סיפור מדהים שסיפר הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, על עיניו הצופיות של הרבי מלך המשיח
סיפור מדהים שסיפר הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, על עיניו הצופיות של הרבי מלך המשיח
סיפור מדהים שסיפר הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, על עיניו הצופיות של הרבי מלך המשיח
א
בשעת “רעווא דרעווין” של שבת קודש ג’ בתמוז, התכנסו ובאו בני קהילות חב”ד בעיר התורה והחסידות בני ברק, אל בית כנסת חב”ד המרכזי והוותיק שברחוב רש”י 26, להתוועדות משותפת באווירה משפחתית. סביב שולחנות ערוכים ישבו המתוועדים, כשהם ממלאים את בית הכנסת מפה לפה, מקשיבים קשב רב לדברי רב מרכז העיר בני ברק, הגאון החסיד הרב יוסף יצחק בלינוב שליט”א, הנושא דברים במעלתו של יום וסגולתו, כשתורף דבריו הוא חיזוק ההתקשרות לרבי, מתוך לימוד תורתו וקיום הוראותיו.
בנועם דבריו, הוא פותח ומספר סיפור על הקשר בין הרבי מלך המשיח, לבין הראשון לציון הגאון המקובל רבי מרדכי אליהו זצ”ל.
כידוע לכל, קשר של חיבה לא–מצוי שרר בין הרבי לבין ‘הראשון לציון’, קשר של אהבה גלויה ומופגנת ששיאה הגיע לשורה של ביקורים שערך הגאון המקובל בחצרו של הרבי ובחדרו הקדוש - שלוש פעמים עם עמיתו האשכנזי הרב אברהם שפירא, ופעם נוספת לבד.
טיבו של קשר חיבתי זה לא ידוע לציבור - מדוע ועל מה זכה הראשל”צ לכזו הארת פנים מצד הרבי. אמנם רבים הם גדולי התורה וקברניטי החסידות שהגיעו לרבי והתקבלו בסבר פנים יפות, ואף על פי כן, כאן היה היחס הרבה יותר מתמיד. החסידים שחוש ריח חסידי להם, הריחו שכך הם פני הדברים.
תמיהה זו מתעצמת שבעתיים, לאור הידוע, כי בין הרבי ובין הרב מרדכי אליהו לא שרר קשר קודם עלותו של האחרון לכס הרב הראשי לישראל, והוא החל רק תקופת–מה לאחר שנבחר לתפקיד הרם ומכוח כהונתו זו.
ב
היה זה זמן קצר לאחר שהרב מרדכי אליהו החל להתבסס בתפקידו הממלכתי ורם–הדרג כרב הראשי לארץ ישראל. כחלק מתפקידו החשוב, יצא לבקר בקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם. בין השאר הגיע גם לקהילה היהודית הגדולה שבצרפת. קהילה זו מרכיבה בתוכה אינספור קהילות הפזורות ברחבי הרפובליקה הצרפתית. קהילות אלו ברובן הן של יהודים הנמנים על בני עדות המזרח. רבים מהם הגיעו ממדינות צפון אפריקה אל צרפת והתיישבו בה.
עם בואו לצרפת, התקבל הרב אליהו בכבוד רב על ידי חברי הקהילות השונות, בטקסים רבי–רושם חגיגיים, בהשתתפות רבני הקהילות, נשיאים ודמויות מפתח חשובות הן מהקהילות והן מהממשל המקומי. הרב מרדכי אליהו ניצל ביקורים אלו כדי להרבות כבוד שמים, ולעודד את ציבור השומעים להתחזק בלימוד התורה ובקיום המצוות. בחלק מהביקורים גם עמד על הצורך הדחוף לשמור על שלימותו של העם היהודי, והזהיר מפני נגע ההתבוללות האיום.
כחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטקסים, כיבדו משלחות רבנים את האורח החשוב, והגיעו להקביל את פניו בברכת “ברוכים הבאים” ולשוחח עמו בעניני היום והשעה. בתוכם הייתה גם משלחת רבני חב”ד בצרפת, שהגיעה לומר “שלום עליכם” לרב. ביניהם היה גם הגאון החסיד הרב אברהם נחום יעקובוביץ, מחשובי חסידי חב”ד בצרפת.
השיחה בין המשלחת לבין הרב אליהו התפתחה, ואיך לא, הגיעה על אודות אישיותו של הרבי ומנהיגותו הגדולה הפרושה על כל רחבי העולם היהודי.
