי לא להשאיר דברים לא–פתורים.
“מעל הכל היתה שאיפה להגיש לאנ”ש את כל הענינים הנוגעים לפסח מהנושאים המובאים בגמרא - ועד פסקי רבותינו נשיאנו והוראות הרבי מה”מ, והכל בשפה ברורה ופשוטה גם למי שלא למדן. ומאידך, כל אדם יודע ספר, יכול לקבל את כל התמונה המלאה, ולא רק את ‘השורה התחתונה’”.
אין זה סוד, שמדי ערב פסח, רבני קהילות מוצפים בשאלות רבות בעניני הפסח השונים, לא רק בהלכות, אלא גם במנהגים השונים. “נטלנו על עצמנו משימה כבדת משקל - להכריע בסוגיות השונות באופן של מה לעשות בפועל”, אומר הרב קורנוויץ.
הרב יוסף יצחק בקשי, העורך של ה”מדריך ההלכתי” שהתקבל בקרב אנ”ש בהתלהבות רבה לפני החגים, השתתף גם הוא בכתיבת הספר, והוא מוסיף: “יצא לי לפתוח ספרים הלכתיים רבים שיצאו לאור עבור הציבור החב”די, והתפלאתי לראות שכל–כך הרבה נושאים והלכות - לא הוזכרו, או שנכתבו בדרך אגב בהערות. אני חושב שטרם היה בחב”ד יצירה כזו שמקיפה ומובילה את הקורא או הקוראת - מהשולחן ערוך ועד לכיור, הסיר, הצלחת, המקרר, הירקות והמקלף.
“אחד הרבנים סיפר, שבשנה שעברה, אחרי התפילה בערב פסח, היו כאלו שהגיעו אליו עם חוברת כלשהי ובה מנהגי חב”ד והיו להם שאלות. מתברר שהיו שם הלכות שהועתקו בשפת המקור מבלי להסביר, ולא פלא שהמנהגים שם לא הובנו להם עד הסוף.
“במדריכים של ‘מכון הלכה חב”ד’ ובעיקר בספר, המטרה להגיש את ההלכה ממש למעשה. אני יכול לספר שבמדריך של שבועות, ישבתי עם אשתי ושאלתי אותה מה עושים במטבח לפני החג ואילו שאלות עלולות לצוץ תוך כדי: מכינים בלינצ’ס, איזה כלים צריך לצורך כך, צריך לשטוף את הכלי לפני ואחרי, צריך לנפות קמח, ממש בשלבים האלו. כך נכתבו ההלכות”.
אני שוב מדפדף בספר, ומוצא הלכה פרקטית בפרק ‘ניקיון הבית’: “כאשר מנקים סמוך לדלתות ומשקופים, יש להיזהר שלא לשפוך מים על המשקוף בחלק הסמוך למזוזה, מאחר ועל ידי המים עלולה המזוזה להירטב ולהיפסל ח”ו. אם אכן יש חשש שנרטבה המזוזה, צריך לבודקה. כמו כן, יש להיזהר שלא לשפוך מים במקום שיוכלו להזיק לשכנים או לעוברים ושבים ברחוב”.
מה דעתו של הרבי לגבי בית מלון בפסח?
ברשותכם, אשאל בכנות, האם המדריכים ההלכתיים והספר לא יגרמו להפסקת שאלות מצד אנ”ש את רבני הקהילות?
הרב קורנוויץ מחייך ועונה בסיפור: “פעם מישהו שאל את הרבי הריי”צ, איך יתכן שלאחת החסידויות הגדולות בניו יורק יש גוף כשרות כה גדול, ואילו לליובאוויטש אין שום גוף כשרות? הרבי ענה שבליובאוויטש דואגים שיהיה מי שיאכל כשר…
“ולעצם שאלתך - גם המדריכים והספר - מעודדים לשאול שאלות הלכתיות”.
הרב מנחם מענדל הראל, אחראי המערכת: “אברך שאין לו שאלות בערב פסח - זו שאלה על האברך. אישה שאין לה שאלות בערב פסח - זו שאלה על האישה. למעשה, מאז שהמכון קם - אנ”שים התחילו לשאול. הבאנו יותר ויותר את הקהל אל הרבנים.
“הרבי הרי ביקש שכל אחד יעשה ‘סמיכה’ לפני החתונה. לא פחות ממה שהרבי רצה שאברך יידע לפסוק הלכה, שהוא יידע ששאלה הלכתית היא שאלה, ויש להפנות אותה לרב. גם פה, הספר והמדריכים מדריכים את הקהל מה לשאול.
“אתן לך דוגמה רק מהשבוע האחרון. קיבלתי טלפון מאברך, שפסח הקרוב יהיה הפסח הראשון מאז נישואיו. בבית של הוריו - מקפידים לא לשתות חלב, ואילו בבית הורי אשתו - לא מקפידים. כיצד עליו לנהוג?”
שוב אני מוצא בספר, סעיף בנושא רגיש - שנוסח ביד אמן: “מנהג ישראל, שבחג הפסח נמצא כל אחד עם בני משפחתו בביתו הפרטי. וכן הורה למעשה כ”ק אד”ש, שכל אחד יהיה בביתו ובפרט ראש המשפחה. בנוסף לכך העיר הרבי - שקשה להדר כראוי כאשר לא נמצאים בבית הפרטי.
על פי דברי הרבי, עדיף להיות בבית הפרטי מאשר להיות בבית מלון. מאחר וגם שם קשה להדר כמו בבית. אמנם, במקרה שמחמת אילוצים או קשיים, שמירת חג הפסח בבית מלון תהיה יותר מהודרת ממה שיצליח לעשות בביתו - יכול לצאת מביתו על מנת שיוכל לשמור שם כראוי את ההלכות וההידורים. או לחילופין, במקרה שיש בכך צורך גדול”.
ספר של אנ”ש
הרב מאיר רוזנבלט, אחראי מחלקת ההוצאה לאור של המכון, מספר נתון מדהים: “בימים שלפני החגים, המערכת קיבלה בין 600–900 שאלות ביום(!) ראינו במוחש שמכון הלכה חב”ד עונה לאנ”ש על צורך בסיסי, הצורך לקיים הלכות ומנהגים בצורה הכי מדויקת. הרבה אנשים נמנעו לפני כן לשאול שאלות. הגענו למצב שבמשך השנים המכון נותן מענה ל3000(!) פונים - מה שמעורר את הצורך במדריך הזה.
“פנה אלינו אברך בשנה שעברה ושאל מבעוד מועד - האם יצא מדריך לפסח ומתי ניתן יהיה לקבל אותו. הוא סיפר שהוא קיבל הצעה לצאת לשליחות לפסח בחו”ל והוא התנה את היציאה לשליחות בכך שיהיה לו את המדריך צמוד אליו. אחרי חזרתו מהשליחות הוא סיפר, שבמשך כל ההכנות לחג, בחג ובליל הסדר המדריך היה צמוד אליו, ממש המדריך האישי שלו”.
תוכלו לתת דוגמאות של שאלות שהגיעו מהשטח?
הרב קורנוויץ: “דוגמה רלוונטית, שלדעתי לא מתייחסים לה בספרים היא לגבי זמן אמירת סדר קרבן פסח. בסידור כתוב ש’ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח - אחרי תפילת המנחה, וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה’ לקרות אותו בזמנו, שתעלה קריאתו במקום הקרבתו’.
“תחשוב בעצמך, מדובר בזמן הכי לחוץ בשנה, אברך רץ לבית הכנסת כל עוד נשמתו בו. השאלה מה זה ‘בזמנו’? האם כשאדם מתפלל מנחה לפני השקיעה אבל סיים את התפילה אחרי השקיעה, זה ‘בזמנו’? ואם הוא הגיע כבר לצאת הכוכבים, לומר או לא? ואולי אפשר לומר את קרבן פסח לפני מנחה?
“זו הלכה שלא כתובה בשולחן ערוך וגם לא בהגדה של הרבי. מליבון ההלכה מכל חלקי השולחן ערוך כתבנו שיש להתכונן להתפלל מנחה מוקדם, כדי להספיק לומר את קרבן פסח קודם השקיעה, אולם בדיעבד ניתן לאמרו גם אחרי השקיעה - עד צאת הכוכבים”.
תענוג לקיים כשמבינים
הרב נחמן לרנר: הספר מתייחד ראשית בהיקף שלו. הוא מקיף את ההלכות ואת טעמיהם. כשאדם מגיע הביתה לליל הסדר, הוא יודע לא רק שבליל הסדר צריך לאכול שני ‘כזית’ מצה באפיקומן, אלא גם כמה זה ‘שני כזיתים’, איך מחשבים אותם, ומה עליו לעשות אם הוא לא יכול לאכול שני כזיתים? מדובר בפרטים רבים שהופכים לבהירים ופשוטים.
“לא פחות חשוב מכך, ההלכה מוגשת ממש כשולחן הערוך לאכילה. הספר הוא לא רק אוסף פרטים, חומרות ודקדוקים, אלא גם הסברים שגורמים לאדם להכיר את התמונה השלימה וזה גורם לו לקיים את המצוה בחיות רבה”.
זריקת עידוד מהרבי
תוכלו לספר על רגע מיוחד במהלך העבודה על הספר?
הרב קורווניץ: “מרגש לראות את הצמאון של אנ”ש והמקורבים לדעת איך צריך לנהוג, איך מקיימים את ההלכה בצורה הכי טובה. לאורך כל הדרך נוכחנו עד כמה אנ”ש רוצים לעשות הכל באופן הכי טוב, מדוייק וחסידי”.
הרב מאיר רוזנבלט: בתחילת הדרך, ממש בשלבים הראשונים של הכנת הספר, זכיתי לקבל תשובה מדהימה ומיוחדת מהרבי באגרת ד’קסה–ד’קסו. המכתב הראשון בעמוד ממוען לאדם בשם מאיר, והרבי כותב לו שם: “זה עתה נתקבלו חבילות הספרים, ותשואת חן על טרחתו בזה ובוודאי יחזיק במנהג טוב זה, וגם את שאר אנ”ש יעורר - וממנו יראו וכן יעשו. ומובן שכל ההוצאות שבזה, יודיע הסכום ויסולק בהקדם ובצירוף תודה.
