בשנת החיים אנו מתחזקים בהכרה ובידיעה כי החיים שלנו, החיים של כל אחד בדורנו, כל פ

בשנת החיים אנו מתחזקים בהכרה ובידיעה כי החיים שלנו, החיים של כל אחד בדורנו, כל פרט, מחשבה דיבור ובעיקר מעשה, נובעים ומהווים חלק מהחיים שממשיך לנו נשיא הדור הרבי מה”מ. מתחזקים בהכרזת “יחי המלך” הכוללת בתוכה הכל, את היציאה מהגלות, ואת החיים בגאולה ועם מלך המשיח.

השבת, ובערב שבת, אנו מציינים את הימים הגדולים, הקדושים והנעלים, העשירי והאחד עשר לחודש האחד עשר, יו”ד–י”א בשבט. ימים ששייכים לכל אחד מאתנו, לא רק למי שבשם חסיד או אנ”ש יכונה, ולא רק למי שהוא מאוהדי, מקורבי ומוקירי חסידות חב”ד, ולא רק למי שנמנה עם מעריצי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. אלו ימים שנוגעים לכל אחד ואחד ממי שחי כיום, חי בדורנו, גם אם הוא אינו מודע, ואפילו אם הוא חושב שאינו שייך חלילה לעניין כולו, כל אחד שייך, והבחירה היא רק כיצד להתייחס וכיצד לגלות את הקשר לנשיא הדור.

כבר ששים ושמונה שנים שאלו הם הימים המרכזיים, המיוחדים שבדורנו, אולם זה הרבה יותר מעוד מספר. ס”ח גימטריא ‘חיים’, זו לא דרשה או רמז בלבד אלא עניין מתורתו המפורשת של הרבי. כך גם ההתייחסות המיוחדת שלנו לימים בהם התחילה נשיאותו של הרבי, היא חלק מתורתו, הן בשיחות בהן הוא מדגיש את מעלתו של היום האחד עשר לחודש האחד עשר, והקשר ליום הבהיר י”א בניסן, וכמובן בשיחה שעליה נסוב חלק מהגיליון ומהעיסוק של כולנו בתקופה זו - שיחת ב’ ניסן תשמ”ח, השיחה שבה קובע הרבי כי מה שנוגע לנו, הוא לא כל כך יום ההילולא, אלא קבלת הנשיאות ע”י נשיא הדור, שלה מלאו חיים שנה.

התפקיד, ההוראה והשליחות המיוחדת, היא להוסיף חיים, חיות, במלך. לעשות זאת בהכרזת “יחי המלך”, הכרזה שיש בה הכל, הרבה מעבר למילים עצמן. הכרזה שאינה רק בדיבור, אלא במחשבה, בהרגשה ובעיקר במעשה. הכרזה שבה אנו אומרים וטוענים “עד מתי”, הכרזה שבה פועלים “הקיצו ורננו שוכני עפר”, וכמובן - הכרזה שמגלה את נצחיות חייו של נשיא הדור ומשיח שבדור, את היותו המקור לחיים של כולנו, ואת היותנו חלק מהחיים שאותם הוא מחדיר בדור כולו.

חיים - נראה די פשוט להגדיר, אך אם נתבונן מעט, נגלה שיש הרבה מקום להבין, לגלות ולחדש. היכן נמצאים החיים באופן פיזי? באיזה חלק מגופו של ה’חי’, ה’מדבר’ וכמובן ה’יהודי’? כל דבר חי, פירושו שהחיים הם בכל פרט, בכל חלקיק, כל מה שלא שייך לחיים, נחשב - הלכתית, מדעית ולשונית כ”תא מת” רח”ל.

איננו צריכים לחפש את המקום והמקור לחיים האמתיים שלנו, של כל יהודי בדורנו, ברור מאד מהיכן הם נובעים. ולמי שיש ספק, המקור עצמו, הרבי, הוא המקור גם לידיעה זו. התפקיד שלנו אינו לחפש, לחקור ולדרוש, אלא לדאוג לכך שהחיות, אכן תפעל על כל פרט וכלל, כל מחשבה דיבור ומעשה, כל יהודי וכל חלק בעולם.

הכל חייב להיות חדור בחיים. אחרת אין לו זכות קיום, ואין לו קיום אמתי. כל מחשבה, דיבור ומעשה, הם חלק מ”יחי המלך”. לכן אנו מכריזים על כך בכל הזדמנות, בדיבור, בכתיבה, בשירה וזמרה, ובכל מעשה, כל פרט של המציאות שלנו, מציאות פרטית, ומציאות כללית, של מקושרי הרבי מה”מ.

“יחי המלך” אינו עניין נוסף, שניתן להתייחס אליו כמו כל עניין אחר, בחיוב, בשלילה ח”ו, או בהתעלמות. אי אפשר לשלול מאתנו את החיים, אי אפשר לדבר על התקשרות חיה, על רבי חי, על חסידות ועל תנועה חיה, מבלי להיות חלק מהחיים עצמם. מבלי להבין ולהדגיש כי יש לנו תפקיד, להמשיך, לגלות את החיים, להמשיך ולגלות בעולם כולו, את המציאות החיה והאמתית, מציאותו של מלך המשיח - שאינו “משיח אחר או רבי אחר” ח”ו, כלשונו של הרבי, אלא דווקא אותו משיח ואותו נשיא, שמקבל את הנשיאות ביו”ד–י”א שבט תש”י–י”א, ושמורה לנו כיצד להפוך כל דבר בעולם, כולל עניינים שמתבטאים כיום כשקר, לאמת אחת מוחלטת, אמת אלוקית, אמת של גאולה.

זהו הרבי מה”מ שאנו רוצים, מחכים, מאמינים ובעיקר עושים הכל מתוך חיות, כדי שגם אנו נזכה לראותו בגוף גשמי, למטה מעשרה טפחים, והוא יגאלנו, מתוך הוספת החיים וכל מה שנכלל בהכרזה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד