ר’ יעקב (יענקי) קליין

תופעה מרתקת היא, אשר למרות עשרים השנה שחלפו שבהן לא ראינו ולא שמענו את הרבי מה”מ, אלפי יהודים מתקרבים לחב”ד ולתורתה, תוך דגש לעניין המרכזי של משיח וגאולה • לקראת ג’ בתמוז כינסנו שלושה אברכים מרקעים שונים, שהציצו בתורת חב”ד ונפגעו. אלה סיפרו על השינוי שחוללו בחייהם מתוך מודעות עמוקה ופנימית, והשיבו על סדרה של שאלות קשות ובוחנות לגבי נושאי משיח וגאולה • האמת, מסתבר, רק מקרבת. והאמת היא משיח!

ר’ יעקב (יענקי) קליין / כרטיס ביקור

ר’ יעקב (יענקי) קליין נולד בעיר התורה והחסידות בני ברק למשפחה כלל–חסידית. הוריו מקורבים לחסידויות סאטמר וויז’ניץ. כל אחיו הנם חסידי וויז’ניץ. בילדותו התחנך בחדר ‘חוג חתם סופר’ בעיר והמשיך את לימודיו בישיבות ליטאיות מובהקות. את שלוש השנים של ישיבה קטנה למד ב’נחלת דוד’ בפתח תקווה, ומאוחר יותר בישיבה גדולה למד בישיבות ‘נזר ישראל’ ובישיבת ‘מיר’.

כשסיים את לימודיו והגיע לפרק “האיש מקדש” נשא את רעייתו, ובני הזוג קבעו את ביתם בבני–ברק, משם נדדו לירושלים ומשם לבית שמש, שם בנו את ביתם. “בהשגחה פרטית רכשנו בית שני רחובות מבית כנסת חב”ד, מה שהוביל אותי להתפלל שם באחת השבתות. מאז הכול היסטוריה. הפכתי למתפלל קבוע במקום, נטלתי חלק קבוע בהתוועדויות ובשיעורים ואחרי נסחפה גם רעייתי. תכני תורת החסידות ו’הדוגמא החיה’ של שלוחי הרבי והקהילה בעיר, משכו אותנו”.

אירוח של שבת אחת בבית משפחת השלוחים, הרב ווינר ורעייתו, והאווירה החסידית השוררת שם, הביאו אותם להחלטה לשלוח את הילדה לגן חב”ד, מה שהעצים את תהליך ההתקרבות שלהם לחסידות חב”ד.

כסגירת מעגל נודע להם ממש לאחרונה שסב אשתו אמנם לא היה נראה כמו חב”דניק, אך פעל בעיר לוצרן שבשוויץ בשליחות הרבי הריי”צ, ומאוחר יותר עמד בחליפת מכתבים עם הרבי מלך המשיח. סיפור מפורסם שאותו היה מספר הסבא ועובר בין בני המשפחה, שהסבא פגש את הרבי בפריז והיה אף נוכח באותו בית כנסת בו התבקש הרבי למסור שיעור כאשר הרבי ישב מול גמרא אחרת לגמרי, אך קרא בעל פה מילה במילה.

כיום משמש יענקי כאחת הזרועות של פעילות חב”ד בבית שמש.

ר’ יונתן מייזל / כרטיס ביקור

ר’ יונתן מייזל נולד בשכונת הר נוף בירושלים בבית המשתייך לחוגי הציונות הדתית. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הממלכתי דתי בשכונה, המשיך את חוק לימודיו בישיבה התיכונית בחשמונאים ובישיבת ההסדר בנתיבות. כשסיים את שירותו הצבאי בחטיבת כפיר, למד תקופה מסוימת בישיבת ‘מכון מאיר’ בירושלים, ומשם יצא לדרך חינוכית. הוא קיבל עבודה כמדריך בישיבה המוסיקאלית ‘כינור דוד’ הנמצאת ביישוב עטרת.

“לאחר שנתיים של עבודה חינוכית אינטנסיבית, הרגשתי שאני חייב חופש וטסתי למזרח הרחוק. עוד קודם לכן, בהיותי בארץ ישראל, פתחתי במלאכת חיפוש אחר דרך שאליה אתחבר. את הטיול התחלתי בהודו והמשכתי לנפאל שם מצאתי שפה משותפת עם השליח בעיר פקרה, הרב אברהם פוקס. במשך כמה שבועות למדנו שיעור בוקר יומי במשך שעתיים בספר התניא.

“כשחזרתי ארצה לאחר הטיול ידעתי שאני רוצה להיות חסיד חב”ד, אך לא ידעתי כמעט כלום. השליח בפקרה המליץ לי על מסגרת לימודית לבעלי תשובה בארצות הברית, והחלטתי לטוס ולנסות. השהות בישיבה לא היטיבה או זרזה את התקרבותי, להפך, עזבתי את הישיבה לאחר כמה שבועות עם תחושת ‘מחנק רוחני’. תחושתי הייתה שהרבי אכן היה מנהיג דגול, אך החמצתי את המועד. הייתי צריך להגיע לחב”ד קודם לכן”.    

לפני שעזב את ארצות הברית בחזרה לארץ ישראל, עצר ב–770, שם הכול השתנה מהקצה אל הקצה. “המפגש עם תלמידי התמימים החיה הכול מחדש. הרגשתי ש’משיח’ משלים עבורי את הפאזל. לאחר כמה שבועות התחלתי גם לפתוח את שיחותיו של הרבי מהשנים האחרונות וללמוד אותן בעיון, ומאז הפכתי לחסיד עם כל הלבושים זו הייתה רק שאלה של זמן”.

לאחר שהשלים את התקרבותו, נישא לאישה את בת זוגו והשניים חזרו לעבוד בישיבה בישוב עטרת. הרב מייזל משמש נוסף על תפקיד חינוכי גם כשליח חב”די הפועל עם נערי היישוב.

ר’ דוד רוב / כרטיס ביקור

ר’ דוד רוב גדל בקהילת ויז’ניץ ברחובות. “משפחתי נמצאת שלושה דורות בחסידות ויז’ניץ, אחת המשפחות היותר מפורסמות בחסידות בשל המספר הרב של צאצאיה. המסרים המרכזיים שעל ברכיהם חונכתי הם: שמירת הלשון ושמירת העיניים, בלי יותר מדי הסברים והבנה, רק כי כך הקב”ה ציווה. מצווה יוצרת מלאך טוב, עברה יוצרת מלאך רע. איך זה עובד? מה זה מלאך? מהו דרגתו ומעמדו מול יהודי? לא ממש מסבירים, ומי שנולד עם רצון לברר ולהעמיק, מוצא את עצמו בבעיה.

בשלב מסוים החל אצלי תהליך של נבירה ובדיקה עצמית. בשלב מסוים היה לי חוסר בהירות במשמעות הפנימית והתאמתות חושית ביסודי התורה. יצאתי לדרך של חיפוש כדי למצוא תשובות לשאלותיי. חשבתי שאולי הבעיה טמונה בי, ואם אלמד עוד ועוד ספרים, העניינים יתבהרו לי. כזה אני מטבעי, אוהב לקרוא, לחקור ולבדוק. קראתי ולמדתי ספרים של החסידות הכללית, אבל שום דבר לא נתן לי תשובה ברורה שתספק אותי.

החלטתי אפוא לבדוק את האפיק של חב”ד, למרות מוזרותם ושונותם. באותם ימים התוודעתי לספריית החסידות בבני–ברק שניתן להשאיל ממנה ספרים. נחשפתי אז לגיליונות של ‘בית משיח’. קראתי בשקיקה את מאמריו של המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג והתפעלתי, זה נגע בי, הרגשתי שיש כאן אמת.

‘כשנפל אצלי האסימון’, הייתי באופוריה. ברגע שהבנתי את השיטה והלוגיקה של חב”ד, יחד עם התחושה שזה דבר אמיתי ופנימי, שבעצם אדמו”ר הזקן היה הממשיך של המגיד בהנחלת תורת הבעל–שם–טוב, אז כל הנושא של ‘חי וקיים’ ו’משיח’ כבר לא הפריע; להפך, בזכות זה התחלתי להאמין שיש באמת בורא לעולם, שיש אלוקות בכל דבר ודבר בבריאה, אז משיח זה מה שיפריע?!

הבנתי שאם חב”ד היא הממשיכה והרבי הוא דור השביעי, לא יכול להיות אפוא שג’ תמוז יפסיק את כל זה. אבוי לנו אם נחשוב שיש הפסק, מה עוד, העובדה שרואים שזה פועל פעולתו. חסידות חב”ד כיום מגיעה למקומות שבעבר לא הגיעה אליהם. אנשים צמאים לחסידות ומשתוקקים.

כיום, לאחר נישואיו ועם בן שלישי שנולד למשפחה רק לפני שבועיים, השתקעה משפחת רוב בצפת והם נמנים על קהילת חב”ד בעיר. ר’ דוד, נוסף על עבודתו בכתיבת מאמרים המבארים את דרכה של חסידות חב”ד בדור השביעי, הפך להיות פעיל נמרץ בבית חב”ד בדרום העיר.

 

“ל

ימוד תורת החסידות שינתה את חיי במובנים רבים אך בשלב מסוים זה נעצר וכמעט שהכול חזר לקדמותו. בלי ‘רבי’ ובלי ‘משיח’ החיות שיש בתורת החסידות חסרה משמעותית. רק כשנחשפתי לנושא של ‘משיח’ ב–770 התעוררתי מחדש ומהר מאוד הפכתי להיות חסיד ומקושר”, מספר ר’ יונתן מייזל, שליח ביישוב ‘עטרת’ ומלפנים בן למשפחה ציונית דתית אדוקה.

“מי שלא מניח אף הנחת יסוד בטרם מתקרב לתורת החסידות רואה בחוש שהכול מוביל ל’משיח’, אי אפשר לקחת רק חצי אמת. הרבי מלך המשיח ו’חי וקיים’ זאת מסקנה מתבקשת שגם בלי שיחות תנש”א תשנ”ב ניתן להגיע אליהם”, אומר ר’ דוד רוב, מפעילי חב”ד בצפת ומלפנים נמנה על אחת המשפחות החשובות בחסידות ויז’ניץ.

“מי שמנסה להשמיט את משיח מתורת החסידות משול לאדם הרוצה להשמיט את הנשמה מהגוף. לא פגשתי ולא רוצה לפגוש חב”דניק שחושב ש’משיח’ מרחיק. זו השליחות שקיבלנו מהרבי ומציאות שהיא לא מרחקת ואני ההוכחה לכך”, אומר ר’ יעקב קליין, פעיל חב”די בבית שמש ומלפנים נמנה על משפחה כלל–חסידית שהתחנך במוסדות ליטאיים.

שלושת האברכים הללו התחנכו בבתים יראים ושלמים ואף–על–פי–כן חיפשו מימד עמוק יותר. משהו היה חסר להם, וכך נחשפו אל תורת חסידות חב”ד והתקשרו לאילנא דחיי. המהפך, היה קשה להם ובעיקר לסביבתם, אך לבסוף ראו כולם כי טוב. כל אחד מהשלושה בשפתו ובסגנונו סבור בנחרצות שהעיסוק ב’משיח’ הוא זה שקידם את התקרבותו.

לקראת ג’ תמוז, תאריך נושא הפכים, עשרים שנה שבהן מחד אנו שרויים בהעלם והסתר נורא ומתמשך אך מאידך מאמינים באמונה ניצחת שאט אט קומט משיח, הנה הנה משיח בא, כינסנו לרב–שיח מרתק שלושה מתוך מאות בני תשחורת, אברכים בני תורה ומידות שהתקרבו בשנים האחרונות לחסידות חב”ד. העלנו בפני השלושה שאלות נוקבות, והם ענו תשובות בהירות ומאירות שהובילו למסקנה אחת יחידה ומוצקה - העולם היום, גם החרדי, מוכן יותר מאי פעם לביאת משיח. 

לצאת מעולם הספיקות

השאלה הכי מתבקשת: מה היה חסר לכם? מה נגע בכם בחב”ד?

ר’ יעקב קליין: מי שנולד חב”דניק לא יבין לעולם באיזו חממה נטולת ספיקות הוא נולד. בחב”ד למדתי להתחיל לדבר ולחוש אלוקות. למדתי שכל חפץ הוא אלוקות ועלינו להפוך גשמיות לרוחניות.

זכורני שכמה שבועות לאחר שהתחלתי ללמוד ‘תניא’ חזרתי הביתה ב’אורות’ וסיפרתי לאשתי על התגלית, שמירת תורה ומצוות בלי הפחדות ואיומים. קיום מצוות מתוך שמחה, אין צדיק או רשע, יש מורכבות הרבה יותר גדולה, יש נשמה, יש שליחות שונה לכל יהודי. כיום אני לא יוצא מהבית בלי ‘דבר מלכות’ ומקפיד על רמב”ם וחת”ת, זה מחיה אותי.   

ר’ יונתן מייזל: אני התקרבתי על ידי ספר התניא. במקומות אחרים יש ריבוי אורות אבל רק בעל התניא נותן לאורות האלו כלים, ולאחר מסע שלם של חיפוש מהות ודרך יהודית, מצאתי את נוסחת הקסם בדור שלנו.

ר’ דוד רוב: ישנן הרבה שיטות רוחניות ביהדות, אך תורת החסידות בנויה לתלפיות עם הבנה והשגה. בשיטות האחרות האמונה לא הופכת להיות חלק ממך, אתה והאמונה אלו שני דברים נפרדים, בחסידות חב”ד קיבלתי הכרה פנימית באמת של הקב”ה עד שזה הפך להיות חלק ממני, כך שלא ראיתי צורך בחיפוש הוכחות וראיות כדי להכניע את הנפש הבהמית.   

