אחרי שאלפי כוחות המשטרה וכוחות הכיבוי וההצלה התקפלו - נשארו מאות אפיזודות ומופתי

אחרי שאלפי כוחות המשטרה וכוחות הכיבוי וההצלה התקפלו - נשארו מאות אפיזודות ומופתים “קטנים” שהתגלגלו מתחת לשולחנות האוהל החב”די שמוקם בכניסה למירון בל”ג בעומר והם ימשיכו ללוות יהודים רבים ואת בני משפחותיהם. עם שוך החגיגות והלהבות, התכופפנו לאסוף כמה מהם, השופכים אור על הפעילות החב”דית האדירה בהר מירון * 36 שנים של קידוש שם ליובאוויטש - אשר רק הולכת ומתעצמת ושוברת כל שיא אפשרי

שלושים ושש שנים חלפו מאז החלה הפעילות האדירה של תלמידי ישיבת חסידי חב”ד ליובאוויטש בראשות הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי במושב מירון מהעיר צפת הסמוכה. מאז, במרוצת השנים הפעילות הענקית שאינה יודעת שובע ואינה יודעת מרגוע, רק הולכת ומתעצמת ושוברת כל שיא אפשרי. כל מי שהיה עד למה שמתחולל במקום בשנים האחרונות, יאמר גם הוא בפה מלא: חגיגות ל”ג בעומר במירון הפכו למעצמה של הפצת יהדות ובשורת הגאולה וקידוש שם ליובאוויטש בקנה מידה שאין לו אח ורע.

היכולת המרשימה שהפגינו תלמידי ישיבת חב”ד הגדולה בצפת עיה”ק, התחילה בברכת ‘ברוכים הבאים’ של העולים מירונה עם דמות דיוקנו של רשב”י של דורנו, הרבי מלך המשיח אשר התנוססה מכל עבר ועם התמונה המפורסמת התלויה על מנוף ענק שמקבלת את פני כולם.

בנוסף הוקמו עמדות הנחת תפילין במעלות ההר, הוצבו עמדות מכירה של אלפי ספרי חסידות וגאולה ומשיח, הוקרנו מראות–קודש נדירים של הרבי שנבחרו על–ידי מכון ‘לראות את מלכנו’ על–גבי מסך העשוי לדים בוהקים, ומה שהפך בשנים האחרונות לסמל הפעילות - אוהל גדול–ממדים לכתיבה לרבי ולבקש את ברכתו הקדושה עם מיזוג אוויר, שולחנות מעוצבים, דפי החלטות טובות ומסמך לקבלת מלכותו.

אחרי שאלפי כוחות המשטרה עזבו את הצפון התפרסו לאבטח את ביקורו של נשיא ארצות–הברית בארץ הקודש, כוחות הכיבוי וההצלה פירקו את חדרי–הפיקוד ואת הציוד הרפואי, ותלמידי ישיבת חב”ד הגדולה מצפת הסמוכה קיפלו את האוהל הפתוח שאירח אלפי יהודים שכתבו לרבי באמצעות ה”אגרות קודש”

- נשארו מאות אפיזודות ומופתים “קטנים” שהתגלגלו מתחת לשולחנות הפלסטיק של האוהל החב”די שמוקם בכניסה למירון בל”ג בעומר והם ימשיכו ללוות יהודים רבים ואת בני משפחותיהם.

עם שוך החגיגות והלהבות, התכופפנו לאסוף כמה מהם, השופכים אור על הפעילות החב”דית האדירה במירון - מנקודת מבט אישית.

 

“הרבי יודע יותר טוב ממני מה קורה אצלי בבית”

בתום שעות רבות של נסיעה בדרכה בכבישי הצפון העמוסים, הגיעה בשלום הגב’ שרה ב’ לכניסה הראשית של מירון. כשהתקדמה מעט, הבחינה באוהל ענק של חב”ד והסתופפה פנימה על מנת לבקש את ברכתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח באמצעות ספרי ה’אגרות קודש’. במכתב שקיבלה, מורה הרבי לאישה להדליק נרות–שבת, לבדוק את מזוזות ביתה ולומר את התהילים כפי שהוא מחולק לימי החודש.

