בית משיח · עברית
אגרות קודש בפרסום ראשון · #833 · 2012-05-10

“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מוב

“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בלשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בלשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

ספירת העומר אהבה עמוקה לתורה

ב”ה. ח’ אייר, ה’תשל”א

ברוקלין, ניו יורק

אל הסטודנטיות במחלקה לנערות

בית ספר גראמאר

בית ליובאוויטש, סטמפורד היל

לונדון, אנגליה

ברכה ושלום:

שמחתי לקבל את הוצאת פסח המיוחדת של עיתון בית הספר שלכן ‘סקולינו’. אני מקווה שתשלחו לי גם את ההוצאות הבאות.

על בסיס משנתו של אדמו”ר הזקן שיהודי צריך לחיות בהתאם לזמן – הזמנים והתקופות של התורה כפי שהם משתקפים בלוח השנה היהודי שלנו, לימים הנוכחיים של הספירה יש מסר שהם מביאים אתם לכל אחד ואחד מאיתנו.

כפי שבוודאי הנכן יודעות, חכמינו אומרים לנו שהמקור לספירה של הימים הללו ראשיתו ביציאת מצרים, כאשר אבותינו, מיד לאחר שעזבו את מצרים התחילו לספור את הימים והשבועות עד היום הגדול של מתן תורה. שכן משה רבנו אמר להם שכל כוונת יציאתם ממצרים משעבוד היתה בכדי שהם יקבלו את התורה בהר סיני, והם ציפו בלהיטות ובחוסר סבלנות למעמד הזה, וספרו כל יום שהביא אותם קרוב יותר לרגע הגדול.

על בסיס זה, מאוחר יותר ה’ קבע זאת כמצווה עבור היהודים, לספור את ימי העומר הללו, שמקשרים את פסח, חג החירות (מעבדות פיזית) עם שבועות, חג מתן תורה (חירות רוחנית אמיתית).

אם אבותינו היו להוטים כל כך לקבל את התורה למרות שהם בקושי ידוע משהו אודותיה, על אחת כמה וכמה אחרי מתן תורה, צריכים היהודים להעריך את התורה והמצוות, במיוחד אנו, בדורנו, שיודעים איזו משמעות היתה לתורה ולמצוות עבור עמנו לאורך כל הדורות שעברו.

אין צורך לומר, שההערכה והאהבה לתורה ומצוות צריכים לבטא את עצמם בחיי היומיום, בהתאם להוראת חכמינו “המעשה הוא העיקר”. הכוונה היא לכך, שההנהגה היומיומית צריכה להיות כזאת שנראה בבירור שזוהי התוצאה של ההוראה וההדרכה של התורה (תורה מלשון הוראה), כולל כל היבט של חיי היומיום בבית ובבית הספר, וכו’. וכשיש רצון והחלטה נחושה ברוח זו, ההצלחה מובטחת, כפי שחכמינו אומרים לנו ש”אין דבר העומד בפני הרצון”.

יהי רצון מאת ה’ שיהיו לכן בשורות טובות לבשר בכל האמור, ושתלכנה מחיל אל חיל בהתקדמותכן.

בברכה

(חתימת יד קודשו)

הרחבת בית הספר

ב”ה. ימי הספירה, ה’תשל”ד

ברוקלין, ניו יורק

לכל המשתתפים בדינר

לרגל חניכת האגף החדש

של מרכז קהילתי ליובאוויטש,

 לונדון

שלום וברכה:

מתוך שמחה פנימית הנני מברך כל אחד ואחד מכם לרגל המאורע הבלתי נשכח הזה, ושולח לכם איחולים להצלחה.

פתיחתו הרשמית של האגף החדש בימים הללו של הספירה בהחלט עולה בקנה אחד עם המצווה של ספירת ימי העומר, כפי שמשתקף בנוסח המסורתי שמכנה במספרים יסודיים (“שני ימים”, “שלושה ימים”, וכו’) ולא במספרים סדרתיים (“יום שני”, “יום שלישי”), כפי שאפשר היה לחשוב שצריך לעשות.

הרעיון שמאחורי צורת הספירה הזאת הוא, שבכל העניינים של קדושה התוצאות והתועלת הינם מצטברים, ובכך קובעים בסיס חזק יותר להתקדמות נוספת וגדולה יותר.

בדומה לכך, האגף החדש הוא התרחבות מבורכת ביותר של השירותים הקיימים כבר, ומעבר לערך שלו עצמו הוא גם מחזק את המרכז כולו, כפי שלדוגמה, המשקל ששני אנשים יכולים להרים ביחד גדול יותר מסך הכל הכללי של היכולות האינדיבידואליות של שניהם.