בנוסף, מה שפעל עלי רבות היא העובדה שהגעתי למסקנה שאדמו”ר הזקן הוא ממשיכם של הבעל–שם–טוב והמגיד ממעזריטש. כדברי רבי חיים ויטאל שגילוי פנימיות התורה החלה על ידי רבי שמעון בר יוחאי והמשיכה על ידי האריז”ל. מי שעיניו בראשו ומכיר באמת את תורת חב”ד, מבין שחב”ד היא התנועה שממשיכה את הבעש”ט והרב המגיד.

לקיים מצוות מאהבה

מהם הבדלי הגישה מאיפה שבאתם ומה גיליתם?

ר’ יעקב קליין: גדלתי וחונכתי על הפחדה. אם תעשה מה שצריך לעשות - יהיה לך גן עדן, ואם לא - גיהינום. המשגיחים בשיעורי מוסר מעצימים את מקומם של המצליחים ללמוד, ומי שלא יודע ללמוד - מקבל את התחושה שהוא בליגה נמוכה. בחב”ד השיטה שונה לחלוטין; יש חשיבות לכל יהודי ובכל מצווה שאתה עושה אתה מתחבר להקב”ה באותו הרגע. חיבור זה גורם לשמחה וחיות במצוות.

ר’ יונתן מייזל: בציונות הדתית אין “ממוצע המחבר”. חונכנו ש”כל העדה כולם קדושים”, וממילא כל אחד מלקט לעצמו מכאן ומכאן, וגם מזה אל תנח ידך. אתה יכול להתייעץ עם כמה וכמה רבנים ומשפיעים. אין מנהיג אחד. ריבוי המוסדות כיום בציבור הדתי מצביע על מגמה זו. לכל ראש ישיבה אג’נדה משלו. יש המון גוונים וזה מוליד בלבול גדול. בעיה נוספת לדעתי היא, שבציונות הדתית מרבים לדבר על עניינים כוללניים מדי, דאגה לכלל ישראל, שזה דבר חיובי אך בא במקום העבודה עם הפרט.

הציבור הדתי חרט על דגלו להיות מעורב בעולם, אך בלי ‘רבי’ ובלי תשובות והדרכה מפורטת בעבודת ה’ הפרטית של כל אחד ואחד, זה פתח גדול לנפילה.

ר’ דוד רוב: חונכתי בילדותי שהעולם אינו מציאות אמיתית, הוא רק ציור, אשליה אופטית. כתוצאה מכך נולדה כל הפרישות וההסתגרות החרדית מפני העולם החיצוני. מכיוון שהעולם אינו מציאות, אז לא מתעסקים איתו מטוב ועד רע. אין מה לברר בו כי אמורים להתנזר ממנו. חסידות חב”ד רואה את הדברים הפוך. העולם הוא מציאות שעלינו לעשותו כלי לאלוקות.

לכן אהבת ישראל שילד חרדי מחונך עליה, היא באנלוגיה רק למי שדומה לו. בחב”ד רואים שיסודות מצוות ‘אהבת ישראל’, ראיית נקודה טובה בכל יהודי, היא פרקטית ואף מתעצמת גם בדור שלנו, למרות השינוי במצב הצבירה של העם היהודי מכפי שהיה. הרעיון של חסידות חב”ד שבפנימיות יהודי הוא טוב גמור ואנו מתייחסים לפנימיותו.

החסידות - כלים להתמודדות עכשווית

למה באמת, האמונה הכללית שהייתה טובה לפני כמה דורות, עוד לפני חסידות חב”ד, לא מספיקה עכשיו?

ר’ יעקב קליין: אנחנו הרי נמצאים בדור שלפני גילוי משיח, אני זוכר כשהייתי ילד שמעתי לא פעם ולא פעמיים התנגדות עזה לדרכה של חב”ד, התנגדות זו שהובילו אותה כאלה שנקראו “גדולי הדור” בזמנו שככה לחלוטין. מי שמביט על מה שקורה כיום בציבור החרדי מבין שחב”ד היא התנועה המאוחדת ביותר וזה בזכות תורת החסידות והרבי העומד בראשה. בעבר הייתה מסורת שעברה מאב לבן, הטכנולוגיה והפיתויים לא היו אז כפי שהם היום. אבל כיום יש שבר מהותי בעם ואנשים תרים אחר אמת פנימית. ‘ציורים’ כמו גן עדן או גיהינום כבר לא עובדים על הצעירים, אנשים מחפשים להתחבר לה’ ולעובדו בלב שלם. 

