מאת הגה”ח הרב שאול שיחי’ רוזנבלט

מאת הגה”ח הרב שאול שיחי’ רוזנבלט

רב בית הכנסת חב”ד בביתר עילית, ומרבני ‘מכון הלכה חב”ד.

נושאים שנידונו לאחרונה בלשכת ההלכה של “מכון הלכה חב”ד”

 מה הטעם למנהגי אבילות בימי ספירת העומר?

בימים אלו נוהגים אבלות על צרות רבות בעמנו, כ”ד אלף תלמידי רבי עקיבא מתו בזמן זה מפני שלא נהגו כבוד זה בזה1. בנוסף למאורע קשה זה, ארעו עוד מאורעות בלתי רצויים בתקופה זו של השנה, כמסעות ‘הצלב’ דשנת ד’תתנ”ו2, וכן גזירות ת”ח ות”ט היו בתקופה זו3. וראה בהערה4.

יש להדגיש, כי למרות שאנו נוהגים בימים אלו מנהגי אבלות, יש בימים אלו גם ענין ומהות של שמחה, ‘שמחה של מצוה’ כל יום הוא ‘חפצא של מצוה’ - מצוות הספירה5, יתירה מזו בזהר6 ישנו דבר פלא - ימים אלו נקראים ימי ‘חול המועד’7.

האם יש איזה ענין או דין שהרב רואה צורך לעורר אודותיו, בקשר לספירת העומר?

אכן, יש דין בנוגע לברכת ספירת העומר שאינו ידוע מספיק, ונתקלים בזה רבים בתקופה זו. מצוי הרבה שאדם נמצא בבית הכנסת בשעה שהחזן מברך את הברכה על הספירה של אותו יום, אך אינו סופר כעת ספירת העומר יחד עם הציבור - או כי עדיין אוחז באמצע תפילתו, או שאינו מתפלל כעת עם הציבור, וזה בעיקר מצוי בבתי כנסת שיש בהם הרבה מנינים (‘שטיבלאך’). וחשוב לדעת שבאם שמע את הספירה מהחזן ולא כיוון שלא רוצה לצאת בברכה זו - לא יוכל לספור אחר כך באותו יום בברכה, מכיוון שכבר יצא ידי חובה. ולא מספיק שלא כיוון לצאת ידי חובה בברכה זו, אלא צריך שיכוון שאינו רוצה לצאת ידי חובה. וזהו חידוש של אדמו”ר הזקן בשו”ע שאינו מובא בשאר פוסקים, ומסביר שם את הטעם לכך - שיש אומרים שמצוות אינות צריכות כוונה כלל (ובמצוות דרבנן זהו לכו”ע), ולכן לא מועיל שאינו מתכוון לצאת.

אך כל זה הוא כשאינו סופר כעת יחד עם הציבור, אבל באם מתפלל עם הציבור אין הדבר כן, כי בזה שמתכוון לברך מיד אחרי החזן, הרי זה כאילו התנה בפירוש שלא לצאת ידי חובה מהש”ץ. ויש אומרים שיש לענות על הברכה של הש”ץ ‘ברוך הוא וברוך שמו’ וזה יהי’ גילוי דעת שאינו רוצה לצאת ידי חובה בברכת הש”ץ8.

ילד שנעשה “בר מצווה” בימי הספירה, האם ימשיך לספור בברכה?

דנו הפוסקים לגבי נער שנעשה “בר–מצווה” בימי הספירה - האם ימשיך לספור בברכה, שהרי הימים שספר תחלה לא היו באותה דרגת חיוב, וחסר לו כעת ב”תמימות”. למעשה הדעה הרווחת שימשיך לברך. ומבאר זאת הרבי על פי הקביעה ההלכתית שאף בדבר שאין לו חשיבות עצמית ישנם מצבים המחשיבים אותו למציאות, וכלשון חז”ל ‘מצוותיה אחשביה’; וכך בספירת העומר, כיוון שגם מתחילתן ספר את הימים על פי התורה, נחשבים הימים שספר, ולכן לא נחסר לו ב”תמימות”.

ומביא הרבי שמטעם זה כשיבוא משיח תיכף ומיד באמצע ימי הספירה - אף שהחיוב כעת לרוב הדעות הוא רק מדרבנן, ואז החיוב יהיה מדאורייתא - נמשיך לספור ובברכה9.

ילד שיום הולדתו חל בימי הספירה מתי יערכו לו את ה”אפשערניש”?

כחלק מדיני האבלות על תלמידי רבי עקיבא אין מסתפרים בימי ספירת העומר, וכך נפסק להלכה בשלחן ערוך. ואף שלהלכה ישנם חילוקי דעות ממתי ועד מתי אין להסתפר, אך למעשה - מנהגנו שאין מסתפרים עד ערב חג השבועות.

ולגבי תספורת הילד הראשונה - אפשערניש - במלאות לו 3 שנים בימי הספירה, הורה הרבי שאת ענייני החינוך יש להתחיל מיד ביום הולדתו, אך את גזיזת השערות יש לדחות לל”ג בעומר. וכשיום ההולדת קודם הפסח אין לדחותה לל”ג בעומר אלא יש לעשותה מיד, אולם יכול לסיימה בל”ג בעומר. ואם יום הולדתו חל לאחר ל”ג בעומר, אין להקדים את התספורת אלא יש לעשותה בערב חג השבועות10.

למנהגינו, שאין מברכים ‘שהחיינו’ על בגד חדש,  האם מותר ללבוש בגד חדש בספירת העומר?

דנו הפוסקים לגבי ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר, ולמעשה אנו נוהגים שאין מברכים שהחיינו, אך בשבת ובל”ג בעומר מברכים שהחיינו וכן אבי הבן מברך בעת פדיון בנו.

