כ”ק אדמו”ר הזקן:
כ”ק אדמו”ר האמצעי: יוסף הצדיק היה בדרגה גבוהה שכזו עד שבחינת הבריאה שנקראת “יש” אינה תופסת מקום כלל לגביו. הוא היה בבחינת מרכבה לבחינת יסוד דאצילות, וכל העולמות היו שווים לפניו בביטולם.
אברך
כ”ק אדמו”ר הזקן: “ברוך” הוא מלשון המבריך את הגפן, שמכופף האדם את ראש הזמורה לארץ, ומשם צומחת גפן אחרת. ובנמשל: זוהי בחינת ההמשכה מעולם ועד עולם. לפיכך נאמר בו ביוסף “ויקראו לפניו אברך”. זאת משום שהיה צדיק המקשר ומשפיע ומבריח מעולם ועד עולם. (תורה אור בראשית, פרשת מקץ לז, ג)
תמיד דבק בשורשו
כ”ק אדמו”ר האמצעי: יוסף הצדיק היה בדרגה גבוהה שכזו עד שבחינת הבריאה שנקראת “יש” אינה תופסת מקום כלל לגביו. הוא היה בבחינת מרכבה לבחינת יסוד דאצילות, וכל העולמות היו שווים לפניו בביטולם. לפיכך גם כשהיה עסוק במלאכתו בטרדה גדולה בכתבי חשבונותיו בעסקו, לא היה נפרד משורשו במקיף העליון של עולם האצילות, והייתה דבקותו למעלה בלי פירוד כלל.
(תורת חיים, שמות ח”א, פרשת בשלח, קצה, ב)
יוסף — מלשון תוספת אור
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: יוסף הצדיק הוא בחינת המשכה והשפעה מלמעלה למטה, שכן יוסף הוא מלשון תוספת אור הבאה מלמעלה למטה, כדרך שנאמר לעתיד לבוא “ונגלה כבוד הוי’ וראו כל בשר”. (מאמרי אדמו”ר הצמח צדק, ספר תרט”ו עמ’ קד)
למעלה משם אלוקים
כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: הבעל שם טוב, פעל בסוף ימיו, שאף שהיה למטה בעולם הזה הגשמי, לא תהיה לו שום סתירה כלל, להיות גם בעולמות העליונים. וכנודע ממה שבליל שבת קדש היה שני שליש למעלה ושליש אחד למטה, ובימות החול היה שליש אחד למעלה ושני שליש למטה.
וזה כיוסף הצדיק שהמחשבה בענייני העולם לא הייתה מבלבלת אותו כלל מעבודת ה’. לכן אמר לאחיו: “התחת אלוקים אני”… וכי הנני מתחת למדרגת שם אלוקים כמוכם?! (שם אלוקים מאיר במלכות דאצילות, והאחים הם מעולם הבריאה). הרי יוסף הוא מעל דרגה זו שכן הוא בחינת יסוד דאצילות, שלמעלה משם אלוקים! (תורת שמואל תרכ”ז עמ’ רצב)
שורש המצליחים
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שורש כל הצדיקים שהיו גדולים בתורה ובעשירות, ומצליחים בכל, הוא יוסף הצדיק שהיה איש מצליח גם בגשמיות, וה’ עמו ממש. דהיינו שבכל אשר הוא עושה בגשמיות, ה’ מצליח בידו, כמו שיוסף הוא למעלה ממש! (המשך תער”ב, חלק שלישי, א’רעט)
שדילג מגדולה לגדולה
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: השני המוזכר בתורה בתור מי שזכה להצלחה מאת ה’, הינו יוסף, שנקרא “איש מצליח” ועליו נאמר בילקוט שמעוני: “גבר קפיז” — איש מדלג. שכן דילג מגדולה לגדולה ונתעלה בעילוי אחר עילוי, וזהו “כי כל אשר הוא עושה ה’ מצליח בידו”. (אגרות קודש כרך יד, ה’קיט)
יוסף — אותיות פיוס
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: על ידי היסוד — בחינתו של יוסף הצדיק, נמשך לא רק גילוי הספירות שבעולם האצילות, אלא גם האור שלמעלה מהשתלשלות. זהו ש”יוסף” — אותיות פיוס, שהוא עניין ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, היוצרת את הפיוס והסליחה. והיינו שכל העניינים נמשכים על ידי ספירת היסוד, גם העניינים שלמעלה מסדר ההשתלשלות. ובדורנו: הרי זה כ”ק מורי וחמי אדמו”ר, יוסף הצדיק שבדורנו. (תורת מנחם, כרך יז, שנת תשט”ז, חלק שלישי, עמ’ 218)
מימי חנוכה — לחנוכת בית המקדש השלישי
…ומימי חנוכה אלה באים — תיכף ומיד, ברגע כמימרא — לחנוכת בית המקדש השלישי, ש”בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש אדנ–י כוננו ידיך” (אפילו ביום השבת. — ולהעיר מהסיפור אודות דברי הצמח–צדק (במענה לשאלה על שדיבר אודות ביאת המשיח בזמן שיש שקלא–וטריא אם יכול לבוא כו’) — שהעיקר שיבוא משיח בפועל ממש, ואז, יתרץ גם קושיא זו!) ואז יהיה שלימות הענין ד”להודות ולהלל לשמך הגדול”, ב”בית גדול” לאמיתתו ובשלימותו, על–ידי “קהל גדול”… (ש”פ מקץ תשמ”ז)