ר’ יונתן מייזל: זהו דור של משיח. בעשרים השנים האחרונות, עם התפשטות האינטרנט והחשיפה למקורות מידע שברובם יונקים מהרע, הדבר גורם לאנשים קשיים והתמודדויות לא פשוטות.

אמש פגשתי חבר טוב שלמד איתי והיה עלם חמודות אמיתי אך יצא לתרבות רעה. כשאני שואל ומתעניין אצלו, אני שומע שהוא סובל במצבו, הוא עצוב ומסביר לי שאין מה לעשות.

כשסיימתי לשוחח איתו, חשבתי לעצמי שבאמת עם ארגז הכלים היהודי שלו, באמת שאין לו מה לעשות. אבל אם היה נחשף לפנימיות התורה, הוא יכול היה להתמודד ולנצח. חסידות מבינה את נפש האדם והאתגרים עימם הוא מתמודד ונותנת תשובות ברורות.

ר’ דוד רוב: העניין של תורת החסידות זה להביא אחדות ה’ לעולמות הנבראים (כמובא ב’דרך מצוותיך’), ומציאות זו מתרחשת בשני שלבים. שלב ראשון לפני שהגיעה תורת החסידות לעולם, העולם היה ‘יש’ ונפרד בפני עצמו. ולכן, כדברי הרמב”ם, מי שקמצן עליו להתהפך לכיוון השני. באה תורת החסידות והסבירה שהעולם כלי לאלוקות ונשיאי חב”ד מחזקים עוד ועוד את הנקודה הזו.

השיטה הזו שמייחדת רק את חב”ד חדרה למקומות רבים. כשאני לומד את ספריו של רבי צדוק הכהן מלובלין, ‘שפת אמת’ ואחרים, אני מוצא שהם משתמשים בטרמינולוגיה חב”דית ומצטטים מספר התניא. מובאים שם מושגים כמו אור הממלא ואור הסובב, ומי שבקי בשיטות השונות מבין שהדברים חדרו.

כל היהדות חבה לאדמו”ר הזקן רבות, ביודעין או בלא יודעין. רוב ספרי החסידות הכללית יונקים את הרעיונות וההשראה מהתניא גם מבלי לצטט אותו. אדמו”ר הזקן לימד אותנו להסתכל מהמקום הפנימי ביותר ולא לשים לב למעטה החיצוני. על פי רבינו בעל התניא, עשיית מצוות היא לא בשביל שכר, אלא צוותא וחיבור, להתחבר עם קודשא בריך הוא. לא סתם נכתב על ספר התניא שעמו יצעדו לקראת ביאת משיח.

אנשים מחפשים אמת אלוקית

יש היום סחף רב ללימוד חסידות, וזה לא סוד. למה לדעתכם זה קורה דווקא עכשיו? ולאן לדעתכם זה ימשיך - הרי לא רואים את הרבי?

ר’ יעקב קליין: אין לזה הסבר הגיוני, זה למעלה מגדרי הטבע. כשחבריי משכבר הימים שואלים אותי על חב”ד, הם תמיד מציינים שבחב”ד לא רואים את הרבי ואיך אני מסתדר עם זה? כשאני מסביר להם שהרבי אתנו - הם מתקשים להבין. אין להם כלים להבין מה זה ‘רבי’, ואני מסביר להם בפשטות שאם הרבי לא היה איתנו, חב”ד לא הייתה מתעצמת ומכפילה את עצמה מאז ג’ תמוז. אמת זה דבר שצומח.

ר’ יונתן מייזל: זאת מציאות שמיימית לחלוטין. כל הנושא של ‘גאולה’ זה גילוי העצם, ורואים שבכל העולם, ובפרט בעולם היהודי, יש ‘יתבררו ויתלבנו’ גדול. הדברים מתקצנים לכל צד, או שאתה בצד הקדושה או חלילה להפך, וכדי להצליח לעמוד באתגרים של העולם הזה, מוכרחים ללמוד את תורת החסידות ובזה גופא לחיות ‘משיח’. 

ר’ דוד רוב: אנשים כיום מחפשים חיות והנשמה צריכה להרגיש ‘אלוקות’. לא פעם אני פוגש חסידים מחסידויות שונות שלומדים ‘תורה אור’ או ‘תניא’ וחלקם לא מבינים את מה שלומדים, אבל הנשמה מבינה בהחלט. לסחף לכיוון חסידות חב”ד אין שום הסבר לוגי, אלא העובדה שמדובר בצינור של אלוקות שהנשמה משתוקקת אליה.

“בחב”ד יש את העניין הפנימי של רבי שהוא מקשר לעצמות אין סוף. הרבי תמיד חזר ואמר שהתקשרות אליו היא לא על–ידי שמביטים בו, אלא על ידי שלומדים את תורתו, ובזה לא חל כל שינוי בג’ תמוז. אל הממד הפנימי הזה ישנה משיכה עזה, אנשים מחפשים אמת אלוקית.      

