שלוחי הרבי

הקסדה המיוחדת המגינה עלינו, ובמיוחד על לגיונו של מלך - שלוחי כ”ק אדמו”ר מה”מ, היא הקשר שלנו אליו: לימוד תורתו, קיום כל הוראותיו, פעולה בשמו, ובעיקר כמובן - מילוי השליחות היחידה אותה מסר לנו, קבלת פני משיח צדקנו

 ימי הפורים שבהם התחלנו את השבוע, וכמובן המשכו של חודש אדר, עברו על רבים מאתנו בתחושה מעורבת. כולנו מקיימים את ההוראה “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, מגיעים לימי הפורים ו”בסומי” בהם “עד דלא ידע”, כפשוטו וכמשמעו. יודעים כי השמחה פורצת את כל הגדרים, ההעלמות וההסתרים, וממתקת את הדינים.

אנו זוכרים את דברי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, שכאשר ישנם ששים ימים של חודש אדר, העניינים הבלתי רצויים שבו בטלים בששים. ואם בשנת תשנ”ב, שנת אמירת השיחה, הגיע כ”ז אדר ראשון - גם השנה, אנו זקוקים במיוחד לביטולם של כל העניינים הבלתי רצויים. תוך מספר שבועות אנו מתבשרים שוב ושוב בבשורות של שבר על שבר, באסונות אצל אנ”ש, ובמיוחד באופן רצוף, בפטירתם שלוחים ושלוחות של כ”ק אדמו”ר מה”מ. ההלם, הזעזוע והצער הנוקב, אינם נותנים מנוח. אנו שמחים, שמחים באמת, ויחד עם זאת מזועזעים ולא יכולים להתנחם.

כולנו מחפשים במה להוסיף ובמה להתחזק, לא חלילה כדי לרמוז שישנה איזושהי הבנה על מה שאירע, אלא כי זוהי החובה. חובה עלינו למצוא במה להתחזק, שהרי מראים לנו שיש עוד מה לעשות על מנת שיבולע המוות לנצח, ושנתראה עם כולם כאשר הם יקיצו, ובמיוחד ירננו ושמחת עולם על ראשם ועל ראשנו.

הרבי ממשיל את החיזוק הנדרש כתוצאה מאסונות, ללבישת קסדה אשר אמורה להגן על החייל מפני פגיעה. היעדר או התרופפות הקסדה, אינם סיבה ח”ו לפגיעה כלשהי, אך כאשר מתרחשת פגיעה כזו - רואים שהקסדה אינה מגינה מספיק, ויש לחבוש אותה חזק, או לחזק אותה על מנת שתהיה מגינה יותר.

כמעט בכל תחום ניתן וצריך להתחזק - ומאידך, כמעט בכל התחומים, אנ”ש שיחיו מצטיינים במיוחד, ואם חסר משהו, מיד מנסים לתקן ולשפר. ישנה קסדת הגנה ייחודית, של מקושרי כ”ק אדמו”ר מה”מ. אם נראה כי מידת הדין פוגעת דווקא בלגיונו של מלך, אשר שמו הגדול והקדוש נקרא עליהם, הרי תפקידנו הוא לחזק את ההגנה והשמירה המיוחדת הזו.

בעמדנו בפרשות בהן הוקם והתחילה עבודת המשכן, אנו מוצאים כי גם כשהעבודה נעשית על–ידי אהרן ובניו, או על ידי העם כולו - זקוקים לתפילת משה רבינו, “שתשרה שכינה במעשה ידכם”, ולמעורבותו האישית בהקמת וחנוכת המשכן.

גם בימי הפורים, מהם אנו באים, מודגש כי עם ישראל הוא “עם מרדכי”, כי הגאולה באה כאשר עושה את מאמר מרדכי, וכי אלו הימים שקיים עליהם מרדכי היהודי, וסיכום המגילה הוא “כי מרדכי היהודי”. כל דבר שעושים, שייך למשה רבינו שבדור, למרדכי שבדור - אל הרבי מה”מ.

עלינו לחזק ולהדגיש נקודה זו - אנו חסידי חב”ד, ובראש ובראשונה חסידיו ומקושריו של הרבי. השלוחים הם שלוחי הרבי. ולא שליחים של תנועה, של רעיון, של שיטה או כל תואר אחר שמנסים להדביק להם, ועל אחת כמה וכמה שאינם מתחברים לשום גוף אחר. מי שנותן את הכח, את השמירה ואת ההגנה - הוא הרבי. מי שנותן את ההוראות כיצד לקיים את השליחות, איך מנהלים את המוסדות, את הרבנות, כל דבר ועניין, הוא הרבי.

בין אם זה נראה טוב ומסודר, ובין אם השכל שלנו חושב אחרת, חושבים שיש מקום להתנהלות כזו או אחרת - הרי מי ששייך אל הרבי, מי שרוצה ודורש את השמירה וההגנה הנובעת מכך, מי שמזדעזע באמת ואינו מבין כיצד יתכן שיקרה מה שקורה - הרי שזו הדרך היחידה.

אנו שייכים רק אל הרבי, ורק הוראותיו מחייבות ובעצם מזכות את כולנו. אנו שייכים אל הרבי מה”מ ופועלים בשליחותו. לכן, איננו בוחרים את תחומי השליחות, לפי מה שנראה ומצטלם טוב, אלא לפי מדד אחד ויחיד - השליחות האחת והיחידה המוטלת עלינו, לקבל את פניו של מלך המשיח, ולפרסם זאת בעולם כולו.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!