בשטח החינוך התורני, ההוספה של האגף החדש, היא תרומה משמעותית לא רק בתחום הגשמי אלא גם בתחום הרוחני. שכן, כשהתלמיד רואה שבית הספר שלו מתרחב וצומח, זה מגביר את גאוותו וממריץ אותו להישגים גדולים יותר בלימודיו, בין אם כיתת הלימוד שלו נמצאת באגף החדש ובין אם היא בבנין הישן.

בנוגע לחינוך והבנין שבו הוא שוכן, ישנו קשר מהותי בין ההיבטים המהותיים של שניהם. אמנם הבנין צריך להיות מושך ואטרקטיבי גם במראה החיצוני, ועם זאת, ברור מאליו שבסופו של דבר החלק החיוני ביותר של הבנין הינו יסודותיו, גם אם אנשים לא מתייחסים אליהם. ובכל הנוגע ליסודות, הענין החיוני הוא שהם יהיו עשויים מהחומרים העמידים ביותר, שנבדקו והוכחו כחסינים בפני שינויים ופגעי כוחות הטבע. ולא משנה מה עובר אורח או שכן חושב על המראה החיצוני של היסודות.

כל זה נכון במיוחד בחינוך.

אמנם, ההיבטים החיצוניים של המקום חשובים וראויים לשבח. וכפי שהדבר למעשה, בנוגע לכל המצוות חכמינו ביטאו בבירור את עיקרון הנוי, כפי שמעיד הפירוש לדברי התורה, “זה אלי ואנווהו”: האם אדם יכול להנאות את הקב”ה? אלא, התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, ציצית נאה, תפילין נאות…”

אולם אסור לאדם לשכוח את העובדה שהדבר החשוב ביותר בקשר לחינוך הינו איכות החינוך עצמו, שיחדור בילד בד בבד עם התורה, חינוך שיהווה את יסודותיו האיתנים, הבלתי ניתנים לערעור, שעליהם יבנה בנין יפה ומפואר באמת של בגרות, חיי משפחה, והמשכיות הדורות הבאים.

בטוח שבחינוך לתורה כזה יהיה מרכז קהילתי ליובאוויטש מקור לגאווה הכי גדול, וראוי לשיתוף הפעולה הרב ביותר, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה הכי גדולה

(חתימת יד קודשו)

הדרך להתגבר על הדיכאון

ביטחון מוחלט בה’ הוא המפתח להתגבר על הדיכאון. למלא הוראות הרופאים, בדיקת מזוזות, נתינת צדקה לפני הדלקת הנרות בערב שבת.

ב”ה. כ”א כסלו, ה’תשל”ג

ברוקלין, ניו יורק

גברת …

לונדון, אנגליה

ברכה ושלום:

קיבלתי את מכתבייך מה-17 לנובמבר וכו’, ויהי רצון שה’ ימלא את משאלות לבך לטובה.

בקשר להרגשת הדיכאון וכו’, שכתבת, בוודאי את יודעת שאחד העיקרים הבסיסיים באמונתנו ותורתנו שנקראת ‘תורת אמת’, הוא ביטחון מוחלט בה’, שהשגחתו רבת החסד פרושה על כל אחד ואחד באופן אישי. והכרחי להתבונן בזה לעיתים קרובות, שכן כשהאדם רואה שהוא נמצא תחת השגחתו האוהבת של ה’, אין מקום לחרדות ולדאגות. זוהי הסיבה שהתורה נקראת ‘תורת חיים’, חוקי החיים, שכן זהו מורה הדרך של היהודים לחיים ולדרך החיים.

ולמרות שבמצבים מסוימים צריך להתייעץ עם רופא ולמלא את הוראותיו, מכיוון שהתורה מצפה מיהודי לעשות כל מה שצריך בדרך הטבעית של הדברים, בו בזמן צריך שיהיה לו ביטחון מוחלט בה’ ולהימנע מכל דאגה.

יהיה זה מן הראוי לבדוק את המזוזות כדי לוודא שהן כשרות ומותקנות כראוי. בנוסף, הינך ללא ספק יודעת ומקיימת את המנהג הטוב לתת מטבע לצדקה לפני הדלקת נרות, בלי נדר.

יהי רצון מאת ה’ שתבשרי בשורות טובות.

מאחל לך חנוכה שמח ומואר.

בברכה

(חתימת יד קודשו)