לא חלפו דקות בודדות והאישה החליטה לכתוב שוב לרבי והפעם שפכה את מצוקתה בנוגע לקושי רפואי איתו מתמודדת בחייה הפרטיים. והנה היא מגלה כי במכתב שפתחה הרבי שוב עונה לה - כפי שכתב בפעם הראשונה - כי עליה להדליק נרות–שבת, לבדוק את המזוזות ולומר את התהילים החודשי…

בעודה מחזיקה בכרך ה’אגרות קודש’ נפעמת מהמענה שחזר על עצמו, נאותה לגלות לגאון החסיד הרב שלמה זלמן לבקיבקר, מראשי הישיבה הגדולה בצפת - אשר אייש באותה שעה את המרכז ‘אגרות קודש’ - כי בפעם הראשונה שקיבלה את המענה מהרבי בנוגע לבדיקת המזוזות - לא חשבה לעשות זאת כיוון שרק לאחרונה ערכה בדיקה למזוזות ביתה. אך כאשר הרבי כתב בשנית שעליה לבדוק את המזוזות, עשתה שוב בדק בית ולאחר התבוננות נזכרה לפתע כי ישנן מספר מזוזות ברשותה אשר משום–מה נשכחו מליבה וטרם נשלחו לבדיקה… “מתברר שהרבי יודע יותר טוב ממני מה קורה אצלי בבית”, סיכמה בהתפעלות לא מוסתרת והמשיכה בדרכה.

 

“הרבי יודע עלי הכול!”.

“אדם החובש כיפה סרוגה ניגש אליי וביקש לדעת כיצד כותבים לרבי”, מספר הת’ מנחם מענדל בלוך, “לאחר מתן הסבר קצר התיישב לכתוב לרבי. בעודו כותב ביקש לשתף אותי שהוא כבר בן 30 ועדיין אינו נשוי ומבקש ברכה למצוא את זיווגו בקרוב ממש.

“במענה שנפתח, כותב הרבי לאדם שמחפש שידוך ומבקש ברכה. בהדרכה לאותו אדם מתנה הרבי את הברכה בהקמת בית יהודי, רק על יסודות התורה והמצווה ורק כך מובטח לו הברכה. הבחור אשר נדהם מדיוק התשובה, סיפר לי שבעת האחרונה עלו מספר הצעות לזיווג, ומהם בחורה שהיא וגם הוא מאד רוצים להינשא, אך היא קצת פחות דתיה ממנו, והיא מסכימה להינשא בתנאי שהבית יהיה עם אופי ‘זורם’, ולא רק על יסודי התורה והמצווה… ובתוך עצמו הוא לא ידע מה עליו לעשות והאם להמשיך. והנה, מבלי שיכתוב על כך, הרבי כבר ענה לו תשובה”…

ממשיך ומספר הת’ מנחם מענדל בלוך: “המגוון הססגוני הרחב ביותר של עם ישראל מבקש לכתוב לרבי. גם חסיד פולישער אמריקאי נכנס לכתוב לרבי והוא בחר לא לשתף אודות מה הוא כותב, אבל בעת שהחל לקרוא את המכתב מהרבי, הבחנתי כי הוא מלא התפעלות… כשהוא בא לצאת הוא פנה אליי ואמר: “הרבי שלכם ענק, הוא יודע עלי הכול!”.

 

לא חלפה שנה…

“בעודי עומד בסמוך לאוהל הכתיבה לרבי”, משתף אותנו הת’ משה קרלשטיין, “ניגשת אליי אישה אחת ומספרת שלפני כמה שנים הגיעה לכתוב לרבי וביקשה ברכה לילד, ולא חלפה שנה מאז כתבה את המכתב והם זכו ברוך השם לחבוק פרי בטן, זרעא חייא וקיימא”.

 

כל ענינו הוא לימוד התורה ולא דבר אחר.

“התיישבתי לסייע בידי הכותבים לרבי בדוכן חב”ד והמתנתי ליהודי הבא בתור”, מספר הת’ שמואל כהן, “לפתע נכנס אדם בשנות השלושים לחייו שהציג את עצמו כחסיד מאחת החסידויות הגדולות והוא התיישב לכתוב את אשר על ליבו.