מן הדין אין איסור בקניית בגדים חדשים בימי הספירה, אלא שמדברי כמה ראשונים משמע שיש להימנע מכך, ומי שחושש לדבריהם יש מקום לחומרתו, אך הזקוק לכך, יכול לקנות בגד חדש וחשוב בימי הספירה, ולחדשו בשבת או אחר הספירה, כיוון שבימינו לא נהוג לברך על קניית בגד חדש11.

                        

1) ראה יבמות סב, ב.

2) ראה ט”ז סי’ תצג ס”ק ב, ועוד.

3) ראה לקו”ש חכ”ז עמ 333.

4) בכתבי האריז”ל מובא כי ימים אלו ‘הם ימי הדין … לכן פגעה בהם אז מדת הדין’, החק יעקב מביא עוד טעם להאבילות דימי הספירה ‘לפי שמשפט רשעים מפסח ועד עצרת’ [עדיות פ”ב מ”י], וכן הם ימי דין על התבואה [בכ”ז ראה בנסמן בלקו”ש חל”ב עמ’ 151 הערה 25].

5) ראה שיחת אחש”פ תשל”א סעי’ י, ולקו”ש חי”ב עמ’ 172. ולהעיר משיחת אחש”פ תשכ”א שם נתבאר כי ההשתוקקות לקבלת התורה מעלימה על השמחה שבקיום מצוות ספה”ע.

6) כ”ה הלשון בשיחות קודש תשל”ו, ולא נמצא לע”ע, ודבר זה נמצא ברמב”ן עה”ת [אמור כג, לו], ובלקוטי מהרי”ח [סדר ומנהגי ימי העומר] הביא שכ”כ רבינו בחיי [ויקרא שם, וראו גם ברקאנטי עה”ת], ובמטה משה דיני שבועות.

7) ראה שיחת נשא תשל”ו ס”ב.

8) שו”ע אדה”ז או”ח סי’ תפט סי”ב; הדברי נחמיה בהגהות לסי’ תפט סעיף יב; וראה פסקי תשובות שם ס”ח ובהערות שם.

9) ראה בכ”ז ויקרא כג, טו; בה”ג הלכות מנחות קלו, ג; תוס’ מנחות סו, א סוד”ה “זכר”; טוש”ע ונ”כ או”ח סתפ”ט; שו”ע אדמוה”ז שם סכ”ג; “פרי הארץ” ח”ג סי’ א; שו”ת אבני נזר או”ח סתקל”ט; שו”ת הר צבי או”ח ח”ב סע”ו; שו”ת ציץ אליעזר חי”ד סנ”ה. ראה אנציקלופדיה תלמודית ח”א ע’ תעב ואילך. לקו”ש חל”ח, ע’ 10 ובכ”מ.

10) יבמות סב, ב; טור או”ח סתצ”ב ריש הסימן ובב”י שם בשם דרשות הר”י אבן שועיב; שו”ע ושו”ע אדמוה”ז שם; לקו”ש ח”ז ע’ 349; אג”ק כ”ק אד”ש ח”ה ע’ כב, חי”ב ע’ תמא, חי”ד ע’ לט וחכ”ד ע’ שנה; אוצר מנהגי חב”ד ע’ רנט–רס.

11) יבמות סב, ב; רבינו ירוחם בנתיב כ”ב; רי”ץ גיאת ח”ב ע’ קט; לקט יושר עמ’ צז; טושו”ע ונ”כ או”ח סתצ”ג ס”א; שו”ע אדמוה”ז שם וסשמ”א ס”ב; כה”ח סתקנ”א סקפ”ח; ציץ אליעזר חי”ח סמ”א, כב; ספר המנהגים - חב”ד ע’ 43. התוועדויות תשמ”ט ח”ג ע’ 134. המלך במסיבו ח”א ע’ שיז-ח; שש”כ פכ”ח ספ”ד.

האם ניתן לברך את ברכת האילנות בלילה?

 

תשובה: אפשר לברך בלילה, באם רואה את הפריחה1. ורצוי להזדרז, כיוון שאפשר לברך עד יום ראשון ל’ ניסן.

 

 

האם גם נשים מברכות ברכת האילנות בחודש ניסן?

 

תשובה: כן, נשים מברכות ברכת האילנות2.

 

 

האם כלים שנמכרו לגוי צריכים טבילה לאחר הפסח?

 

תשובה: לא צריך טבילה3.

 

האם מותר לקנות חמץ לאחרי הפסח בחנות שלא נמכר בה החמץ ב’ערב קבלן’?

 

תשובה: אפשר. כיון שלעניין איסור דאורייתא - ‘בל יראה ובל ימצא’ אנו מצריכים ערב קבלן, אמנם לגבי הקנס שחכמים קנסו שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח מסתפקים במכירה רגילה4.

 

                          

1) סדר ברכות הנהנין פי”ג סי”ד (שלא נזכר בזה כל הגבלה של לילה. ומה שיש שהחמירו על שבת אע”פ שלא נזכר שם - זהו מטעם אחר).

2) סדר ברכת הנהנין פרק יג סעיף יד (ולא חילק בין גברים לנשים); שו”ת הר צבי או”ח א סימן קיח. שם סימן רכו. דאין זה חשוב מצוות עשה שהזמן גרמא, עיי”ש. ובפרט למנהגנו, שנשים מברכות גם על מצוות עשה שהזמן גרמא. ע”פ שו”ע או”ח אדה”ז סימן י”ז ס”א־ג.

3) עיין לקו”ש חלק י”ח עמ’ 364–365.

4) שו”ע אדה”ז סי’ תמ”ח ס”א, וראה גם שם ס”ח.