“ראיתי שהרבי מדבר על לעורר את אנ”ש באמצעות הספרים ומאחל הצלחה בהשגת הכספים.
ובהמשך המכתב הרבי כותב “ובודאי מאז התפתחה עבודתו בלימוד עם אברכים וכו’ ובהפצת המעיינות בכלל . . וכן יעשה בחג הפסח הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שיהיה בהצלחה ויבשר טוב”.
ובמכתב הבא בעמוד כותב הרבי: “בהתאם למה שכתוב ששלושים יום לפני החג דורשים בהלכות החג ובפרט שכבר קרוב לפרוס החג, יש לעניין התלמידים בלימוד הלכות אלו ובהנוגע לדא”ח גם כן אודות מאמרי חג הפסח.”
“באמת, בעקבות מכתב זה, הוספנו גם קטעי חסידות קצרים מרבותינו נשיאנו, במהלך הספר. זה היה רגע בו הרגשנו שהרבי ממש איתנו, ורוצה שנעשה כל מאמץ להגיש לאנ”ש כלי מפואר וערוך לאכילה”.
הרב הראל: “כל אדם שיש לו אחריות יודע, שהוצאת ספר הלכתי אין זה עניין של מה בכך. מדובר באחריות כבדת משקל עם השפעה לדורות. קל וחומר ספר הלכתי שאמור לייצג את “מכון הלכה חב”ד”, אתה ניגש לעבודה כזו בחרדת קודש. לאחר שזכינו לקבל כזה מכתב מהרבי, זה היה זריקת עידוד שאנחנו עושים את הדבר הנכון”.
מהן התוכניות לעתיד?
הרב קורנוויץ: ראשית, אי אפשר שלא לציין את העומד מאחורי ניהול המיזמים במכון הפועל ללא לאות להצלחתם הרב שניאור גורפינקל.
“השאיפה היא להשלים את ההדרכה ההלכתית, שתקיף את כל מעגל השנה חגי תשרי, שבועות חנוכה פורים בין המצרים - להשלים בצורה מקיפה את הלכות יום טוב, חול המועד וכו’. ועוד חזון למועד.
“זכה ‘מכון הלכה חב”ד’ שהוא מאגד בתוכו ‘חסידישע רבנים’, וכתוצאה מכך מורגש באופן מוחשי בכל פעולה של המכון הרצון לגרום נחת רוח לכ”ק אד”ש מלך המשיח, כאשר הדבר העיקרי היא לפעול לזירוז התגלותו לעין כל תיכף ומיד ממש.
“יש לזכור את מה שאמר הרבי בחג הסוכות תשנ”ב “בירור העולם בזמן הגלות נעשה ע”י הלכות התורה, ולכן, כשנשלמת העבודה דזמן הגלות בבירור העולם ע”י הלכות התורה, אזי נעשית הפדי’ מן הגלות אל הגאולה”.
השמות שמאחורי המדריך
הרב משה קורנוויץ - מלווה את הפרויקט ומהרבנים המגיהים את החומר. הרב קורנוויץ משמש כרב ומורה צדק בקהילת חב”ד בנצרת עילית, משמש כרב התיכון החב”די המקומי, ור”מ בישיבת חסידי חב”ד ליובאוויטש בעיר. הרב נודע בכשרון ההסברה שלו, והידע הנרחב שלו בארון הספרים היהודי.
הרב מנחם מענדל הראל - אחראי מערכת העריכה. הרב הראל, משמש כרב קהילות חב”ד בדרום צפת, וכמשגיח בישיבה גדולה חח”ל צפת. עשה סמיכה לרבנות, והתמחה בנושא הבית היהודי וטהרת המשפחה. בשנת תשע”ז הוציא את הספר “מנחם משיב נפשי” על הלכות טהרת המשפחה.
הרב נחמן לרנר - עריכה הלכתית ולשונית. משמש כר”מ בישיבה קטנה חסידי חב”ד בצפת. בעל ידע הלכתי רחב. וכתב קונטרסים עיוניים על ההגדה של הרבי.
הרב יוסף יצחק בקשי - ליקוט וכתיבת ההלכות. משמש כמשפיע בישיבת תות”ל באור יהודה, ואחראי על לימודי ההלכה בישיבה. הוציא לאור בשנים האחרונות קונטרס על הלכות תפילין עם כל המנהגים והוראות רבותינו נשיאינו.
הרב שמואל מקמל - כתיבת ההקדמות לפרקים. משמש כר”מ בישיבת חח”ל בנצרת עילית, ואחד מחברי ההו”ל במכון. כותב את ההלכה יומית בעלון ‘שונה הלכות’.
הרב מאיר רוזנבלט - אחראי מחלקת ההוצאה לאור של החומרים ההלכתיים במכון.