“תוך כדי שיחה, סיפר כי שמו הפרטי הוא ‘חיים שלמה’ והציג את עצמו כפעיל במפעל חסד כלשהו והוא מבקש לשאול את הרבי האם להמשיך לעסוק במפעל זה או שעליו ללמוד תורה והוא ביקש להוסיף כי יש לו משיכה לעסוק בחסד והוא חושב שלשם זה הוא נולד ולא כל כך בשביל לימוד תורה…

“הספר נפתח, וכבר בתחילת התשובה הופתע לראות כי את המכתב כותב הרבי “לכבוד שלמה חיים” - הלוא הם שני שמותיו של הכותב… מספר שורות לאחר מכן כותב הרבי אודות מעלת לימוד התורה דווקא… הרבי כותב עוד שאינו בא לומר מוסר כי אם להבהיר לו שכל ענינו הוא לימוד התורה ולא שום דבר אחר.

“היהודי היה בהלם מוחלט מהתשובה הברורה והנהירה, ובעקבות זאת החליט לעשות כברכת הרבי ולהתחיל לעסוק בלימוד התורה”.

“לא יכול לעזוב את העבודה, הרבי לא מרשה!”

מספר הת’ יוסף עמירם: “זוג יהודים ספרדים נכנסו לאוהל הפתוח והבעל התיישב לכתוב לרבי בקשת ברכה והצלחה לענייניו הפרטיים וחיי משפחתו. במענה למכתבו השיב הרבי כי דווקא ההתעסקות בחינוך הנוער היא זו שנותנת ברכה והצלחה בכל העניינים.

“מספר לי אותו יהודי בגילוי–לב: אני כבר הרבה שנים מתעסק עם נוער בסיכון, ודווקא לאחרונה חשבתי לעזוב את זה ולהשקיע באפיקים אחרים. והנה בתשובה שהרבי נותן לי, הרבי כותב לי שדווקא העיסוק עם הנוער זה מה שמביא לי את הברכה…

“כאשר סיים את דבריו ובא לצאת, פנה לאשתו ואמר: “אני לא יכול לעזוב את העבודה, הרבי לא מרשה!”.

 

“בפרט שיש לו כוח השפעה גדולה כקצין צבאי”

“קצין משטרה בכיר העונה על השם שמוליק ניגש אליי ומבקש להיכנס אל האוהל בכדי לבקש את ברכת הרבי”, מספר הת’ דוד אוריאן. “מסתבר כי קצין זה הסתבך במשפט כל שהוא עם יריבו והוא ביקש מהרבי ברכה להצליח לצאת מזה”.

“הספר נפתח והתשובה בשפה האידיש. לאחר תרגום קל הובן כי המכתב של הרבי ממוען ליהודי המסובך אף הוא במשפטים והרבי מבשר לו כי אדמו”ר הזקן יוציא אותו מן המצר אל המרחב, וכמו שבחג הגאולה י”ט כסלו התרחש ה”פדה בשלום”, כך יהיה גם במקרה הזה…

“המדהים הוא שבסיום המכתב כותב הרבי “ובפרט שיש לו כוח השפעה גדולה בעודו קצין צבאי”… גם אני וגם קצין המשטרה הצטמררנו למקרא התשובה המדויקת להפליא. חזותו הקשוחה התחלפה בחיוך רחב וכך יצא בהתרגשות, תוך שהוא מבין טוב יותר כי יש רבי בישראל, רבי חי, שתיכף ומיד מגיע לגאול את עם ישראל”.

 

בדיוק התאריך של החתונה ובאותה קביעות

את ההזדמנות לכתוב לרבי בל”ג בעומר במירון ולזכות לתשובות מופלאות, מנצלים גם… חסידי חב”ד. אחד מהם הוא הרב יעקב לנצ’נר מקהילת חב”ד רחובות, שניאות לשתף אותנו בסיפורו האישי:

“אשתקד עליתי למירון בל”ג בעומר כמנהג רבבות עמך בית ישראל. לפני עלותי את ההר נכנסתי לאוהל הכתיבה לרבי מלך המשיח. זה היה לפני חתונה של אחת מבנותיי, וכתבתי לרבי שיש לי כל כך הרבה על מה לומר תודה ועל מה לבקש “עד שאי אפשר לפורטם, על כן מבקש אני ברכה על הכול ומבקש מעומק הלב לומר תודה על הכל”.

“במענה למכתבי, כתב הרבי: במענה על זמן חתונת חניכתו בי”ט סיון יום חמישי הנה תהיה בשעה טובה ומוצלחת”… זה היה בדיוק התאריך של החתונה והיום של החתונה(!). הייתי בהלם מוחלט ומיד שלחתי לכל המשפחה בהודעת טקסט את התשובה המדהימה של הרבי.