מפחדים לחיות משיח - כי זה מחייב!

איך נתפסת לנושא של ‘חי וקיים’. האם אי–אפשר ללמוד חסידות בלי להגיע לשיחות של תנש”א תשנ”ב?

ר’ יעקב קליין: הרבה פעמים אנשים שואלים אותי, אתה משיחיסט? אני מסביר להם שכל חב”דניק הוא משיחיסט. אנשים מגיבים בבוז כשמדברים איתם על משיח כי הם מפחדים. זה משהו שמחייב. אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח, אז צריך לשמוע בקולו. השיחות של השנים האחרונות הם כמו סגירת מעגל לכל השיחות הקודמות. בכלל, חסידות בלי משיח, זה כמו שתגיד גוף בלי נשמה, זה מכוון לשם.

ר’ יונתן מייזל: אני חוויתי על בשרי מה זה ללמוד חסידות בלי משיח. בתקופה מסוימת לאחר שהתקרבתי לחב”ד בנפאל והתחלתי ללמוד חסידות, הגעתי לישיבה לבעלי תשובה בארצות הברית שם לא היה כלל דגש על הנושא של ‘משיח’. בשלב מסויים חשתי ירידה, היו לי מחשבות שהרבי אמנם היה צדיק גדול, אך כנראה לא נולדתי בזמן ולא הגעתי לקראון הייטס בזמן הנכון כך שהחמצתי את הרכבת.

“זימנה אותי ההשגחה העליונה ל–770 ושם הגלגל התהפך. הבנתי שהרבי חי וקיים, וגם היום יש רבי בעולם. אני זוכר התוועדות ב–770 שהרב שמשון גולדשטיין מפושקר התוועד ופנה אלי באומרו: ‘הרבי לא מחפש מתנדבים. הוא מחפש חיילים’. ביני לביני ידעתי שהוא קלע למצב בו הייתי קודם שנחשפתי לנושא של ‘משיח’, חשבתי אז לתומי אולי להיות מתנדב, מקורב. אבל הכיוון של משיח הפך אותי לחסיד ומקושר. 

ר’ דוד רוב: השאלה מה האדם מחפש? אם הוא מחפש חוויות ורגשות, אז הוא יכול להסתפק בלימוד חסידות, אבל אם הוא מחפש אמת בלי להניח הנחות יסוד איך האמת צריכה להיראות הוא יגיע מהר מאוד למשיח. הבעיה שיש אנשים שמחליטים איך האמת צריכה להיראות ובשלב מסוים הם עוצרים. אם הבעל–שם–טוב הוא אמת שלימה, והמגיד ממעזריטש הוא הממשיך והוא אמת שלימה, ואדמו”ר הזקן הוא הממשיך עד הרבי שהוא הנשיא השביעי - אזי זו האמת ואין בלתה.

השיחות של נ”א ונ”ב נותנים כוחות חזקים

הרבי מעלה על נס את החשיבות של לימוד עניני משיח וגאולה. עד כמה ראיתם אצלכם את הנחיצות בזה?

ר’ יעקב קליין: את הצעדים הראשונים לחב”ד עשייתי מתוך רגש. הרגשתי שבחב”ד יש אהבת ישראל, קבלת כל יהודי באשר הוא יהודי בלי לבדוק בציציות וזה ‘נגע’ בי. מאוחר יותר התחלתי להשתתף בשיעורים בספר התניא ומאוחר יותר בשיחותיו של הרבי וביניהן השיחות מהשנים האחרונות. אין ספק כשלומדים את השיחות הללו מקבלים כוחות להתמודד עם אתגרי התקופה.

“השיחות הללו הביאו אותי בעיקר לקבל על עצמי דברים שמי שמכיר אותי מעיד שהיו קשים לי בעבר; כמו לגדל זקן או להיות המארגן של תפילת שחרית בשעה שש בבוקר בבית כנסת חב”ד. בטרם התקרבתי לחב”ד, גם כשהייתי מכוון שעון מעורר, לא הייתי שומע אותו. חב”ד שינתה אותי לא רק חיצונית אלא בעיקר פנימית. 

ר’ יונתן מייזל: התקשרות אמיתית לרבי עוברת דרך לימוד בשיחות של ה’דבר מלכות’, חסיד צריך לבדוק איפה ה’קאך’ של הרבי נמצא - ושם להיות. בשיחות הללו ראינו שהרבי התייחס אליהם ב’קאך’ מיוחד. השיחות מהשנים הקודמות יש בהן תענוג גדול; יש בהן כדי לעורר לתפילה מעומק הלב, להתבוננות חסידית נכונה, אבל בפשטות, מי שמתעכב שם ולא מתקדם עם הרבי לשיחות האחרונות, משול לרכבת המסרבת להגיע לייעדה ותקועה באמצע הדרך.   