הרב מרדכי אליהו הניף את ידו באחת, והדוברים השתתקו.
“אינכם צריכים לספר לי מיהו הרבי מליובאוויטש”, אמר, ומיד הוסיף בהטעמה נרגשת, כדרכו: “אני יכול לספר לכם מיהו הרבי”.
שתיקה של הפתעה נפלה בקרב הנוכחים. איש מחברי המשלחת החב”דית לא זכר שיש קשר כלשהו בין הראשון לציון לבין הרבי, ואם כן, מה יוכל לספר להם שהם לא יודעים עדיין. אבל מכיוון שכך יצאו הדברים מפיו - ניצל זאת אחד מחברי המשלחת ואמר: “אדרבא, נשמח לשמוע מפי כבודו על אודות הרבי”.
ג
יום אחד, או ליתר דיוק, לילה אחד, הגיעו שניים, הוא והיא, לחצרו של הרבי בניו יורק. שמותיהם אין ידועים לנו, רק ידוע כי יהודים היו, תושבי ארץ הקודש. לאחר תיאום מוקדם, זכו להיכנס אל הקודש פנימה ולהתקבל ל’יחידות’. השניים ביקשו מהרבי את הסכמתו וברכתו לשידוך ביניהם. השניים שלא היו שומרי תורה ומצוות, הזדמנו לניו יורק כחלק מטיול משותף, ומשום כך ביקשו לנצל את ההזדמנות כדי לבקש את ברכתו האישית של הרבי. מבעוד מועד רשמו על פתק, כנהוג, את שמותיהם.
נשא אליהם הרבי את עיניו הטובות, והדריכם: “מכיוון שאתם מארץ הקודש, כדאי שתלכו אל הרב מרדכי אליהו, היושב בירושלים, ותבקשו את הסכמתו לשידוך”. שלא כנהוג, הרבי לא בירכם, אלא שלח אותם אל הרב אליהו, שכאמור, עדיין לא היה בקשר כלשהו עם הרבי באותן השנים.
השניים, שלא ידעו כי תשובתו של הרבי הינה חריגה, חשבו כי כך היא הפרוצדורה המקובלת - שכאשר מגיעים בני זוג לבקש את הסכמתו של הרבי, הוא שולח אותם למחוז מגוריהם כדי לקבל הסכמה וברכה מרב מקומי.
בדחילו וברחימו יצאו מעם פני הקודש, והמשיכו בטיולם בארה”ב כפי שתכננו, והסכימו ביניהם, שכאשר ישובו לארץ ישראל, יעלו אל לשכתו של הרב מרדכי אליהו.
ד
הרב אליהו התגורר כל שנותיו בירושלים, כשחלק ניכר מסדר יומו הקדיש לדיונים בבית הדין הגדול, בו היה חבר ושאר זמנו הקדיש להנהגת קהילתו וצאן מרעיתו.
באחד הימים נשמעה דפיקה על דלת לשכתו הסמוכה לבית הכנסת שלו. “יבוא”, קרא הרב, ומבעד לדלת נכנס יהודי, שפוף גוו מעט, שקמטים עמוקים נחרשו בפניו.
האיש התיישב מול הרב והחל לתנות את מר לבו: בת יש לו, נשואה לבעלה ולהם כמה ילדים. ביתם התנהל על מי מנוחות עד לשבועות האחרונים, כאשר הכירה מישהו זר. בעקבות זאת עזבה את הבית מתוך כוונה להינשא לו. מאז ששמע על כך, חרב עולמו והוא לא יודע היכן לשים את נפשו. הוא עצמו מתגורר בחיפה, אבל כיוון ששמעו של הרב אליהו יצא גם כמקובל אלוקי, הוא בא מרחוק לבקש עזרתו.
“במה אוכל לסייע לך?” שאל הרב בתמיהה. “מה ביכולתי לעשות במקרה דנן?”
“איני יודע”, פרש האיש את ידיו לצדדים ספק בייאוש ספק בהשלמה. “שמעתי שכבודו איש מקובל וצדיק, ועל כן אני מבקש שיתפלל ויעתיר רחמי שמים עליה, שלא תעשה את אשר בכוונתה לעשות”.
הרב אליהו נענע בראשו בכאב, משתתף בצערו העמוק של היושב מולו. הוא נטל פיסת דף ועט, וביקש מהיושב לפניו את שמה של בתו ושם אמה. כן הוסיף לדרוש, האם ידוע לו שמו של אותו אלמוני עמו היא מתרועעת. השיב האב בחיוב, והרב אליהו רשם גם את שמו של האיש במטרה לשאת בעבורם תפילה, למען יעורר ה’ עליהם רוח ממרום וישובו בתשובה שלמה.
