קולות מלחמה, אנקות פצועים ובכיים, תרועת המנצחים וצהלתם - כל אלו מתערבבים ביחד וי

קולות מלחמה, אנקות פצועים ובכיים, תרועת המנצחים וצהלתם - כל אלו מתערבבים ביחד ויוצרים מנגינה שממנה יהודי אחד יכול להתעלות בעבודת ה’…

פעמים שהיו רבותינו נשיאנו ‘מבררים’ ניגון של אומות העולם ומעלים אותו לקדושה. דבר זה יכול כמובן, רק ‘רבי’, שבכוחו הרוחני הוא יכול לדעת את שורשו של הניגון ולהעלותו לקדושה.

דוגמה לניגון שהועלה לקדושה, אנו מוצאים בתוך מאמר של אדמו”ר הזקן בשם הבעל שם טוב1: “ואף כל המלחמות בין האומות הוא צורך איזה בירור מהם . . והיינו כענין שאמר הבעל שם טוב ז”ל, שהיה איזה מלחמה שבע שנים בין שני גוים בשביל שיתבררו הקולות מתרועת המלחמה כו’ ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה’ בניגון ההוא כו’ וד”ל”.

אדמו”ר האמצעי מדבר באחד ממאמריו על אודות עליית השכינה מנפילתה בגלות, ונוקט בדוגמה מקבילה לדוגמה האמורה שהביא של אדמו”ר הזקן2: “אנו רואים כמה מעשים וענינים בטלים מעיקרן, כמלחמות רבות שנהרגו ונאבדו רבבות נפשות לחינם, כי בטל טעם המלחמה. אמנם מהקולות המרים וגם שמחים מנאנחים וזועקים ברינה בעת המלחמה שמתערבים יחד, מתבררים ונעשים שיר וניגון טוב למעלה, שיוכלו לעשות התפעלות אהבה ויראה3 בלב כמה בני אדם צדיקים, שעל ידי זה נתברר הכל בכל אשר נעשה כל מעשה הבטל”.

בעוד אדמו”ר הזקן דיבר על “הצדיק” בלשון יחיד, כנראה הכוונה לאותו הצדיק ששמע את הניגון ממקור ראשון, משדה המלחמה, הרי שאדמו”ר האמצעי מדבר על “כמה בני אדם צדיקים”. לכאורה הכוונה - שלאחר מכן הניגון פורסם (על ידי אותו הצדיק) בין כמה צדיקים, חבריו או תלמידיו. אדמו”ר האמצעי גם אינו מזכיר מלחמה מסוימת, כי אם “מלחמות רבות”, וייתכן שמתכוון להזדמנויות נוספות בהם צדיק העלה ניגון ממלחמה של אומות העולם, כמו ‘מארש נפוליון’ עליו יסופר לקמן.

ראוי להבהיר, שמה שאדמו”ר האמצעי כתב “נהרגו . . נפשות לחינם”, הוא אינו מתכוון לומר שמלחמה בין גוים זה שום דבר וכביכול יש בכך זלזול בחיי אומות העולם. פירוש הדברים הוא כמו שממשיך בעצמו “כי בטל טעם המלחמה”, וממילא כל המלחמה הייתה - במבט לאחור ועל פי שיקול הגיוני - מיותרת, וכמו שרואים לעיתים קרובות בריב בין אנשים פרטיים, שלאחר מעשה רואים שכל הריב היה לשווא. ומצד עיקרון השגחה פרטית - לאיזו מטרה היתה אם כן כל המלחמה, איזו תועלת יוצאת ממנה לצד הקדושה? - הניגון שבו הצדיק יעבוד את ה’!