ר’ דוד רוב: כל השיחות והמאמרים במשך השנים של כל נשיאי חב”ד הם דברים טמירים ורוחניים, קשה דרכם למדוד עד כמה אנחנו באמת מאמינים והאם הדברים חדרו ומורגשים אצלנו באמת. אך בשיחות של תנש”א ותשנ”ב הרבי מראה איך משיח חדר בעולם לא על ידי ספירות ומדרגות רוחניות, אלא לוקח את המהפכה בצרפת, את ההצבעה באו”ם ועוד דוגמאות נוספות ומסביר איך לראות דרכם ‘משיח’. אם אנחנו מתחברים לשיחות אלו סימן שאנו חדורים בזה. אם בנושא זה אנחנו ‘עושים פרצופים’, זה אומר שגם השיחות הקודמות לא חדרו באמת אצלנו.

“האמת היא שבתחילת התקרבותי לחב”ד, הנושא של ‘משיח’ הציק לי; אנחנו יודעים על צדיקי עולם שביקשו להביא את הגאולה ואף קבעו קיצין, היו אלה אנשים רמי מעלה, צדיקי עולם כמו הרמח”ל, המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין ובתחילה חשבתי שמא גם הרבי נמנה על אותם צדיקים שניסו, אך רח”ל לא צלחה ידם. מחשבה זו השתנתה כשהגעתי לשיחה בה הרבי מסביר שישנה בעולם כבר התגלות של מציאות משיח. במילים אחרות הרבי מסביר שרכבת הגאולה כבר יצאה מהתחנה, אנו נמצאים בנקודת אל–חזור. הדברים הללו נתנו לי חיזוק עצום, הגאולה כבר תהליך וודאי וזאת מקבלים על–ידי הלימוד בשיחות של ה’דבר מלכות’.

בכלל, העיסוק במשיח הפך אותי מאוהד חב”ד וכמי שיש לו זיקה לחב”ד, לחסיד מן השורה. יהודים דתיים רבים לא יבינו את הנושא של ‘חי וקיים’ לעולם אם לא יבדקו זאת בצורה מעמיקה בשיחות. ברור לי שרק על ידי לימוד חסידות כמו שצריך, אפשר להגיע להבנה והשגה זו.  

משיח לא מרחק. תלוי איך משווקים את זה!

אין זה סוד שבתוך חב”ד יש החושבים שהנושא של פירסום משיח מרחק אנשים מתורת החסידות, מה אתם יכולים לומר מניסיונכם?

ר’ יעקב קליין: נושא ‘משיח’ אף פעם לא הפחיד אותי, להפך, זהו דבר טוב ומי לא מצפה ל’משיח’? אפשר לומר שאני התחנכתי לפתיחות. תמיד ביקשתי להבין מה עומד מאחורי כל דבר ולא נבהלתי מסטראוטיפים. החב”דניק הראשון שפגשתי וכיוון אותי לבית כנסת חב”ד דווקא היה ‘משיחיסט’ שהסביר לי שבית הכנסת נמצא סמוך לביתו, הבית עם דגל המשיח הגדול. אם ‘משיח’ אכן היה מרחיק, אני מניח שכיום משפחתנו לא הייתה נמנית על חסידות חב”ד. כשחבריי שואלים אותי על זה, אני מתריס כלפיהם שעדיף להיות עסוקים ב’משיח’ ולא בשטויות אחרות. 

ר’ יונתן מייזל: “השאלה אם לפרסם משיח אינה במקומה, מפני שהרבי בעצמו עשה זאת, ועל כן עלינו כחסידים חלה החובה לעשות זאת. עם זאת, מובן שלפני שאנחנו יוצאים לרחוב, אנחנו חייבים ללמוד את הנושא לעומקו ולרוחבו כדי שנדע מה להשיב. אני רואה בעצמי שההתקשרות לרבי מלך המשיח דרך ה’אגרות קודש’ היא הדרך הטובה ביותר. אנשים כיום רואים בחוש שהרבי עונה תשובות ברורות ונפלאות, מתווה דרך ומחולל ניסים. לאחר מכן, כשאתה מדבר איתו על משיח ומראה לו את דברי הרבי בשיחות, הרי הוא ‘כלי’ לקלוט ולהפנים.

