יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
כשנקרא את המגילה, נזכור כי גם בזמן הזה אין לנו לחפש את הישועה בניסיון להשתלב עם הנחות העולם, וויתור על עקרונות ועל הפעולה למען הגאולה. דווקא ההתעקשות על בשורת הגאולה, היא זו שמביאה להתגשמותה.
כשנקרא את המגילה, נזכור כי גם בזמן הזה אין לנו לחפש את הישועה בניסיון להשתלב עם הנחות העולם, וויתור על עקרונות ועל הפעולה למען הגאולה. דווקא ההתעקשות על בשורת הגאולה, היא זו שמביאה להתגשמותה.
הקורא את המגילה למפרע - ידוע פירוש הבעש”ט אשר מי שקורא את המגילה כסיפור שאירע בעבר בלבד, לא יצא, שכן סיפור המגילה קורה בכל זמן ובכל תקופה. הימים האלו נזכרים וכך גם נעשים מחדש בכל דור ודור, שנה ושנה, בכל מצב ובכל מקום.
נקרא במגילה על אחשוורוש, מלך גדול שהזמין למשתה שערך את נציגי האומות כולן, ואת כל תושבי שושן הבירה, בלי הבדל דת גזע ומין (סליחה, מגדר..). נלמד בפירושי חז”ל, כי כפי שנהוג מאז ומתמיד, בימי שושן הבירה, ועד לבירות הכלכליות, המדיניות והתרבותיות שבדורותינו, בכל מקום ישנם שרים, עסקנים ובעלי תפקידים בחצר המלוכה המשתייכים לעם היהודי.
חלק מהם, למרבה הצער, מרגיש עצמו כחלק מהתרבות והחברה השולטת, ואולי אף רואה עצמו יותר פרסי ומדיי מהרבה אחרים. יהודים שהם יותר ליברלים מהעולם כולו, ובמקומות אחרים, יותר מהפכנים, קומוניסטים, אדיאליסטים, אנרכיסטים וכל דבר אחר. הם לא יסכנו את מעמדם ואת אורח החיים שלהם בדרישות של כשרות, ובוודאי שלא יסתייגו מהשימוש בכלי המקדש.
אמנם, המלך הוא פלורליסט אמתי, הוא מאפשר גם ליהודים אורטודוקסים, ואפילו שומרי כשרות למהדרין להשתתף בסעודה. הוא גם מוקיר את חכמתם של המנהיגים הרוחניים, מזמין אותם לגור בשושן הבירה, ואף לשבת בשער המלך. הוא לא נמנע מלקחת מלכה ממוצא יהודי, ולא מנתק את הקשר שלה עם הדוד הזקן. כל זה היה פעם, או שמא קורה גם היום?
אולי גם כיום, יש מי שאינו מתנגד לכך שנשתחרר מה’הזיות המשיחיות’ או בלשון מכובסת ה’היסחפות’, ולשם כך מותר להשתמש בכלי המקדש, להוכיח שהמציאות הריאלית היא הקובעת, ויש הרבה נושאים ועניינים טובים לעסוק בהם.
אבל יש עקשנים שתמיד מנסים להרוס את החגיגה, ממש כמו מרדכי היהודי שסירב להישמע למצוות המלך, ולהשתחוות להמן.
סביר להניח כי מרדכי, כמי שיושב בשער המלך, וגם עסקנים יהודיים אחרים, היו שמחים לסייע למרדכי בפתרון יצירתי לבעייה, וייתכן שגם רבנים מטעם, או מטעם עצמם, היו מגלים מידה דומה של יצירתיות, ומציעים פתרון הלכתי, שיאפשר למרדכי להמשיך לשמור על יחסים תקינים עם השלטון, מבלי לעורר את חמתו של ראש השרים. לא סביר שגדולי התורה של אותו דור, לא ידעו את מה שיודעים חלק מרבני זמננו, ומן הסתם כושר האלתור ההלכתי שלהם, לא נפל משלהם.
אך מרדכי היהודי לא מוכן לשום פשרה, ואף אינו מנסה להתחמק ממפגשים יום יומיים עם המן. הוא גם לא מנסה לספק תירוצים שונים ומשונים, אלא מצהיר בגלוי “אשר הוא יהודי”. פנאטיות שכזו, קשה למצוא וקשה להבין, אך כמי שידע את השורש לבעיה, ידע מרדכי כי דווקא ההתעקשות שלו, למרות שבגלוי הביאה לגזירה, למעשה הייתה הדרך היחידה לבטל אותה מראש.
גם בהמשך, אחרי שנגזרה הגזירה, ידע מרדכי כי הדרך האמיתית לפתרון הגזירה, היא לכנס תינוקות של בית רבן, ללימוד ולתפילה. אין זה אומר שמרדכי היה מופרש מענייני העולם, להיפך, הוא ידע לפעול היטב בדרך הטבע, וניצל את כל כח ההשפעה הפוליטי שיכלו הוא ואסתר המלכה לצבור, למען המטרה, אך הוא ידע, כי בסופו של דבר הדברים נקבעים במישור וברובד אחר.
ובהווה - ישנן דרכים רבות, שבהן נראה שצריך וכדאי להשפיע בדרך הטבע. יש מי שחושב, שלשם כך צריך לוותר על עקרונות כאלו ואחרים, העיקר שנוכל להשפיע מבפנים, העיקר שיסתכלו עלינו בעין ימין, ולא יחשדו בנו ‘חלילה’ בחוסר מציאותיות.
בא מרדכי היהודי, כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ומורה לנו את הדרך. אין להזניח כל אפשרות להשפיע בתוך גדרי העולם, אך יחד עם זאת חובה לזכור כי הדברים נקבעים במישור אחר לגמרי. דווקא ה’התעקשות’ על הבשורה הנכונה, הדעה האמיתית ללא פשרות ונסיונות למצוא חן, הם אלו שפועלים בסופו של דבר בעולם כולו, ממש כמו במגילה, ומביאים לסוף המובטח, סמיכת גאולת פורים, לגאולה האמיתית והשלימה מתוך שירת
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!