לזהותו של הצדיק ושל הניגון

בדברים האמורים לא צויין מי היה אותו ה”צדיק” עליו דיבר הבעל שם טוב. העניין הוא שמלחמת שבע השנים התפשטה על פני מדינות רבות, וארכה יותר מ–7 שנים, עובדות המקשות לדעת את מיקומו של אותו הצדיק ששמע את קולות המלחמה או ניצחונה. בכל אופן, מלחמת שבע השנים התרחשה בסוף ימי הבעל שם טוב, ומנהלה הראשי של המלחמה היה פרידריך השני מלך פרוסיה.

מלחמת שבע השנים נזכרת בהקשר נוסף על ידי אדמו”ר הזקן, וגם הפעם במטרה ללמוד ולקחת ממנה הוראה בעבודת ה’.

רבנו הזקן קיבל מר’ אברהם ה”מלאך” (בן הרב המגיד ממעזריטש, והחברותא של אדמו”ר הזקן), דרך בעבודת ה’ שהסיק ממלחמת שבע השנים. הניצחון במלחמה היה על ידי שהקיפו את השונא משלשה צדדים: “כן נתחכם באותה מלחמה פרידריך מלך פרייסין לסדר את המחנות שלו כנגד המחנות של שאר המלכים”4. תורת קרב זו על הקפת האויב משלושה צדדים שלומדים ממלחמת שבע השנים, מונחת גם ביסודו ובביאורו המסורתי של ניגון המקהלה של אדמו”ר האמצעי, שבאחת מבבותיו מבטא ‘התקפה’ על היצר משלושה צדדים, כפי שביאר אדמו”ר הריי”צ.

מעתה ייתכן שילמד סתום מן המפורש, וכשם שר’ אברהם המלאך דיבר אודות ניצחונו של פרידריך מלך פרוסיה, כך גם סיפור בירורו של ניגון מלחמה וניצחון ממלחמת שבע השנים, מגיע מאותו המקום. [ולהעיר, שאדמו”ר הזקן ביקש לדעת באיזה ניגון מארש עברו צבאות נפוליון את גבול פרוסיה (!) ולכאורה גם הוא התבסס על תורה זו בבירורו את ‘מארש נפוליון’, עליו יסופר לקמן].

עשיתי חיפוש בספריית המוזיקה של אוניברסיטת בר אילן ומצאתי ספר שלם (באנגלית) שנסוב על נושא המוזיקה במלחמות5. שם נזכר ניגון–ניצחון שבוצע לראשונה בשנת תקט”ז [או תקי”ז] בכיכר המלכותית בפראג, בהלחנה של קארל הנריך גראון, לכבוד ולתהילת הניצחון של המלך פרידריך במלחמת שבע השנים. כאמור, היה זה שנים אחדות לפני הסתלקות הבעש”ט בשבועות תק”כ. גם פראג הוא מקום שהיו בו תלמידים של הבעל שם טוב בתקופה ההיא, אם כי, עדיין אין לנו ראייה שזה היה הניגון המדובר, וגם אם כן - אין אנו יודעים מה בדיוק הצדיק לקח ממנו.

1)   מאמרי אדמו”ר הזקן תקס”ה ח”א ס”ע רא ואילך. הובא בכתר שם טוב הוספות סק”נ.

2)   תורת חיים בראשית רמט, ד. ולהעיר מכך שאדמו”ר הרש”ב התעכב והתבונן בציור של שדה קרב, ציור שנעשה בידי אמן מאומות העולם וקרב של אומות העולם, ולמד ממנו בעבודת ה’ כו’ (אגרות קודש אדמו”ר הריי”צ ח”ג).

3)   יש לומר שע”י “קולות המרים וגם שמחים” שהזכיר בתחילה, שני סוגי קולות אלו הם המעוררים את שני סוגי ההתפעלות - אהבה ויראה הנזכרים כאן.

4)   דברי הצמח צדק בשם אדמו”ר הזקן בשם ר’ אברהם במלאך בזה נדפסו בקובץ “התמים” חוברת ג’ עמ’ ז’. מאמרי אדמו”ר הזקן תקע”ג ע’ _ ואילך וש”נ.

5)   Music and war : a research and information guide פרק   שלישי.