ר’ דוד רוב: כל דבר יכול לרחק. אם תשווק את המוצר הכי טוב בשיטות שיווקיות גרועות, הרי שאנשים יתרחקו מהמוצר. לפרסם - מוכרחים! השאלה היא איך לעשות זאת? לעניות דעתי, יהודי חרדי ויהודי לא דתי מקבלים מסרים בצורה שונה. חרדי לא מתחבר לדגלים ולשלטים, אלא יותר להסברים לימודיים ובעיקר יש להוכיח לו שכל נושא משיח אינו גחמה של כמה חסידים שרופים, אלא עניין שמגובה בהלכה.  

דבר נוסף, כל הנושא של משיח מפחיד יהודי חרדי מן המניין. לציבור שומר המצוות יש משקעים היסטוריים רבים מ’אחרית הימים’. גדולי עולם ניסו ולא הצליחו. לעם היהודי קמו במשך השנים כמה משיחי שקר שסחפו את העם, כך שהאסכולה כיום סוברת להניח לנושא של משיח ולתת להקב”ה להחליט מתי להביא את הגאולה.

הפתרון הנכון הוא לבאר ולנמק מדוע אצל הרבי מדובר בנבואה ברורה ולא בתקווה או בתפילה, ולכן הדבר שונה במהות. מה גם שהרבי לא דורש מאתנו לנהוג הנהגות שהם הפך ההלכה, אלא רק להתחזק יותר ויותר בקיום התורה ובמצוותיה. הרבי צועד ומצעיד אותנו לפי המודל של הרמב”ם בצורה שקולה, רצינית ואחראית.   

לאחרונה נכחתי בהתוועדות בבני–ברק כשלידי התיישב חסיד פולין. מכיוון שאני נראה חיצונית כמוהו, הוא פתח איתי בשיחה ערה ובמשך עשרים דקות הסברתי לו באופן פנימי את הגילוי של הבעל–שם–טוב, ואיך חסידות חב”ד היא הממשיכה האמיתית של דרכו עד לנשיא השביעי. הוא הקשיב ואז אמר לי בפשטות: “אז בוא נגיד יחד ‘יחי אדוננו’”. באותו הרגע לא הבנתי מה הקשר? אך לאחר כמה רגעים סיפר לי שכבר תקופה ארוכה לומד חסידות חב”ד לאחר שחווה משבר אמוני והוא התחבט בשאלה האם הרבי מלך המשיח, והנה הדברים שאמרתי עשו לו סדר בראש והבהירו לו שאין מנוס וזו האמת שאין להתחמק ממנה.

הרבי קבע את המהות של ג’ תמוז

אנחנו עומדים ימים מספר לפני ג’ תמוז, מה המסר שלכם לחסידי חב”ד?

ר’ יעקב קליין: בג’ תמוז תשנ”ד הייתי ילד בן שבע. באותו היום הצטרפתי לנסיעה שעשה אבי לשדה התעופה שהיה עמוס בחסידי חב”ד. כששאלתי את אבי ‘לאן כולם נוסעים?’ הוא ענה לי בפשטות “לרבי מליובאוויטש”.

מי היה מאמין אז שאזכה ביום מן הימים להיות בעצמי חסיד של הרבי ואני כעת מתעתד לנסוע בעצמי ל–770? לגבי שאלתך, הכי חשוב זה להגביר את לימוד שיחותיו של הרבי ולקבוע בהם עיתים קבועים, כמו גם לעשות פעולות מעשיות שבוודאי יעירו עוד ועוד יהודי ליהדות ויזרזו את ההתגלות.  

ר’ יונתן מייזל: אינני משפיע ולדעתי כבר הכול נכתב ודובר. נהרות של דיו נשפכו והרבה מילים נאמרו בהתוועדויות ובכינוסים השונים. כנראה שעשינו, אך אם הרבי עדיין לא התגלה כנראה שצריך לעשות יותר ממה שעשינו. כל שליח יודע שכמה שפעל ועשה במקום שליחותו, עדיין ישנם יהודים רבים שלא הגיע אליהם, וזאת עלינו לעשות - להגביר פעילות.  

ר’ דוד רוב: בשיחה של ג’ תמוז תנש”א הגדיר הרבי את היום הזה כיום של ‘אתחלתא דגאולה’. כחסידים אנחנו יודעים שאם הרבי מציין דבר מה מסוים בתאריך מסויים, מוכרח להיות קשר בין היום לנושא. ולכן המהות של ג’ תמוז לפי הרבי זה ‘אתחלתא דגאולה’. ממילא עלינו להתייחס ליום זה כך והמציאות הזו זו שצריכה לגרום לנו להתעורר ולפעול בלי להרפות עד שנראה שההתחלה הזו מגיעה לסיומה בהתגלות הרבי מלך המשיח.