“חלפו מספר דקות וחשבתי לעצמי: ‘רגע, אם הרבי כותב לי אודות התאריך המדויק והיום באותה קביעות ממש(!), אז מדוע הרבי כותב ‘חניכתו’ ולא ‘ביתו’.

“החלטתי לשוב ולהסתכל על המכתב. לפתע הצצתי למטה וראיתי כי המכתב ממוען ל’רב זלמן שמעון דבורקין’. עובדה שרק הדהימה אותי עוד יותר מבתחילה, והסיפור שהיה כך היה:

“באופן כללי ישנם שלוש שיטות מתי מתחייבת הכלה בכיסוי ראש: 1. בדרך לחופה. 2. בחדר הייחוד. 3. רק ביום שאחר החתונה.

“השיטה הכי מצויה זה כאופן השני, אך בשל סיבות של דוחק בזמן וכו’ התבקשתי למצוא היתר לנהוג כמו האופן השלישי. התקשרתי לרב יורקוביץ’ והוא אמר לי “תקשיב, אני לא מתיר לך אלא זה ההלכה לכתחילה”, ואז המשיך לספר לי שלפני חתונתו התעוררה אותה שאלה והוא פנה לרב זלמן שמעון דבורקין, והרב אמר לו שזה הלכה לכתחילה והוא לא מבין מאיפה הגיעו החומרות החדשות של הדור הצעיר.

“כעת הבנתי טוב יותר מדוע הרבי כותב ‘חניכתו’, כי המכתב ממוען למי שהולכת בדרכו - לפי הפסיקה שלו שזו ההלכה מלכתחילה”..

 

קצין המשטרה ששקל לסגור את דוכני התפילין

הפעילות העניפה בהר מירון דורשת שבועות ארוכים של עבודה, חשיבה ומאמץ, בכדי שהכל יתפקד כראוי. את האחריות השנה נטלו על עצמם הת’ נתי אדרעי והת’ דוד אוריאן. מעבר למאמצים והמשאבים הגדולים, נאלצים להתמודד מול קשיים ביורוקרטיים לא פשוטים ומה שכל שנה מחדש דורש נס משל עצמו זו תמונתו של הרבי מלך המשיח הניצבת בגאון ומקבלת את פני הבאים.

גם השנה המשטרה התנגדה ולא הסכימה שהתמונה הענקית של הרבי תעמוד במקומה, והתואנה השנתית היא משום שזה מפריע לראי של מצלמות האבטחה… התקשרו הבחורים וביקשו את עזרת העסקן החב”די הנודע הרב יעקב גלויברמן, לו קשרים ענפים במשטרת ישראל, ולא חלפו מספר דקות עד שסידר אישור להעמיד את התמונה במיקום מרכזי עוד יותר…

גם לפני שלוש שנים החליטה המשטרה שכל דוכני התפילין במעלות מירון צריכים להסגר מפני שזה מאט את התנועה של ההולכים ושבים, שוב קם הרב גלויברמן להושיט עזרה, והתקשר לקצין המשטרה האחראי במירון, ואמר לו שכתוב בגמרא ‘שכדאי רשב”י לסמוך עליו בשעת הדחק’ ואם הוא יעזור בפעילות של חב”ד, רשב”י יעזור לו גם כן!

באותו זמן הוא לא הבין במה הוא צריך עזרה, ב”ה חייו התנהלו על מי מנוחות, אבל הוא שמע וקיבל את הברכה, והסכים להותיר את דוכני התפילין על מקומם.

לא חלפו שבועיים ימים והוא מתקשר בוכה לרב גלויברמן, ומספר לו כי בנו הקטן הסתבך בטיפול רפואי והוא זקוק לניתוח דחוף בחו”ל, ומעבר לסיבוך הרפואי של הילד הוא לא יודע מה עליו לעשות כי הוא לא דובר אנגלית, והוא לא יודע איך הוא יסתדר בנכר…

הרגיע אותו הרב גלויברמן ואמר: בקשר לחוסר היכולת שלך להסתדר, אקשר אותך עם השליח של הרבי במקום, ובקשר לבריאות של הילד, אין לך מה לדאוג כי בזכות זה שאישרת את הפעילות החב”דית במירון, בנך יבריא… וברוך השם, כך היה.