יצא האיש מחדרו של הרב קצת יותר זקוף; בלבו מפעמת אמונת חכמים יצוקה, ומקווה הוא שה’ ישמע לתפילותיו של הצדיק.
בינתיים נכנסו מחדר ההמתנה הבאים בתור, שבאו מקרוב ומרחוק לשאול ולדרוש בעצתו של הרב.
כעבור שעה קלה נכנסו ללשכתו בני זוג שביקשו להתברך אצל הרב. בהגיע תורם, סימן להם מזכירו של הרב והם נכנסו אל חדרו של הרב.
“כבוד הרב”, פתחו, “אנו מבקשים להקים בית בישראל, ומבקשים אנו הסכמתו וברכתו”. נענע הרב לעומתם בהקשבה מלאה. האיש הוסיף וסיפר: “זה עתה שבנו מניו יורק, שם היינו אצל הרבי מליובאוויטש בפגישה אישית בחדרו, וביקשנו את הסכמתו לשידוך בינינו. אלא שהרבי הפנה אותנו אל כבודו ואמר לנו שעניין זה עלינו להפנות אליך”.
“האם הרבי מליובאוויטש הפנה אתכם אלי?” תמה הרב מרדכי אליהו.
“אכן”, השיבו השניים פה אחד. אך תמיהתו של הרב לא סרה.
“האם הרבי נקב בשמי? האם אמר לכם לפנות אלי באופן ספציפי?”
“אכן כן”, השיבו השניים בפה מלא.
לא היה גבול לתמיהתו של הרב אליהו. הן, מעולם לא היה לו קשר עם הרבי מליבאוויטש, מעולם לא הריצו שאלות בהלכה או במנהג זה לזה, ואם כן, מה פתאום הרבי שלחם דווקא אליו?
הרב אליהו, בפקחותו הרבה, הבין כי דברים בגו.
במקום לתת את הסכמתו לשידוך, החל לשאול אותם שאלות לגבי זהותם. הבחור והבחורה הציגו את שמותיהם. בבת אחת אזל הדם מפניו של הרב אליהו. ליתר ביטחון הביט בפתק שעדיין מונח על ידו - אותו פתק שבו רשם את השם של הבת הסוררת וחברהּ, אשר אביה בא הנה אך שעה קלה קודם לכן, כדי להתלונן עליהם ולבקש רחמים מרובים עליהם משמי רום, לבל יכסלו במעשיהם.
כעת הבין הרב על שום מה שלח אותם הרבי מליובאוויטש דווקא אליו כדי לבקש את “הסכמתו וברכתו” לשידוך…
מובן מאליו שהרב אליהו ניצל את ההזדמנות כדי לתת תוכחת מוסר, מלב חם ואוהב, אל הנערה ואל הבחור שישב בסמוך לה, על כך שהם מתכוונים לפרק בית בישראל ולבנות במקומו בית על יסודות לא–איתנים, חסרי מוסר ונאמנות.
• • •
סיפור זה סיפר הרב מרדכי אליהו זצ”ל בעצמו למשלחת רבני חב”ד מצרפת שבאו להקביל את פניו, זמן קצר לאחר שקיבל את תפקידו.
“כעת מבינים אתם מהיכן אני יודע על גדולתו של הרבי מליובאוויטש?!” שח באוזניהם בהתרגשות גלויה. “הרי זו רוח הקודש גלויה מצדו, שידע לשלוח אותם דווקא אלי, כאשר ידע בוודאות כי זמן קצר לפני כן אקבל עליהם את מלוא המידע על מנת שאוכל להזהירם מלממש את כוונתם הנלוזה. אילו לא הייתי יודע על כך, הרי שהייתי פוטרם מיד לדרכם, תוך איחולי ברכות לנישואיהם במזל טוב. אך הרבי כמנהיג ישראל שמצודתו פרושה על העולם כולו, ידע גם ידע את אשר לפניו, ולא בכדי שלחם אלי כדי לקבל את “הסכמתי”.
ה
הלילה פרש כנפיו על העיר בני ברק, וקול ראשון של מכונית העוברת ברחובה של עיר, הבליח מבעד לחלונות בית הכנסת, והפר לרגע את קסמו של הסיפור, סיפור המעצים את רגש האהבה וההתקשרות לרבי מה”מ.