כ”ק אדמו”ר הזקן:

טעמי הלכות

כ”ק אדמו”ר הזקן: הסוכה נועדה לצל והיא מכונה בזוהר בשם “צילא דמהימנותא” (צל האמונה). וטעם הדבר שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, הוא: כי הנה צל הוא בחינת אור מקיף, ואור כה נעלה הינו מרומם מכדי להתגלות בתכלית הגילוי כאור החמה, אלא מתגלה הינו בבחינת צל ומקיף בלבד. וזהו ענין ענני הכבוד שלזכרם והמשכתם אנו יושבים בסוכות, כענין “כי שכן עליו הענן”. ברם צריך שיראו הכוכבים מתוכה. כל כך למה? אלא שענין זה שהכוכבים יראו בתוך הסוכה, מורה על כך שהאור המקיף של הסוכה נמשך ומתקבל בפנימיות.

(לקוטי תורה, ויקרא א, ד)

מן המיצר אל המרחב

כ”ק אדמו”ר האמצעי: ביום הכיפורים מתפלל האדם אל ה’ ממעמקי נפשו, כנאמר “ממעמקים קראתיך ה’”. פונה הוא מן המיצר. ונענה הוא במרחב: בחג הסוכות מאירה ההארה האלוקית על עם ישראל, בבחינת מרחב. אולם שיא השיאים הוא ב”(שמיני) עצרת” מלשון עצירה וקליטה, שאז נקלטת האלוקות בנשמות ישראל לכל השנה כולה.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי תקע”ז עמ’ שסג)

חג האסיף

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: חג הסוכות מהוה חלק מהימים הנוראים, שכן בהמשך לראש השנה ויום הכיפורים נמשכת בחינת יראה עליונה לעם ישראל. והיא מתגלה בחג האסיף שאז אוספים ישראל את בחינת אוצר היראה העליונה. זהו שנאמר “ואספת דגנך ותירושך ויצהרך”: דגנך — זהו הנגלה שבתורה. ותירושך — זוהי בחינת האגדות שבתורה, ויצהרך — זו בחינת סודות התורה ופנימיותה.

(אור התורה במדבר כרך ד, עמ’ א’ריט)

עד עשרים אמה

כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: אחד הרמזים בשם סוכה הוא שסוכה היא מלשון ש”סוכה ברוח הקדש”. לאמור: מצות הסוכה ממשיכה הארה אלוקית מבחינת “כתר”. והנה “כתר” (620) בגימטריא “עשרים” (620). על כן אמרו חז”ל: “עד עשרים אמה מידע ידעי דצל סוכה” (סוכה — עד גובה של עשרים אמה יודעים שצל סוכה הוא). בכך נרמז שבחינת “עשרים בגימטריא כתר” נמשכת ומאירה על ידי קיום מצות סוכה.

(תורת שמואל תרל”ב ח”ב עמ’ תקפה)

בסוכות תשבו

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: בסוכות — הוא אור הסובב כל עלמין שמתגלה על ידי הסוכה, שבאה לאחרי העבודה של ראש השנה ויום הכיפורים שענינם הוא ענין התשובה. ואזי “תשבו”, מלשון התיישבות, שאור המקיף “מתיישב” ומתקבל בפנימיות.

(המשך תער”ב ח”א עמ’ קנח)

שבעת ימים

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: מה שנאמר “בסוכות תשבו שבעת ימים” מורה על כך שאת ההארה האלוקית של הסוכה יש להחדיר בתוך “שבעת הימים” שאלו הן שבעת המידות.

(סה”מ תרצ”ב עמ’ עז)

אעלה בתמר

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: כל אחד מארבעת המינים מורה על האחדות, ומה גם שמחברים אותם ביחד. וזהו “אעלה” — בראשי תיבות: אתרוג ערבה לולב הדס, כמבואר בזוהר, אזי “בתמר” שכן זאת קומתך דמתה לתמר, כפי שאומר זאת הקב”ה על כנסת ישראל, שהיא בחינת “תמר”…

(אגרות קדש כרך ד אגרת תשפא)